בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת
הבגידות, איך
להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום,
בגידה היא לא בעיה,
בגידה היא תוצאה, חשדות
לבגידה, פחד מפני
בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי,
בגידות בזוגיות, אמון אחרי
בגידה למה
בגידה בזוגיות היא רק סימפטום של בעיה אחרת? כאשר מתמודדים עם
בגידה בזוגיות, חשוב להבין
שהבגידה עצמה אינה הבעיה האמיתית, אלא סימפטום של בעיה עמוקה יותר. רבים חושבים בטעות שאם בן או בת הזוג
בגדו או חושבים
לבגוד, זו הבעיה שצריך לפתור. אליעד כהן מסביר באופן חד משמעי שזה לא המקרה.
הבגידה תמיד נובעת ממשהו חסר בקשר הזוגי, משהו לא מסופק או לא מסופק מספיק. לדוגמה, אם מישהו מרוצה לגמרי מהזוגיות שלו, אין לו שום צורך
לבגוד. בגידה מתרחשת כאשר יש חסר או חוסר שביעות רצון כלשהו במערכת היחסים. אם אישה
בוגדת בבעלה, זה לא קורה סתם כך, אלא מפני שיש לה צורך או חסך שהקשר הזוגי אינו ממלא. אולי מדובר בחוסר של תשומת לב, אינטימיות, חיבור רגשי או תקשורת. בין אם זה באשמת בן הזוג או לא, החוסר הוא הגורם האמיתי
לבגידה. איך חשדות
לבגידה מצביעים על בעיות עמוקות יותר? חשדות
לבגידה הם גם סימפטום של בעיות אחרות בתוך מערכת היחסים או בתפיסה העצמית של האדם. אם מישהו חושד שבן או בת הזוג
בוגדים, אך במציאות אין שום
בגידה, זה בדרך כלל מצביע על בעיה של חוסר ביטחון עצמי. ייתכן שהאדם שחושד אינו מאמין בעצמו מספיק או לא מרגיש מספיק בטוח במערכת היחסים, ולכן הוא משליך את החששות האלה כלפי הצד השני. אם החשדות מתבררים כמוצדקים, עדיין צריך לשאול את השאלה: למה
הבגידה התרחשה? למה הקשר לא היה מספיק חזק או מספק כדי למנוע את
הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל
בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד
בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך כל הדיון הזה הוא חסר תועלת.
הבגידה, לפי אליעד, היא רק תוצאה או תופעת לוואי של המחלה האמיתית שקיימת בזוגיות. אם הזוג ימשיך להתעסק אך ורק
בבגידה, הם למעשה יתעלמו מהבעיה האמיתית שהובילה אליה, ולכן גם לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק ...