... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 7 - הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם אלוהים ועוד. הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין. הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין. נגדיר: יש = כל מה שישנו. אין = העדר של ... אינה קיימת ?). טיעון: מהותו של אלוהים אינה ידועה ולכן לא ניתן לדון בה. תגובה: ברגע שאומרים שאלוהים ברא את העולם, ומייחסים לו רצון פעולה וכולי, ממילא כבר דנים בו. אם מהותו של אלוהים אינה ידועה, ממילא אין אפשרות גם לייחס לה את בריאת העולם וכולי. ברגע שמייחסים לאלוהים משהו ... מהצד של האדם קיימות רק 2 אפשרויות, או שמהותו של אלוהים היא יש או שהיא אין. ומהנל ניתן להוכיח שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין . כיצד? תשובה: אם ... צורך בבורא. ואם מהותו של אלוהים היא אין, ממילא לא ניתן לייחס לה שום פעולה רצון כלשהי. ונחדד: לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, פירושו שלפני היש היה ... קדמון ונצחי, ואלוהים הוא כן קדמון ונצחי, ממילא אלוהים הוא אינו יש אלא אין. וממילא אין משמעות למשפט אלוהים ברא את העולם יש מאין, כי אלוהים עצמו הוא ...

... חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ... הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא שמניעה את הדברים. מהו הרצון ... נבחר? אליעד ממשיך לעומק השאלה ומציע לבחון את הישות או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי ... אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב ... לבין העדר בחירה חופשית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא הבחירה החופשית, ובמהותו של הקיום האנושי בהקשר זה. אליעד מציע פרספקטיבה מסוימת שיכולה להראות כי בחירה חופשית וחוסר בחירה חופשית ... בעולם הם אקראיים, אז למעשה אין בחירה חופשית - השאלה מתייתרת. מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד ... לרצון הראשון, האם יש משהו שבחר אותו, הדיון מתפצל לכמה כיוונים. אם אנחנו מניחים קיום של תבונה ראשונה שמניעה את כל הקיום, אנו שואלים: האם לתבונה הראשונה יש רצון? האם היא בחרה לרצות? אליעד מציין כי אם ישות כזו קיימת, ... לא דווקא אדם, ישות כלשהי שיכולה לבחור. וניקח לדוגמה שיש תבונה ראשונה המניעה את העולם, ונשאל: האם התבונה הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי ...

... יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה אלוהים?. הוא מיד מסביר שהשאלה מי זה אלוהים? מניחה מראש שיש אלוהים, ושאלות מסוג זה מגיעות מתפיסות מעוותות, שכן אדם שמבין מהו ... לחקור את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב והאפשרי במציאות. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי במציאות? אליעד כהן מציע לחשוב בצורה שיטתית ולבחון את העולם לפי הדברים שהם מחויבי המציאות, כלומר, שחייבים להיות קיימים ואינם תלויים בשום דבר אחר, לעומת אפשרי המציאות, שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא תלוי ... עשוי (ברזל), והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת ... האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או ... הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, ... אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה אלוהים? בשיחה הזאת עולה השאלה, מי זה ... מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים באלוהים שהתחיל את הכל, עדיין נשארת בעיית מי ברא את אלוהים, כי יצירת העולם על ידי אלוהים רק מסבכת את התמונה: אם גם לאלוהים יש ממד של קיום, אז יש משהו שמקיף את אלוהים ואת העולם גם יחד. מהי התפיסה של קדמות העולם וכיצד מתקשרת לשאלת האלוהים? אליעד מתייחס לרעיון קדמות העולם (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (ש

