נקמנות וסליחה, לנקום או לסלוח, לוותר או לנקום, החזק מוותר, החלש נוקם, נקמה זה לחלשים, נקמנות זה לחלשים, לסלוח זה לחזקים, החזקים סולחים, החלשים נוקמים, החזק סולח, לסלוח זו חוזקה, לנקום זו חולשה, פגעו בי מה לעשות, מי סולח ומי נוקם?... לפי הסבריו, יש שתי סיבות עיקריות לכך שאדם לא יגיב כאשר פוגעים בו: או שהוא חלש מאוד או שהוא חזק מאוד. אדם חלש לא מגיב מכיוון שהוא פוחד, חסר ביטחון עצמי, או מרגיש שאין לו יכולת להתמודד מול הפוגע. מנגד, אדם חזק מאוד בוחר שלא להגיב מתוך תחושת ביטחון עצמי, אדישות או הבנה כי הפגיעה היא חסרת משמעות עבורו. לדוגמה, אם ניקח 100 אנשים ונגנוב מכל אחד מהם 100 שקלים ברחוב, חלק מהאנשים ירדפו אחרי הגנב, אך ישנם ... או על חוזקה גדולה מאוד או על חולשה גדולה מאוד, בהתאם למניע הפנימי של האדם. תגובה תמיד מייצגת חולשה כלשהי, כי היא מעידה על תחושת איום או חוסר ביטחון. הוא מדגיש שלמרות שאי אפשר לא להגיב כלל, השאיפה צריכה להיות לחוסן רגשי גבוה ביותר, שיאפשר לאדם להתמודד טוב יותר עם פגיעות ומצבים קשים בלי להרגיש צורך לנקום ... או חולשה? בטקסט מוסבר שיש שתי אפשרויות כשהאדם לא מגיב לפגיעה: או שהוא חלש מאוד, או שהוא חזק מאוד. כאשר אדם לא מגיב בגלל פחד, חולשה או חוסר ביטחון עצמי, הרי שלא מדובר בעוצמה אלא בהרגשה שהוא לא מסוגל להגיב. לעומת זאת, אדם שלא מגיב מתוך חוזקה יכול לומר לעצמו מה זה משנה, לא אכפת לי מה הפוגע עושה או ... והוא לא מגיב? במקרה של קללות או פגיעה מילולית, אפשר לראות תופעה דומה: חלק מהאנשים לא יגיבו כי הם באמת מפחדים, מרגישים חלשים או אינם בטוחים בעצמם. חלק אחר לא יגיב כי הם מרגישים חזקים, בטוחים או אדישים לדברים שנאמרים עליהם, ואין להם צורך לענות או להתגונן. האם לפעמים עדיף לא להגיב כדי לפגוע יותר ... להגיב, אך מפחד או מרגיש שאין לו אפשרות. אם הוא לא מרגיש רע ואינו מוטרד מזה שהוא לא מגיב, כנראה זו חוזקה: הוא בוחר שלא להתעסק בכך מתוך ביטחון עצמי. מדוע תגובה על פגיעה מעידה על חולשה מסוימת? הטקסט מדגיש שלהגיב תמיד מצביע על כך שישנה רמה מסוימת של חולשה, כי עצם התגובה מלמדת שהפגיעה או האיום הצליחו ...