... סותרים ולא ניתן לבחור ביניהם? לעיתים אדם ניצב בפני התלבטות בין שתי מטרות או שני רצונות סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול את עצמך קודם כל: מה אני באמת רוצה?. ואם גם זה לא ... מחשבה קטנה כמו הלוואי שיהיה לי רצון או אני רוצה לרצות את זה כבר מקדמת את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, הטכניקה הזאת מאפשרת לאדם להתמודד עם חוסר המוטיבציה בצורה יעילה, מבלי להרגיש תסכול מכך ... אנשים שמגיעים לאימון ספורט: האדם הראשון מבין שאין לו חשק להתאמן, ולכן מיד חוזר הביתה ומוותר. האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי חשק להתאמן כרגע, אך אני אשב כאן ואחכה, אולי הרצון יגיע. ... בין שני רצונות מנוגדים? לעיתים קרובות אדם ניצב בפני מצב שבו הוא רוצה שני דברים במקביל ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר שיש לנסות להבין מה באמת רוצים. האדם יכול גם לפתח רצון שיהיה לו ... תרצה שיהיה לך רצון. בקיצור תזכרו לרצות לרצות, אתה הבנת? ש: ואם אני רוצה שני דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה באמת רוצה אתה רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא דרך להשיג את שניהם, שמה האמת? שבשלמות אתה אמור להשיג את ...

... להיות עסוקים בזיכרונות העבר. הוא מסביר שלא בהכרח חייבים לצאת מהלופים, ואולי ניתן לצאת מהם רק באופן יחסי ולא מוחלט. מדוע באמת נתקעים במחשבות על אירועים מהעבר? לדוגמה, אדם מספר שלפני כעשר שנים עשה החלטה מסוימת שהוא מתחרט עליה. כשאליעד שואל אותו מדוע החליט כך ולא אחרת, האדם עונה כי בזמנו זה נראה לו הדבר הנכון לעשות. אליעד מחדד נקודה קריטית: ברגע שההחלטה התקבלה בעבר, האדם לא באמת היה יכול לפעול אחרת, כי הנסיבות והחשיבה באותו רגע הביאו אותו לקבל החלטה ספציפית. לכן, תחושת החרטה נובעת לא מהעבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן כיום להחלטה שקיבל אז. אליעד ממשיך ומדגיש כי אדם לעולם אינו חושב על העבר עצמו, אלא על המשמעויות שיש לעבר עבורו בהווה. לדוגמה, אם בעבר האדם קיבל החלטה לא נכונה, המחשבות על כך מטרידות אותו כיום, כי הן יוצרות ספק לגבי יכולתו לקבל החלטות נכונות בהווה. כלומר, הוא מוטרד ממשמעות העבר לגבי ההווה שלו, לא מהאירוע עצמו שקרה לפני שנים. אליעד נותן דוגמה ... כאשר המציאות הנוכחית לא טובה או לא מספקת, האדם מתחיל לחשוב מה היה קורה אילו - אולי אם הייתי מקבל החלטה אחרת בעבר, החיים שלי היו היום טובים יותר. אלא שזהו לופ אינסופי, כי תמיד אפשר להעלות ספקולציות אינסופיות לגבי ... המשמעות של העבר להווה שלך. לבדוק מהי המשמעות שהעבר נותן לך כיום: האם זה פחד להיכשל שוב, חרטה על החלטה לא נכונה או הרגשת השפלה? להבין את הלופ האינסופי של מה היה קורה אילו. תמיד אפשר לחשוב אחרת על העבר, ולכן מחשבות אלו לעולם לא יסתיימו מעצמן. לראות באופן ברור שלכל מציאות יש יתרונות וחסרונות. גם אם היית מחליט אחרת בעבר, לא בהכרח היית מגיע למצב טוב יותר, אלא למצב עם חסרונות אחרים. לקבל את המצב הקיים, למצוא ... הנוכחי. ככל שתצליח לקבל יותר את ההווה, כך יפחתו המחשבות על העבר. איך לשכוח את העבר? להפסיק להתחרט על החלטות עבר? איך להשתחרר מטראומה מהעבר? איך לחיות את הרגע בלי מחשבות על העבר? מדוע קשה לי להתנתק מהעבר? מה ... זה בצורה אחרת. אליעד: למה עשית את זה בצורה הזאתי אם יכולת לעשות בצורה אחרת? ש: כי זה מה שהחלטתי. אליעד: ולמה החלטת את זה היית יכול להחליט אחרת? ש: כן. אליעד: אז למה החלטת ככה ולא אחרת? ש: כי באותו רגע החלטתי שזה מה שיעשה לי טוב. אליעד: כי זה מה שחשבת ויכולת לחשוב אחרת באותו רגע? כן. ש: האמת שלא ... ש: אתה מדבר על המצב שבו הרובריקה הזאת לא עוזרת. אליעד: אין בעיה