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי מי שיסתכל אל תוך ... הדברים שבעולם, הרי שזה אומר שהאין מהות, הוא המקיף של כל הדברים. דהיינו, שהאין מקיף את היש. ואם ניקח לדוגמה את הידיעות שאותן האדם יודע, ונתבונן מהי בעצם ידיעה, נראה שהאדם יודע המון צורות שונות, של שום דבר. כי המשמעות של דבר, לא נמצאת בתוך הדבר עצמו, אלא בדברים שנמצאים ... שולחן והכיסא. ואצל האדם אין שום הבדל בין שתי מילים שהן חסרות כל משמעות עבורו. והמשמעות של הדברים, נמצאת מחוץ לדברים עצמם. כי אם האדם לא היה יודע שום ידיעה בעולם, מלבד את ידיעת השולחן עצמה, הרי שהאדם לא היה יודע גם לא את השולחן עצמו. כי אם לא הייתה לאדם שום ידיעה, מלבד ידיעה אחת בלבד, הרי שלא הייתה שום משמעות לידיעה האחת של האדם. ואפילו המשמעות של האני של האדם, גם היא נגזרת רק מכך ... ששונים ממנו. וכל הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם. אך מהי המהות של כל הדברים? והמהות של כל הדברים, היא ההעדר המוחלט של כל הגדרה. כי הדבר המוגדר, קיומו אינו מחויב, משום שיש אפשרות שתהיה קיימת ישות אחרת, ששונה בהגדרה שלה ממנו. ומה שקיומו אינו מחויב, הוא לא הנמצא הראשון. כי הנמצא הראשון, לא יכול להיות צורה של משהו. כי אם יש צורה, יש העדר הצורה. ... אחת, וגם נפרדת בו זמנית. וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם לאו דווקא זמן ומקום ממשיים, אלא זמן ומקום כשני מימדים שמאפשרים את קיומם של הדברים. כי כדי שתהיה משמעות למשהו, לשם כך צריך שתהיה במציאות יותר מאשר ישות אחת. כי אם יש רק ישות אחת, אין ... אך הוא חייב להיות בתוך מקום אחר גדול יותר עד אין סוף. כי את הצורה ניתן להגביל, אך לא את המהות שהיא חסרת הגדרה וחסרת גבול. ואפשר לדוגמה להגדיר כי קיומו של העולם שלנו לדוגמה, תלוי בקיומו של ציר זמן כלשהו. וניתן גם לומר כי ציר הזמן הזה קיומו הוא לא אין סופי. אך קיומו של הזמן, הוא תמיד יהיה אין סופי. כי תמיד יהיה, לפני ואחרי הזמן וכיוב לגבי המקום. וזה בעצם אומר שיש שני מצויים ראשונים, שבתוכם מתרחשים כל האירועים השונים. והמצויים הראשונים שקיומם הוא מחויב, הם הזמן והמקום. שאי אפשר בלי זמן ובלי מקום כלל. וזאת בעצם ההוכחה לכך שאין מצוי ראשון ויחיד, אלא יש שני מצויים ראשונים. כי הזמן והמקום הם מקיפים את הכל תמיד. ואפילו אם נאמר שאין זמן ומקום כלל ומעולם לא היו זמן ומקום כלל, עדיין גם זה עצמו מצריך את קיומם של הזמן והמקום. כי הנפרדות, תמיד קיימת כפוטנציאל. כי תמיד תהיה קיימת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו. ואת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו, את האפשרות עצמה, אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום לאין ויש מקום ליש. וגם האין הוא רק אפשרי המציאות ולא מחויב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ההפך והשונה שלו שהוא ... תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני האלוהים הראשונים שהם הזמן והמקום, שהם אין סופיים כנל. וקיומם הוא הכרחי כנל. כי גם ההעדר שלהם, מצריך את קיומם. כי ההעדר שלהם נפרד מהקיום שלהם, במקום ובזמן כנל, ולכן קיומם הכרחי כנל. והנה, המקום והזמן הם אין סופיים. וכמות האפשרויות שיש בתוך אין סוף מקום ואין סוף זמן, גם היא אין סופית. ובכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. כל שכן בתוך מקום וזמן אין סופיים. וכל האירועים שקורים בעולם, הם כולם רק אפשרויות ... וכיוב. והם לא קולטים שאין שום חוקיות כלל. כי החוקיות שנדמית לאדם כחוקיות, היא לא יותר מאשר תיאור, של חוויית האדם את רצף האירועים השונים. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות. והאדם במשך זמן מוגבל ובתוך מקום מוגבל, צופה בחלק מהאפשרויות השונות. וכאשר האדם רואה שצורות ... אין כאן שום חוק כלל. וכמה חסר הבנה צריך להיות האדם, כדי לחשוב שבאמת חוקי הפיזיקה וחוקי הסיבה והתוצאה שלנו, הם זהים בכל מקום ובכל זמן. כי ברור לגמרי שהפוטנציאל והמקום והזמן הם אין סופיים. ועל מה ולמה נדמה לאדם שכמות התצפיות המוגבלת שלו במקום ובזמן, מתארת חוקיות ...

יש מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות ... והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא יכול להתהוות מאין, היא ... כלל?! וכיצד יתכן הדבר, שבתוך העדר הקיום, יהיה קיים כל הקיום כולו?! ומהות האין, היא זו שמונעת מהאדם להבין, שהיש מתהווה מהאין. כי ... שום שאלה כלל. ולא כך הוא, כי התהוות יש מאין, היא לא אפשרית כלל. ומצד האמת, לא רק התהוות של יש מאין אינה אפשרית כלל, אלא שאפילו התהוות של יש מיש, גם היא לא אפשרית כלל. ובפועל, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. כי ... פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא ... כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין , אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, שנובע ... של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של היש ושל האין. ... יהיה חלל פנוי. כי החלל הפנוי עצמו, קיומו עצמו אינו אפשרי. משום שהוא עצמו צורה, שנפרדת מההוויה עצמה, וזה אינו אפשרי ...

יש או אין, איך לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, יש ואין, למה יש, למה אין מה ההבדל בין יש לאין? השאלה האם יש הבדל בין יש לבין אין עוסקת בכמה מהיסודות הפילוסופיים של הקיום וההבנה שלנו את המציאות. אליעד כהן מציע להתעמק בשאלה זו דרך חקירה עצמית ולחזור עליה שוב ושוב כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מהות הקיום. השאלה האם יש או אין למעשה מציגה את הדילמה העמוקה ביותר בתפיסת המציאות: האם יש הבדל בין קיום לבין אי - קיום, או שמא מדובר בהבחנה מדומיינת, תלוית פרשנות? איך להבין אם יש הבדל בין יש לאין? כדי להבין את ההבדל בין יש לאין, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות לגבי מהות הדברים. ... ומופשטות, עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט שיכולה להיות לו הגדרה ברורה ומוחלטת. השאלה הפילוסופית כאן היא האם ההבדל בין יש לאין הוא אמיתי או שהוא תוצאה של פרשנות הסובייקטיבית שלנו. למה בכלל יש משהו? המושג יש מעורר שאלה בסיסית על הקיום: למה בכלל יש משהו בעולם? אליעד כהן מסביר כי כל דבר ... וכולל לשאלה למה יש משהו ולא שום דבר. במובן זה, השאלה למה יש משהו? הופכת להיות שאלה שאין לה תשובה סופית וברורה. כיצד השאלה על יש ואין מתקשרת לתודעה שלנו? לא מדובר רק בשאלה פילוסופית טהורה, השאלה על יש ואין גם נוגעת לתודעה האנושית. אנו, בני האדם, מייחסים משמעות רבה לקיום של דברים, אך כשאנחנו מנסים להבין את מהות הקיום לעומק, מתברר שאין לנו באמת גבול חד וברור בין יש לאין. לדוגמה, אם נמשיך לפרק את התפיסה שלנו על שולחן, נגלה שהוא לא ... הוא אוסף של חלקיקים שהפיזיקה המודרנית תיארה כעצמים שונים במבנים שונים. אם נמשיך לפרק את כל הדברים בעולם, נגלה שההבחנות בין יש ואין הן יחסיות בלבד. איך ההבנה של יש ואין משפיעה על החשיבה שלנו? אם אנו מבינים שאין הבדל מוחלט בין יש לאין, השפעתה על החשיבה שלנו יכולה להיות משמעותית מאוד. הרבה פעמים אנחנו נאחזים בתפיסות מוצקות של יש או אין, אך אם נבין שאין הבדל