... סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע ... להמשיך לחקור ולשאול מי אמר שהתשובה נכונה. ואז יתקבל משפט של סיבתיות חדש שאפשרי לחקור גם אותו. האם כדאי להמשיך לחקור את הניתוח סיבתיות עד אין סוף? תשובה, רק אם רוצים. לדוגמה, לפעמים הסיבה של משהו תהיה, כי ככה אני מרגיש כי ככה אני רואה בחוש הראיה שלי כי ככה אני זוכר בזיכרון שלי וכיוב. ואז אפשרי לבחור, ...

... מבט - 4 נקודות מבט - וגם 5 וגם אין סוף נקודות מבט ובו יתבארו 4 נקודות מבט שונות, שיש לגבי כל דבר בעולם. ויתבאר גכ מהי נקודת המבט החמישית וכולי. ומי שיתבונן יראה, כי על כל דבר ... כי אם יש רק את אחד מההפכים באופן מוחלט ובלעדי, הרי שממילא אין לו שום משמעות כלל, כי אין לו את ההפכי שלו שיגדיר אותו. וכאשר יש רק צד אחד, הכוונה היא, שיש אין סוף פחות אחד, מאותו הדבר. כי כאשר יש רק אין סוף מדבר אחד, ממילא אין לו שום משמעות כלל. ולכן, אם נאמר שיש רק טוב, הרי שמוכרח שבו זמנית יש גם טיפה אחת של רע. כי אחרת, אין שום משמעות לאמירה שיש רק טוב. ויש רק טוב, פירושו שיש אין סוף טוב, פחות טיפה אחת של רע, שבאמצעותה ניתן לומר, שכמעט ויש אך ורק טוב. וזה בעצם אומר, שכאשר כל אחד מההפכים מושך לצד שלו, אז אם אחד מההפכים יתגבר על הצד השני באופן מושלם ואין סופי, עד כדי ביטול ההפך שלו לגמרי, הרי שממילא יתבטל גם הוא עצמו. כי אם לדוגמה הטוב יגדל לגודל אין סופי ממש, עד שלא יהיה שום רע כלל, ממילא גם הטוב יתבטל, ולא יהיה שום הבדל בין טוב לבין רע, שזאת נקודת מבט נוספת, שהיא ההקצנה של כל אחד מההפכים עד לגודל אין סופי, ועד לביטול של ההפכים עצמם. וכמובן, שיש גם את נקודת המבט החמישית, שהיא השילוב של כל נקודות המבט, לנקודת מבט אחת. שבה, (1) גם רק, הכל טוב, ... את כל נקודות המבט השונות + נקודת המבט החמישית של אחדות נקודות המבט, ומאחדים את הכל, לנקודת מבט אחת. וממילא זה אומר, שיש לנו עוד נקודות מבט נוספות עד אין סוף. שתמיד לוקחים את נקודת המבט הרחבה ביותר, שמקיפה את כל נקודות המבט, ומאחדים אותה לישות אחת, עם כל שאר נקודות המבט ששונות ממנה. והתהליך הזה חוזר על עצמו, עד אין סוף. בבחינת, מקיף למקיף, והמהות של המהות, עד אין סוף. ומנקודת מבט אחת, יש הבדל בין נקודת המבט ה - 5 לבין נקודת המבט ה - 6 לבין כל שאר נקודות המבט שלאחריהן. אבל מנקודת מבט נוספת, אין שום הבדל ... אין שום הפרדה בין הדברים השונים. וגם אז, יש עוד מכנה משותף אחר גדול עוד יותר, שמאחד בתוכו, את המכנה המשותף הרחב ביותר, עם כל מה שנפרד ממנו. וכך הלאה, עד אין סוף. ותמיד, האדם מחובר לכל נקודות המבט השונות כולן. אלא, שלכל אחת יש עוצמה אחרת. ובפעם אחת, האדם חווה יותר נקודת מבט כזו, ובפעם אחרת האדם חווה ... האדם. 4- שאין שום הבדל בין להסתכל על המציאות מנקודת מבט אחת, לבין נקודת מבט אחרת. ואז ממילא, אין שום שאלה כלל. ומהי האמת? וגם כאן יש נקודות מבט נוספות עד אין סוף. וההבנה הזאת שיש נקודות מבט שונות עד אין סוף, היא גם מצד אחד מאפשרת לאדם לא להיאחז בשום נקודת מבט, וגם מאפשרת לאדם כן להיאחז בכל נקודת מבט שהיא. וגם על זה עצמו, יש נקודות מבט שונות ...

... גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד בתוך השני. והכל בתוך מרחב מקום אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי ... מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד אין סוף. והשאלה הנשאלת היא, האם באמת יש יקומים מקבילים? והאם בכלל יש חיים מחוץ לכדור הארץ? שזה הרבה יותר פשוט להבנה מאשר היקומים המקבילים? ולמה אנחנו נמצאים דווקא ביקום ... יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל ... הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא סופי, וכי הוא מוגבל לחוקי הפיזיקה וחוקי הטבע וכיוב. והם שוכחים, שגם כל חוקי הפיזיקה, הם רק אפשרות אחת מיני אין סוף אפשרויות אחרות. והם גם שוכחים, שאין שום חוקי טבע אמיתיים באמת. כי כל חוקי הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא קיימים ... אין חוק, שאומר שחוקי הפיזיקה אמורים לעבוד ברגע הזה ובמקום הזה, כי הפוטנציאל, הוא אין סופי, והמציאות לא מחויבת אף אחד, לשמר עבורו את חוקי הפיזיקה שלו. והכל יכול להשתנות בפחות מרגע אחד וכולי. והחושבים כך, הם אנשים זקנים שחיים בבית קברות, שבו אין שום ... רק מהשכל של האחדות, ששם שום דבר לא משתנה לעולם). ובכל נקודה של מקום וזמן, יש בה אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי , ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. וממילא זה אומר, שאך הגיוני הוא הדבר, שיש חיים בעוד כוכבי לכת אחרים. משום שאין שום סיבה, שבתוך מקום וזמן אין סופיים ואפשרויות אין סופיות, אין שום סיבה לחשוב, שיהיו חיים רק כאן בכדור הארץ הקטן שלנו, במקום ובזמן הזה. כי אנחנו לא יותר מאשר רק צורה אפשרית וכולי. ואעפכ ניתן אולי לומר, שאולי רק ברמת הפוטנציאל של המציאות יש אין סוף אפשרויות, אך בפועל יש רק אפשרות אחת בלבד. ולא זו אף זו, אלא שמצד הפוטנציאל של המציאות שלנו, באמת יש אפשרות אחת, שאומרת, שיהיו חיים רק בכדור הארץ שלנו. ואכ, אולי למרות שברמת הפוטנציאל, יש אין סוף אפשרויות, אולי בפועל במקרה, יש רק את האפשרות שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן נכנס לתמונה העניין של היקומים המקבילים. והוא, כי מנקודת מבט ראשונה, העניין נשמע ... ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור את העניין, יגלה, שאכן באמת בוודאות מוחלטת, יש עוד אין סוף יקומים מקבילים בפועל. וכיצד ניתן לחקור ולאמת את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי ... שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה ... האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם את כל האפשרויות האפשריות. כי כל זמן שהאדם הוא טועה, והוא מבדיל בין הפוטנציאל לבין הביטוי שלו, וכל שכן כאשר האדם הוא טועה, שהוא ... האפשרויות לא נפרדות זו מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל שלהן, אז האדם מבין, שאכן יש עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות ... לא יכולה להיות בשני יקומים נפרדים בו זמנית. והיא כן יכולה להיות ביקום אחד, שדומה לאין סוף יקומים בו זמנית, אבל לא להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ... פעם, צמצום וצורה אחרת של המציאות. והקיום של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות, שכבר קיימות כרגע בכל מקום ובכל זמן תמיד. וכאשר האדם רוצה להשיג איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל ... היקומים המקבילים. כי אם האדם היה רואה בעיני שכלו, את כל היקומים המקבילים שקיימים עם אין סוף אפשרויות, הוא לא היה יכול להגדיר שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ... או אחרת. אבל כאשר הכל קיים תמיד, הכל מחוייב תמיד. וזהו העניין של ריבוי האלוהים. שיש אין סוף אלוהים

... סיבה ראשונה, קיים מגביל ראשון וכולי. שאלה: אולי לכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, לכל סיבה יש סיבה אחרת עד אין סוף וכולי? תשובה: המוח האנושי אינו תופס את האין סוף, ועל כן לא יתכן כי קיימים בוראים עד אין סוף וכולי. ולכן, על כורחך לומר כי קיימת נקודת התחלה שהיא הבורא הראשון שקיומו נצחי ושאין לו בורא אחר וכולי. סוף טיעון. הערה: ... הפרכה: הטיעון לכך שיש בורא ראשון, נשען על מגבלת השכל האנושי לתפוס את האין סוף כנל. וכאן יש כשל לוגי פשוט: מכך שהשכל האנושי מוגבל לתפוס את האין סוף, לא ניתן להוכיח כי קיימת נקודת התחלה סופית כלשהי. יתכן כי למרות שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס את האין סוף, אף על פי כן מצד המציאות האובייקטיבית, לא קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף. זא אי יכולתו של השכל לתפוס את האין סוף, לא מגביל את המציאות להיות אין סופית. הפרכה נוספת: כדי להפריך את ההוכחה לכך שיש בורא ראשון, לשם כך יש להבין את מהות מגבלת השכל האנושי להבין את מהות האין סוף. ולשם כך נבהיר: מהי משמעותה של מגבלת השכל האנושי לתפוס את מהות האין סוף? תשובה: מגבלת היכולת השכלית לתפוס את האין סוף, אין פירושה כי השכל אינו יכול לתפוס את קיומו של האין סוף. המגבלה היא להכניס לתוך מחשבה אחת את כל האין סוף כולו בבת אחת. אך בהחלט קיימת יכולת הבנה אנושית להבין כי האין סוף אכן קיים. ובהקשר שלנו זה אומר, כי קיימת יכולת תפיסה אנושית להבין כי אפשרי שלכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף. וניתן מספר דוגמאות: דוגמה 1: ציר המספרים. נשאל: מהו המספר הגדול. נשיב: X כלשהו הוא המספר הכי גדול. נפריך: לעולם לא יכול ... ניתן להוסיף עוד מספר, ולכן לא קיים מספר הכי גדול, אלא ציר המספרים הוא אין סופי. נשאל: מהו המספר הכי גדול? נשיב: אין מספר כזה. המספר הכי גדול הוא אין סוף. נשאל: האם ניתן להבין ולהכניס לתוך המחשבה את המספר הכי גדול שכינויו הוא אין סוף? נשיב: לא. השכל מוגבל להבין את האין סוף, אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר הזמן. נשאל: מהו הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר הזמן יש: עבר הווה עתיד. לכל נקודה בציר הזמן יש: לפני אחרי. ולכן ציר הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר הזמן שלנו יש נקודת ... ציר הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע שאנחנו אומרים כי קיים זמן + אנחנו אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה ... את כל מה שהובהר לגבי ציר הזמן, ניתן להשליך על מרחב המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע ... ניתן לנוע לכל נקודה במרחב המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב מקום גדול יותר ראה כאן. דוגמה 4: ניתן לקחת כל 2 הפכים, ולחפש את נקודת הקצה שלהם. לדוגמה, מהי הטמפרטורה הגבוהה ... שיכולה להיות קיימת (גם אם לא ניתן להגיע אליה בפועל) ? התשובה כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר הזמן מרחב המקום שלנו הם בצורת עיגול כדור, דהיינו, שנקודת ההתחלה והסוף מחוברות ...

... על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר ... ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, יש בציר המספרים, אין סוף מספרים, פחות כמות המספרים, שנמצאים בציר המספרים, מהמספר המוגדר, ועד אין סוף, בצד השני של אותו המספר המוגדר. ועוד נחדד ונבהיר: כי המקום, הוא אין סופי. והאדם הוא נקודה שנמצאת, בתוך המקום האין סופי. והאין סוף מקום, הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. ומהתחלת המקום ועד סופו, יש אין סוף מקום. אבל, עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. והאדם ... את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ... באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום ... אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. ... הכל קיים תמיד. ויש זמן ומקום אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. ויש גם אין סוף יקומים מקבילים. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל פעם, ... נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף ... ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ביארתי במקומות ...

