מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו את העומק שבמושגים "טוב", "רע", והמשמעות האמיתית של מצב שבו אין הבחנה בין טוב לרע, מצב שמכונה גם "אחדות ההפכים". לפי ההסבר, בעולם הרגיל אנו חיים במציאות של נפרדות - אנו כל הזמן מבדילים בין מה שטוב לבין מה שרע. הבחנה זו יוצרת עבורנו סבל, כי כל עוד אנו יודעים מה טוב, בהכרח קיימת האפשרות לחוות את הרע. המטרה שאליעד מדבר עליה היא להגיע למצב של אחדות מוחלטת, מצב שבו אין כלל יכולת להבחין בין דבר והיפוכו, בין טוב לרע, אמת לשקר, קיים ולא קיים.

מדוע ההבחנה בין טוב לרע יוצרת סבל?

אליעד מסביר שבכל פעם שאנו חווים טוב, תמיד קיימת ברקע האפשרות לחוות רע. אם אדם אומר "עכשיו טוב לי", זה אומר שיש לו מודעות למהו "רע", מה שגורם לכך שתמיד יש פוטנציאל לסבל. אם האדם לא היה יודע בכלל שיש מושג כזה "רע", הוא אפילו לא יכול היה להרגיש שטוב לו, כי טוב הוא מונח שמתאפשר רק מתוך ההבחנה ברע. לכן, מי שרוצה באמת להפסיק את הסבל באופן מוחלט, חייב להגיע למצב שבו הוא כלל לא יודע שקיים דבר כזה "רע".

מהם המצבים השונים של נפרדות ופוטנציאל?

אליעד מתאר שלושה מצבים שונים של תודעה ביחס לנפרדות:

• המצב הראשון הוא מצב שבו האדם חווה בפועל את ההבדלים בין טוב לרע. לדוגמה, אדם שנשדד בילדותו וסובל מכך כל חייו, חווה את ההבדל בין טוב לרע באופן ברור.
• המצב השני הוא מצב שבו האדם אינו חווה רע בפועל, אך עדיין קיים בתוכו הפוטנציאל לסבול. זהו מצב שבו הוא אומר לעצמו "כרגע לא רע לי, אבל יכול להיות לי רע בעתיד". הוא לא סובל ברגע הזה, אבל האפשרות קיימת.
• המצב השלישי, הגבוה ביותר שאליעד מתאר, הוא מצב שבו אין כלל פוטנציאל לסבול. לא רק שלא רע לאדם עכשיו, אלא גם לעולם לא ייתכן שיהיה לו רע. האדם במצב הזה אינו מבין אפילו את המשמעות של המושג "רע".

מהי המשמעות של המצב שאין בו אפילו פוטנציאל של נפרדות?

במצב שלפני הפוטנציאל, האדם אינו רואה הבדל כלשהו בין הדברים, אפילו לא ברמה הפוטנציאלית. למשל, אדם במצב כזה מסתכל על כיסא, ואינו רואה אותו ככיסא בלבד - הוא לא מזהה שום דבר ספציפי, אלא רואה את כל האפשרויות במקביל - כיסא, פיל, שולחן או כל דבר אחר. יותר מזה, ישנו מצב שבו האדם אפילו לא רואה שישנה בכלל אפשרות לנפרדות. כלומר, לא רק שהוא לא חווה נפרדות בפועל, הוא אפילו לא רואה שיש פוטנציאל שתהיה נפרדות. הוא אינו יכול להבדיל בין "קיים" ל"לא קיים". האדם במצב כזה כבר נמצא מעבר לתפיסה האנושית הרגילה, מצב של אחדות מוחלטת.

האם אפשר להבין את המצב של אחדות מוחלטת בשכל?

אליעד מדגיש שאי אפשר להבין באמת בשכל את המצב של אחדות מוחלטת. כל ניסיון להבין אותו דרך השכל בהכרח יוצר שוב נפרדות, כי ההבנה מבוססת על מושגים והבחנות. הדרך היחידה להגיע למצב זה היא לא דרך הבנה, אלא דרך חוויה ישירה - מצב שבו האדם באמת אינו יודע דבר, מצב של אי - ידיעה מוחלטת. ככל שאדם מתעמק בידיעותיו עד הסוף, הוא יגיע לנקודה שבה הוא כבר לא יודע כלום. דומה הדבר למנוע של רכב שכאשר לוחצים על הגז יתר על המידה, בסוף הוא פשוט נשרף ומפסיק לעבוד. גם התודעה, כאשר האדם דוחף אותה לידיעה מוחלטת, מתנתקת, וכך הוא מגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת.

האם מצב של אי - ידיעה מוחלטת מגביל או משחרר?

אליעד מסביר שמצב של אי - ידיעה מוחלטת אינו מגביל את האדם. להפך, דווקא מתוך אי - הידיעה המוחלטת נובעת החירות הגדולה ביותר. דמיינו רובוט שאינו יודע דבר - כל האפשרויות פתוחות לפניו. האדם שחי מתוך אי - ידיעה מוחלטת אינו מוגבל, משום שאין שום מושג או הבחנה שתמנע ממנו לפעול. הוא משוחרר לחלוטין מכבלי הטוב והרע.

מה ההבדל בין שיגעון לבין אי - ידיעה מוחלטת?

אליעד מסביר ששיגעון הוא מצב שבו האדם עדיין יודע משהו מסוים, ולכן הוא עדיין כבול. המשוגע עדיין מבחין בין טוב לרע באופן כלשהו, ולכן עדיין יש לו סבל. לעומת זאת, במצב של אי - ידיעה מוחלטת, המערכת של האדם כביכול "נשרפת" לגמרי, ואין בו שום הבחנה או ידע. במצב זה הוא כבר אינו סובל, מפני שכל התפיסות שהיו לו קודם כבר לא קיימות.

מהי הדרך הפרקטית להגיע למצב שבו לא רע לך כלל?

אליעד מציע את הדרך הפשוטה ביותר - פשוט לקבל את עצמך כפי שאתה ולא לנסות לשלוט בכלום. ברגע שהאדם מפסיק להתאמץ לשנות את עצמו, הוא מגיע למצב שבו הוא משוחרר מהלחץ ומהסבל שנובעים מהניסיון להגיע למצב אחר. זו הדרך הפשוטה ביותר, אך גם הקשה ביותר, משום שהרבה פעמים אנשים לא מקבלים את עצמם וחושבים שהם חייבים לשנות משהו בתוכם.

אליעד מסכם שהמטרה היא לא רק להפסיק להרגיש רע בפועל, אלא להגיע למצב שבו אין אפילו אפשרות להרגיש רע - מצב שבו אין הבדל כלל בין טוב לרע, מצב של אחדות מוחלטת ושל אי - ידיעה מוחלטת.