מוחלט ביניהם, זה יכול לשחרר אותנו מהצורך להיאחז במושגים קבועים. לדוגמה, אדם שמבין שאין הבדל מוחלט בין יש לאין עשוי להפסיק לפחד ממהות הקיום, ולא להיאחז בצורה נחרצת במושגים של מה יש ומה אין. מדוע אנשים מתקשים להבין שאין הבדל בין יש לאין? האתגר בהבנת השאלה על יש ואין טמון בעובדה שהתפיסה שלנו את העולם היא תוצאה של הבחנות חדות בין דברים. אנחנו רגילים לראות את העולם בצורה ברורה - יש שולחן, יש אדם, יש כיסא. השאיפה להסביר ... הללו תוביל אותנו לכך שלא נוכל למצוא תשובות מוחלטות לגבי מהות כל אחד מהם. במילים אחרות, קשה לנו לוותר על הדימוי המוחלט של יש ואין, כי זה מה שמסייע לנו להבין את

למה העולם קיים, משמעות החיים, מה יש לשאול לפני השאלה למה העולם קיים, יש ואין מה צריך להבין לפני ששואלים למה העולם קיים? כדי לענות על השאלה למה העולם קיים? או מה משמעות החיים? אליעד כהן מסביר שצריך קודם כל לברר שאלה אחרת ועמוקה יותר: מה ההבדל בין יש ואין? . אליעד מדגיש שאם אדם לא מבין באופן ברור וחד - משמעי מה המשמעות של יש ומה המשמעות של אין, אין לו שום אפשרות להבין למה קיים משהו או מה משמעותו ... שההבדל בין שתי האפשרויות ברור, אפשר בכלל להתחיל לשאול מה המשמעות או מה התכלית של השולחן. למה חייבים להבדיל בין יש לאין כדי להבין משמעות? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת שמסבירה את ההכרח להבין קודם כל את ההבדל בין יש לאין: אדם שואל למה אני חי?, אך כל עוד אינו מבין את ההבדל בין חי למת, הוא לא יכול להבין בכלל למה הוא חי. השאלה למה? אפשרית רק אם ברור לנו שהמצב ... למה?. במצב כזה, השאלה עצמה אינה קיימת ואין מה לחפש בה תשובה. מדוע ההבדל בין עולם קיים ללא קיים משמעותי לשאלת קיום העולם? בהמשך, אליעד כהן מציג את השאלה העיקרית והמהותית שעלינו לשאול לפני שנחפש סיבה לקיום העולם: האם יש בכלל הבדל בין העולם קיים לעולם לא קיים?. הוא מסביר שהשאלה הזאת הכרחית מפני שאם האדם מגלה שאין באמת הבדל בין מציאות שבה העולם קיים לבין מציאות שבה הוא אינו קיים, אז בעצם אין משמעות אמיתית לשאלה מדוע הוא קיים. לפי אליעד, קודם כל צריך להגדיר ולהבין היטב אם קיים ... ולא הגיע למסקנה ברורה, אין טעם בשאלות נוספות, מפני שהבסיס שעליו נשענת השאלה לא נבדק מספיק. כיצד הבנת ההבדל בין יש לאין משנה את השאלות שאנו שואלים? אליעד כהן מדגיש שכאשר אדם בוחן את ההבדל בין יש לאין לעומק, הוא מתחיל לשאול שאלות שונות, עמוקות יותר, ומשמעותיות יותר. במקום לשאול רק למה יש עולם?, הוא מתחיל לבדוק מה המשמעות של יש לעומת אין?. הוא מסביר שההבדל בין יש לאין הוא בעצם ההבדל המהותי ביותר שקיים, מפני שהוא הבסיס לכל שאלה על משמעות ותכלית. ככל שהאדם יעמיק בבדיקה של מהות ההבדל בין היש לאין, הוא יוכל לגשת לשאלות אחרות, כמו למה אני קיים?, מה תכלית החיים? ולמה העולם נברא?. אבל קודם כל, הבדיקה חייבת להתחיל מהבסיס - מההבדל הבסיסי ביותר - ההבדל בין יש לאין. מה המשמעות האמיתית של שאלת קיום העולם לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד כהן טוען ששאלת קיום העולם היא בעצם שאלה על הבדל. היא לא שאלה על למה סתם, אלא על האם יש בכלל משמעות לשאלה למה?. לפני שהאדם מחפש את סיבת הקיום, עליו לברר עם עצמו את עצם המשמעות של קיום ושל אי - קיום. רק לאחר בירור עמוק ויסודי של ההבדל בין יש עולם לבין אין עולם, האדם יכול באמת להבין את שאלת הקיום, וגם לגשת לתשובות עמוקות ומשמעותיות. למה העולם קיים? מה ההבדל בין יש לאין? מה משמעות החיים? מה לשאול לפני משמעות החיים? האם יש משמעות לקיום

