... העולם. כי בשכל הגדול ביותר, שם אין שום קיום לעולם. ובשכל הגדול יותר, שם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל. כי כאשר הכל אחד, אז אין בין מה למה לבחור, וממילא אין בחירה ואין שינויים ואין עולם נפרד כלל. ולכן האדם משתמש גם בשכל האנושי. והנה, השכל ...

... מטבעו מוטבע רצון. והאדם לא בוחר את הקיום העצמי שלו. וגם לא את קיומו של הרצון העצמי שלו. דהיינו, בשום שלב האדם לא בחר בבחירה חופשית להיות בעל רצון עצמי. אלא האדם פשוט קיים עם רצון עצמי. והרצון העצמי הזה של האדם, הוא אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. כי מי שיתבונן יראה, כי לא משנה מה שיהיה לאדם, תמיד ...

... הוא שולט בקיום העצמי של עצמו. וכמו שהאדם לא בחר להיות בעל בחירה חופשית, וכמו שהאדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי, וכמו שהאדם לא בחר לרצות להרגיש טוב, כך גם האדם לא בחר ולא בוחר האם להיות או לא להיות קיים. ... של האדם, וכל הקיום העצמי של האדם, והרצון העצמי של האדם, והבחירה החופשית של האדם, זה הכל חלק מהמציאות הגדולה והענקית והאין סופית, שבתוכה נמצא גם האדם הקטן, שחושב שהוא מאוד גדול, ושלא מבין מה רוצים ממנו ... מיד שהוא לא שולט על הרצון שלו, ושלא הוא זה שבוחר להיות בעל בחירה חופשית. ותת המודע של האדם מבין את כל הדברים האלו. והדברים האלו יוצרים תסכול עמוק, דיכאון עמוק, תחושת ריקנות עמוקה, רצון לזעוק ולצרוח חזק ...

... כי הרצון כל הזמן קיים ואף אחד לא יכול להשתחרר ממנו. כי האדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי ובעל בחירה חופשית, וממילא גם האדם לא יכול לנטרל מעצמו את הרצון העצמי של עצמו. והרצון העצמי של האדם מעביד את האדם בפרך כל יום כל היום. ואפילו תוך כדי השינה, ...

... היא משום שהאדם יודע שהרובוט לא שולט בעצמו, בניגוד לאדם, שהאדם חושב שבני האדם שולטים בעצמם. ובין כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך כלשהו שהוא מתבצע בבחירה חופשית, ושהוא מבטא רצון עצמי, הרי שמצד האמת זה בסך הכל תיאור של רצף אירועים. זא הבחירה החופשית של האדם, והרצון העצמי של האדם, הם לא יותר מאשר הגדרה של האדם שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ומצד האמת יכול להיות שאין לרובוט שום בחירה חופשית, ועדיין זה לא יסתור את העובדה שהרובוט יבחר לתאר את רצף הפעולות שלו כפעולות שמבטאות רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ופירוש של רצף אירועים. כי יש רצף אירועים. וברגע אחד האדם חווה רצון לאיזה דבר. וברגע שאחכ האדם עושה את אותו הדבר. ולזה האדם קורה בחירה חופשית. אבל בעקרון יכול להיות שאין קשר בין האירועים האלו, או שאולי מישהו אחר מבחוץ אחראי על האירועים האלו. וכל ההגדרה של בחירה חופשית, היא בסך הכל תיאור ופירוש ומשמעות שהאדם מייחס לרצף אירועים כלשהו. ולכן בהחלט אפשר להסתכל על אירועים שמתרחשים במציאות, ולהתייחס גם אליהם כאל ביטוי של רצון עצמי ושל בחירה חופשית. ולכן בהחלט אפשר להבין שגם ובעיקר למציאות שלנו יש בחירה חופשית. כי המציאות (אלוהים) לצורך העניין, מייצגת את הכוח שמניע את כל מה שבתוכה. וזה כמובן מבטא את הרצון העצמי שלה. ונחדד: גם אם נאמר שאולי איזה מישהו כופה על המציאות לעשות את מה שהיא ... אותו כסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיוב, או כל הגדרה אחרת, הרי שהוא עצמו הוא תמיד בעל רצון עצמי. כי מצד נקודת המבט של הכוח שמניע את הכל, שם בנקודה הזאת הבחירה החופשית היא אין סופית, כי בנקודת ההתחלה אין שום כוח שיכול להגביל את הכוח הראשון, כי הכוח הראשון הוא הכוח האין סופי. וזה בעצם אומר, שבנקודת הכוח הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ויש בזה עוד עומקים, כי צריך להתבונן מהיכן מגיע הרצון הראשון? והאם הכוח הראשון הוא בעל בחירה חופשית לבחור להיות חסר רצון עצמי וכיוב? וגם יש להבין, אם בנקודת הכוח הראשונה יש רק בחירה חופשית מלאה, אז כיצד זה שבמציאות שלנו יש כוחות שהבחירה החופשית שלהם מוגבלת. כי זה ביטוי לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע הקודם, אלא הוא קורה מעצמו. ובכך בעצם אנחנו אומרים שאין שום כוח שמניע את היקום כולו. ובכך בעצם גם שללנו את הבחירה החופשית. כי אם אין קשר בין הרצון של האדם לבין מה שהוא עושה אחכ, הרי שאין כאן בחירה חופשית. אלא שעפ נקודת המבט הזו, הרי שבעצם אמרנו שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואז ממילא העברנו את הכוח הראשון לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של ... שכל כוח בעולם שמתגבר על כוח אחר, אפשר לומר שזה סוג של ביטוי של רצון עצמי. וגם אם הכוח עצמו מוגבל ביכולת שלו לבחור ולשנות, זה עדיין לא אומר שאין לו שום בחירה חופשית כלל. וגם לבעלי חיים יש רמה מסוימת של בחירה חופשית וכולי. ויש כאן עוד שורש עמוק, והוא שמצד האמת הרצון העצמי של האדם הוא עצמו תוצאה של משהו אחר, שהיא הישות העצמית של האדם. כי כאשר אין ישות עצמית, בלתי אפשרי שיהיה רצון עצמי. וזה ... את מה שאני רוצה? מה הסיבה שבגללה אני חושב את המחשבות שלי? מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות? האם יש או אין לי יכולת לשלוט בבחירה החופשית של עצמי? וכיוב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם להבין את המציאות, שכל מעל השכל הרגיל, שכל שכאשר יש אותו לאדם, זה עצמו גן העדן ממש. ...

