... לא ניתן להתחייב שהתודעה תישאר קיימת. אליעד נותן דוגמה לכך שאדם יכול ללכת לקנות רובוט בחנות ולהניח שלרובוט אין תודעה עצמית בעוד שלמוכר יש תודעה כזו, מכיוון שהמוכר מתנהג ודומה לבן אדם. אך מצד האמת, אין באמת דרך לדעת האם ... כל אדם אחר אך בפועל אינו מודע כלל לפעולותיו. מכאן אליעד מסיק שאולי יש אנשים רבים שמסתובבים בעולם ללא תודעה עצמית מודעת כלל, ולכן לא ניתן להבטיח את קיומה של התודעה אפילו ברגע זה ממש. האם ניתן להתחייב על קיומם ... זאת, הוא מדגיש שמצד ההבנה של האחדות המוחלטת, הקיום הוא מחויב, ולכן במובן מסוים, תמיד יש חיים אחרי המוות. תודעה עצמית וקיומה האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה ... למשל גלולה שמאפשרת לגוף להמשיך להתקיים לנצח, עדיין לא ניתן להבטיח את הישארות התודעה. האם ניתן להוכיח קיומה של תודעה עצמית? בני אדם נוטים לזהות תודעה על פי סממנים חיצוניים של אינטראקציה ותפקוד, אך לא ניתן לדעת בוודאות אם לישות מסוימת יש תודעה עצמית. לדוגמה, ייתכן שבעתיד רובוטים יתנהגו כמו בני אדם, אך אין דרך להוכיח אם יש להם תודעה. כמו כן, ייתכן ... אך מצד האחדות, שבה אין שינוי אמיתי ואין קץ לקיום, ניתן לומר שהמציאות היא מחויבת ולכן הקיום ממשיך תמיד. תודעה עצמית וקיומה האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו זמן ומהו מקום? האם ניתן להוכיח את קיומו של העולם? המשכיות הנשמה ... אך לא אפשרי להבטיח את הישארות התודעה, כמו שאדם הולך לקנות רובוט, בחנות המוכר מבחינתו דומה לו ויש לו תודעה עצמית והרובוטים שמוכרים בחנות, לרובוט אין תודעה עצמית!! הוא לא נראה כמוני האדם אומר אז אין לו כנראה תודעה עצמית ולמוכר כן, כי הוא דומה לי מתנהג כמוני וכו. אבל מצד האמת, יש אנשים בעולם שלנו שאין להם תודעה עצמית כמו לצורך המחשה אדם שקם מיתוך שינה ומתחיל ללכת בבית, אבל האם מיתוך שהוא עושה פעולות הוא מודע למה ... להבדיל, ולדעת לזה יש תודעה, ולזה אין תודעה, לשניהם תהיה X ידיעה ויראו אותו דבר. בכל מקרה הרעיון הוא שהתודעה העצמית של האדם יכולה להיעלם, גם אני, אולי אני ישות עצמית שלא מודעת ומדברת רק ומשמיעה מילים וצלילים, ואף אחד ...

... הסיבה והתוצאה, ומציג אפשרות שהציור הוא זה שגרם לאדם להזיז את היד ולצייר. האם ליד או לעט יכולה להיות תודעה עצמית? הוא מציג רעיון מעניין נוסף: נניח שהעט שבו האדם משתמש או היד של האדם היו בעלות תודעה עצמית, והיו טוענות שהן אלה שיצרו את הציור. מצד אחד אפשר לטעון שהעט באמת אחראי, כי בלעדיו לא היה נוצר ... בכלל בחר להיות מצויר. והיבט נוסף, עניין הבחירה החופשית, הוא הגדרת האני, לו יצויר שלעט שהאדם כותב בו היתה תודעה עצמית, היה אומר, איזה ציור יפה ציירתי!!!! האם זה אפשרי? אולי... ואילו ליד היתה תודעה עצמית, האם היא ציירה את הציור, והיתה אומרת אני ציירתי. ולו יצויר שליד היתה תודעה עצמית, ונגיד שהייתה אומרת שהיא ציירה את הציור, אבל כשהיתה אומרת את זה היתה מתכוונת להגיד שהאדם שהיד שלו, הוא ...

... חלום. וממילא ההתעוררות של האדם, לא הועילה לו במאומה. ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, שקיומה הוא לא מחויב המציאות. ובדיוק כמו שהאדם קיים, כך בדיוק, הוא יכול שלא להיות קיים. ואין לאדם שום דרך לשלוט על קיומה של התודעה העצמית שלו. בדיוק כמו האדם שנמצא בתוך החלום, שהוא לא יכול לשלוט, אפילו לא על קיומו העצמי. ולמרות שנדמה לו ... אל העולם שלנו, כך גם לפעמים, האדם מתעורר אל האחדות של המציאות. והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם במודעות עצמית, שמודעת לכך שהיא נמצאת בתוך אחדות. כי בתוך האחדות הראשונה, אין שום תודעה עצמית כלל. כי התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם ... חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך שהדבר ...