לא משנה, פרקטית עשית פעם קיבלת החלטה שבעיניך היא נתפסת כשגויה ואיך זה תוקע אותך כרגע? ש: כרגע לפעמים זה פשוט מפריע לא חייב להיות כל ... פעם אתה לא מוטרד ממה שקרה בעבר העבר לימד אותך משהו שבהווה הוא מטריד אותך, לדוגמה אם פעם קיבלת החלטה נגיד לא נכונה ואז זה אומר לך שאולי ההחלטות שלך לא מספיק נכונות אז אתה בהווה ממשיך לחשוב על זה לא בגלל שאתה חושב על מה שהיה בעבר אלא בגלל שכרגע אתה לא בטוח שההחלטות שלך נכונות. רגע שנייה אתה הבנת מה אני אומר? זאת אומרת שאם לדוגמה בעבר נגיד נכשלת אלף פעמים והמחשבות ... שקרתה בעבר כדי שיהיה לך טוב אבל לא דובר על זה. בעבר קרה משהו מה קרה לצורך העניין שקיבלת החלטה לא נכונה, בסדר אתה רוצה לתת? ש: זאת לא החלטה לא נכונה זה החלטתי משהו ואני מתחרט על זה כאילו זה כן לא כן לא, אולי זה אולי זה. אליעד: ולמה אתה חושב ... ואז אתה אומר טוב מה נעשה? לא יודע מה לעשות ואז אתה אומר טוב בא נחשוב שאולי בעבר הייתי מקבל החלטה אחרת אולי המציאות הייתה אחרת ואז אתה כאילו אולי איכשהו מתענג על המחשבה אבל אם אז הייתי עושה ככה ... שתבין לדוגמה שלא משנה מה היית בוחר בעבר המצב היה גרוע או טוב באותה מידה, כי אם לדוגמה היית מחליט את ההחלטה ההיא בעבר היית במקום אחר והיה לך אולי יתרונות אחרים אבל חסרונות אחרים אם אתה תצליח לראות את זה ...

... אז מה אם אני מדוכא? ובכך להפחית את עוצמת הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב אבל לא בהכרח לסבול מכך שהוא עצוב. בכך הוא יוצר ניתוק בין ... להרגיש רע. הוא מדגיש כי האפשרות הזאת היא מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר שהרעיון של תת מודע הוא לא ...

שכנוע יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת ... ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או ... סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי ... אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות ... שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ההזדהות של האדם עם ... ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה שלו, ...

... בקלות להיקלע לתחושת אפתיה וחוסר עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא נע בין שני מצבים סותרים אלו כל הזמן, מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת חוסר משמעות ואובדן המוטיבציה. אליעד מגדיר מצב זה כקונפליקט שנובע מהחלל הפנוי, ... המצוקה העמוקה נובעת מהספק ומאי הוודאות שבין שני ההפכים, המאבק הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין משמעות, נוצר מתח תמידי. אליעד מדגיש שכל התסביכים הנפשיים וההפרעות ההתנהגותיות ...

... אינו בשליטתו המלאה, אלא קיים כבר מראש. הרצון פשוט מופיע במודעות האדם מבלי שהוא יצר אותו. לדוגמה, אדם לא מחליט במודע לרצות להצליח או לרצות להימנע מכאב, אלא הרצונות הללו פשוט קיימים בתוכו לפני שהספיק להחליט אם הוא רוצה בהם או לא. אליעד מבהיר כי ככל שאדם מעמיק יותר בחקירת מקור הרצון, הוא מגיע להבנה שהרצונות אינם שלו באופן מוחלט, אלא משהו שכאילו נכפה עליו. אך למרות זאת, הוא ממשיך להזדהות איתם. ההזדהות עם הרצון היא שמייצרת את התחושה ... אך האדם כבר לא מרגיש שהם מגדירים אותו או שולטים בו. במצב כזה, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט מהזדהות עם הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאם לאדם הייתה אפשרות ללחוץ על כפתור שיסלק ממנו את ... הרצונות, ולכן לא באמת רוצה להשתחרר מהם לחלוטין. הוא רוצה להשתחרר רק מהרצונות שמפריעים לו, אך לא מכולם באופן מוחלט. מהי משמעות ההזדהות עם הרצון ואיך היא יוצרת סבל? אליעד מדגיש שהסבל שהאדם חווה אינו מגיע מהרצון עצמו, אלא ...

... תמיד רואה גבולות חדשים ושואף ליותר. אך באותה נשימה, יש גם קושי תמידי, כיוון שהוא לעולם לא יגיע לסיפוק מוחלט, והוא תמיד יראה חסרונות בכל דבר. איך להתמודד עם חוסר שביעות רצון תמידי? אליעד מציע פתרון פרקטי: לקחת את ... נובע רק מכך שהאדם לא משיג את רצונו, אלא מעצם קיומו של הרצון, שמהווה חיסרון בפני עצמו. למה קשה להחליט מה אנחנו באמת רוצים? בדיאלוג שניהל אליעד בהרצאה, מובאת דוגמה של אדם שאומר שהוא רוצה להיות אומן ולהרוויח מיליונים, ... לכך שאנשים ממשיכים לשאוף ולקום בבוקר: יש בהם חיסרון, והחיסרון הזה נותן להם מוטיבציה. אדם ללא שום חיסרון, באופן מוחלט, עלול לאבד כל עניין בחיים ולא ימצא סיבה לעשות משהו. איך אפשר לקבל את המציאות כמו שהיא? אליעד אומר ... להיות מרוצה באמת? למה תמיד חסר לי משהו? איך להבין את עצמי? איך לשחרר את הרצון? מה זה אושר מוחלט? האם אפשר להגיע לסיפוק מלא? איך להתמודד עם רצונות מנוגדים?

קבלת החלטות, מוטיבציה לפעולה, הנעה לפעולה, השגת מטרות, למה לעשות משהו? מה טוב במשהו? מה יצא לי מזה? איך להרגיש טוב? מה רע במשהו? טוב מוחלט, רע מוחלט, תסביך רגשי מה זה טוב מוחלט ולמה אי אפשר להשיג אותו? הרבה אנשים מתמודדים עם קושי בקבלת החלטות, מוטיבציה לפעולה והנעה לפעולה, ומתקשים להבין מה יניע אותם באמת לפעול, להרגיש טוב, או להשיג מטרות מסוימות. השאלה הבסיסית ... כהן מסביר לעומק מדוע השאלות האלו יכולות להוביל את האדם למבוי סתום, ומה הדרך הנכונה להתמודד איתן. מהו טוב מוחלט והאם הוא קיים בכלל? ראשית, אליעד מגדיר טוב מוחלט כמצב של טוב מוחלט שלא תלוי בשום דבר אחר. טוב מוחלט זה מצב שבו האדם מרגיש מאה אחוז טוב, בלי שום ספק או מחשבה שהוא רוצה משהו אחר. במצב זה, אין שום דבר שהאדם לא מוכן לוותר עליו למען אותו טוב מוחלט. לדוגמה, אם היה טוב מוחלט בעולם, אז בכל פעם שהיו אומרים לאדם לעשות פעולה כלשהי (למשל, לקום לעבוד בבוקר), היה אפשר בקלות להסביר לו מדוע כדאי לו לפעול, פשוט כי הפעולה הזאת תוביל אותו להתקרב לאותו טוב מוחלט. באופן דומה, אם היה גם רע מוחלט, היה ניתן לבדוק כל פעולה בצורה פשוטה - האם היא מקרבת אותך לטוב המוחלט, או מרחיקה אותך מהרע המוחלט. עם זאת, אליעד מציין באופן חד משמעי שעובדתית לא קיים טוב מוחלט וגם לא רע מוחלט. הסיבה לכך היא שהמוחלט הוא מצב שבו האדם כל כך נמצא בתוך הטוב או בתוך הרע, עד שהוא מאבד את המודעות לקיום שלו עצמו. ברגע שאדם מסוגל לחשוב אני קיים ואני מרגיש טוב, זה אומר שהטוב הזה הוא לא באמת מוחלט, כי עדיין נשארה איזושהי תחושה של הפרדה, של משהו נוסף מלבד הטוב עצמו. למה השאלה מה יצא לי מזה ... משהו. ולמה לקנות משהו? כדי להרגיש טוב. ולמה להרגיש טוב? וכן