... סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את
אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם ... האם ועד כמה הוא חכם. תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה? ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת
אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמא: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר. ... הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים
אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את
אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמא, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את
אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את
אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמא: הכביסה נרטבה בגשם ... ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמא: האם הנייר אכן שרוף האם הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את
אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר
לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את
אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, ... בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את
אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמא, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות ... הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את
אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש ... הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמא: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל:
אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני.
אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד.
אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז ... ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים
אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמא: האש שרפה את הנייר זה כבר קרה. האש תשרוף את הנייר, זה עוד לא קרה. אז כאשר בודקים
אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמא, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמא: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת
אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמא נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת ...