... המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש הבדל בין מי שאומר שהכל אחד ושהכל טוב, לבין מי שאומר שלא הכל אחד ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ואצל האדם נדמה לו שיש הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין ... טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם / או רע. כי מי שיש לו שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר ... של החכם האמיתי היא עמוקה. ומצד האמת גם החכם האמיתי חי בעולם של טוב ושל רע. אלא שהחכם האמיתי יודע שמצד האמת, האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ועל ידי זה החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: למרות שאמרנו שאין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב ורע, הרי שמצד האמת יש רק שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא שהכל ... כי הרע הוא סופי. ולמרות שיש מציאות שבה כמעט הכל רע, הרי שאין מציאות שבה הכל רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ועיקר הדגש הוא, שאצל החכם האמיתי, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים באחדות גמורה. ולהכיל את ההפכים באחדות גמורה, אין פירושו שאצל החכם האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של ההפכים, בדיוק כמו אחדות גמורה שבה אין שום הפכים. כי מי שמבדיל בין תפישת מציאות שמבדילה בין טוב לרע, לבין תפישת מציאות שלא מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך בעצם הוא עצמו מבדיל בין טוב לרע. ולא להבדיל בין טוב לרע, פירושו שהאדם לא מבדיל בין: להבדיל בין טוב לרע, לבין: לא להבדיל בין טוב לרע. שעל ידי זה האדם גם מבדיל בין טוב לרע בעולם הממשי שלנו, וגם לא מבדיל בין טוב לרע בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד והכל אחד בו זמנית. ... טוב. ולכן גם השלמות יש לה חיסרון, בכך שאין בה חיסרון. ולכן אצל החכם האמיתי, אצלו יש אחדות אמיתית. כי אצל החכם האמיתי הכל אחד באמת. כי אצל החכם האמיתי אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, לבין שלמות לבין חיסרון. כי הכל אחד ממש. וזאת השלמות, כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים, ומבין שאין הבדל בין טוב ורע, לבין רע, לבין טוב. וכאשר יש לאדם שכל אמיתי שבו הכל אחד תמיד והכל לא אחד תמיד, והכל בו ...

... של האדם גם של המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם שיודע שהוא עצמו ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל היחיד בין המשוגע הגדול ביותר לחכם הגדול ביותר, הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל האנושי. אבל יש גם חוסר שכל / העדר ... הגדול שמחוץ לשכל, הוא שורש השכל האנושי של האדם. והשכל הזה שמחוץ לשכל, אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול ... רוצה שהאש תשרוף אותו וכיו"ב. וכל אחד שיש לו רצון, יש לו גם סבל. כי הרצון הוא שורש הסבל. כי בלי רצון אין סבל. כי כאשר אין רצון, אין התנגדות הרצון, כי אין הבדל בין הרצון של האדם לבין המציאות. וממילא גם אין סבל. ולכן כל זמן שיש לאדם רצון, הרי שיש אצלו סבל. וגם המשוגע ...

... ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמא לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה אחת שהאדם חווה אותה ברמות ... כלל. כי שם מחוץ למקום, שם אין שום ישות נפרדת כלל, וממילא אין שום הבדל בין שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא ... שהוא ה"אין" מקום. והמקום שאותו רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור ...