... מחוץ לאני לגמרי, בלי שום אני כלל. וזהו דבר שאינו הגיוני, כי כיצד יכול האדם להשקיף על הכל, מתוך תודעה עצמית, ושהתודעה העצמית שמשקיפה, תהיה גם מחוץ לעצמה, כדי להשקיף על עצמה? והעניין הוא, שעל ידי זה שהאדם עושה את הבירור של ... ומרגיש שהוא בטוח בו באופן מוחלט. וכאשר האדם נמצא בידיעת המוחלט, אז באמת אין שום ידיעה כלל ואין שום תודעה עצמית כלל. כי אם יש ידיעה, אז האדם היודע, לא יכול להסתכל על עצמו מבחוץ. ובשורש של המציאות, הכל מתאחד ... וזמן. ולפני שהאדם היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית כלל. שהתודעה לא הייתה נפרדת משום דבר אחר, והכל כישות אחת ממש. והטועים, עושים שחזור גלגולים ומנסים לגלות, מה ...

... כי לפני הבריאה, לא היה הבדל בין אלוהים לבין ידיעתו לבין שום דבר אחר, ולא הייתה לאלוהים, אפילו לא תודעה עצמית. ומי שיתבונן אל תוכו עד הקצה האחרון, שהוא הקצה הראשון ונקודת ההתחלה של האני שלו, דהיינו, מי שיתבונן על ... לגמרי, וחוזר להיות מה שהוא היה, לפני שהוא היה. דהיינו, חוזר להיות המצוי הראשון והמחויב הראשון, ושם אין שום תודעה עצמית כלל. ואחכ מתוך האין תודעה עצמית ואין רצון עצמי כלל, מתוכם נוצרת התודעה של האדם עצמו ואז נוצר גם הרצון, ויחד איתם נוצרת גם כל ...

... וכל התהליכים כולם, שבשורשם כולם מתאחדים לישות אחת ממש. וכאשר האדם נמצא בשלמות בתוך התודעה של האחדות, הרי ששם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי. והאדם קיים בלי לדעת שהוא עצמו קיים. וכאשר האדם לא יודע שהוא עצמו קיים, ממילא ... צריך להיות בתודעה, של הבדלה בין טוב לרע. אבל כאשר האדם נמצא בשלמות בתוך השלמות של המציאות, שם אפילו תודעה עצמית אין. וממילא גם לא שייך תודעה של הנאה וכיוב. אלא ששם האדם נהנה בלי לדעת שהוא נהנה. כי שם ... התודעה של האדם, בבחינת רצוא ושוב. כי אם האדם יהיה מחובר בשלמות לשלמות של המציאות, לא תהיה לו שום תודעה עצמית כלל. וכאשר האדם מודע לנפרדות העצמית שלו משאר המציאות, אז הרשימו שיש לאדם מהביטול שלו לאין סוף, הוא בעצם ...

... אין פחדים, ושאם אין שכל אין דאגות. אבל מי שחושב כך, הוא עצמו משוגע. כי גם המשוגע יש לו תודעה עצמית והוא מודע לקיומו. וגם הוא יש לו רצונות ופחדים לאבד אותם, כפי כמה שהוא נאחז ברצון שלו. ויש כאלו ... מה שהוא היה, לפני שהוא היה. דהיינו, חוזר לא להיות. או במילים אחרות, חוזר להיות כלום אמיתי, ללא שום תודעה עצמית כלל. כי כל השיטות שיש בעולם, איך להתמודד עם פחדים, הן כולן טעות מוחלטת, מלבד הדרך שמוזכרת כאן, שהיא, ...

... עצמו הבן של אלוהים האמיתי, וממילא ממנו הדרך קרובה יותר, להיות אלוהים אמיתי. כי כל זמן שיש נפרדות של תודעה עצמית, הוא אלוהים שקרי. ועל ידי ההתבוננות של האדם אל תוכו פנימה, הוא זוכה לעלות דרגה ולהתקרב לאלוהים האמיתי. ובשלב ... יש ביטול של התודעה, והאדם הופך להיות אלוהים האמיתי. כי אצל אלוהים האמיתי, אין שום נפרדות כלל, ואפילו לא תודעה עצמית או רצון עצמי. וכל זמן שיש חוויית אני כלשהי, הרי שיש חוויית שאינו אני, והרי שהאדם הוא האלוהים השקרי ...

... הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את החלום, והוא מנסה לגלות מהיכן הרצון שלו כאלוהים מגיע? ומהיכן מגיעה התודעה העצמית שלו כאלוהים? ואז האדם שואל, בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שהאני שלו הוא ישות נפרדת, ... של אלוהים עצמו? וגם רצונו של אלוהים לא יכול להיות כרצונו, כי ההוויה של אלוהים, קיומה מחויב. אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים, קיומם לא מחויב. כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה ... כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי שיש תחושה של נפרדות, ואכ האני הוא לא אלוהים אמיתי. כי ... והוא רואה את האמת, שבאמת הרצון והתודעה והישות וכל מה שנפרד מהם, הכל זאת ישות אחת, שאין שם שום תודעה עצמית ושום רצון עצמי וכולי כלל. ואז על ידי ההתבוננות הזאת, כאשר היא מנקודת מבט של אלוהים עצמו שמסתכל פנימה ... אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים האמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד האמת הכל אחד ממש, ...

הספר להיות אלוהים - עולם החלומות האמיתי, פיצול אישיות, חלום או מציאות, דמיון או מציאות, שינה, חלומות, חלק 5