הלאה. בשלב מסוים האדם יגיע למסקנה שאין משהו מוחלט שבאמת יצא לו מזה, וזה עלול לגרום לתסכול, חוסר מוטיבציה ולתחושה שלא שווה לעשות כלום. אך מצד שני, אליעד מסביר שכאשר אדם שואל מה יצא לי מזה? עד הסוף בצורה מוחלטת ואמיתית, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין שום דבר מוחלט שיצא לו מכל פעולה שהיא. כשהוא מבין שאין שום טוב מוחלט להשיג, מצד אחד הוא עלול לא לרצות לעשות כלום, אך מצד שני הוא גם לא ירגיש רע, כי הוא ... להימנע ממלכודת הלופ של מה יצא לי מזה? כדי לא להיכנס למלכודת הזאת, אליעד ממליץ להכיר בכך שאין תשובה מוחלטת לשאלה מה יצא לי מזה? ושצריך לעבוד עם מושגים יחסיים, ולא מוחלטים. הוא מסביר שטוב הוא תמיד יחסי, ומשמעותו היא פשוטה: אני רוצה משהו, ואני משיג אותו. האדם ירגיש טוב רק ... עליו להבין שהשאלה האמיתית שצריכה להישאל היא האם באופן יחסי אני רוצה את זה?. כלומר, להסתכל על פעולות ועל החלטות בחיים באופן יחסי ולא מוחלט, כי באופן מוחלט אף פעולה לעולם לא תספק אותו לחלוטין. האם יש בעיה בשאיפה למצב מושלם? עוד דוגמה שאליעד נותן היא כאשר אדם מחפש שקט מוחלט. נניח שאותו אדם רוצה להגיע לשקט מוחלט ולהפסיק לרצות לשנות דברים. אליעד מסביר שאין מצב כזה באמת, כי גם אם האדם יגיע לאותו שקט, מיד הוא ימצא בו חסרונות וירצה משהו אחר. לדוגמה, אם יביאו לאדם שקט מוחלט, הוא ימצא שזה שקט מדי, וירצה קצת רעש. אם הוא יקבל מעט רעש, הוא שוב ימצא חיסרון בזה וירצה ... שינוי. הדוגמה הזאת מדגישה שבכל מצב שתגיע אליו, תמיד תרצה משהו אחר, אף פעם לא תהיה באמת מסופק באופן מוחלט. זה מדגים שהבעיה היא לא ביעד שאליו האדם רוצה להגיע, אלא בעצם הציפייה להגיע למשהו מוחלט, שזה דבר שלא קיים במציאות. מהו הפתרון לאי - היכולת להגיע לסיפוק מוחלט? הפתרון שמציע אליעד הוא להבין שכל תחושה של טוב או רע היא יחסית בלבד, ולכן במקום לחפש טוב מוחלט, צריך לבדוק רק האם הפעולה שאנחנו עומדים לבצע מקדמת אותנו באופן יחסי למשהו שאנחנו רוצים. אליעד מציע לא להתעמק ... עומדים לעשות כרגע משפר באופן יחסי את מצבנו, ואז לפעול בהתאם לכך. למה לא להתעסק בשאלות שאין להן תשובה מוחלטת? אליעד מדגיש כי להתעסק בשאלות שאין להן תשובה ברורה ומוחלטת הוא דבר חסר תועלת, מכיוון שהאדם נכנס ללופ אינסופי של מחשבות שמובילות רק לתסכול. במקום זאת, על האדם ללמוד להכיר בכך שאין שום דבר מוחלט, ושבכל מצב כדאי לשאול רק שאלות שמובילות אותו לפעולה יחסית שמשפרת את המצב הנוכחי שלו, במקום לנסות להשיג את המוחלט שאינו קיים במציאות. איך לקבל החלטות נכונות? מה זה טוב מוחלט? איך לצאת מתסביך רגשי? למה אין טוב מוחלט? איך ליצור מוטיבציה לפעולה? למה אני תקוע בחיים? מה יצא לי ...

פרפקציוניזם, קבלת החלטות, לא מצליח להחליט, לא יודע מה להחליט, רוצה להיות בטוח, רוצה משהו מושלם, לא מצליח להסביר, לא מצליח להתמקד למה קשה להחליט מה להסביר כשיש המון אפשרויות? אליעד כהן מתייחס למצב בו אדם מתכנן מראש להסביר משהו לאנשים אחרים, אך נתקל ... האם האדם אכן רוצה להסביר והאם הוא סגור ובטוח על התוכן שאותו הוא רוצה להעביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מציג את ההבדל בין שני סוגי הסברים: הסבר מוחלט: ניסיון להציג אמת מוחלטת, הוכחה ניצחת ללא כל ספקות או אפשרויות אחרות. במצב כזה, האדם מנסה למצוא את ההסבר האחד שתקף בכל מצב, ... הסבר יחסי: גישה של הסבר שהוא נכון חלקית, נכון במסגרת מסוימת או במצב ספציפי, ולא מחויב להיות נכון באופן מוחלט. הסבר כזה מאפשר לאדם להסביר משהו בצורה נינוחה יותר, כי הוא אינו מנסה להוכיח אמת מוחלטת אלא מציע אפשרות סבירה. אליעד מייעץ כי מי שמתעקש על הסברים מוחלטים תמיד ירגיש עומס, ואילו מי שמוכן לקבל הסברים יחסיים יוכל להסביר בקלות יותר, כי הוא מרגיש שלמות עם משהו ... המושלם לבין המציאות שלעולם לא מאפשרת באמת להציג משהו מושלם לחלוטין. אליעד מסביר כי זו למעשה התחזות לחפש שלמות מוחלטת, מפני שאם באמת אדם היה מחפש את השלמות באופן מלא, הוא היה חייב להטיל ספק אפילו בעצם הרצון שלו ... בכלל צריך להיות בטוח ב - 100%. אם אדם באמת היה מפקפק עד הסוף, הוא היה מגלה שאין וודאות מוחלטת בשום דבר, כולל הרצון שלו בשלמות. מה הקשר בין שביעות רצון לבין הסבר יחסי? אליעד כהן מדגיש שהיכולת להסביר ... של ספק. במצב זה האדם עלול להיתקע ולא להצליח להסביר. האם באמת יש הבדל בין שלמות ליחסיות מנקודת המבט המוחלטת? אליעד מציין פרדוקס מעניין: אם אדם באמת היה מחפש שלמות עד הסוף, הוא היה חייב לבדוק האם בכלל יש הבדל אמיתי בין שלמות לבין יחסיות. ברמה המוחלטת, אין כלל הבדל כזה, והפער בין מה שנראה שלם לבין מה שנראה יחסי נעלם. מי שמבין זאת יכול להיות ... מתעקש על שלמות באופן מוגזם, בעצם מעמיד פנים שהוא מחפש שלמות, כי לו באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, היה מגלה שאין כל הבדל ודאי בין יחסי למוחלט. כך היה משתחרר מהצורך להיתקע על אפשרות אחת בלבד. כיצד להימנע מהעמסת יתר של אפשרויות? בסיום ההסבר אליעד מציע ... להסביר רק כאשר הוא בטוח לחלוטין שההסבר נכון ומקיף ב - 100%, הוא תמיד יישאר תקוע. אבל אם הוא מחליט שהוא יכול להסביר משהו כל עוד הוא לא בטוח לחלוטין שהוא שגוי - כלומר, כל עוד הוא סביר מספיק ... מי שמוכן לקבל יחסיות ולהיות גמיש עם האפשרויות, יוכל תמיד להסביר בקלות וביעילות מבלי להיתקע. איך להתמודד עם פרפקציוניזם? איך לקבל החלטה כשיש הרבה אפשרויות? מה ההבדל בין אמת מוחלטת ליחסית? איך להפסיק להרגיש עומס מחשבתי? מה עושים כשלא מצליחים להסביר? למה השואל מרגיש הצפה בזמן הסבר דברים? השואל ... אליעד מציע להתחיל מלבדוק האם יש רצון אמיתי להסביר, ואם כן, מה בדיוק רוצים להסביר. מה ההבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי? אליעד מדגיש שיש הבדל בין הסבר מוחלט להסבר יחסי. הסבר מוחלט אומר שהשואל רוצה להביא הוכחה ברורה ונכונה ב - 100 אחוז, בלי שום ספק, שההסבר הזה נכון תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, הסבר יחסי מסתפק בתיאור שנכון רק באופן חלקי, שמתאים לנסיבות מסוימות. אם השואל מתעקש על הסבר מוחלט, כל פעם יצוצו לו עוד אפשרויות והיפוכים שמערערים על ההסבר הקודם. אם הוא יהיה מוכן להביא הסבר יחסי, שמספק ... - 100 אחוז, סביר שימשיך להיתקע תחת עומס המחשבות והספקות. אבל אם הוא בוחר להסביר באופן יחסי, הוא יוכל להחליט שהוא מציג אפשרות אחת מתוך כמה, בלי לפסול שאפשר להסביר אחרת. ההבנה היא שאם רוצים לחיות בשלום עם ההסבר, אפשר לעבור ממצב שבו מחפשים את האמת המוחלטת למצב שבו פשוט נותנים מענה יחסי שמניח את הדעת כרגע. התמודדות עם פרפקציוניזם וחתירה לשלמות איך לקבל החלטות כשיש הרבה אפשרויות הבדלים בין אמת מוחלטת לאמת יחסית צמצום ספקות וחוסר ודאות ניהול עומס מחשבתי וריבוי רצונות ש: אני בעיקרון. אליעד: אוקי. ש: הולך לאיזה ... חושב שכן יש איזה אני חושב שזה כן. אליעד: מה התשובה? התשובה היא פשוטה אם אתה מתיימר לתת הסברים מוחלטים אתה בבעיה תן הסברים יחסיים. ש: זהו זאת הבעיה. אליעד: שלך? ש: שלי. אליעד: יפה אז אני אומר לך ... בין הרצון שלך להשיג שלמות לבין להסתפק ביחסי אבל זה לא נכון, למה זה לא נכון? ש: כי מצד המוחלט אין הבדל בין זה לזה. אליעד: כי אם היית מחפש את השלמות אז לא היית בטוח בכלל שיש הבדל ... אני רוצה להגיע לשלמות כמו מלא משוגעים. אתה אומר זה לא מספק אותי הדברים היחסיים אתה אומר אני רוצה מוחלט אני פרפקציוניסט, אני רוצה נגיד פרפקציוניזם. ש: באופן יחסי נכון זה הפרפקציוניזם אבל באופן יחסי. אליעד: כן אז זאת ... מה האמת שאם אתה תלך עד הסוף ואתה תראה שאתה לא יודע כלום אז אתה אומר יש יחסי יש מוחלט זה שיש הבדל ביניהם זה גם לא בטוח, אפשר לשחק מפה ואפשר לשחק משם אם אתה רוצה לנטרל הסבר תבדוק האם הוא נכון באופן מוחלט אם אתה רוצה לאשר הסבר תבדוק אם הוא נכון באופן יחסי זה הכל. אתה מבין? ש: כן מה שמפליא ... אני עברתי ועברתי טוב איך להסביר טוב אמרתי טוב אז תסתפק אל תחשוב על שאר האפשרויות אל תחפש את המוחלט בזה. אליעד: מה הבעיה בזה שיש עוד אפשרויות? ש: קודם כל השאלה מאיזה נקודת מבט. אליעד: אז מה אם יש עוד אפשרויות אז מה אמרו לך אתה חייב להסביר הסבר מוחלט שנכון במאה אחוז ואם לא אל תסביר אותו? ש: אולי זה הציפיות שלי מעצמי, אני חושב שזה הציפיות שלי ... יכול להסביר אותו כי כל מה שאתה מסביר אתה דופק אותם. אבל זה החיים מה אתה רוצה אתה רוצה מוחלט אין מוחלט, אתה מבין זהו. ש: במובנים יחסים אני מבין. אליעד: אוקי טוב הבנו את הסיפור הזה?

... של אדם שחושב שהוא מנהל את עצמו חלקית, בעוד שחלק אחר מנוהל על ידי גורם אחר. אליעד שואל מי החליט על החלוקה הזו, ומסביר שאם האדם עצמו החליט מי מנהל אותו, הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? ... כל דבר מנהל את עצמו. הוא מבהיר את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: כשהאדם מרים יד, הוא יכול לומר שהוא החליט להרים את היד, או שהיד החליטה לזוז בעצמה. אליעד ממשיך את ההסבר ומציע לחשוב שהמציאות מורכבת מאינספור חלקיקים קטנים, כאשר כל חלקיק מחליט על תנועתו בעצמו. במקרה כזה, האדם עצמו לא עושה כלום, הכל פשוט קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין ... מה שמשנה זה לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה ...