... הכל לטובה גן העדן, שהוא גיהנום אלוהים - טוב או רע? בלי רע אין טוב אחת הטעויות הגדולות ביותר בעולם אומרת, כי הסיבה לכך שיש רע בעולם, היא כדי שתהיה משמעות לטוב. כי אם לא יהיה חושך, אז איך ידע האדם להעריך את ... טוב. והאדם מטעה את עצמו, שמחר יהיה יותר טוב. וגם אלו שנמצאים בגיהנום, גם הם יש להם קצת תקווה, שמחר יהיה יותר טוב, בגן העדן הדמיוני שלהם. אבל, אם האדם יקבל את גן העדן שאליו הוא מייחל, הוא יהיה הסובל הגדול ביותר בעולם. כי שם בגן העדן הדמיוני הזה, ... עדן לא טוב יותר, אלא טוב פחות. וזוהי האמת. כי גן העדן, הוא הגיהנום . כי כל זמן שאין לאדם את כל מה שהוא רוצה, הוא מטעה את עצמו וחושב, שמחר יהיה יותר טוב, אם יהיה לו את מה שהוא רוצה. אבל כאשר נותנים לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז הוא קולט שעדיין ...

... היופי של העולם. וכיוב כל שאר ספרי הדת והיהדות נצרות וכולי, שהם מחשיכים את האור של אלוהים האמיתי. אבל אצל הטיפשים והעיוורים, הספרים האלו נראים להם כספרי אור, למרות שבאמת הם כולם ספרי חושך ואפילה, ממעמקי הגיהנום השטני וכולי (כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים). והגדולה האמיתית של החכם האמיתי, נמדדת דווקא ביכולת שלו להלביש את השכל הגדול ביותר בעולם, ...

... ומפסיק לחכות למשיח ולגן עדן אחר, מאחר שכבר עכשיו הכל מושלם ממש. ובסיכומו של דבר, הציפייה לגן עדן, היא הגיהנום. והציפייה למשיח, היא הגלות. ומי שמחפש רק את האמת, הוא ...

... כלל. אלא היא רק משדרגת ומעצימה והופכת את הנפרדות לחוויה טובה. כי מי שאינו מחובר לאחדות האמיתית, אצלו הנפרדות היא הגיהנום. וכאשר האדם רחוק מהאחדות של האמת, שאין שום ...

... את השקר ואת הטיפשות, והן חושפות את האמת האחת הטובה שנשארת בסוף של כל השאלות. שאז האדם מבין את המוחלט ומקבל גם את האמת וגם את הטוב האמיתי. וכל זמן שהאדם עוד לא השיג את המוחלט, אש הגיהנום של הספקות, תמיד תמשיך לבעור בליבו. משום שהוא נאחז, בלבושי השקר החיצוניים של המציאות. ולכן, אין שום התרחקות כלל, וכל ההתרחקות היא כולה התקרבות. כי ...

... ידיעת האמת המוחלטת, שהוא אלוהים האמיתי, כפי מה שראוי לאדם. כי האדם נמצא תמיד בגן עדן של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על השקר, הוא בעצם רחמנות האדם על האמת, שהולכת לאיבוד מהאדם. וכל פעם שהאדם הורג את השקר, הוא בעצם מחייה ...

... מטעה את עצמו תמיד, משום כך הוא סובל תמיד, ותמיד הוא נמצא בגיהנום של ממש. כי נפש האדם, אין לה שום מנוחה לעולם. ... גורמת לאדם לחשוב ואפילו להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס ...

... לעולם ולעולמי עולמים, שאם כועס עלי - כעסו כעס עולם, ואם אוסרני - איסורו איסור עולם, ואם ממיתני - מיתתו מיתת עולם, ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון, ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים: אחת של גן עדן ואחת של גיהינום, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי - ולא אבכה? ...

... את החושך והאפילה שבהם הוא נמצא. ואז על האדם לדעת, כי יש תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל. והתקווה היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מכל מבוי סתום ומכל גיהנום, ישירות אל גן העדן עלי אדמות, בלי לשנות שום דבר בחיצוניות של האדם, מלבד שינוי פנימי, בתוך עומק פנימיות האדם. ויש דרגות של אמת. כי יש ... לעולם שכולו טוב. והכל כמובן בתוך התודעה של האדם. כי שני בני אדם, יכולים לשבת זה לצד זה בגן עדן, ואחד תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום. וכיוב שני בני אדם יכולים לשבת זה לצד זה בגיהנום, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום, והשני תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן. וגן העדן והגיהנום, נמצאים בזה העולם ממש. כי כאן הוא הגיהנום וכאן הוא הגן עדן. כי גן עדן, הוא הגיהנום של הטיפשים. והגיהנום, הוא גן העדן של החכמים. כי אין עולם הזה כלל, אלא יש רק, או גיהנום או גן עדן. ומי שלא נמצא בגן עדן, נמצא בגיהנום ולהפך. והגיהנום וגן העדן, נמצאים בתוך ליבו של האדם, ולא בשום מקום אחר, אלא רק בתוך הלב של האדם. כי כאשר הלב של האדם נקי לגמרי מכל שקר כלשהו, אז האדם ...

... בגיהנום - המנצח האמיתי, שנהנה להפסיד! עבור הרצון של האדם להשיג אושר מוחלט ובשלמות, עבורו, העולם הזה, הוא הגיהנום. ואחת התרמיות הגדולות ביותר בעולם, היא שהעולם הזה קיים. כי אין שום עולם הזה כלל, כי כאן הוא הגיהנום. והאשליה היא, שיש עולם הזה, למרות שזהו הגיהנום עצמו. ולמה זהו הגיהנום? כי הגיהנום הוא מקום הסבל, וכאן הוא מקום הסבל. ואין הכוונה לומר, שכאן מבחינת המיקום הפיזי, הוא מקום הסבל. אלא, שהקיום עצמו, הוא עצמו מקום הסבל. ... הקיום שלו, הוא רואה שהיא כולה סבל. ואז הוא רוצה לברוח מהקיום שלו ולחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, אחדות המציאות. שאז האדם, בורח מגיהנום אל גן עדן. ומאחר שהגיהנום הוא אכזרי, לכן נוצר התעתוע שקיים העולם הזה, כדי שהאדם לא ישים לב שמרמים אותו ושהוא כל הזמן סובל תמיד, מכך שתמיד חסר לו משהו כלשהו. ... יש בו חיסרון כלשהו. משום, ששום דבר אינו מכיל את סך כל הדברים. ולכן כל מה שישנו, יש בו חיסרון, דהיינו, סבל נצחי. ולכן בעצם, העולם הזה הוא הגיהנום, במסווה של תחנת ביניים לגיהנום הבא או לגן העדן הבדיוני... והנה, אעפכ, הגיהנום של העולם הזה ו או כל גיהנום אחר, הוא גן עדן של ממש, עבור אלוהים עצמו. כי אחרת, אלוהים לא היה יוצר את העולם הזה. ואלוהים שהוא כל יכול, שהוא אינו חסר דבר, למרות שהוא בשלמות אינו חסר שום דבר, אעפכ הוא יצר את הנפרדות של העולם הזה, כי היא טובה מאוד עבורו. כך שהגיהנום, עבור האדם, הוא גן עדן, עבור אלוהים. ומי שחווה את המציאות כאלוהים, גם הוא חווה את גן עדן, גם בגיהנום של העולם הזה. כי האדם מלא חסרונות תמיד. והחסרונות הם סבל גדול, עבור כל מי שהוא שקרן וטיפש. כי נפש האדם כל הזמן חווה חיסרון כלשהו, ... שמעצימות את האחדות של המציאות. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם הוא איש אמת, על ידי זה הוא חווה את האחדות של המציאות, ואז ממילא הנפרדות, שהיא הגיהנום של הקיום הנפרד של האדם, היא הופכת להיות גן עדן של ממש. ולא סתם גן עדן, אלא גן עדן שהוא הרבה יותר טוב מאשר טוב מושלם, כי הוא טוב ...