... האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן ... היחידה או שאולי היא נכונה רק מנקודת מבט אחת? אליעד אומר שכדי באמת להגיע לאמת, לא מספיק רק לתת תשובה, אלא צריך להוכיח שאין אף תשובה אחרת מלבד התשובה שנתת. כל עוד לא הוכחת זאת, לגיטימי ואף הגיוני להמשיך לשאול. לדוגמה, אם מישהו חושש מדעתם של ... יענו על צרכים עמוקים או רחבים יותר. לכן, מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות. איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן הנחות יסוד בשאלות? האם יש תשובה ...

איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של קורח שהעז להטיל ספק בסמכותו של ...

... עצמי, ערך עצמי, לבקש כבוד, לרצות שיכבדו אותך, ענווה פסולה, גאווה, פסיכולוגיה יהודית, פסיכולוגיה חילונית, פסיכולוגיה כללית, שבירת התאוות, עבודת האל לשם שמים, ... בעצמו. הענווה האמיתית אינה מתבטאת בזלזול עצמי, אלא ביכולת לראות את האמת ללא צורך ברגש מיוחד של התנשאות או הנמכה עצמית. האם פסיכולוגיה יהודית באמת שונה מפסיכולוגיה חילונית? אליעד מפרט גם לגבי ההבדלים בין פסיכולוגיה יהודית לבין פסיכולוגיה חילונית. לכאורה נראה שפסיכולוגיה חילונית מחזקת את האגו, ואילו הפסיכולוגיה היהודית מבטלת את האגו לטובת אלוהים. לפי התפיסה החילונית, האדם במרכז, עליו לחזק את העצמי שלו ולהשיג סיפוק אישי. לעומת זאת, בפסיכולוגיה היהודית, האדם אמור לכאורה לבטל את האגו ולהכפיף את רצונו לאלוהים. אך אליעד טוען שלמרות שזה נראה כך על פני השטח, בפועל שני סוגי הפסיכולוגיה דומים מאוד. מדוע? כי גם הדתי וגם החילוני עובדים בסופו של דבר את הרצונות האישיים שלהם. גם כשהאדם הדתי אומר שהוא עובד את אלוהים, הוא למעשה עובד את הרצון הפנימי שלו - הרצון להגיע ... את רצונו לטובת אלוהים באופן מוחלט, אלא תמיד פועל לפי האינטרסים והרצונות האישיים שלו, גם אם זה נעשה בצורה מוסווית. אליעד נותן דוגמה לכך שאדם דתי שחושב שהוא עובד את אלוהים לשם שמיים, למעשה עדיין שואף לקבל תמורה כלשהי - כמו עולם הבא או קרבת אלוהים. אם הוא לא היה מקבל את התמורה הזאת, הוא כנראה לא היה עושה את המצוות באותה המסירות. האם באמת אפשר לפעול לשם שמיים ללא אינטרסים אישיים? אליעד מדגיש כי גם אדם הטוען שהוא פועל לשם שמיים בלבד אינו יכול להימלט מהרצון האישי שלו. אם אדם עושה מעשים דתיים או רוחניים, כמו שמירת שבת או מצוות, הוא תמיד מונע על ידי הרצון שלו עצמו, שהוא המניע האמיתי לפעולות שלו. ... זאת כיוון שזה תואם את הרצונות שלו באותו רגע. לכן, מבחינה מוחלטת, אף אדם אינו יכול לומר שהוא באמת פועל ללא רצון אישי כלל. לדוגמה, אם אדם דתי נמנע מלנסוע בשבת, הוא עושה זאת משום שיש לו רצון לשמור שבת, או רצון לזכות בשכר ... או לא, כי הוא יראה שהכל חסר משמעות באותה מידה. מהו ערך עצמי? איך מתמודדים עם גאווה? האם ענווה היא תמיד חיובית? מה ההבדל בין פסיכולוגיה יהודית לחילונית? איך להשתחרר מהרצון לקבל כבוד? מהי הדרך להתמודד עם רצון לכבוד ובקשה ... נמצא בענווה האמיתית. אליעד טוען כי ענווה אמיתית באה מתוך הבנה פנימית, ולא מתוך ניסיון לכפות על עצמך ענווה חיצונית. הבדלים בין פסיכולוגיה יהודית לפסיכולוגיה חילונית אליעד פונה להבחנה בין פסיכולוגיה יהודית לפסיכולוגיה חילונית. הוא מציין כי בעוד שבפסיכולוגיה חילונית ישנה התמקדות בהעצמת האגו והישות האישית, פסיכולוגיה יהודית פועלת בכיוון של ביטול האגו לטובת עבודת ה. הוא מסביר כי בפסיכולוגיה חילונית אנשים נדרשים לשיפור עצמי מתוך תחושת הכרח כדי להתמודד עם העולם, בעוד שבפסיכולוגיה יהודית כל ההתפתחות היא מתוך ההכרה בבריאה ובאלוהים. אליעד טוען כי כל אדם, אם הוא חילוני או דתי, בסופו של דבר מקבל את הכוח להחליט על רצונותיו, בין אם מדובר על כבוד ובין אם מדובר על כל דבר אחר. האם ההתנהלות הדתית שונה מהתנהלות חילונית? אליעד עובר לדון בשאלה אם באמת ניתן להפריד את הרצון של ... הוא אכן מכפיף את רצונו לרצון האל, או שבסופו של דבר הוא פועל מתוך הרצון האישי שלו. אליעד מסביר כי כל פעולה של אדם, גם אם היא נתפסת כפעולה דתית או מוסרית, נובעת בסופו של דבר מתוך רצונו של האדם, ובכך הוא בעצם לא באמת ... הפנימי, גם אם הוא מכנה את רצונו כרצון אלוהים. האם תהליך של עבודת ה הוא באמת לשם שמיים? ההרצאה מסתיימת בשאלה האם תהליך עבודת ה והמעשים הדתיים שאדם עושה הם באמת לשם שמיים, או שהם נובעים מהרצון של האדם לקבל משהו בתמורה. אליעד טוען כי פעמים רבות אנו עשויים להאמין שאנחנו עושים את המצוות מתוך רצון אמיתי לשם שמיים, אך למעשה אנו עושים אותן מתוך רצון לקבל גמול כלשהו, כמו עולם הבא או טובת הנאה אישית. מהי ענווה אמיתית? הבדלים בין פסיכולוגיה יהודית לפסיכולוגיה חילונית? כיצד להתמודד עם רצון לכבוד? האם תהליך עבודת ה הוא באמת ...

... שייכת מדינת ישראל? אנחנו כאן בזכות צהל, אנחנו כאן בזכות התנך, הכיבוש הישראלי, למי שייכת ארץ ישראל? זכות העם היהודי על ארץ ישראל, זכות היהודים על ארץ ישראל, למה דווקא ארץ ישראל? זהות יהודית, החזק שורד, מוסריות למי באמת שייכת מדינת ישראל? השאלה למי שייכת מדינת ישראל עולה לעיתים קרובות בשיח הציבורי, והתשובות לכך רבות ומגוונות. אליעד כהן מבהיר שהרבה אנשים חושבים שארץ ישראל שייכת לעם היהודי בזכות התנך וההבטחה האלוהית. אליעד מציג את הטענה הזו ומפרק אותה לגורמים. הוא מסביר שאכן כתוב בתנך שאלוהים הבטיח את הארץ לעם היהודי, אבל חשוב להבין לעומק את משמעות הטענה הזו. לדבריו, קיימת טעות בסיסית בהנחה שמדינת ישראל קיימת היום בזכות ... הצבאי, ולא בזכות התנך. הוא מדגיש את הנקודה הזו שוב ושוב: אם לא היה צהל שמגן על המדינה, לא היה לנו שום סיכוי לשרוד, ללא קשר לתנך או לאמונה היהודית. הוא נותן דוגמה קונקרטית: אם נשים את כל בחורי הישיבה בגבולות במקום חיילים, לא תהיה לנו מדינה בתוך זמן קצר. מה משמעות ההבטחה האלוהית על פי התנך? אליעד מפרט שבעבר הרחוק ארץ ישראל לא הייתה שייכת ליהודים מלכתחילה, אלא לעמים אחרים. אלוהים, לפי התנך, נתן את הארץ ליהודים במתנה לאחר שלקח אותה מעמים אחרים. אליעד כהן מסביר שבאופן אירוני, לפי אותו סיפור תנכי, היהודים לקחו בכוח את הארץ מעמים אחרים. כלומר, אפילו לפי הסיפור התנכי עצמו, ההחזקה של עם ישראל בארץ נבעה מכוח ... אך אינם בשליטת המדינה כיום. מכאן הוא מבהיר שאין משמעות מעשית היום להבטחה האלוהית, שכן מה שקובע בפועל זו השליטה הצבאית על השטח. למה בכל זאת יהודים באו דווקא לישראל? אליעד מודה שאכן חלק מהסיבות שבגללן היהודים בחרו דווקא בישראל הן סיבות היסטוריות ודתיות הקשורות בתנך. הוא לא מתכחש לכך שהסיפור התנכי נתן ליהודים מוטיבציה להגיע לכאן, אך מדגיש שמה ששומר אותם פה זו אך ורק היכולת הצבאית שלהם להגן על השטח בפועל. הוא מדגיש ... שבפועל, מדינות ועמים לא מכירים בתנך כמסמך משפטי או פוליטי בעל תוקף. אפילו המוסלמים מאמינים שהקוראן שלהם הוא הגרסה המקורית והאמיתית, ושהתנך היהודי הוא זיוף. מבחינה בינלאומית, לטענתו, אין משמעות אמיתית לכך שהיהודים גרו כאן לפני אלפי שנים. מה שמעניין את העולם בפועל הוא רק המצב הקיים, מי שולט כרגע בשטח, ומי יכול להגן עליו. האם היהודים הם באמת עם נבחר? אליעד מתייחס גם לטענת היהודים שהם עם נבחר. הוא שולל טענה זו וטוען שבני אדם הם פשוט סוג של בעלי חיים. בני אדם חיים ופועלים על פי חוקי ... מחיות מבחינה מוסרית, בשורה התחתונה הם פועלים לפי אותם חוקים טבעיים בסיסיים, לפיהם מי שחזק יותר קובע את המציאות. הוא מסכם שהסיבה היחידה שהעם היהודי חי בישראל היא שהוא חזק מספיק להחזיק בשטח ולכבוש אותו, ואין לכך קשר ממשי לאמונה דתית או להבטחה אלוהית. האם מוסרי לחיות על שטח כבוש? אליעד לא עוסק בשאלות של מוסר כשלעצמן אלא מדגיש שהשאלה ... או ההבטחות האלוהיות, והאמונה בזכות התנכית היא בעיקר סיפור שאנשים מספרים לעצמם כדי להרגיש טוב יותר עם המציאות. למי שייכת ארץ ישראל? זכות העם היהודי על ארץ ישראל האם אנחנו פה בזכות התנך? הכיבוש הישראלי והזכות על השטח האם היהודים הם העם הנבחר? זהות יהודית או כוח צבאי? ...

... היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן חכמים יותר או מצליחים יותר מאנשים שאינם יהודים, כפי שמקובל לחשוב. הוא מתחיל בשאלה פשוטה: האם העובדה שיהודים רבים מצליחים בתחומים שונים מעידה בהכרח על כך שהם יותר חכמים או שיש להם גן ייחודי של חוכמה? תחילה אליעד מברר עם השואל את מקור ההנחה שהיהודים הם אכן יותר מוצלחים. אליעד מסביר כי השאלה אם יהודים מצליחים יותר קשורה באופן שבו אנו נחשפים למידע. לדוגמה, מי שחי בישראל או בקהילה יהודית יחשוב שיהודים מצליחים מאוד, כי זה מה שהתקשורת סביבו מדגישה. אך אם הוא היה חי בסין או בהודו, הוא היה חושב שהסינים או ההודים הם המוצלחים יותר, כי אז התקשורת הייתה מספרת עליהם. כלומר, לפי אליעד, תחושת ההצלחה של קבוצה מסוימת יכולה לנבוע לאו דווקא ממציאות אובייקטיבית אלא מהדרך שבה מידע מגיע אלינו. האם באמת יהודים זוכים ביותר פרסי נובל? אליעד מביא כדוגמה את פרס נובל, ומספר על כתבה שהציגה נתונים לגבי מדינות שהוציאו הכי הרבה זוכי פרס נובל ביחס לגודל האוכלוסייה שלהן. מתברר שמדינות כמו ... מופיעה במקום גבוה יחסית עם 15 זוכים ביחס לאוכלוסייתה, אך עדיין היא לא במקום הראשון מבחינה יחסית. המסקנה של אליעד היא שזה לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם התורה והדת היו המקור לחוכמה או ליכולת יוצאת דופן, הרי שהיינו רואים דווקא את הרבנים זוכים להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות חברתיות, ואולי אפילו צירוף מקרים. האם הצלחה

מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור האם דתי שעובר עבירות הוא דתי אמיתי? אליעד כהן מעלה בהרצאתו סוגיה מעניינת בנוגע למוסריות דתית: האם אדם שמבצע עבירות חמורות כמו רצח, גניבה, אונס או פשעים אחרים עדיין יכול להיחשב דתי אמיתי? האם עבריין עם כיפה הוא מתחזה, או שאולי הדת שלו עדיין לגיטימית למרות מעשיו השליליים? אליעד נותן דוגמה לאדם דתי לכאורה, עם כיפה, שלמד תורה ונחשב צדיק או אפילו רב, ולמרות זאת עובר עבירות חמורות. הוא מסביר שישנם אנשים שבאים בטענות כלפי דתיים בעקבות מעשים כאלה, ואומרים: תראו את הפושעים הדתיים האלה, כאילו פשעים אלו מוכיחים שדתיים הם מזויפים או מתחזים. לטענתו של אליעד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא - מה המהות של להיות דתי? מהי המהות של אדם דתי? כדי לענות על השאלה, אליעד משתמש בדוגמה של אדם עשיר. הוא אומר שלא מספיק שאדם ינהג ברכב יוקרתי כדי שיהיה עשיר באמת, כי ייתכן שגנב את הרכב. כלומר, המהות של העושר היא לא הרכב, אלא קיום התנאים האמיתיים לעושר (כגון שיהיה לו כסף באמת). באותה מידה, המהות של דתי היא לא כיפה או מראה חיצוני, אלא קיום המצוות והדברות המרכזיות של הדת. מי שעובר על עשרת הדברות, כמו לא תרצח, לא תגנוב, ולא תנאף, אינו יכול להיחשב דתי במובן האמיתי, בדיוק כפי שאדם שמתחזה לשוטר אינו שוטר אמיתי גם אם הוא לבוש כמו שוטר. האם מצוות התשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק? אליעד מציין שלמרות הכל, ביהדות קיים עיקרון מרכזי וחשוב מאוד שנקרא תשובה, האומר שאפילו האדם הגרוע ביותר, שרצח, אנס או גנב, יכול לחזור בתשובה. לפי היהדות, ברגע שאדם מתחרט באמת ובכנות על מעשיו, הכל יכול להיסלח לו, ולא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים העבירות יכולות להפוך לזכויות. אליעד מדגיש שלפי היהדות, תשובה אמיתית היא בלב, והיא יכולה לקרות גם בשנייה אחת, ולכן מבחינה דתית אפשר לקבל אפילו את הפושע הכי גדול כאדם

... התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת ... שלו מתבטאת בכך שהוא מקבל את האמיתות של הסיפור כהיסטוריה אמיתית. כאשר הילד קורא על כך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אנשים, הוא לא באמת ... להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות מורכבות כדי להסביר לו למה סיפור אחד נכון והשני לא. אפשרות שנייה היא להגיד לו ששני ... דמיוניים. לדוגמה, בתוך המיתולוגיה היהודית (התנך), להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון ... יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות? בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים אצל ילדים, ... הבדל בין דמיון למציאות מיתולוגיה יהודית מול יוונית איך לטפל בפחדים של ילדים? איך לבחור במה להאמין? איך להפסיק פחד ממפלצות? אמונות ...