... ימשיך לרצות את מה שאין לו. ומי שיתבונן היטב על עצמו בעין אמיתית, הוא יראה מיד כי הרצון שלו הוא לא בשליטתו. ולא נכנס כאן לאם יש לאדם בחירה חופשית או לא לגבי לעשות או לא לעשות את מה שהוא רוצה, אבל כן נאמר בצורה ברורה, שכל אחד יכול להתבונן פנימה אל תוך עצמו, ולראות שלא הוא זה שבוחר האם לרצות או ... לאדם רצון עצמי, הוא לא יכול לבחור. וממילא את הרצון העצמי עצמו, את זה האדם לא בחר ולא בוחר. ואם עוד יעמיק האדם, הוא יראה כי אין לאדם בחירה חופשית לגבי זה שיש לו בחירה חופשית. זא האדם לא בוחר האם תהיה לו אפשרות בחירה חופשית או לא. ואם היה לאדם שכל, היה עליו לבחור אחת משתי אפשרויות. אפשרות אחת היא להיות חסר בחירה בכלל. ואפשרות שנייה שהפוכה לה, היא להיות בעל בחירה בלתי מוגבלת. כי מי שיתעמק יראה, כי הסבל של האדם נוצר, לא בגלל שיש או שאין לו בחירה חופשית על כל מה שקורה לו, אלא בגלל שיש לאדם בחירה חופשית חלקית על מה שקורה לו. כי אם האדם היה יכול לבחור את הכל, הרי שתמיד כל מה שקורה לו היה כרצונו (וגם בזה יש עמקות, שתתבאר במקום אחר). ואם האדם לא היה ... שהוא לא יכול לשנות את המציאות, אז הוא פשוט שותק ומקבל את המציאות כפי מה שהיא. ואז ממילא גם הסבל והרע היה שותק גם הוא. אבל מאחר שיש לאדם בחירה חופשית, על ידי זה האדם מרגיש שיש לו את היכולת לשנות את המציאות. כי הבחירה החופשית פירושה שהאדם הוא זה שבוחר מה יהיה במציאות שלו. ואז הבחירה החופשית שיש לאדם, גורמת לאדם כל הזמן לחשוב שאולי הוא יכול לשנות את המציאות. ועל ידי זה נוצר הסבל של האדם. כי כאשר קורה לאדם איזה דבר, והאדם חושב שאולי הוא יכול לשנות אותו, על ידי זה האדם רוצה לשנות את הדבר, ועל ידי זה האדם מרגיש רע וסובל. אבל אם לא הייתה לאדם בחירה חופשית כלל, אז ממילא האדם לא היה מעלה בדעתו לנסות לשנות את המציאות, כי הוא היה יודע שהדבר לא אפשרי, ואז ממילא האדם לא היה סובל. ונחדד: הסבל קיים, רק בגלל ... האדם פשוט היה חי בשלום עם המציאות ולא היה סובל (ויתבאר עוד במקום אחר). וזה בעצם אומר, שאם יש לאדם שכל, עליו לרצות לשנות את טווח הבחירה החופשית שלו. דהיינו, על האדם לשאוף להגיע למצב שבו תהיה לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה, או שלחילופין לא תהיה לו בחירה חופשית כלל. כי בכל אחת מהאפשרויות האלו אין שום רע (ויש בזה עוד מקום להעמיק). ומי שיתבונן היטב יראה, כי כל הסבל של האדם נוצר בעקבות הספקות שיש לאדם. כי כאשר ... לא יודע מה לעשות ובאיזו דרך ללכת, הדבר הזה פשוט הורג את האדם בתוכו. וכל הספקות שיש לאדם, וכל הקושי של האדם לקבל החלטות, הוא תוצאה של הבחירה החופשית שיש לאדם. ואם לא הייתה לאדם בחירה חופשית, הוא פשוט היה זורם עם המציאות, ובכל מקרה לא היה סובל ממנה. וכאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא רואה שהוא לא יכול לבחור האם להיות או לא להיות בעל בחירה. כי האדם לא יכול לבחור להפסיק את יכולת הבחירה החופשית של עצמו ואת הרצון העצמי של עצמו. ועל האדם פשוט לנסות לגרום לעצמו להפסיק להיות בעל בחירה חופשית, דהיינו, לנסות פשוט לקבל את המציאות תמיד, בלי לרצות לשנות אותה. וכאשר האדם ינסה לעשות את זה, האדם יראה שאין לו בחירה חופשית על הרצון העצמי שלו. והאדם לא בוחר האם לרצות או לא לרצות. אלא הרצון של האדם קיים כעובדה קיימת. ואין לאדם בחירה חופשית על זה שיש לו בחירה חופשית. זא האדם לא יכול לבחור להעלים לעצמו את הבחירה החופשית ואת הרצון עצמי. ומאחר שהרצון של האדם הוא שורש הסבל של האדם, כי בלי רצון אי אפשר לסבול, ממילא זה אומר שכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הוא ימשיך לסבול ... כלל. זא מאחר שהבנו כי הרצון העצמי הוא שורש הבעיות של האדם, ממילא אפשר לומר כי גן עדן הוא מצב תודעתי שבו אין לאדם רצון עצמי כלל, ללא שום בחירה חופשית כלל (כי כאשר אין רצון עצמי, גם לא שייך בחירה חופשית. וגם בזה נעמיק במקום אחר). ...

