... ובריאות, תזונה, אוכל לא בריא או אוכל משמין, מהו אוכל לא בריא ולא משמין? מהו אוכל בריא ומשמין? לעלות במשקל ולרזות, לרדת במשקל ולהשמין, אוכל משמין ובריא, לאכול בריא, מה ההבדל בין אוכל לא בריא לאוכל משמין? תפריט דיאטה האם אוכל בריא תמיד מרזה ואוכל לא בריא תמיד משמין? רבים נוטים לחשוב שהשמנה ובריאות הן שני דברים שהולכים תמיד ביחד - כלומר, שאדם שמן הוא אוטומטית לא בריא, ושאם אוכלים אוכל לא בריא, בהכרח משמינים, ואילו אוכל בריא מבטיח לנו שנישאר רזים. אליעד מסביר שהחשיבה הזו נפוצה אך אינה מדויקת. למעשה, יש להבחין בין שני גורמים נפרדים לגמרי: האם האוכל הוא בריא או לא, והאם האוכל הוא משמין או לא. האם אוכל יכול להיות בריא ובכל זאת לגרום להשמנה? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה פשוטה: חסה נחשבת למאכל בריא. אך אם אדם יחליט לאכול במשך כל היום רק חסה, בכמויות אדירות, מעבר למה שהגוף שלו צריך - הוא אכן ישמין. ההשמנה הזאת לא נובעת מכך שהחסה היא אוכל לא בריא, אלא בגלל הכמויות. כלומר, הוא אכל יותר קלוריות מהאנרגיה שהגוף שלו הצליח לשרוף. התוצאה היא השמנה ופגיעה בבריאות, אך לא בגלל האיכות של המזון, אלא בגלל הכמות שלו. האם אוכל יכול להיות לא בריא ובכל זאת להרזות? אליעד מציג את המקרה ההפוך באמצעות דוגמה נוספת: סוכר לבן. אם נניח שסוכר לבן הוא מאכל לא ... ובאחוזי השומן, אך הגוף שלו לא יקבל ויטמינים, מינרלים, וחומרים מזינים חיוניים אחרים. הוא יאבד מסת שריר ויפגע בבריאות באופן חמור. כלומר, כאן יש לנו דוגמה לאוכל שאינו בריא אבל גם אינו משמין, עקב הכמות הנמוכה. מה בעצם קובע אם נעלה או נרד במשקל? לפי אליעד, יש להפריד באופן מוחלט בין איכות האוכל לבין הכמות שלו. איכות האוכל היא שקובעת אם הוא בריא או לא בריא. מזון בריא הוא כזה שיש בו ויטמינים, מינרלים וערכים תזונתיים גבוהים. לעומת זאת, הכמות היא זו שקובעת אם המזון יגרום לנו להשמין או לרזות. אם נאכל יותר קלוריות ממה שהגוף שורף, נעלה במשקל, אם נאכל פחות, נרד במשקל. מדוע אוכל בריא בדרך כלל עוזר בירידה במשקל? למרות האפשרות לאכול בריא ולהשמין, או לאכול לא בריא ולרזות, המציאות בשטח היא שאנשים שאוכלים אוכל בריא לרוב יורדים במשקל. למה זה קורה? אליעד מסביר שאוכל בריא בדרך כלל פחות מעובד, מכיל יותר סיבים תזונתיים, ולכן הוא הרבה יותר משביע. כתוצאה מכך, אנשים שאוכלים אוכל בריא אוכלים לרוב פחות קלוריות, וכך יורדים במשקל. לעומת זאת, אוכל לא בריא הוא לרוב מעובד מאוד, אינו משביע, ולכן קל לאכול ממנו יותר מדי, דבר שמוביל להשמנה. האם אפשר

... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 1 מה ההבדל בין צורת החשיבה של אדם שמן לזו של אדם רזה? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשתי תפיסות מרכזיות הנוגעות לאכילה ולדפוסי חשיבה: החשיבה של האדם השמן לעומת החשיבה של האדם הרזה. אליעד מסביר כי ההבדל העיקרי הוא בגישה הבסיסית כלפי אכילה, כאשר ההבדל לא נוגע למצב בריאותי, אלא לתפיסת המציאות לגבי הצורך באוכל. מהי הגישה הבסיסית של אדם שמן כלפי אכילה? לפי אליעד כהן, האדם השמן מאמץ את הגישה: אני אוכל כי בא לי. הוא לא צריך סיבה ממשית לאכול, אלא להיפך - הוא צריך סיבה ממשית לעצור את עצמו מלאכול. הוא אוכל כל עוד הוא יכול או כל עוד הוא רוצה, ומפסיק לאכול רק כאשר יש סיבה חזקה להפסיק, כמו פחד ממחנק, או תחושת מלאות מוגזמת. למעשה, המצב הבסיסי של האדם השמן הוא לאכול בכל הזדמנות, בלי להטיל ספק בסיבת האכילה. מהי הגישה הבסיסית של אדם רזה כלפי אכילה? לעומת האדם השמן, אדם רזה פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא לא יאכל כלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מוצדקת לאכול. הוא בודק בכל רגע האם הוא חייב לאכול - רק אם יש לו רעב אמיתי הוא יאכל, וברגע שהרעב נעלם הוא מפסיק לאכול מיד. אצל האדם הרזה, המצב הבסיסי הוא לא לאכול כלל, והוא אוכל רק אם יש הצדקה ברורה לכך. כיצד אליעד כהן ממחיש את הרעיונות הללו באמצעות נטל ההוכחה? כדי להמחיש את הגישות הללו, אליעד נותן דוגמה של נטל ההוכחה. הוא אומר שאם מישהו טוען שהתיק שלך שייך לו, השאלה היא מי צריך להוכיח - אתה שהחפץ הוא שלך, או האדם שטוען שהחפץ שלו. כך גם באכילה, יש גישה האומרת אני עושה בלי סיבה (כמו האדם השמן), ויש גישה האומרת אני עושה רק עם סיבה מוצדקת (כמו האדם הרזה). איך ניתן לשנות דפוס חשיבה מאדם שמן לאדם רזה? אליעד מציע דרך קיצונית לשינוי דפוס החשיבה של אדם שמן שרוצה לרדת במשקל: לאמץ גישה קיצונית האומרת אני אף פעם לא אוכל, אלא אם כן אין לי ברירה בכלל. הוא מייעץ לאמץ גישה פנימית שאכילה היא כביכול רעל, וכל פעם לפני אכילה לשאול האם אני חייב את הביס הזה?, האם אם לא אוכל אמות או ארגיש רע מאוד?. הרעיון הוא להעביר את האוטומט מאכילה ללא סיבה לאוטומט של אי - אכילה, ורק כאשר יש צורך אמיתי לאכול. מה לגבי קיצוניות מסוכנת כגון אנורקסיה? אליעד מתייחס לסיכון האפשרי של גישה קיצונית זו, ומסביר שלמרות שקיימת סכנה להגיע לאנורקסיה ואף למוות, הרעיון שלו הוא לא באמת להפסיק לאכול עד למוות, אלא להשתמש בגישה זו כאמצעי נפשי לשינוי ההרגל. הרעיון הוא שבאמצעות גישה קיצונית ניתן למצוא את האיזון האמיתי הנדרש לתזונה ...

אוכל לעובדים, איזה אוכל לקנות לעובדים? התייעלות ארגונית, שיפור תפוקת העובדים, לגרום לעובדים לעבוד יותר טוב, איך לשפר את ביצועי העובדים? אוכל במקום העבודה, ארוחות לעובדים, התייעלות ארגונית, איך לתת מרץ לעובדים? ניהול עובדים האם אוכל בעבודה יכול לשפר את ביצועי העובדים? ארגונים רבים מחפשים דרכים לשפר את ביצועי העובדים, ואחת הדרכים היעילות לעשות זאת היא דרך המזון שהם מספקים לעובדים במקום העבודה. ישנם ארגונים שנותנים לעובדים לבחור באופן חופשי מה לאכול ואף מזמינים עבורם את האוכל שהם מבקשים. לכאורה, זה נראה כדבר חיובי וטוב, ואכן גישה זו יכולה להעלות את שביעות הרצון הראשונית של העובדים ואף לשפר את ביצועיהם בטווח הקצר. אך האם זו הדרך האופטימלית להשגת תפוקה גבוהה יותר בטווח הארוך? מדוע אוכל זמין וחופשי לעובדים לא תמיד מומלץ? בחלק ממקומות העבודה, קיימת גישה של אספקת אוכל זמין באופן קבוע, כך שהעובדים יכולים בכל רגע לגשת למקרר ולקחת לעצמם משהו לאכול. נשמע טוב, אך למעשה מסתתרת כאן בעיה חשובה מאוד. רוב העובדים יעדיפו אוכל שנותן אנרגיה מיידית, כגון מאכלים מתוקים, חטיפים, משקאות ממותקים או אנרגטיים, וקפאין בכמות גדולה. מאכלים אלו ... לעובדים בוסט של אנרגיה רגעית, וגורמים לתחושת מרץ מיידית, אך יש להם חסרונות משמעותיים בטווח הארוך. מהן ההשפעות השליליות של אוכל לא בריא על העובדים? כאשר העובדים צורכים באופן קבוע מאכלים עתירי סוכר או מאכלים מעובדים שנותנים אנרגיה מהירה, ... וערניים, אך תוך זמן קצר מתרחשת ירידה חדה של רמות הסוכר, המלווה בתחושת עייפות וחוסר ריכוז. כתוצאה מכך, העובדים שוב יחפשו אוכל או שתייה מתוקה כדי להעלות שוב את רמת האנרגיה, וכך נוצר מעגל אינסופי של נפילות ועליות סוכר, אשר פוגעות משמעותית ... של תנודות אלה היא שהעובדים הופכים להיות עייפים, חסרי מיקוד, ומתקשים להתרכז לאורך זמן. בנוסף לכך, הם עסוקים יותר במחשבה על אוכל, בהפסקות תכופות לאכילה ובחוסר יציבות של רמות האנרגיה, דבר שמשפיע ישירות על איכות עבודתם ועל היעילות הארגונית הכללית. איזה אוכל מומלץ לספק לעובדים כדי לשפר את ביצועיהם? הדרך הטובה ביותר לשפר את ביצועי העובדים לטווח ארוך היא לספק להם אוכל בריא ומזין. אוכל כזה כולל בדרך כלל מאכלים דלים בסוכר, עשירים בסיבים ובחלבונים, כגון: ירקות ופירות טריים - מספקים סיבים תזונתיים ... מזונות אלו גורמים לתחושת שובע יציבה יותר, מונעים תנודות חדות באנרגיה, ובכך מפחיתים משמעותית את הצורך של העובדים לחפש שוב ושוב אוכל במהלך יום העבודה. מהם היתרונות של תזונה בריאה לעובדים ולארגון כולו? כאשר הארגון דואג לכך שהעובדים יאכלו אוכל בריא ומזין, הוא מרוויח מספר יתרונות חשובים: יציבות באנרגיה וברמות הריכוז של העובדים - פחות עליות וירידות חדות באנרגיה, ולכן גם פחות עייפות ופחות הסחות דעת. פחות הפסקות עבודה - מכיוון שהעובדים אינם עסוקים בלחפש אוכל או בחוויית רעב חוזרת. בריאות טובה יותר של העובדים - מה שמפחית את ימי המחלה ומגביר את שביעות הרצון הכללית ... גבוהה משמעותית. התוצאה היא שיפור התוצאות העסקיות ושביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים עצמם. איך לשפר את ביצועי העובדים? איזה אוכל מומלץ לספק לעובדים? התייעלות ארגונית בעזרת תזונה כיצד להפחית עייפות של עובדים? ניהול נכון של אוכל במקום העבודה איך לשמור על ריכוז העובדים? שיפור היעילות של העובדים דרך תזונה נכונה אם אתם רוצים לשפר את היעילות ... זה אולי נשמע כמו פרט שולי, אבל בפועל יש לו השפעה משמעותית על הריכוז, הערנות והתפקוד הכללי של העובדים לאורך היום. הקשר בין אוכל לאיכות העבודה יש מקומות עבודה שמספקים לעובדים שלהם אוכל בצורה חופשית - העובדים יכולים לבחור מה שהם רוצים לאכול, ולפעמים גם מזמינים מה שהם אוהבים. זה נשמע נהדר, אבל האם זה באמת משפר את הביצועים שלהם? התשובה היא שכן, אבל בתנאי שהתזונה עצמה מנוהלת נכון. למעשה, יש מקומות עבודה שמראש דואגים לכך שיהיה אוכל זמין במקרר, כך שכל עובד יוכל לגשת ולקחת מה שהוא רוצה במהלך יום העבודה. הרעיון הזה נראה חיובי, כי הוא מסיר מהעובדים את הצורך לדאוג לאוכל, אך כאן נכנסת נקודה חשובה: מהו סוג האוכל שזמין עבורם? האוכל שהעובדים רוצים לעומת האוכל שהם צריכים כדי שהעובדים שלכם יהיו ערניים יותר ויבצעו את עבודתם בצורה אופטימלית, הם צריכים להשקיע כמה שפחות ...

... ירידה במשקל, לחשוב כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2 מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור להרגלי אכילה? המושג נטל ההוכחה מתייחס לשאלה מי צריך להוכיח טענה מסוימת. לדוגמה, בדיון על קיום אלוהים, עולה השאלה האם המאמין ... דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה. איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים? אליעד ממחיש זאת דרך הסרט השמן והרזה ודרך ניתוח התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים: אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול , בא לו, ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית). אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם פעולת האכילה. אם אין סיבה חזקה מאוד שתכריח אותו לאכול, הוא פשוט לא יאכל כלל. מה אדם שמן צריך לעשות כדי לרדת במשקל לפי הגישה הזאת? לפי אליעד כהן, אדם שרוצה לרדת במשקל צריך לשנות את החשיבה ואת נטל ההוכחה שלו. במקום המחשבה אני אוכל כי בא לי, עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?. עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת. לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת? אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה. האם בא לי זו סיבה אמיתית לאכילה? אליעד מדגיש כי התחושה של בא לי לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ולדרוש מעצמו הצדקה מעבר לבא לי לפני כל פעולה של

... אכילה, אכילה בלי סיבה, אכילה אובססיבית, אכילה כפייתית, אכילה לא פרופורציונאלית, אכילה לא מאוזנת, אכילה לא הגיונית, אכילה רגשית, דיאטה, ירידה במשקל, שמירה על המשקל, עליה במשקל מה זאת הפרעת אכילה של אכילה יתרה? הפרעת אכילה המתבטאת באכילה יתרה, לפי אליעד כהן, מוגדרת כמצב שבו האדם אוכל מעבר למה שהוא אמור לאכול בהתאם לחוקי הדיאטה שלו. אכילה זו נעשית ללא סיבה מוצדקת, כמו למשל במקרים בהם אדם כבר סיים לאכול אך ממשיך לאכול עוד ועוד, עד מצב של הקאה וחוזר חלילה. הפרעת אכילה מסוג זה מתבטאת באכילה ללא תחושת רעב, או מעבר לתחושת שובע הגיונית. מה הקשר בין הרעבה עצמית לאכילה כפייתית? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להפרעת אכילה כפייתית או אובססיבית קשורה להרעבה עצמית במצבים מסוימים. לדוגמה, בחורה המרבה להרעיב את עצמה מסיבות של תסביכי דימוי גוף, כגון הרצון להיראות טוב יותר, עשויה לאחר מכן לפתח דפוס של אכילה יתרה כאשר היא כן אוכלת. ההסבר לכך טמון במנגנון הפסיכולוגי של האדם כלפי אוכל: כשהאדם רעב, הוא צריך לאכול בדיוק במידה המתאימה לו. אם הוא מתחיל להימנע מאכילה כאשר הוא רעב, בגלל אירועים חברתיים או סיבות אחרות (כגון חוסר זמן או תסביכי מראה), נוצרת במוח התניה הפוכה, לפיה לא תמיד אוכלים בהתאם לתחושת רעב. התניה זו משבשת את האופן הטבעי שבו האדם מתייחס לתחושת הרעב והשובע, וכתוצאה מכך, כאשר אותו אדם יתחיל לאכול, הוא ימצא את עצמו אוכל מעבר למה שנדרש לו. אליעד מבהיר שההפרעה מתחילה בכך שאדם אינו אוכל כשהוא אמור, וכך למעשה נוצרת האכילה הלא פרופורציונאלית והלא מאוזנת בשלב מאוחר יותר. מדוע אסור להתעלם מתחושת רעב אמיתית? הסבר נוסף שאליעד כהן מציג נוגע לחשיבות ההקשבה לגוף. כשהאדם רעב, הוא אמור

... נוצרת התמכרות ואיך לשנות אותה? התמכרות נוצרת כאשר במוח האדם נוצרות התניות או עוגנים המזהים פעולה מסוימת כפתרון לבעיה פנימית. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד בכל פעם שמשעמם לו או רע לו, יוצר התניה בראשו לפיה שוקולד זה טוב, כי השוקולד מפיג עבורו את התחושות השליליות. כך נוצרת התמכרות: האדם מפסיק לראות את הצורך ... שלבים: בשלב הראשון יש להבין את הסיבות האמיתיות להתמכרות: אילו תחושות חיוביות מתקבלות מהפעולה, ואילו תחושות שליליות היא מעלימה. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד כי משעמם לו, צריך לזהות בבירור שתחושת השעמום היא הבעיה. בשלב הבא, בכל פעם שאותו אדם פונה לשוקולד, עליו לומר לעצמו: אני אוכל שוקולד כי משעמם לי, ואני מאמין שזה יעזור לי לא להשתעמם. המטרה כאן היא להעלות את הסיבה האמיתית (השעמום) מהתת - מודע אל המודע, ובכך לפתוח אפשרות למצוא פתרונות אלטרנטיביים, כמו למשל אני יכול לקרוא ספר במקום לאכול שוקולד. למה קריטי להזכיר לעצמך את הסיבה לפעולה? כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר ... מסוגל להבחין בו ולבחור בו. כיצד להתמודד עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע? כשמדובר בעצב, מומלץ לרשום על השוקולד את המשפט תרופה לעצב, ולפני כל אכילה לומר: אני אוכל את השוקולד כדי לא להיות עצוב. הדבר מזכיר למוח שהבעיה האמיתית היא העצב, ופותח פתח למציאת פתרון אחר. דוגמה נוספת, במקרה של אדם שמתגעגע למישהי ומתקשר אליה שוב ושוב, ... תחילה את הסיבות שבגללן אדם מכור. אם לדוגמה אדם מכור לשוקולד, שואלים אותו: מהן התחושות הטובות שהשוקולד נותן לי? אילו תחושות רעות נעלמות כשאני אוכל שוקולד? נניח שמגלים שהסיבה היא שעמום. בכל פעם שהוא ניגש לשוקולד, הוא צריך להזכיר לעצמו: אני רוצה לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי. ברגע שהאדם יבין באופן מודע שהוא מחפש פתרון לשעמום, הוא יוכל לשקול אפשרויות אחרות, למשל אם אני רוצה שלא ישעמם לי, אולי כדאי לי לקרוא ... מחפש הפגת שעמום, ולא בהכרח צריך שוקולד לשם כך. מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה? אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ממשיך לחזק את ההתניה בראש: שוקולד הוא הפתרון שאני מחפש. לעומת זאת, אם הוא יאמר: אני אוכל