... בחיים? למה האדם מחפש משמעות בחיים? מה היתרון בחוסר משמעות בחיים? ריקנות בחיים, אין לי מטרה בחיים, לא יודע למה אני חי, לא יודע מה אני רוצה מעצמי, רצון אין סוף וכאן נסביר מה היתרון שיש בלחיות חיים חסרי משמעות ומה היתרון שיש בלחיות חיים חסרי מטרה. אז ברמת העיקרון, כדי ...

... של האין סוף - מדוע אין אפשרות ליהנות מהאין סוף? איך כן ליהנות מהאין סוף? וכאן נבאר מעט את העניין של הפוטנציאל האין סופי של המציאות, וגם את מגבלת האדם להשיג את הפוטנציאל הזה, וגם על הדרך להשיג את הפוטנציאל האין סופי הזה. והעניין הוא, כי כל דבר שקיים בעולם, הוא חלק מדבר אחר שגדול יותר ממנו. וכל דבר ודבר שקיים, תמיד יש דבר אחר גדול יותר ממנו עד אין סוף. דהיינו, אין סוף וגבול לשום דבר בעולם. והנה, הדבר הזה אמור לשמח את האדם. משום שאם לדוגמה הפוטנציאל האנושי היה סופי, הרי שזה היה אומר שכאשר ... כי אם היכולת של האדם להתקדם היא סופית, אז זה אומר שיש נקודה שבה האדם ייעצר ולא יוכל להתקדם. וכאשר אנחנו מבינים שהאפשרות של האדם להתקדם היא עד אין סוף, הרי שזה אמור לשמח את האדם, כי תמיד אפשר להתקדם ולהתחדש וכולי. ואם נתבונן לרגע אחד על עניין השמחה וההנאה, שאותם האדם רוצה יותר מכל, הרי שגם כאן ההבנה שהשמחה וההנאה הן אין סופיות, היא אמורה לשמח את האדם. כי האדם מבין שהוא תמיד יוכל להשיג ולהגיע לשמחה בעוצמה עוד יותר גדולה ולהנאה עוד יותר גדולה עד אין סוף ללא נקודת עצירה. אלא, שיש כאן סוד. והסוד הוא שלמרות שהעולם שלנו וכל מה שיש בו הוא אין סופי, הרי שהאדם ויכולת התפישה שלו ויכולת ההכלה שלו היא לא אין סופית. כי גם אם נאמר שאכן יש הנאה ושמחה אין סופית, וגם אם נאמר שהפוטנציאל של המציאות הוא אין סופי, הרי שעל האדם להבין שזה עדיין לא אומר שהוא עצמו באופן אישי יכול ליהנות מהאין סוף של המציאות. משום שיכולת התפישה של האדם היא סופית ולא אין סופית. כי האדם מוגבל ביכולת שלו. ולכל אדם יש גבול שממנו והלאה הוא לא מסוגל להכיל ולא מסוגל לתפוש, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה שכלית. וכאשר האדם מגיע לגבול ולנקודה הזאת של עצמו, הרי שהוא נעצר. ולמרות שהפוטנציאל של המציאות יכול להיות שהוא אין סופי, הרי שהפוטנציאל של האדם הוא סופי. וזה אומר שהאדם בהחלט כן מוגבל להתקדם בחיים שלו. והאדם לא יכול להתקדם אל האין סוף. כי כן יש סוף וגבול ליכולת התפישה וההתקדמות של האדם כישות בתוך התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא אין סופית. אך כל חלק ממנה הוא לחלוטין סופי ולא אין סופי. והדבר הזה אומר, שיש נקודת עצירה שממנה האדם לא יכול להתקדם. כי יש לדוגמה רמת עומק של הבנת המציאות, שהאדם לא מסוגל להתקדם אל ... כי השכל של האדם לא מסוגל לתפוש יותר ממנה. לדוגמה: האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת לפניה עד אין סוף. ויכולת התפישה של האדם מוגבלת, והאדם לא יכול להעמיק את מחשבתו ולהגיע אל האין סוף. ויש רמת עומק כלשהי, שבה האדם פשוט נעצר ושממנה האדם לא יכול יותר להתקדם. והבעיה הזאת היא הבעיה שבה נתקלו טובי המורים הרוחניים בעולם, וטובי החכמים בעולם. כי כל זמן שהאדם עדיין רחוק מלבטא את הפוטנציאל שלו, אז נדמה לו בטעות שהוא יכול להתקדם עד אין סוף. אבל ככל שהאדם הוא חכם יותר, וככל שהוא מתקרב יותר אל סוף יכולת התפישה שלו, אז הוא בהחלט כן רואה את הסוף. לא שהאדם רואה את הסוף של המציאות, כי היא אין סופית. אלא שהאדם כן רואה את הסוף ואת הגבול שממנו והלאה הוא לא יכול יותר להתקדם ולהבין טוב יותר את המציאות וכולי. כי גם לראות את ... שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה גדולה יותר, כך האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין סוף דברים שאותם האדם יכול להשיג, הרי שעדיין כדי שהאדם ייהנה בכל פעם מחדש בהנאה גדולה עוד יותר, וכדי שהאדם לא ירגיש מיצוי עצמי ... באותה רמת עומק. וכדי שהאדם יתלהב ממידע חדש, לשם כך על המידע להיות יותר עמוק וכולי. ונמצא אם כן, כי יש כאן בעיה גדולה. כי למרות שהמציאות היא אין סופית, הרי שיכולת התפישה היא סופית. וזה אומר שהאדם בהחלט מוגבל להתקדם לנצח. ומי שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על ... איך להתקדם. ומאחר שלכל בעיה יש פתרון ולכל שאלה יש תשובה, אז גם לבעיה הזאת יש פתרון ויש תשובה. כי יש חכם אמיתי, שהוא גילה את הסוד של ההתקדמות האין סופית. כי יש כאן סוד, והסוד הוא שלמרות שנדמה לאדם שהוא עצמו כחלק מהתמונה המלאה מוגבל להתקדם וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד

... ומהי מהותו? מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ההנאה האין סופי? איך להגיע לשורש של המציאות? איך לזהות שקרנים ומנהיגי שקר? ועוד נושאים נוספים. ונתחיל מהעניין הבא, והוא כי מי שרוצה ליהנות מהחיים בהנאה אין סופית שמתחדשת בכל רגע מחדש, לשם כך עליו ליישר קו עם המציאות כפי שמייד נסביר את מהות העניין. ואם נתבונן נראה, כי טווח הרגשות של האדם ... הזמן בין הטוב לבין הרע ברמת מינון וברמת עוצמה כלשהי. אבל כאשר מגיעים לקצה של האושר או גם לקצה של הסבל, מגלים שיש עוד ציר נוסף של הנאה, והוא ציר ההנאה האין סופי, שבו יש אך ורק טוב תמיד. ציר שבו אין שום רע כלל. ושבו יש אך ורק התקדמות בעוצמה של ההנאה ושל הטוב. ולציר הזה מגיע האדם, בין אם הוא מגיע לקצה הסבל ובין אם הוא מגיע לקצה האושר. בכל אחד ואחד מהמקרים, בסוף הציר של הסבל ושל ההנאה, בסופו יש את ציר ההנאה והטוב האין סופי. ובמאמר מוסגר, כאן יש שאלה קשה, והיא שלכאורה לא יכול להיות שקיים ציר שיש בו רק טוב, ושגם מצד שני רמת הטוב שלו עולה כל הזמן. כי ... דומה לכוס של מים. שכוס המים יכולים להיות לה שני מצבים. מצב אחד שבו היא מלאה באופן חלקי ומצב שני שבו היא מלאה בשלמות. וכאשר הכוס מלאה באופן חלקי, יש אין סוף אפשרויות ומצבים לרמה שבה הכוס מלאה. כי ניתן למלא את הכוס באין סוף רמות שונות. שזה בעצם מייצג את הציר שיש בין ההנאה הכי גדולה לבין הסבל הכי גדול. אבל יש גם את הכוס המלאה לגמרי. בין אם היא מלאה לגמרי בריקנותה ובין אם היא מלאה לגמרי בדבר כלשהו. אבל יש גם את שתי נקודות הקיצון, שבהן יש אחדות. דהיינו, יש את אין סוף האפשרויות שבין כוס מלאה לבין כוס ריקה. ובנקודות הקיצון יש אחדות של כוס שהיא כולה מלאה או כולה ריקה. ואחרי שמגיעים לאחדות הזאת, עכשיו יש אין סוף גדלים של כוסות. כי כל כוס, יש כוס אחרת גדולה ממנה. ואם ניקח שתי כוסות שונות בגודלן, ושתיהן יהיו מלאות עד סופן בשלמות, ונשאל: ... טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון של האדם בכל רגע הופך להיות גדול יותר, ועל ידי זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד אין סוף. ובין הציר של הטוב והרע לבין הציר של העולם שכולו טוב, יש נקודת מפגש. ונקודת המפגש הזו היא השתוות הרצון, שהיא המצב שבו האדם מיישר קו עם המציאות. ומי שרוצה להגיע להנאה אין סופית, עליו לעבור דרך הנקודה שבה הוא מיישר קו עם המציאות. פירוש: כי מי שרוצה להגיע לנקודה שבה הוא תמיד ירגיש אך ורק טוב, ושבנוסף רמת ההנאה שלו מהמציאות רק תעלה כל הזמן, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת החיבור שיש בין הציר שמעורב בו טוב ורע, לבין הציר שבו יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף. ונקודת החיבור שיש בין הצירים האלו, היא נקודת ההשתוות, הנקודה שבה האדם מאפס את הרצון שלו ומשווה אותו למצב של המציאות בשלמות ... שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין סוף שהוא הציר של העולם שכולו טוב, לבין ציר המספרים השלילי, שבו יש טוב ורע, מצבי רוח משתנים בעוצמות שונות וכיוב. ונקודת האפס הזו פירושה, שהאדם מגיע לנקודה של רצון אין סופי. דהיינו, רצון ללא הגדרה, רצון שבו האדם גם מצד אחד רוצה את המציאות, אבל גם מצד שני הרצון של האדם לא מוגדר בשום צורה. כי הגדרת הרצון של האדם, היא שורש הרע. כי הגדרת הרצון פירושו שהאדם מעדיף דבר אחד יותר מאשר דבר אחר. ופוטנציאל האפשרויות של המציאות שלנו בכל רגע ורגע, הוא אין סופי . וכאשר יש לאדם רצון מוגדר, על ידי זה הוא יוצר גבול בין הפוטנציאל של המציאות, לבין הישות של עצמו. כי הוא בעצם מתחבר לרצון אחד ... כי לכל הדברים שיש בעולם יש להם שורש, וגם לרצון של האדם יש שורש. וכל דבר בעולם הוא חלק מדבר אחר גדול יותר ממנו. וכל הרצונות של האדם, הם חלק מרצון אחר אין סופי, שבו יש את כל הרצונות בו זמנית בבת אחת, ללא הגדרה כלשהי. כי כל רצון שיש לאדם, הוא בעצם ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת ... הרצון, שם נמצאים כל הרצונות האפשריים בבת אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל הרצונות נמצאים בבת אחת, שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או רצון בצמצום כלשהו. כי הרצון של האדם שאיתו האדם חי בחיי היום יום, הוא רצון מצומצם מוגבל ומוגדר. כי ... לשם כך על האדם להגדיר את הרצון שלו. כי רצון מוגדר יכול ליצור רע או טוב מוגבל. אבל רצון בלתי מוגדר בשום צורה, הוא לא יכול ליצור שום רע כלל, אלא רק טוב אין סופי בלבד. וכל מה שהוסבר כאן לגבי שורש הרצון, נכון גם לגבי שורש כל הרגשות, או השורש של כל המחשבות או שורש כל הידיעות או שורש השכל ... שורש יש תמיד שורש אחר גדול יותר, שמכיל גם את השורש של הדבר וגם את הדבר עצמו כישות אחת. וכעקרון, גם לשורש הראשון גם לו יש שורש אחר גדול עוד יותר, כי יש אין סוף מעל אין סוף עד אין סוף. בדיוק כמו המשל של ציר הטוב האין סופי. ויש שלמות מעל שלמות עד אין סוף . ועכשיו נגלה עוד סוד, והוא כי לשורש הרצון ולשורש המחשבות ולכל שאר השורשים בעולם, יש להם שורש אחד שמאחד את כולם כישות אחת. כי ... וגם אחכ יש עוד שורשים פנימיים עוד יותר. אך בכל מקרה יש שורש אחד שמאחד תחתיו את כל הישויות וכולי. ונחזור לעניין הקודם, והוא שמי שרוצה להגיע לציר ההנאה האין סופית, עליו לשם כך לעבור בנקודת האיפוס של כל הדברים, שהיא נקודת ההתחלה של כל הדברים. שהיא הנקודה שבה שום דבר לא מוגדר כלל בשום ...

... - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם ... יש לו בורא. הוכחה: אם נאמר שגיל היקום הוא אין סופי, הרי שאנחנו בעצם אומרים שעד הרגע הזה כבר עבר זמן אין סופי. וזה דבר שלא יכול להיות, משום שלא ניתן לעבור זמן אין סופי. מסקנה: מאחר שלא ניתן לעבור זמן אין סופי, הרי שלא יתכן שהעולם קיים אין סוף זמן אחורה. תוספת: העתיד יכול להיות אין סופי ללא מגבלת זמן. אך היקום בוודאי שיש לו נקודת התחלה, משום שלא יתכן לומר שכבר עבר זמן אין סופי מנקודת ההתחלה עד הרגע הזה, כי את האין סוף אי אפשר לעבור. ולכן, ליקום יש נקודת התחלה. ואכ יש לו בורא אלוהים... סוף טיעון. הפרכה 1: הטיעון הנל נובע מאי הבנת הרעיון של הקיום הנצחי של היקום. נסביר: כאשר אנחנו ... אין הכוונה לומר כי עד הרגע הזה כבר עבר אין סוף זמן. הכוונה היא כי קיים ציר זמן אין סופי קדימה ואחורה, עבר ועתיד, שאנחנו נמצאים בנקודה כלשהי בתוכו. עד הרגע הזה לא עבר זמן אין סופי, משום שהזמן כולו עוד לא עבר. מאחר שלזמן העתיד אין סוף, ממילא אכן לא ניתן לעבור זמן אין סופי. אך כדי להגיע לרגע הזה, לא צריך לעבור זמן אין סופי, אלא צריך להיות בנקודה כלשהי על ציר הזמן האין סופי לשני הכיוונים. הפרכה 2: גם אם נאמר שגיל היקום עצמו הוא אינו אין סופי, הרי שבכך אנחנו מתייחסים רק ליקום בלבד כחומר, אך איננו מתייחסים בכך למרחב המקום ולציר הזמן עצמם. בהחלט אפשרי לומר ואף הגיוני לומר, כי מרחב המקום וציר הזמן הם אין סופיים לכל הצדדים. מעצם הגדרתו של ציר זמן ומעצם הגדרתו של מרחב מקום, מעצם הגדרתם הם אין סופיים. כך שגם אם נאמר מסיבה כלשהי שגיל היקום הוא אינו אין סופי, הרי שגיל מרחב המקום הוא כגיל ציר הזמן, דהיינו, אין סוף. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר זמן אין סופי שכבר קיים כולו. זא ציר הזמן אינו נוצר בכל רגע, אלא הוא כבר כולו קיים. המאורעות השונים מתרחשים בתוך ציר הזמן והאדם נע בתוך ציר הזמן האין סופי. אך ציר הזמן האין סופי הוא כבר קיים כולו כיחידה אחת אין סופית, ללא התחלה וללא סוף. כנל לגבי מרחב המקום האין סופי. כאשר אנחנו אומרים כי העתיד עוד לא התרחש, וכי הוא נוצר בכל רגע... אין הכוונה לומר כי רגעי הזמן נוצרים בכל רגע. הכוונה היא לומר כי המאורעות שמתרחשים בציר הזמן, הם אלו ... הצופה באירועים השונים, רגע חדש בציר הזמן האין סופי. אך הזמן עצמו כולו כבר קיים, ויתכן גם כי כבר האירועים עצמם כבר קיימים, רק שהאדם עדיין לא יודע עליהם. כך שלא הזמן נוצר, כי הוא אינו צריך להיווצר, אלא רק האירועים ... אך זה לא מעלים בשום דרך את קיומו של ציר זמן אין סופי. תוספת: הטיעון שמנסה להוכיח כי לזמן יש התחלה, כי לא אפשרי שנעבור אין סוף זמן כדי להגיע לרגע הזה, דומה גם לטיעונים דומים על אותו הרעיון: 1 - טיעון שלא ניתן להגיע (על ידי חימום קירור) לטמפרטורה X, כי כדי להגיע אליה צריך לעבור אין סוף טמפרטורות מנקודה

... או שיש נפרדות ואז זה רע מצד האמת האמיתית. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה, ויש ריבוי של אמת ויש ריבוי של אלוהים ויש ריבוי של אין סוף ויש גם ריבוי של הטוב, בבחינת טוב מאוד, דהיינו, יותר טוב מאשר הטוב ... והם נאחזים באחדות של שקר. אבל יש אחדות של אמת, שבה אין הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות והכל אחד ממש. ושם, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות, היא עצמה ישות אין סופית בגודל שלה, למרות שהיא מצומצמת בחיצוניות שלה, ואעפכ הכל אחד ממש, ואין חילוק בין היש סוף לבין האין סוף. ונמצא שיש ריבוי של אחדות. שכל אחת מהישויות הנפרדות, היא עצמה האחדות האחת בפני עצמה. ויש כאן דבר והיפוכו. כי כיצד אפשרי שיהיו הרבה ישויות אין סופיות?! אך אעפכ כך הוא הדבר, שכל אחת מהישויות הסופיות, היא אין סופית ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על ... אחריה, ואעפכ יש שלמות אחרת גדולה ממנה, שגם היא אין שלמות אחריה, ואעפכ יש עוד שלמות אחרת אמיתית מעליה, וכך הלאה עד אין סוף. והדבר דומה לשני כלים של מים, ששניהם יכולים להיות מלאים בשלמות אמיתית ... השונים, ובכל מקום, יש יותר או פחות מים מאשר בעומק אחר, למרות שהכל מלא בשלמות. ושורש העניין הוא, כי גם השלמות והאין סוף, גם הוא לא שלמות באמת. כי מצד אחד המציאות השלמה והאין סופית, היא השלמות. אבל אעפכ היא לא השלמות המוחלטת, משום שהיא נפרדת, מכל מה ששונה ממנה. ויש שלמות אחרת גדולה יותר ממנה, שהיא החיבור של האין סוף עם הסוף, שזהו האין סוף האמיתי. אבל גם הוא נפרד ממה ששונה ממנו, ולכן יש אין סוף אחר גדול יותר, שמכיל את כל הישויות כולן כישות אחת, ויש עוד אין סוף אחר שמכיל את השלמות הקודמת ואת כל מה ששונה ממנה, כישות אחת. כך שיש ... שלמות, שההבדל ביניהן, הוא לא במהות השלמות, כי המהות היא אחת, שבשלמות הכל אחד, אלא ההבדל הוא בעוצמת האחדות וכולי. (והאין סוף הוא מחוץ לזמן ולמקום, והוא עצמו נמצא בתוך אין סוף אחר גדול עוד יותר וכולי. אבל כל אין סוף, הוא נמצא באחדות עם האין סוף שגדול ממנו. כי כל האין סוף כולם, נמצאים מחוץ לזמן ולמקום, דהיינו, באותו זמן ומקום, ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ממש. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה עד אין סוף אין סוף). ודבר שהוא טוב מאוד, או שהוא רע, מאחר שהוא שונה ... שכל מקיף גדול מהמקיף שבתוכו. וזהו ריבוי לעומק. ויש גם ריבוי לרוחב, שבו כל הישויות כולן נכללות אחת בשניה, וכולן אין סופיות בגודלן, למרות שהן נפרדות זו מזו (ולמרות שזה לא הגיוני, אעפכ כך הוא הדבר), ואז יש ריבוי של האין סוף. ובסיכומו של דבר, מי שלא זוכה לשכל של האחדות, אז אצלו הנפרדות היא ...