... ושל חרדות קיומיות. כי גם חשש קטן וגם פחד וגם פוביה וגם חרדה רגילה או חרדה כרונית וחרדה קיומית, בסופו של דבר זה הכל אותו הדבר, וההבדל הוא רק ברמות השונות של הפחד. ... האדם רואה בעיני שכלו את ההתגלות של הסיבה של כל הסיבות, ברגש שלו. ומצד הסיבה של כל הסיבות, שהיא באה לידי ביטוי בכל דבר, מצידה אין הבדל בין פחד לבין חוסר פחד. כי ...

... של זה שתופס אותה. והנה, יש שכל גדול מאוד, שגילה אותו חכם מאוד גדול, שהוא החכם האמיתי, שהוא פיצח וגילה את הדרך איך יכול האדם לתפוס בצורה סובייקטיבית, את האמת האובייקטיבית. דהיינו, איך יכול האדם להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין יכולת התפישה האנושית שלו, לבין יכולת התפישה שנדרשת כדי להבין את המציאות בשלמות כפי מה שהיא. וכדי שהאדם עצמו יזכה לזה, לשם כך על האדם לשפר את ...

... הוא, כי אושר, הוא הזדהות רגשית מוחלטת עם המציאות בשלמות. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם ועד כמה האדם יהיה מאושר או לא, זה אך ורק בכך שהאדם יגיע למצב תודעתי שכזה, שבו לא יהיה שום הבדל בין הרצון האישי שלו לבין המציאות. כי כל הסבל שיש בעולם, הוא תוצאה, של כך שהאדם רוצה אחרת מהמצב של המציאות. והאושר נמצא בצד השני, שבו אין שום הבדל מכל סוג שהוא, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ונוסיף, שגם בכך יש רמות עומק שונות. כי יש אדם שהוא כ"כ רוצה את המציאות, עד ...

... של השכל הוא גדול כ"כ, עד שהוא שכל הפוך ומנוגד לשכל האנושי של האדם. ומצד אחד אין שום הבדל בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל ...

... החכם האמיתי שיש לו את השכל הגדול יותר. וכל הדיבורים של החכם האמיתי, שורשם בשורש השכל האין סופי של כל בני האדם. כי החכם האמיתי ברמת המודעות הרגילה שלו, הוא משתמש גם בשכל העל אנושי שלו. כי אצלו אין הבדל בין השכל הרגיל לבין השכל העל אנושי. ובעיניו שניהם רק ביטויים שונים של אותו הדבר. וכאשר החכם האמיתי נותן לאדם עצה כלשהי בכל ...

... השכל יחקור ע"פ חוקי הלוגיקה ויחפש את האמת, אז הוא ימצא אותה. אבל יש כאן סוד, והוא שהשכל של האדם טוב אך ורק לצורך התנהלות יום יומית אך לא מעבר לכך. כי בין ידיעת האמת האחת של המציאות, לבין התנהלות יום יומית, יש הבדל של שמים וארץ. כי ידיעת האמת של המציאות, מצריכה לשם כך שתהיה לאדם יכולת תפישה אין סופית, כדי שהאדם ...

... הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי. ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ביארתי, כל השאלות ... שגם למגבלת השכל האנושי, גם לה יש שורש וסיבה. והשורש והסיבה של מגבלת השכל האנושי, היא בעצם ההבדל המהותי שיש, בין השכל האנושי לשורש השכל האנושי שהוא השכל האין סופי. כי יש משהו בצורת המחשבה של האדם, שהוא זה שאחראי לכך שהמחשבה והשכל של האדם מוגבלת. ובין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האמיתי, יש הבדל כלשהו. שמי שמגלה את ההבדל הזה, על ידי זה הוא מבין גם, מהו השכל שיש מעל השכל, והוא גם מבין את מהות המגבלה של השכל האנושי. כי השכל האנושי, לא מוגבל סתם כך ללא סיבה, אלא יש דבר וסיבה מדוע השכל האנושי ... דבר בעולם יותר עמוק ממנה. כי אם האדם מבין, מה מגביל את השכל שלו, הרי שבעצם, בכך הוא מבין את ההבדל שבין השכל לבין שורש השכל, וא"כ ממילא האדם מבין את השכל שיש מעל השכל, שהוא שכל אין סופי בגודלו ובעמקותו... ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את ...

... שונים. שזה לכשעצמו טוב מסיבות שונות. אבל מי שרוצה את השלמות, עליו לנסות להשיג גם את נקודת המבט האחרת, שמשם אין שום מקום לשום שאלה ולשום תשובה ולשום בעיה ולשום פתרון. והדרך לגלות את צורת המחשבה הזאת, שהיא זאת שמבדילה בין השכל של האדם, לבין השכל שגדול ממנו, היא על ידי זה שהאדם מנסה לחקור ולגלות את הסיבה, שבגללה קיימות שאלות בעולם. ואת הסיבה שבגללה ...

... שאף אחד מהם לא מוכן ולא יכול לאפשר את קיומו של השני. כי אם השורשים של הדברים היו מאפשרים זה את קיומו של זה, הרי שלא היה בעולם שום מאבק ושום הבדל בין שום דבר לשום דבר. כי אם השורש עצמו מסוגל להכיל את ההפך של עצמו בצורה כלשהי, הרי שממילא כל הכוחות היו מכילים זה את זה, ולא היה בעולם שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. (ואם ננסה לומר שהשורש מסוגל להכיל רק קצת מההפך שלו, הרי שיש לחקור את הסיבה של זה ...

... שלו וכיו"ב, הרי שזה בעצם ביטוי לכך שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא רוצה לשנות אותה. כי אבן לדוגמא שאין לה שום רצון עצמי כלל, אצלה באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ואם האדם היה רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא, הרי שלא היה צריך להישאר אצל האדם שום רצון ... מגיע לנקודה שבה הוא לא רוצה שום דבר בשלמות, ממילא הוא מתאחד עם האדם שרוצה את הכל בשלמות. כי אם האדם באמת לא רוצה שום דבר בשלמות, הרי שממילא כבר אין שום הבדל אצלו בין שום דבר לשום דבר, וממילא הוא כן רוצה את הכל בשלמות. כי כדי שהאדם לא ירצה את המציאות, לשם כך הוא צריך כן ... דהיינו, הנקודה שבה האדם משווה את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד ... לבין הישות של עצמו. כי הוא בעצם מתחבר לרצון אחד יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואיפוס הרצון, הוא גם שורש הרצון. כי בנקודת השורש של הרצון של האדם, אין שום הבדל בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו אין אצלו שום הזדהות רגשית עם שום רצון. ... הרצון של האדם, בנקודת שורש הרצון של האדם, אין שום הגדרה כלל של טוב ורע. כי שם בנקודת ההתחלה של הרצון של האדם, שם הרצון לא מוגדר כלל. ושם אין אצל האדם הבדל בין טוב לרע, כי עוד אין שום רצון מוגדר כלל, ושם אין שום הגדרת רצון. ולהגיע לאיפוס הרצון, פירושו שהאדם מגיע לנקודת השתוות בין הטוב לבין הרע. נקודה שבה אין אצל האדם שום הבדל בין שיא הטוב לבין שיא הרע. נקודה שבה האדם מגיע לשלמות האחדות בין הטוב לבין הרע, בשלמות כזו שאין שלמות אחריה ושלמות גדולה ממנה. כי כל זמן שיש אצל האדם הבדל כלשהו בין טוב לבין רע, הרי שהאדם עדיין לא הגיע לנקודת שורש הרצון שלו. כי לכל הדברים שיש בעולם יש להם שורש, וגם לרצון ... ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת הפוטנציאל של הרצון, שם נמצאים כל הרצונות האפשריים בבת אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל הרצונות נמצאים בבת אחת, שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או רצון בצמצום כלשהו. כי הרצון של האדם ... את הדבר בו זמנית. והאיזון הזה אפשרי על ידי שורש הרצון, ששם כל הרצונות מאוזנים בשלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ובנקודת שורש הרצון, שם אין הבדל בין טוב לבין רע, כי שם הכל טוב תמיד. כי כדי שיהיה רע, לשם כך על האדם להגדיר את הרצון שלו. כי רצון מוגדר יכול ליצור ... שורש אחר. וגם לשורש המחשבות ששם נמצאות כל המחשבות שבעולם בבת אחת, גם לו יש שורש אחר גדול יותר ממנו. כי בין השורש של כל המחשבות לבין כל מחשבה ומחשבה יש הבדל מהותי, והוא ההבדל שבין הפוטנציאל של הדבר לבין הדבר עצמו. בין הכוח לבין הפועל. כי שורש הרצון או שורש המחשבה וכיו"ב, הוא נבדל מהותית מכל ... גם שורש הרצון גם הוא ביטוי של משהו אחר. וגם שורש המחשבות הוא עצמו ביטוי של משהו אחר. ויש שורש אחד, שכולל בתוכו את כל השורשים. דהיינו, ישות שבה אין שום הבדל בין רגש לבין רצון לבין ידיעה לבין מחשבה וכל כיו"ב. וגם אח"כ יש עוד שורשים פנימיים עוד יותר. אך בכל מקרה יש שורש אחד ...