אהבה עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך... אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ואהבה עצמית, מורכבת מכמה גורמים. והגורם ... כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון בעצם גם לעסק שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל ... רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של אהבה ... ואם האדם חווה, שדבר כלשהו, גורם לו לחוש רע וחוסר הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי ... טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיוב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו שיפוטיות חיובית ... בו גם חסרונות כלשהם, ביחס לאיך שהוא יכול להיות עוד יותר טוב, ממה שהוא כרגע. ועוד נחדד ונאמר, שמי שאוהב את עצמו בשלמות (למרות שאין דבר כזה כנל), הרי שהאהבה הזאת תגרום לו להרגיש ככ טוב, עד כדי כך שלא יחסר ... שום דבר, עד כדי כך שהוא אפילו לא ילך לאכול או לשתות, ולא יברח מאש וכיוב. משום, שהוא ככ אוהב את עצמו תמיד בלי תנאים, והוא אוהב את עצמו, גם כאשר הוא נשרף באש, וגם כאשר הוא רעב. והאהבה שלו לעצמו ככ חזקה, עד שהיא ממלאת אותו לגמרי, ... יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם יוכל לדמיין חוסר שביעות רצון מעצמו, ממילא הוא גם לא יכול להרגיש ...