פרדוקס הבחירה החופשית, לאלוהים אין בחירה, לאלוהים יש בחירה, פרדוקס הצמצום, פרדוקס החלל הפנוי, מהות או צורה, פרדוקס המהות הראשונה, איך נברא העולם? האם יש בחירה? למה יש רצון להרגיש טוב?
מהו פרדוקס הבחירה החופשית, ואיך הוא מתקשר למהות ולצורה?
אליעד כהן מסביר באריכות ובפירוט על פרדוקס הבחירה החופשית, תוך כדי דיון על שאלות פילוסופיות עמוקות בנוגע לטבע הרצון, סיבתיות, והקיום האנושי בכלל. ההרצאה מתחילה בניסיון להבין האם לרצון האנושי יש סיבה או שמא הוא מופיע ללא סיבה כלל. השאלה העיקרית שעולה היא: האם כאשר אדם רוצה משהו, יש לרצון הזה סיבה מוגדרת, או שהוא פשוט "קורה" ללא כל סיבה ברורה?
האם יש סיבה לרצון שלנו?
אליעד מציג שתי גישות:
האם האדם אחראי לרצונות שלו?
אליעד מתייחס לשאלת האחריות האישית מול תחושת חוסר השליטה. למשל, אדם הולך לעבודה כי הוא "רוצה" כסף, אבל הוא לא בהכרח יודע למה הוא רוצה כסף. כשיורד גשם, האדם אומר שזה "קורה מעצמו", אך לעומת זאת כשהוא פועל מרצונו, הוא מרגיש שהוא אחראי לכך. אך אם הוא יחפור עמוק יותר בסיבתיות, הוא יבין שגם לרצונו אין סיבה ברורה, בדיוק כמו הגשם. זה גורם לו להרגיש שהוא חלק מאותה מציאות ואין באמת הבדל בין רצונו לבין אירועים חיצוניים.
מה המשמעות של להיות "אני"?
כאשר אדם מבין שאין לו שליטה על רצונותיו, הוא עשוי להגיע למצב של ביטול עצמי מוחלט - הוא מבין שהוא בעצם רק חלק מתהליך רחב יותר של המציאות. כאשר אדם אומר "אני רוצה", הוא בעצם אומר "המציאות רוצה דרכי". זה מוביל אותו להרגיש שהוא והמציאות הם אחד, והקיום שלו הוא לא באמת נפרד אלא חלק מהמציאות הכללית.
מה הקשר בין מהות וצורה לרצון האנושי?
אליעד מסביר את היחס בין "מהות" ל"צורה". המהות היא הבסיס, התוכן הפנימי שממלא את כל הצורות. למשל, הרצון להרגיש טוב הוא מהות פנימית, ואילו הרצונות הספציפיים (כסף, זוגיות, אוכל) הן צורות של אותה מהות. אך כאן מתעורר פרדוקס: אם הייתה קיימת רק המהות, כלומר, רק רצון להרגיש טוב, לא היו מתעוררים רצונות ספציפיים. דווקא בגלל שהאדם לא מסתפק במהות בלבד, נוצרות צורות שונות של רצונות. וכך, האדם נמצא תמיד במתח שבין המהות האחת, המוחלטת (הרצון להרגיש טוב), לבין הצורות השונות והמשתנות של הרצון.
איך פרדוקס הצמצום מסביר את בריאת העולם?
אליעד משתמש במושג "פרדוקס הצמצום" או "פרדוקס החלל הפנוי" כדי להסביר איך העולם נברא. הוא מסביר שבראשית הייתה קיימת רק המהות (אלוהים), שהייתה מלאה בכל מקום. כדי ליצור את העולם (הצורות), אלוהים כביכול "צמצם" את עצמו לצדדים, ובכך נוצר חלל פנוי, שבו אין מהות מוחלטת. אך למעשה, אליעד מסביר שגם בחלל הזה עדיין יש מהות מסוימת, אחרת שום דבר לא יכול היה להתקיים שם מלכתחילה. כך, העולם נברא מתוך מצב פרדוקסלי של "יש ואין" - בו זמנית.
מדוע אנחנו מתקשים להבין מה באמת אנחנו רוצים?
אליעד מסביר שבעולם הנוכחי, האדם לא יכול באמת להבין עד הסוף מה הוא רוצה, כי תמיד הוא תקוע בין המהות (רצון מוחלט להרגיש טוב) לצורה (רצון ספציפי למשהו מסוים). אדם רוצה משהו, וכאשר נשאל מדוע הוא רוצה אותו...
אליעד כהן מסביר באריכות ובפירוט על פרדוקס הבחירה החופשית, תוך כדי דיון על שאלות פילוסופיות עמוקות בנוגע לטבע הרצון, סיבתיות, והקיום האנושי בכלל. ההרצאה מתחילה בניסיון להבין האם לרצון האנושי יש סיבה או שמא הוא מופיע ללא סיבה כלל. השאלה העיקרית שעולה היא: האם כאשר אדם רוצה משהו, יש לרצון הזה סיבה מוגדרת, או שהוא פשוט "קורה" ללא כל סיבה ברורה?
האם יש סיבה לרצון שלנו?
אליעד מציג שתי גישות:
- גישה ראשונה טוענת שאין סיבה ברורה לרצון, כלומר, האדם לא יודע למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, והוא פשוט חווה את הרצון.
- גישה שנייה אומרת שלכל רצון חייבת להיות סיבה מסוימת, גם אם האדם לא מודע אליה.
האם האדם אחראי לרצונות שלו?
אליעד מתייחס לשאלת האחריות האישית מול תחושת חוסר השליטה. למשל, אדם הולך לעבודה כי הוא "רוצה" כסף, אבל הוא לא בהכרח יודע למה הוא רוצה כסף. כשיורד גשם, האדם אומר שזה "קורה מעצמו", אך לעומת זאת כשהוא פועל מרצונו, הוא מרגיש שהוא אחראי לכך. אך אם הוא יחפור עמוק יותר בסיבתיות, הוא יבין שגם לרצונו אין סיבה ברורה, בדיוק כמו הגשם. זה גורם לו להרגיש שהוא חלק מאותה מציאות ואין באמת הבדל בין רצונו לבין אירועים חיצוניים.
מה המשמעות של להיות "אני"?
כאשר אדם מבין שאין לו שליטה על רצונותיו, הוא עשוי להגיע למצב של ביטול עצמי מוחלט - הוא מבין שהוא בעצם רק חלק מתהליך רחב יותר של המציאות. כאשר אדם אומר "אני רוצה", הוא בעצם אומר "המציאות רוצה דרכי". זה מוביל אותו להרגיש שהוא והמציאות הם אחד, והקיום שלו הוא לא באמת נפרד אלא חלק מהמציאות הכללית.
מה הקשר בין מהות וצורה לרצון האנושי?
אליעד מסביר את היחס בין "מהות" ל"צורה". המהות היא הבסיס, התוכן הפנימי שממלא את כל הצורות. למשל, הרצון להרגיש טוב הוא מהות פנימית, ואילו הרצונות הספציפיים (כסף, זוגיות, אוכל) הן צורות של אותה מהות. אך כאן מתעורר פרדוקס: אם הייתה קיימת רק המהות, כלומר, רק רצון להרגיש טוב, לא היו מתעוררים רצונות ספציפיים. דווקא בגלל שהאדם לא מסתפק במהות בלבד, נוצרות צורות שונות של רצונות. וכך, האדם נמצא תמיד במתח שבין המהות האחת, המוחלטת (הרצון להרגיש טוב), לבין הצורות השונות והמשתנות של הרצון.
איך פרדוקס הצמצום מסביר את בריאת העולם?
אליעד משתמש במושג "פרדוקס הצמצום" או "פרדוקס החלל הפנוי" כדי להסביר איך העולם נברא. הוא מסביר שבראשית הייתה קיימת רק המהות (אלוהים), שהייתה מלאה בכל מקום. כדי ליצור את העולם (הצורות), אלוהים כביכול "צמצם" את עצמו לצדדים, ובכך נוצר חלל פנוי, שבו אין מהות מוחלטת. אך למעשה, אליעד מסביר שגם בחלל הזה עדיין יש מהות מסוימת, אחרת שום דבר לא יכול היה להתקיים שם מלכתחילה. כך, העולם נברא מתוך מצב פרדוקסלי של "יש ואין" - בו זמנית.
מדוע אנחנו מתקשים להבין מה באמת אנחנו רוצים?
אליעד מסביר שבעולם הנוכחי, האדם לא יכול באמת להבין עד הסוף מה הוא רוצה, כי תמיד הוא תקוע בין המהות (רצון מוחלט להרגיש טוב) לצורה (רצון ספציפי למשהו מסוים). אדם רוצה משהו, וכאשר נשאל מדוע הוא רוצה אותו...
- האם יש בחירה חופשית?
- מהו פרדוקס הצמצום?
- מה ההבדל בין מהות לצורה?
- איך נברא העולם לפי הקבלה?
- האם הרצון להרגיש טוב הוא הסיבה לכל הרצונות?
- למה אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים?
- מהו פרדוקס המהות הראשונה?