... יהודית, שמירת מסורת, האם לשמור על המסורת היהודית? האם לכבד את המסורת? שמירת מצוות, שמירת חגי ישראל, כיבוד מסורת ישראל, העם היהודי, ראש השנה, לצום ביום כיפור, מועדי ישראל, שמירת שבת, יהדות, להניח תפילין האם כדאי לשמור על המסורת היהודית? אנשים רבים שואלים את עצמם אם זה נכון והגיוני לשמור על המסורת היהודית. אליעד כהן מסביר שקיימות כמה דרכים להתייחס למסורת ולשמירת מצוות, ומפרט בדיוק מהי הגישה הבריאה והרציונלית לכך. האם נכון לכבד את המסורת מבחינה תרבותית בלבד? אליעד כהן אומר שזה לגיטימי לחלוטין שאדם ... שלהם, בדיוק כפי שאינדיאנים מקיימים טקסים או מנהגים תרבותיים שונים. באותו אופן, אדם יהודי יכול לבחור לשמור שבת, לצום ביום כיפור, להניח תפילין, או כל מנהג אחר כחלק מתרבות, ולא מתוך אידיאולוגיה דתית. במקרה כזה, מדובר בבחירה תרבותית ואישית של אותו אדם, כמו שאנשים שומרים על התרבות ההודית, הסינית או תרבות אחרת. האם לשמור מצוות רק אם מאמינים שאלוהים נתן את התורה? אליעד כהן מדגיש שאם אדם באמת מאמין שאלוהים קיים, ושאלוהים הוא שנתן את התורה ואת המצוות, זה בסדר גמור והגיוני שישמור על המצוות בצורה מלאה ואמיתית. כלומר, אם האדם חקר, בדק והגיע למסקנה שאלוהים נתן את התורה, עליו לשמור על כל המצוות כולן בלי לדלג על שום מצווה. אליעד ממליץ לאנשים דתיים לשים לב לא רק למצוות הפופולריות אלא לשמור גם על המצוות שלכאורה נראות קטנות ופחות חשובות. לדוגמה, לדבר לשון הרע או להפריע לשכן לישון זו עבירה לא פחות חמורה מרצח, כיוון ששתי המצוות כתובות זו ליד זו בדיוק באותו הספר. המסר הוא שההקפדה צריכה להיות מלאה וללא יוצאים מן הכלל. מי האנשים שהכי מתקשים בנושא שמירת המסורת? ... כהן טוען שהבעיה העיקרית היא אצל אנשים שנמצאים באמצע, אלו שלא באמת חקרו ולא באמת בדקו האם יש אלוהים או האם התורה אמיתית. האנשים האלה הם בדרך כלל מבולבלים, מישמישים לפי אליעד, ופועלים מתוך חוסר החלטיות. הם לעיתים עושים מצוות ולעיתים לא, מתוך מחשבה של אם יש אלוהים כדאי לשמור, ואם אין - אז לא נורא. למשל, יש אנשים ששמים מזוזה כי אולי יש אלוהים, אך בשבת הם צופים ... חוסר ודאות פנימית שמייצרת אצלם סבל ובלבול. איך לפתור את הבעיה של אנשים מבולבלים לגבי שמירת מצוות? ההמלצה של אליעד כהן היא חד - משמעית: לבדוק ולחקור מה האמת. אם האדם מגיע למסקנה שאלוהים נתן את התורה, עליו לשמור על כל המצוות ללא שום יוצא מן הכלל, מהמצווה הראשונה עד האחרונה. אם האדם מגיע למסקנה שאין אלוהים ושה

... עם הערבים, ממשלה עם המפלגות הערביות, הקמת ממשלת מיעוט, מדינה יהודית ודמוקרטית, חברי כנסת ערבים, הרשימה המשותפת, עונש מוות למחבלים, ממשלה בתמיכת הערבים, ערביי ישראל, הקמת ממשלה, גוש חוסם עם הערבים האם נכון להקים ממשלה עם ... לחוקק חוק פשוט שיסלקם באופן מיידי. העובדה שזה לא קרה, לטענתו, מוכיחה כי לפוליטיקאים אין באמת רצון בכך. האם מדינת ישראל צריכה להיות יהודית, דמוקרטית או שניהם יחד? בסיום דבריו אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת: הוא מציע מבחן נאמנות אחיד לכל חברי הכנסת - יהודים וערבים כאחד. לטענתו, אם מפלגות ערביות לא רוצות מדינה יהודית, ומפלגות חרדיות לא רוצות מדינה דמוקרטית, צריך לדרוש מחברי הכנסת הצהרת אמונים לשני הרכיבים יחד (מדינה יהודית ודמוקרטית). הוא מדגים זאת דרך פעולה מעשית: חבר כנסת יצטרך להשתחוות גם לדגל (סמל הדמוקרטיה) וגם לתנך (סמל המדינה היהודית). רק מי שיסכים לכך יוכל להיכנס לכנסת. אליעד מבהיר כי מי שלא עומד במבחן אחיד זה לא יוכל לכהן בשום תפקיד ציבורי. מהו המסר המרכזי של אליעד כהן בנושא זה? המסר ... לדבריו, העמדת פנים והזיגזוג מזיקים למדינה ומעודדים צביעות פוליטית. האם ראוי להקים ממשלה עם הערבים? עונש מוות לתומכי טרור מדינה יהודית ודמוקרטית חברי כנסת ערבים בישראל מי מתאים להיות ראש ממשלה? גזענות נגד ערבים בישראל היבא יזבק, מפלגת בלד, המפלגות החרדיות, איימן עודה, הרשימה המשותפת תומכי טרור, תמיכה בטרור, מי מתאים להיות ראש ממשלה? ממשלת חירום, ממשלת מיעוט זמנית, שנאת ערבים, גזענות נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, אחמד טיבי ראש הממשלה, סגן שר הבריאות, יחסי ערבים יהודים , פוליטיקה ...

קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר בקומץ או לא אינה משנה, וההבנה המרכזית היא הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או זורקים אבנים על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים ... ההוראות יש להילחם בו, שכן הוא מסכן את כולם. אז מדוע כאשר מדובר בהפרות אחרות, לא מוציאים פסק הלכה דומה? הסיבה היא, לפי אליעד כהן, שההפרות לא נתפסות כה חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי ...