אהבה מהחלומות - אהבה שקיימת תמיד, גם בחלומות ובצורות שונות כי יש אהבה ויש אהבה. ויש אהבה שהיא אהבה חזקה ופנימית, עד שאפילו בחלום בשעת השינה, גם שם האהבה הזאת נשמרת. והכוונה היא, שאהבה שהיא יכולה להתבטל, הרי שהיא לא מספיק עמוקה. וכאשר האדם מתבונן פנימה...אותה, אפילו לא חלום דמיוני. כי בחלום, יכולות להיות צורות מציאות, שהן יחלישו את האהבה. אבל על ידי התבוננות פנימית באמת, על ידי זה האהבה לא תלויה בצורות של המציאות, ואז אפילו בחלומות הפרועים ביותר, דהיינו, בצורות המציאות החריגות ביותר, גם שם האהבה נשארת. משום שהיא אהבת האמת שבדבר, בלי להיות תלוי בצורה החיצונית שלו.

הבשורה הרעה והבשורה הטובה באמת - הפיתרון האחד לכל הבעיות וניתן לומר, כי הבשורה הרעה היא, שאין שום פתרון לשום בעיה בעולם. משום, שכל זמן שהאדם קיים, תמיד יש לו רצון, וממילא תמיד הוא סובל. ולא משנה מה היה הווה ויהיה לאדם, תמיד הוא ירצה לשנות את המציאות...פותרים בעיה אחת, נוצרת אצלם בעיה אחרת. והם מנסים לפתור את הבעיות שלהם, ובכל פעם, הם בעצם יוצרים בעיה חדשה. כי כל פתרון, הוא בעצם בעיה. כי הפתרון, יוצר אצל האדם רצון לשמור על צורת מציאות כלשהי, שזאת בעצם בעיה חדשה. והטועים לא קולטים, שכל הפתרונות שלהם, הם בעצם רק בעיות חדשות בצורות שונות. ולאדם נדמה שהוא פתר בעיה, ובעצם הוא רק החליף בעיה אחת וצרה אחת בבעיה ובצרה אחרת. ומאחר שכל דבר בעולם הוא בעיה, משום שיש בו חיסרון, לכן הדרך היחידה להיפתר מכל הבעיות בעולם, היא על ידי זה שמחליפים את כל הדברים החסרים...

תשובה לכל השאלות - למה מוכרח שכן יש תשובה לכל השאלות כי האדם מחפש תשובה לשאלות של הקיום והיקום וכולי. ולפעמים נדמה לאדם, שאולי אין תשובה לכל השאלות, ואז האדם חושב להתייאש. מה שכמובן לא עוזר לו. כי הלב של האדם, יודע את האמת שיש תשובה. ולכן השאלות תמיד...והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שעפ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ואעפכ, יש צורות שנפרדות ממנה. והוא הפרדוקס, של סוד הצמצום. וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, וכאשר האדם מוסר את נפשו, להבין את מה שהוא לא מבין ולמה הוא לא מבין אותו, אז האדם רואה ומבין את הפרדוקס, ומבין שאי אפשר להבין אותו בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת...

נהמא דכיסופא - לחם הבושה, של חסרי הבושה ובו תתבאר, הטעות של הרעיון נהמא דכיסופא. ונהמא דכיסופא, פירושו לחם של בושה. והרעיון השגוי הוא, כי יש כאלו שאומרים, שאלוהים הוא טוב. ודרך הטוב, היא להיטיב. וכדי שהוא ייטיב, לשם כך הוא צריך מקבלי הטבה, שהם בני האדם...של לחם הבושה, הוא רעיון שכל מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך. ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ללא בושה. כי הטוב של אלוהים עצמו, הוא טוב אחר לגמרי, ללא כל חיסרון וללא כל תנאים וללא כל מאמץ. ואם אלוהים באמת היה רוצה לעשות רק טוב תמיד, הוא היה יכול לתת לאדם את הטוב שלו עצמו ממש, שהוא ללא כל בושה וללא כל השקר, של הרעיון של לחם הבושה. ונוסיף ונאיר, כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם בטעות של לחם הבושה...

התאבדות - מהי מהות הרצון של האדם להתאבד? ואיך להתאבד באמת?! כי לפעמים חושב האדם להתאבד. ובעיני האדם, להתאבד, פירושו לעזוב את גופו כאן בעולם הזה, ולעבור למצב אחר ללא גוף וכולי. כי החומר שממנו עשוי הגוף, החומר הזה קיים לנצח, והוא רק משנה את צורתו כל הזמן...של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש בעולם. כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר צורה של ישות אחרת. ויש ישות ראשונה שבה אין שום צורה כלל, ושבה האדם לא קיים כישות נפרדת כלל, שזאת המהות של המציאות. ומהמהות הזאת, מתהוות הצורות השונות, שאחת מהן היא האני של האדם. ובעולם של הצורות, כל אחת מהצורות, חסרה את כל שאר הצורות. או נכון יותר לומר, שכל אחת מהצורות, חסרה את מהותה, שהיא בעצם השלמות של כל הצורות. ומה שהאדם באמת רוצה, זה לחזור ולהתחבר, למה שהוא היה, לפני שהוא היה. כי הטועים שנדמה להם...

להיעלם - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד? כי כאשר האדם מתבונן על האמת לאמיתה, הוא נעלם לגמרי. דהיינו, שהאני הנפרד שלו נעלם לגמרי, כאילו הוא לא נמצא כלל במציאות, ללא כל הוויה כלשהי (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן...הוא חווה אותה כמו אחדות, למרות שהיא נפרדות. ועל האדם לדעת את האמת, שבאמת מצד האמת, אי אפשר להיעלם כלל. כי מה שקיים, נשאר קיים. והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, הוא לא העדר קיום מוחלט, אלא הוא העדר קיום מוחלט של נפרדות, אבל הוא הקיום הכי אמיתי וממשי שיש. קיום, שבו האדם הופך להיות הכל ממש, עד כדי כך שהוא בגודל אין סופי, וממלא את כל המציאות כולה, כולל את כל הזמן והמקום בבת אחת. עד כדי כך שנשארת רק ישות אחת קיימת בלבד. עד שאין שום דבר שנפרד מהאני של האדם, עד שאין שום משמעות כלשהי...

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל השלמות והאחדות, ושהשלמות קשה לו מידי, ושהשלמות מצמצמת אותו מידי, כי היא מגבילה ומכריחה אותו לחשוב, שהכל מושלם ושאין...לאדם שהאחדות, היא ההפך הגמור של עולם הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר לאחדות הזאת שהיא אחדות של שקר, אז הוא בסך הכל מחליף את הסבל של הנפרדות, בסבל של האחדות. ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף את הסבל של הנפרדות בסבל של האחדות, כי אחכ האדם מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם לא מבין את דרך האחדות (של השקר), אז הוא תמיד חושב שאולי באחדות שמנוגדת לנפרדות, אולי שם יותר טוב. ועל ידי זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות...

אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא? לפעמים תוהה האדם לעצמו, האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות. וכמובן, שמי שתוהה לעצמו היכן הוא נמצא, הרי שהוא בנפרדות. כי באחדות, אין שום הפרדה בין נפרדות לאחדות, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל...השאלה עצמה, למה הוא משנה את המציאות, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הבדל כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.

בחירה חופשית - האם באמת אין בחירה חופשית? מי אתה באמת? לפעמים נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. משום, שהאדם מבין, שהוא חלק מהמציאות, ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה...לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות נפרדות, או שאולי זאת ישות אחת ממש? וכולי, עד שהעניין הזה לא ברור לאדם בשלמות, הוא לא יכול להיות בטוח בכך, שבאמת אין לו בחירה חופשית. כי אולי יש לו. ועל האדם להמשיך לחפש וכולי.

אחדות של אמת, שיוצרת את שלמות הנפרדות - מהי? ובו יתבאר, מהי אחדות של אמת? ולמה כאשר האדם מנסה להבין אותה, הוא בעצם גם מתרחק ממנה. ואעפכ הוא מתקרב אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב...האדם, שמבין שאין שום משמעות לשום דבר, אבל מפספס את ההבנה, שכאשר באמת אין שום משמעות לשום דבר באמת, אז באמת יש משמעות אמיתית לכל דבר, והאדם שמפספס בהבנה שלו את הדבר הזה, דהיינו, שהוא לא מבין את הדבר הזה בשלמות, אז הוא חווה ריקנות וחוסר משמעות. וזה משום, שהוא נאחז באחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות. שהוא נאחז באחדות, שהיא שאין שום משמעות לנפרדות שלנו, ושהמשמעות האין סופית, היא נפרדת מכל הדברים כולם. ועל ידי המחשבה הזאת, האדם באמת חווה שהמשמעות נפרדת ורחוקה מכל הדברים כולם, ועל ידי זה הוא לא חווה את המשמעות...