... ההתחלה של חיפוש האמת, מהות היש, מהות האין, יש ואין, להיעלם, להיות קיים איך מתחילים לחפש את האמת? כדי להתחיל לחפש את האמת באופן אמיתי, האדם חייב קודם כל להבין איפה ... לעשות הוא לברר את המהות של מושגי היסוד שעליהם הוא מתבסס, כגון יש ואין, קיים ולא קיים. מדוע צריך להתחיל מנקודת ההתחלה? אם אדם שואל את עצמו שאלות כמו למה אני חי? או מה המטרה של החיים?, ... לא יוכל להבין מהי המהות של השולחן, מה התכלית שלו או מה המשמעות של קיומו. האם אפשר להבין משמעות בלי להבין הבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שהבנת המשמעות של כל דבר מותנית קודם כל בהבנת ההבדל בין יש לאין. אם אדם לא יבין לעומק מה זה אומר שמשהו קיים לעומת מצב שבו הוא איננו קיים, הוא לא יוכל להמשיך ולהבין משמעות של דבר ... אמיתית. כלומר, לפני ששואלים למה משהו קיים, יש להבין מה המשמעות של קיום לעומת אי - קיום, אחרת החיפוש הוא חסר בסיס. מה המשמעות של להיות קיים לעומת להיעלם? כאשר אדם מחפש תשובות אמיתיות, הוא חייב להתמודד עם השאלה המהותית לגבי עצם הקיום שלו. עליו לשאול את עצמו: האם יש הבדל אמיתי בין להיות קיים לבין לא להיות קיים?. כל עוד אדם מפחד מהאפשרות של ... להגיע לחיפוש אמיתי, עליו להיות מסוגל להתמודד עם הרעיון של חוסר קיום, להעמיק בו ולהבין אותו לעומק, בלי לפחד לאבד את הזהות שלו או את מה שהוא חושב שהוא. למה קשה להבין מה זה אין? אחת הסיבות שאנשים מתקשים להתמודד עם שאלות של אין או של חוסר קיום, היא כי יש בהם פחד לאבד את ההגדרות והזהות שלהם. אדם מפחד לחשוב על מצב שבו הוא איננו, כי הוא חושש שזה יגרום לו ... היא המקום שבו האדם בודק את ההנחות הבסיסיות ביותר שלו על עצמו ועל העולם. רק אחרי שהוא יעשה בירור יסודי של המושגים הבסיסיים כמו יש ואין, הוא יוכל להתקדם ולהבין את השאלות הגדולות יותר על משמעות החיים, תכלית הקיום והסיבה לקיומו של העולם. מדוע אנשים נמנעים מחיפוש האמת האמיתי? אנשים רבים נמנעים מחיפוש אמיתי של האמת כי הם פוחדים לאבד את ההנחות ... באזור הנוחות של הקיים והמוכר מאשר להתמודד עם האפשרות של חוסר קיום או אין. אבל כדי להגיע לאמת, חייבים להסתכל פנימה אל תוך הפחד, אל תוך הלא ידוע ואל תוך האפשרות שכל מה שאנחנו יודעים ... הכרחי להבנת המציאות עצמה. אדם שיבין את ההבדל או את החוסר הבדל בין יש לאין, יוכל להכיר את המציאות במובן העמוק ביותר שלה, ובכך הוא יוכל למצוא משמעות אמיתית לחייו. מהות היש והאין איך מתחילים לחפש את האמת? מה זה להיות קיים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להפסיק לפחד להיעלם? האם יש משמעות לחיים? מדוע העולם קיים? ...