... שכל אמיתי, הוא מבין שמצד האמת הכל אחד. וכאשר הכל אחד, הרי שממילא הכל טוב. כי בשורש המציאות, אין הבדל בין טוב לבין רע. כי הטוב והרע הם ביטויים שונים של אותו הדבר. וכל הטוב שבעולם וכל הרע שבעולם, הם בסך הכל צדדים שונים וביטויים שונים, של אותו הדבר ... האדם מסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית מחוץ למציאות על המציאות, משם האדם יכול לראות שמצד האמת אין הבדל בין טוב לבין רע. כי טוב ורע שייך רק כאשר יש לאדם אגו ורצון עצמי, שאז שייך שהאדם ירגיש טוב ורע. דהיינו, כל הטוב והרע קיימים רק בגלל הישות העצמית של ... המציאות מבחוץ כאילו הוא לא חלק ממנה וכאילו אין לו שום רצון עצמי כלל, הרי שמיד יראה האדם שאין שום הבדל בין טוב לבין רע. כי הכל זה רק פרשנות של האדם את מה שקורה לו. אבל מצד האמת, כאשר מסתכלים מבחוץ על המציאות, הרי שאין כל הבדל בין טוב לבין רע. וכל המציאות שלנו היא כמו סרט. כי יש המון סוגי סרטים. ויש סרטי דרמה וסרטי קומדיה וסרטי מתח וסרטי אימה וכיו"ב. ולא הסרט הוא זה שקובע ... שיש את הטכנולוגיה של התלת מימד, שבה האדם עצמו מרגיש כאילו הוא עצמו בתוך הסרט עצמו. ואין כמעט שום הבדל בין חווית הסרט לבין חווית המציאות. ואף על פי כן, עדיין יש הבדל קטן בין סרטים לבין מציאות. כי הסרטים הם רק באמצעות חוש הראיה והשמיעה בלבד. אבל יבוא היום שבו כל החושים של האדם ישתתפו בסרט. שאז מבחינת האדם הסרט ... יכול להרגיש כאב של ממש ולחוש את החלום כדבר ממשי של ממש. כך שבכל מקרה מצד התפישה של האדם, אין הבדל ממשי בין חלום לבין מציאות לבין סרט וכיו"ב. והכל תלוי אך ורק בעד כמה האדם חושב ומבין שהדבר הוא ממשי. ולכן, כמו שלא הסרט אחראי להנאה של האדם, אלא ... של האדם ממנה. ומי שמסתכל על המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, הוא מבין שבאמת מצד האמת אין הבדל בין טוב לבין רע. כי הטוב והרע הם רק סוגים שונים של רגשות. ואין הבדל אמיתי בין סוגי הרגשות האלו. כי כל סוגי הרגשות בעולם, וכל מה שיש בעולם, זה הכל ביטויים שונים של דבר אחד, שבשורשו ובמהותו הוא אחד. וכאשר האדם מסתכל על ... שוכח ולא מסתכל על האמת, שמצד האמת הכל זה ביטוי של דבר אחד ממש, שמנקודת המבט של שורש המציאות, אין הבדל בין טוב לרע. כי שם בשורש המציאות, שם אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ובשורש המציאות, עדיין אין שם אפילו לא מרחב זמן ומקום. כי בשורש המציאות, גם הזמן והמקום, גם הם ישות אחת ממש. ובשורש המציאות אין ... על פי כן הוא מרגיש טוב ממש. כי בעולם שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולמרות שבשורש של המציאות אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שבעולם שלנו כן יש טוב ורע. אלא שכפי שכבר ביארתי, יש שני סוגים של שכל. ויש את השכל הרגיל של האדם, שבו הוא מרגיש הבדל בין טוב לבין רע. ויש את השכל של שורש המציאות, שבו אין שום הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, וממילא אין הבדל גם לא בין טוב לבין רע. אלא, שכאשר יש לאדם רק את השכל האנושי הרגיל, שבו האדם מוצא ומרגיש את ההבדלים בין הטוב לבין הרע, אז האדם חי בגיהנום של ממש. כי העולם הזה הוא הגיהנום. כי לרגע אחד אין לאדם שקט נפשי אמיתי. כי תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. ... יש העדר רצון. שבו הרצון העצמי של האדם נעלם לגמרי, ושבו יש הרמוניה שלמה. אבל כל זמן שיש אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע, הרי שממילא האדם תמיד ירצה להרגיש יותר טוב ויפחד מכך שהוא מרגיש רע. ועל ידי זה האדם סובל כל הזמן כנ"ל. אבל, כאשר יש לאדם שכל אמיתי, ... את השכל האנושי עם השכל שיש מעל לשכל. דהיינו, שהאדם מכיל בתוכו את ההפכים. שמצד אחד האדם מבין שאין הבדל בין טוב לבין רע. ומצד שני האדם מבין שכן יש הבדל בין טוב לבין רע. כי יש כאן שאלה גדולה, והיא: אם באמת בשורש הכל אחד, אז כיצד זה שיש בעולם שלנו טוב ורע ונפרדות? והתשובה היא, שבאמת מצד השורש של ... יש נפרדות. וגם בשורש של המציאות, גם שם יש טוב ורע כשתי ישויות שונות. אלא, שבשורש של המציאות, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. כי בשורש של המציאות, יש אחדות מלאה בין הנפרדות לבין האחדות. כי בשורש של המציאות בהחלט יש גם טוב וגם רע. אלא ששם אין הבדל בין טוב ורע כישויות נפרדות, לבין טוב ורע כישויות לא נפרדות. ושם הכל אחד ממש. דהיינו, כי שם יש גם רע ממש. אלא ששם אף על פי כן, אין הבדל בין הטוב לבין הרע. וכאשר יש לאדם שכל קטן, אז הוא לא מסוגל להבין דבר והיפוכו. כי יש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד אנחנו אומרים שיש טוב ויש רע. דהיינו, שאלו שתי ישויות נפרדות ושונות זו מזו. ומצד שני אנחנו אומרים שאין הבדל בין הטוב לבין הרע, אף על פי שאלו שתי ישויות נפרדות זו מזו. וזה כמובן דבר והיפוכו. וכאשר השכל של האדם קטן, אז הוא סובל. כי מצד האמת יש גם טוב וגם רע. ... שקיים. ולכן האדם סובל. כי כאשר החכם האמיתי רוצה איזה דבר, מבחינתו של החכם האמיתי, מצד האמת אין הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, ובין רצון לבין העדר רצון. כי בהחלט יש רצון ויש העדר רצון. ואפשר לרצות ואפשר לא לרצות. אלא שאין הבדל אמיתי בין רצון לבין אין רצון. כי בשורש, אין הבדל בין רצון לבין העדר רצון. וגם הרצון וגם העדר הרצון, הם ביטויים שונים של ישות אחת ממש. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להגדיל את השכל שלו. ולהגדיל את ... אחד של המטבע בלבד. כי הצד השני הוא האחדות של המציאות. ומצד נקודת המבט של התמונה המלאה, משם אין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות. כי הנפרדות שבין הטוב לבין הרע, נמצאת באחדות עם השורש של המציאות שבו אין הבדל בין טוב לבין רע. וכאשר האדם מסתכל על האמת ומבין שמצד האמת יש במציאות שלנו גם נפרדות וגם אחדות. ושמצד האמת האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת ... לו, הרי שהוא יודע שמצד האמת אלו הכל גוונים שונים של אותו הדבר ממש. ונחדד: כאשר אנחנו אומרים שאין הבדל בין טוב לבין רע, אין הכוונה לומר שאין טוב ורע בכלל. אלא הכוונה לומר שאין הבדל בין מצב שבו יש טוב ורע, לבין מצב שבו אין טוב ורע. ז"א שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. כי יש טוב ורע. אלא שאין

... הוא עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי השכל של האדם מבדיל בין טוב לבין רע. וכאשר ילד קטן נולד, השכל שלו לא מפותח, ועל ידי זה הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא ברירת המחדל שלו והטבע שלו, היא לאהוב את עצמו, ולאהוב את כל המציאות כולה, ... והילד הקטן שלא יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא הוא לא יודע להבדיל, בין מי שהוא יותר טוב או פחות טוב. וכמובן שגם אצל הילד הקטן, גם אצלו יש שכל כלשהו שמבדיל בצורה כלשהי בין טוב לבין רע. אלא, שהשכל הזה הוא כמעט ולא מפותח. ולכן הילד הקטן באופן יחסי לאדם ... שכל. והאדם, כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. אז כיצד יאהב האדם את הרע, כפי מה שהוא אוהב את הטוב? והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש ... והשכל של האדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע וטוב שכך. כי אם האדם לא היה יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא לא היה לאדם שום רצון עצמי. כי רצון עצמי קיים, רק כאשר האדם חושב שיש טוב ורע, ... שמצד האמת למרות שיש הבדל בין טוב לרע, הרי שמצד האמת גם אין הבדל בין טוב לבין רע. ולא שאין הבדל בין טוב לרע, אלא שאין הבדל, בין כאשר יש או אין הבדל, בין טוב לרע. כי יש טוב ורע, אלא שאין הבדל, בין זה שיש הבדל ביניהם, לבין מצב שבו, אין הבדל ביניהם. כי כל זמן שהאדם מפריד בין השורש של המציאות לבין המציאות עצמה, הרי שרע לו. אבל כאשר האדם ... עצמה ממש, עד שהאדם לא מבדיל בין הנפרדות לבין האחדות של המציאות, על ידי זה האדם חי חיים טובים באמת. והסיבה שבגללה אנשים מחפשים ... כך שלא יהיה אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע. דהיינו, שיהיה אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע, אלא שלא יהיה אצל האדם הבדל, בין מצב שבו יש הבדל, לבין מצב שבו אין הבדל. והמצב הזה, גם הוא עצמו תוצאה. תוצאה של הבנה, שהאחדות של המציאות, נמצאת באחדות ממש עם הנפרדות של ...

... שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, ה"אני" של האדם, ... השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמא הייתה נוצרת ישות של אחדות, ... מהאחדות, זה עצמו נפרדות. וא"כ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ... בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו ... גוונים שונים של האחדות עצמה ממש. ומצד האמת גם עכשיו ממש, אין הבדל בין השורש ובין הסיבה הראשונה, לבין כל מה שאחריה, דהיינו, כל שאר הסיבות והתוצאות. ולא שאין הבדל, אלא שאין הבדל בין זה שיש הבדל לבין זה שאין הבדל וכולי. ויש בזה עוד רמות עומק שונות וכולי. ונסכם: מצד האחדות של המציאות, יש נפרדות של טוב ושל רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות ...

... שכל אמיתי, אז יש לאדם רצון עצמי שמכיל בתוכו דבר והיפוכו. דהיינו, שמצד אחד האדם רוצה איזה דבר, ובו זמנית אין אצלו חילוק והבדל בין רוצה לבין לא רוצה. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר. אך בכל מקרה, רצון עצמי רגיל, הוא ...

... היא לא כאשר האדם רוצה או לא רוצה את מה שיש, אלא השלמות היא כאשר אין אצל האדם הבדל בין מצב שבו הוא רוצה לבין מצב שבו הוא לא רוצה את מה שיש. כי במציאות ...

... כישות אחת? איך אפשר לראות את הנקודה הראשונה והאחרונה של הזמן? איך אפשר לתפוש שני מקומות בבת אחת? מה היה לפני המפץ הגדול? מהי מהותה של סיבה? האם ברגע אחד של מציאות יכולה להיות קיימת סיבה ותוצאה? מה ההבדל במהות שבין סיבה לתוצאה? אולי התוצאה היא הגוררת את הסיבה? אולי ציר הזמן הולך הפוך? מה ההבדל בין יש לבין אין סיבה? אולי יש / אין שום סיבה לשום דבר? מה היה לפני הסיבה הראשונה? למה ...

... הוא חושב שיש טוב וגם רע. ושאם האדם היה חושב שאין שום הבדל בין טוב לרע, היה לאדם תמיד טוב. ושהנפרדות שבין הטוב לרע, היא שורש הסבל. ולכן העולם שלנו הוא הגיהנום, כי האדם תמיד מרגיש רע. כי אין שלמות בעולם, כל זמן שיש נפרדות בין ... היא שיש פתרון. והפתרון הוא גן עדן. ואדם הראשון כשהבדיל בין טוב לרע, הוא נזרק מגן עדן אל הגיהנום. וביארתי שהעיקר הוא לראות את המציאות בצורה אחת, בלי הנפרדות. ושמי שחווה שהכל אחד, אין לו רצון עצמי. ואין רצון עצמי, היינו ... משתנה כל הזמן. וביארתי שהכל אחד ואחדות, פירושו שאין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. וביארתי איך יכול האדם להגיע לתפישת אחדות אמיתית, שבה אין אצל האדם הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל בין טוב לרע. והדרך היא על ידי התבוננות, לחפש את האמת. וכאשר האדם מגיע לקצה האחרון של האמת, ששם הכל אחד, ממילא מתבטלים אצלו כל הפחדים וכולי. ...