כי אני משועמם, ואם אמצא פתרון אחר לשעמום, לא אצטרך לאכול שוקולד, המוח יישאר פתוח לחפש פתרונות נוספים. ש: מה קורה אם כרגע אין לאדם פתרון אחר טוב יותר לשעמום? אליעד: אז הוא ימשיך לאכול. אבל ההבדל הוא שאם נשארת בראש המודעות: אני אוכל רק כדי לא להשתעמם, יש סיכוי שברגע שתופיע אפשרות אחרת, המוח יזהה אותה ויבין שאפשר להחליף את השוקולד. איך להתמודד עם התמכרויות אחרות, כמו עצב או געגוע? נניח שאדם אוכל שוקולד כי הוא עצוב ומרגיש ששוקולד עושה לו טוב. אפשר לרשום על האריזה: תרופה לא להיות עצוב. בכל פעם לפני האכילה, מזכירים לעצמנו: אני אוכל את זה כדי לא להיות עצוב. כך נשמרת ההבנה שהבעיה היא העצב, לא בהכרח השוקולד. דוגמה נוספת היא אדם שמתקשר למישהי שהוא לא מצליח לשכוח, רק בגלל שהוא מתגעגע לתחושה טובה ... זאת אומרת לפעמים התמכרות נוצרת מזה שבן אדם נוצרה לו איזו התניה לדוגמה נגיד בן אדם נגיד מכור לשוקולד למה הוא מכור לשוקולד כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד למה כל פעם כשרע לו הוא אוכל שוקולד כי יש לו התניה בראש שאומרת שוקולד זה טוב שוקולד זה טוב שוקולד עושה אותי מאושר וכו. אוקי עכשיו השאלה היא איך נגמלים מזה אז כמובן שיש פה הרבה מאוד תהליכים ... הוא צורך את השוקולד איזה תחושות טובות זה נותן לו ואיזה תחושות רעות זה מעלים ממנו, אוקי מה הטוב שיוצא לך מהשוקולד ומה הרע שנעלם ממך בגלל שאתה אוכל שוקולד. אחרי שמצאנו את זה נניח נגיד שמצאנו שבן אדם אוכל שוקולד כי משעמם לו סתם נמציא משעמם לו בסדר, אוקי עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות זה אנחנו צריכים לשנות לבן אדם את ההתניה בראש שהוא חושב ששוקולד זה טוב. איך אנחנו נשנה לו את ההתניה אנחנו ניתן לו הנחיה מה ההנחיה אומרת כל פעם לפני שאתה אוכל שוקולד אתה צריך להגיד לעצמך רע לי עכשיו כי אני מרגיש שמשעמם לי אני הולך לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם לי תגיד את זה אני אוכל את השוקולד כדי שלא ישעמם לי אני הולך לאכול כי משעמם לי, אני חושב שאם אני יאכל לא ישעמם לי אני מחפש תעסוקה ולכן אני אוכל ככה תגיד ועל הארון איפה שנמצא השוקולד תרשום כמו שיש ארון תרופות תרשום ארון של מזון שאמור לעזור לי שלא ישעמם לי תרשום את זה. עכשיו מה השכל שבדבר שאנחנו בעצם מקפיצים מחשבה שנמצאת מהתת מודע למודע כי בתת מודע של הבן אדם יש לו פקודה שאומרת שוקולד זה טוב למה שוקולד זה טוב כי פעם הוא אכל שוקולד, נגיד אוכל זה טוב למה אוכל זה טוב כי נגיד מפיג לו את השעמום אנחנו רוצים להכניס לו התניה במוח אתה יודע מה שאתה מחפש זה לא את האוכל אתה מחפש שלא ישעמם לך אנחנו רוצים שבכל פעם שהוא קם לאכול במקום שהוא יגיד אני רוצה

... לטיפול בהתמכרויות, הפסקת אכילה רגשית, הפסקת עישון רגשי, איך למחוק זיכרון? איך לשכוח את האקסית? איך למחוק מישהו מהראש? איך להפסיק לאכול רגשית? איך לשמור על הדיאטה? איך להפסיק לעשן? איך נוצרת אכילה רגשית? לרדת במשקל מהי אכילה רגשית ואיך להתמודד איתה? אכילה רגשית היא מצב שבו אדם אוכל לא מתוך רעב פיזי, אלא כתגובה לרגשות שונים כמו שעמום, עצב, דיכאון, או תסכול. מדובר בשימוש באוכל כדי להתמודד עם מצבים רגשיים, ולא כצורך הישרדותי של הגוף, כמו במקרה של רעב אמיתי. לעיתים האוכל נבחר על בסיס רגשות הקשורים לחוויות חיוביות כמו אירועים חברתיים או מסיבות, שבמהלכם האוכל שימש כתחושה טובה או נחמה. כיצד נוצר הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים? הקשר בין אוכל לרגשות חיוביים נוצר במהלך החיים דרך התניות במוח. לדוגמה, בילדות, אוכל שימש כפרס על התנהגות טובה, במסיבות ובחגים, האוכל היה חלק בלתי נפרד מההנאה. כך, המוח מקשר בין אוכל לבין תחושות חיוביות ומפתח את התפיסה שאוכל יכול לשפר את מצב הרוח במצבים של קושי רגשי. איך להתמודד עם אכילה רגשית? הדרך העיקרית להתמודד עם אכילה רגשית היא לזהות את הרגשות החיוביים שהאוכל מספק ולהשיג אותם בדרכים אחרות שאינן קשורות לאוכל. לדוגמה, אם האוכל משמש כנחמה, ניתן לחפש פעילות אחרת שמספקת תחושת נחמה, כמו פעילות גופנית, מדיטציה או שיחה עם חברים. אם האוכל משמש להרגיש שייכות, ניתן לחפש קבוצות חברתיות או פעילויות שמספקות את אותו הצורך. איך המוח מקשר אוכל עם תחושות טובות? הקשר הזה נוצר על ידי התניות חוזרות ונשנות, שבהן אוכל הופיע לצד תחושות חיוביות. לדוגמה, כאשר אדם היה ילד, אוכל היה חלק מאירועים משמחים כמו ימי הולדת, חגים או מסיבות. המוח קושר את האוכל עם ההנאה, ומפתח את האמונה שאוכל מביא איתו תחושות טובות. לכן, כשאדם מרגיש רע, המוח מחפש את האוכל כדי לשחזר את הרגשות הטובים של העבר. האם אפשר למחוק את הזיכרון של הקשר הזה? כן, אחת השיטות להתמודד עם אכילה רגשית היא לשנות את הזיכרון שקשור בין אוכל לרגשות טובים. כאשר אדם לא ילך לאכול כשמרגיש רע, הוא לא יחזק את הקשר בין

... לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל את העוגה. 2 - אני רעב. ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל את העוגה? תשובה: קודם הייתי רעב ורק אחר כך אכלתי את העוגה. מסקנה, הסיבה היא שהייתי רעב והתוצאה היא שאכלתי ... ולכן ננסח מחדש את טענה 1 + 2 לפי הסדר של הסיבה והתוצאה: 1 - אני רעב 2 - אני אוכל את העוגה ויש לנו עוד 2 טענות, שהן: 3 - אני רעב ולכן אני אוכל את העוגה. (הסיבה גורמת לתוצאה. הסיבה שאני רעב גורמת לכך שאני אוכל את העוגה). 4 - אני אוכל את העוגה כי אני רעב. (התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב). ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן ... ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמה הן: 1 - אני רעב. 2 - אני אוכל את העוגה. 3 - בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה. 4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב. והשאלות ממילא יהיו: 1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב. 2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה. 3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה. 4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב. וכנוסחה: 1 - קורית סיבה. 2 - קורית תוצאה. 3 - הסיבה גורמת לתוצאה. 4 - התוצאה נגרמת ... בכלל שבע ואך ורק שבע. 3 - אני רעב ברמה כלשהי. 2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה. תשובות אפשריות: (בדיוק כמו עבור הסיבה): 1 - אני אכן אוכל את העוגה את כל העוגה ורק את העוגה. 2 - אני בכלל לא אוכל את העוגה אפילו לא טיפה ממנה. 3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי. כאשר כנראה התשובות הנל לשאלות הנל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי ... היא לא בדיוק מה שאתה חשבת שקורה. 3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה. תשובות אפשריות: 1 - זה שאני רעב מחייב אותי לאכול את העוגה ואין שום אפשרות בעולם שאהיה רעב בלי שאני אוכל את העוגה. כי אם אני רעב אני חייב לאכול את העוגה. 2 - זה שאני רעב מגדיל את הסיכוי ומשפיע עלי לאכול מהעוגה, אבל זה לא מחייב אותי לאכול מהעוגה. 3 - זה שאני רעב, בכלל לא אמור להשפיע עלי לאכול מהעוגה. 4 - זה שאני רעב, זה בכלל אמור לגרום לי לא לאכול מהעוגה. ואם אכלתי מהעוגה, הרי שזה למרות שאני רעב ולא בגלל שאני רעב. 4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב. תשובות אפשריות: 1 - אני אוכל את העוגה, בגלל ואך ורק בגלל שאני רעב. אם לא הייתי רעב, לא הייתי אוכל את העוגה בכלל. 2 - אני אוכל את העוגה גם בגלל שאני רעב, אבל לא רק בגלל שאני רעב. ואם לא הייתי רעב, אז (שוב יש 2 אפשרויות, כאשר) אפשרות ...

... מציג דוגמה קלאסית של אדם שמחליט לעשות דיאטה ואומר לעצמו: מעכשיו אני לא אוכל עוגות, אך ברגע האמת אינו עומד בכך ואוכל את העוגה. הסיבה לכך, על פי אליעד, היא שההחלטה נעשתה ללא בירור אמיתי של הרצון שלו. אותו אדם עדיין רוצה לאכול את העוגה, וההחלטה להימנע ממנה לא באה מתוך הבנה פנימית, אלא מתוך ניסיון לכפות על עצמו התנהגות. הוא משווה זאת למצב שבו אדם אינו אוכל רעל. אדם לא נמנע מרעל בגלל החלטה אלא כי הוא באמת לא רוצה לאכול רעל, ברור לו לגמרי שאין בזה שום יתרונות, אלא רק סכנה. לעומת זאת, בעוגה יש יתרונות וחסרונות, ולכן הוא מרגיש רע כשהוא נאלץ להחליט לא לאכול . מהי הדרך הנכונה לקבל החלטה ולעמוד בה? אליעד מדגיש שאין טעם להחליט ... לא רוצה לגעת באש, ולכן אין כאן מאבק פנימי. לעומת זאת, כשהוא מתלבט אם לאכול עוגה או לעשן סיגריה, האדם כן רוצה את שני הצדדים ולכן ההחלטה קשה לו. ... את האדם להתמודד עם ההכרה בכך שהוא לא יכול לקבל הכל - גם להיות רזה וגם לאכול מה שבא לו בלי הגבלה. האדם מפחד להודות בפני עצמו שהוא מוגבל, כי זה ... לבחור בין שתי אופציות שהוא לא באמת רוצה אף אחת מהן. כך גם בהחלטה בין לאכול עוגה ולהשמין, או לא לאכול ולסבול ממגבלה אחרת. האדם לא רוצה לאכול כי ירגיש רע, ולא רוצה להימנע כי גם אז ירגיש רע. הוא בעצם תקוע בין ... שלמות פנימית. הוא מציע לדמיין את שני הקצוות - למשל, את המצב שבו אתה אוכל כל מה שאתה רוצה ומשמין, ומצד שני מצב שבו אתה אוכל רק לחם ומים ונשאר רזה ובריא. אם האדם יצליח לאהוב ולקבל את שני ... משהו מסוים אבל הוא לא ממש רוצה אותו עד הסוף. אליעד: אני באמת לא רוצה לאכול את העוגות למה הוא אוכל את העוגות? ש: כן אבל אם הוא היה מבין את מה שהוא אמר מה ההשלכות ... ויעשה מאזן של מה טוב ומה לא טוב עד הסוף אז הוא יגיד אני באמת לא הולך לאכול או שלא רציני. אליעד: אז מה התשובה לשאלה אז מההתחלה מה הייתה השאלה? ... אני עושה דיאטה אבל זה לא מתוך רצון שהוא הבין הוא אומר מעכשיו אני לא אוכל וזהו, זאת אומרת הוא אומר לעצמו בא ניקח את הרצון לאכול לא נסתכל עליו ולא נאכל עכשיו הוא רואה את העוגות עכשיו מצד אחד הוא החליט שאסור לו לאכול אבל מצד שני הוא מרגיש מאוד רע כי מישהו החליט לו שאסור לו לאכול נכון. עכשיו שימו לב לדבר הבא נגיד שעכשיו יש לך רעל, רעל אתה אוכל אתה לא אוכל אתה רוצה לאכול אתה לא רוצה לאכול אתה מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל אתה לא מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל, אתה לא אומר איך אני חייב לאכול את הרעל הזה כי אסור לי אז למה בעוגות הבן אדם אומר וואלה איך אני חייב לאכול את זה כי אסור לי מה ההבדל, שימו לב ברעל בן אדם לא מרגיש רע מזה שהוא לא יכול לאכול את הרעל. ש: קודם אמרת את זה מישהו מבחוץ החליט לו לעומת שהוא מחליט את זה. אליעד: בדיוק כי ברעל אתה סגור על עצמך שאתה באמת לא רוצה לאכול את זה אתה אומר אני לא רוצה

... חברתית, פחד לאכול ליד אנשים, לא מרגיש נוח לאכול ליד אנשים, לחץ מאנשים, לחוץ מאנשים, מרגיש לא בנוח ליד אנשים, מפחד מאנשים, מרגיש סגור ליד אנשים, אי נוחות ליד אנשים, חרדה ליד אנשים מה לעשות כשיש פחד לאכול ליד אנשים? הבעיה של פחד לאכול ליד אנשים או פחד לשתות לידם, למרות שהיא עשויה להיראות כמו חרדה רגילה, היא בעיה שנובעת לעיתים מהתמודדות פנימית של האדם עם חרדה חברתית. אליעד כהן מסביר שמדובר בבעיה שיכולה ... כמו תחושת חיות בטבע המפחדות להיות מותקפות כאשר הן אוכלות או שותות מים בסביבה מסוכנת. אליעד כהן מציין כי אדם שמפחד לשתות או לאכול ליד אנשים, יכול לחוות את תחושת הפגיעות הזו משום שהוא מרגיש חשוף בזמן שהוא מבצע פעולה אינטימית כמו אכילה או שתייה, במיוחד אם יש אנשים בסביבה. האם הפחד נובע מחשש להתקפה פיזית או רגשית? במהלך שיחה עם אדם שמתאר פחד לאכול ליד אחרים, עולה אפשרות שהוא מפחד להיות מותקף, לא בהכרח בצורה פיזית, אלא רגשית או נפשית. אליעד מסביר כי חוויית הפחד קשורה יותר לאי נוחות רגשית - תחושת חוסר מוגנות או חוסר ... אדם חש לחץ שמישהו יגיב בצורה לא חיובית כאשר הוא אוכל לידם, הוא עלול להימנע מלבצע את הפעולה הזו בכלל. איך אפשר להתמודד עם הפחד הזה? השלב הבא הוא להתחיל לפתח הבנה על מה גורם לפחד הזה. אליעד מציין כי לעיתים קרובות, אנשים חוששים לאכול או לשתות ליד אחרים מתוך פחד מדברים שהם מדמיינים. אם נוכל להבין את הדבר הרע שהאדם חושש ממנו, אפשר להנחות אותו כיצד להתמודד עם הפחד. לדוגמה, אם האדם מפחד להיחנק בעת אכילה, ניתן לעזור לו לחשוב מה יקרה אם אכן יקרה מצב כזה. האם הוא חושב שזה יגרום לו נזק? האם הסיכוי שייחנק גבוה מספיק כדי להימנע מאכילה? הבנת מקור החרדה החברתית כאשר אדם מבין כי פחדיו נובעים מחרדה חברתית, כלומר, מהלחץ שהוא מרגיש לגבי מה שאחרים חושבים עליו, אפשר להתחיל לעבוד על הרגעת הלחץ הזה. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין שהפחד לא נובע מהאוכל עצמו, אלא מהלחץ שהוא חש מסביב, זה עשוי לעזור לו להתמקד בבעיה העמוקה יותר ולמצוא פתרונות אפקטיביים. על האדם ללמוד להוריד את רמת החרדה החברתית שהוא מרגיש ולהתמודד עם ... החרדה החברתית, כך גם תקטן רמת הלחץ שהוא חש ויוכל לאכול או לשתות ליד אנשים מבלי להרגיש לא בנוח או לחוץ. חרדה חברתית פחד לאכול ליד אנשים איך להתמודד עם פחדים חברתיים איך להבין פחד לא הגיוני חרדה חברתית ופתרונות עכשיו בן אדם שמפחד לאכול ליד אנשים מה יכול להיות מה עושים עם זה, מה זה מפחד לאכול איך פותרים את זה ברמה שהוא מפחד לשתות כוס מים ליד אנשים. ש: מנסים לברר מה הסיבה. אליעד: הוא מנסה שאתה תברר לו מה הסיבה הוא אומר לך שלום אדוני אני יושב שותה כוס מים ואיך ... מצב הכי רגיש כי חיה הכי חשופה לפגיעה היא מרוכזת באוכל הכי קל לתקוף אותה ברגע זה ויתר נגיד אריה בא לטרוף את האיילה כשהיא ליד המעיין כשהיא ליד מים אז בן אדם סוג של אוכל נגיד מישהו שהוא סומך עליו נפתח אליו כאילו לא מרגיש לחץ לידו. אליעד: אז מה אתה אומר אתה אומר בא נגיד לבן אדם אולי זה שאתה לא רוצה לאכול ליד אנשים זה כי אתה מפחד שהם יתקפו אותך? ש: זה שלב גם שהכי קשה סוג של לא בדיוק במילים. אליעד: בא נתקדם בסיפור. ש: אני מתקדם. אליעד: מה הסיבה שהוא לא אוכל בסוף? ש: קשה לשים לב לעצמך כשאתה אוכל אתה הכי אתה. אליעד: אתה נמצא פה אז מה הסיבה בסוף שהוא מפחד לשתות מים ליד אנשים? ש: כי הוא קשה לו להיפתח איפשהו קשה לו להיפתח ולהיות כן מותקף שיהיה מוכן שיתקפו אותו. ... בקטע עם סכין אני מתכוון אתה יודע בן אדם שיושב לאכול מרגיש כמו סוג של. אליעד: לא הוא לא מפחד אז הוא כאילו חושב שאם הוא אוכל, רגע ולכן אם הוא ימשיך לשתות כוס מים אז כאילו זה מגדיל את הסיכוי שיתקפו אותו אז מה זה משנה אם הוא שותה כוס מים או לא. ש: בקטע לא יתקפו פיזית. אליעד: אני הבנתי אותך אני ... שישתה את הכוס מים. ש: שהוא לא מוגן כביכול כשהוא אוכל הוא לא מתגונן. אליעד: אתה צודק אבל מה קשור אוכל תשתה כוס מים. ש: כוס מים אותו דבר. אליעד: כאם הוא שותה הוא לא מתגונן? ש: כשהוא שותה או אוכל הוא לא שומר על קירות מסביבו. אליעד: למה דווקא באוכל אין לו בעיה לשחק בפלאפון לידם. ש: כי זה משהו אישי. אליעד: עד פה? ש: כן. אליעד: לשחק בפלאפון לידם הוא יכול לאכול לידם הוא לא. ש: זה ההבדל כי כשהוא אוכל זאת גם פעולה כזאת שהיא קצת אינטימית כביכול. אליעד: לשתות מים? ש: כן. אליעד: אין לו בעיה לעשות דברים אחרים, הבנתי אז אתה אומר שאולי הפעולה היא אינטימית אין לו בעיה לעשות ...