יש ואין כאחד, אין שכל, לצאת מהשכל, מחויב המציאות, לוגיקה, קיים או לא קיים, לא לדעת כלום, לדעת שום דבר איך אפשר להיות בטוח במשהו אם הכל מוטל בספק? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את הרעיון ... שום דבר אינו בטוח באופן מוחלט, ושכל ידיעה או תפיסה שלנו את המציאות היא תמיד מוטלת בספק. הוא מתחיל מדוגמה פשוטה של שולחן שנמצא מולנו, ושואל את השאלה האם אנחנו בטוחים שהשולחן הזה אכן קיים. אליעד מבהיר שאפילו כאשר האדם ... ממשיך ומחדד את השאלה, הפעם על הקיום העצמי. הוא שואל את השאלה האם אנחנו יכולים להיות בטוחים בעצם קיומנו. התשובה הרווחת אצל בני אדם היא כן, כי האדם מרגיש שהוא קיים אפילו בחלום או במציאות. אך אליעד מראה שזה עדיין לא בטוח במאה אחוז, שכן האדם אינו יודע האם החוויה שהוא חווה היא ... אשליה בלבד. הוא מדגיש שהתחושה של הקיום שלנו תלויה בשכל שלנו ובתודעה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים לאמת אותה מעבר לספק. אליעד ממשיך ומציע תרגיל מחשבתי שבו האדם עוצם עיניים ומבודד את כל חושיו. גם במצב כזה, עדיין קיימת תודעה שממשיכה לחשוב ולהיות מודעת לעצמה. עם זאת, הוא טוען שגם התחושה הזאת אינה ודאית. האדם לעולם לא יכול להיות בטוח שהוא קיים באופן מוחלט כי הוא תלוי בתודעה שלו, והתודעה היא בעצמה מוטלת בספק. האם אפשר להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מדגיש שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן פנימה, מגיעים למקום שבו לא יודעים כלום. התבוננות פנימית מעמיקה מובילה בסופו של דבר לכך שכל ידע שיש לנו על המציאות, כולל על ... שלעולם איננו יודעים אם יש הבדל בין יש לאין, בין קיום לאי - קיום. אליעד מבהיר כי כשהאדם מגיע לאי - ידיעה מוחלטת הוא חווה מצב שבו אין הפרדה בין שום דבר לשום דבר אחר. הוא נותן דוגמה שבה אדם חושב שהוא יודע משהו, אך אם יתבונן פנימה באמת, יגיע להבנה שאין באמת הבדל בין מה שהוא יודע לבין ... אמיתי בין שני הצדדים הללו, בין יש לאין. כלומר, לקבל באופן מוחלט שהידיעה והאי - ידיעה זהות במהותן. כשאדם מבין זאת לעומק, הוא משתחרר מהמלחמה הפנימית הזאת, כיוון שהוא כבר לא נאחז באף צד. איך להתמודד עם חוסר הוודאות ביום - יום? אליעד מסביר שאין פתרון קסם לחוסר ...

אחדות היש והאין, נפרדות מתוך אחדות, לא לדעת כלום, לדעת כלום, להיות דבר והיפוכו, חוויית האחדות, לא לדעת שום דבר מהי אחדות היש והאין? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא המושג של אחדות היש והאין. המשמעות של זה היא שבכל דבר בעולם ישנה מציאות כפולה: מצד אחד הדבר קיים, ומצד שני הוא אינו קיים. לדוגמה, ספר שמונח על השולחן הוא אמנם קיים כספר, אך באותה מידה הוא ... שבה שני המצבים ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ידיעה. הוא טוען שבן אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום. לא רק שאינו יודע פרטים מסוימים, אלא ממש אינו יודע דבר. אפילו את אי - הידיעה שלו הוא אינו יודע. הוא מסביר שבמצב ... להגדיר ולשפוט דברים. כשאדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה יודע שהוא לא יודע, ולכן עדיין נמצא בידיעה. אך במצב הגבוה יותר של תודעה, האדם באמת אינו יודע, ואינו יודע שהוא אינו יודע. הוא נותן דוגמה של קיר - הקיר אינו יודע דבר, הוא אפילו לא יודע שאינו יודע. זהו מצב טהור של אחדות שאין בה אפילו ... המגבילות שלו. כשהאדם משתחרר לחלוטין מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן מוחלט, ובו זמנית לא לדעת כלום. מה המשמעות של חוויה טהורה של אחדות? בחוויה הטהורה של האחדות, אין הפרדה בין יש לאין. הכל נתפס כאותו הדבר בדיוק. זו תחושה שהכל זהה ואין באמת הבדל בין חיים למוות, בין טוב לרע, בין להיות עשיר או עני. אבל במקביל, אפשר ליצור מתוך המקום הזה משחק של חיים, שבו ... והבדלים, ובכך ליהנות מהמשחק של החיים, בלי להילכד בתוכו. זו למעשה נפרדות מתוך אחדות, היכולת לחוות משחק מלא של הפרדה, תוך ידיעה ברורה שכל ההפרדות הן רק משחק מתוך המציאות האחת והיחידה. מהי אחדות היש והאין? איך להיות דבר והיפוכו בו זמנית? מה המשמעות של לא לדעת שום דבר? כיצד לחוות נפרדות מתוך אחדות? איך להגיע לחוויית האחדות המוחלטת? ...