... הבדל יש, בין האבן לבין האדם?! אבל האדם חושב, שאבן, היא לא יכולה לזוז מעצמה. ואם האדם יראה
דומם שזז מעצמו, הוא יהיה בטוח, שאין אפשרות שהדבר יזוז מעצמו, ובטוח שמשהו מזיז את
הדומם הזה. אבל כלפי עצמו, מסיבה כלשהי, נדמה לאדם, כאילו הוא זה שמזיז את עצמו. ואם שום דבר לא יכול ... שום דבר לא מפעיל שום דבר אחר, כי הכל פועל מעצמו. והמדענים נדמה להם בטעות, שלא יתכן
שהדומם יפעיל את עצמו. כי הוא רק
דומם, אבל הם בני אדם חכמים.
ולדומם, אין מערכת עצבים, אבל להם יש מערכת עצבים ורגשות וכולי. והם טועים ביותר, שהם מאמינים לשכל שלהם. כי זה שהאדם לא רואה את מערכת העצבים של
הדומם, זה לא אומר שאין
לדומם מערכת עצבים. ורק הטועה נדמה לו, שאם הוא לא מבין את מערכת העצבים של
הדומם, אז כנראה
שלדומם אין מערכת עצבים. וזאת כמובן שטות גמורה. כי זה שאינך רואה ומבין את מערכת העצבים של
הדומם, זה לא אומר שאין לו מערכת עצבים. ובפרט שהאדם לא מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו. ומי שאינו מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו, כיצד הוא מתיימר לומר,
שלדומם אין מערכת עצבים?! ובפרט כאשר האדם רואה במו עיניו, שאין שום הבדל, בין החומר שממנו עשוי מה שנראה ... אחר. כי מערכת העצבים עצמה, גם היא עצמה עשויה ממשהו. והמשהו הזה, הוא עצמו נמצא בדיוק גם
בדומם וכולי. ואומנם שם הוא נמצא בצורה אחרת, אבל זה עדיין אותו הדבר ממש. ואם התודעה רגש, היא נפרדת מהחומר של האדם, אז ממילא היא נמצאת גם
בדומם עצמו (וזה
שהדומם בוחר לא לזוז לידך ולא לדבר איתך, זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות זאת). ואם התודעה היא בתוך החומר ...