... הרצונות של האדם הם באותה עוצמת כוח, הרי שהאדם לא יכול לעשות שום פעולה כלל. כי כל הפעולות נובעות מכך שיש רצון אחד שהוא יותר חזק מאשר רצון אחר. שאז האדם עושה את הרצון הגדול יותר שלו. שזאת הבחירה החופשית, שבה האדם בוחר את הרצון החזק יותר שלו. אבל בנקודת שורש הרצון, ששם נמצאים כל הרצונות בו זמנית, שם אין שום בחירה חופשית כלל. כי שם אי אפשר לבחור בין שום דבר לשום דבר, מאחר שכל הרצונות שם הם בעלי אותו כוח ממש. ושם ...

... הוא לוקח לדוגמה משכנתא וכיוב, הוא מראש לוקח בחשבון שאולי יהיו לו בעיות בהמשך הדרך. וכאשר האדם נכנס לשותפות, אם הוא לא מתבונן גם על מה יקרה במידה והוא ירצה בעתיד לפרק את השותפות, הרי שהדבר דומה לאדם שמתנדב מרצונו החופשי להיכנס לכלא, כדי ליהנות שם מאיזה ארוחה טובה. כי האדם הזה הוא רואה כרגע רק את הארוחה הטובה שעומדת אל מול עיניו, אבל הוא שוכח שבסוף הוא גם יצטרך לשלם את החשבון. ...

... ליהנות ממנו. כי השלמות האישית של האדם, היא כאשר הוא נהנה מהחיים כפי מה שהם, גם בלי להבין אותם. ולאדם יש בחירה חופשית לבחור, האם הוא רוצה להתעקש דווקא להבין את הדברים, או ...

... שכאשר האדם מצטרף לאיזו כת, אז יש שם איזו גורו ומורה רוחני כלשהו, שהוא עושה סוג של שטיפת מוח לאדם, ושותל לאדם מחשבות שיגרמו לאדם להיות תלוי בגורו עצמו. ועל ידי זה הגורו ומנהיג הכת, מחליש את כוח הבחירה החופשית של האדם, ואז הוא מנצל אותו לצרכיו האישיים וכיוב. וכת היא לא בהכרח ...