חזרה בשאלה, לחזור בשאלה, יציאה בשאלה, לצאת בשאלה, ייסורי מצפון, תורת אמת, לעשן בשבת, אמיתות התורה, שכר ועונש איך להתמודד עם ייסורי מצפון לאחר יציאה בשאלה? אדם שחוזר בשאלה לאחר שהיה חרדי עשוי להיתקל בייסורי מצפון קשים, במיוחד כאשר הוא עושה פעולות שנחשבו אסורות, כמו לעשן בשבת. למרות שהוא כבר אינו מאמין, עולות בו מחשבות מטרידות שמקורן בחינוך הדתי שקיבל, לדוגמה, הפחד שימות בעקבות חילול שבת. לדוגמה, מישהו שהיה חרדי בעברו, מדליק סיגריה בשבת, ופתאום עולה בראשו הפסוק מחלליה מות יומת. למרות שהוא לא מאמין ... מפחידות כאלו. אדם שמטרידות אותו מחשבות מסוג זה, משמע שהוא עדיין לא השתחרר לגמרי מהאמונה. מדוע מחשבות דתיות מטרידות עולות למרות החזרה בשאלה? כאשר אדם גדל בסביבה דתית או חרדית, הוא סופג מהסביבה אמונות רבות באופן כמעט אוטומטי. כך לדוגמה, הוא יכול להיות בטוח לחלוטין בילדותו שמי שמחלל שבת ... שוב ושוב. כאשר אותו אדם מתחיל לשאול שאלות ולא מקבל תשובות מספקות, הוא עשוי לעזוב את הדת. אולם המחשבות המטרידות ממשיכות לעלות מכיוון שהחינוך והאמונה נחרטו בו עמוק. הוא לא מצליח לשכנע את עצמו במאה אחוז שהדת אינה נכונה, ולכן כל פעולה ... הטורדניות היא חוסר ביטחון פנימי. אם האדם היה בטוח לחלוטין שאין אמת בדת, המחשבות הדתיות כבר לא היו מטרידות אותו. כאשר עולות בו מחשבות על כך שמחלל שבת מות יומת, הדרך להתמודד איתן היא להגיד לעצמו באופן מודע: נכון, זה כתוב בתורה, אבל יש בתורה סתירות רבות ולכן אני לא מחויב לה. כל עוד האדם לא מרגיש ביטחון מלא בכך שהתורה אינה נכונה, הוא ימשיך להיות מוטרד מהמחשבות האלה. מה המשמעות של ביטחון מוחלט בהחלטה לצאת בשאלה? אליעד מציין שאם האדם היה בטוח במאה אחוז שהוא צודק ושהדת לא נכונה, אפילו אלוהים עצמו היה יכול להופיע מולו ולדרוש ממנו לא לחלל שבת - ועדיין האדם היה מחלל את השבת בלי פחד, משום שהוא משוכנע לחלוטין שהאמת שלו נכונה יותר מכל טענה דתית. הבעיה נובעת בדיוק מהספק הקטן שעדיין נשאר לו בראש. אליעד מדגים זאת כך: אם האדם מפחד להניח כיפה על הראש, זה מראה שבתוכו הוא עדיין מאמין שכיפה היא דבר קדוש. אם האדם ירגיש שאין כל משמעות לכיפה, הוא לא יחשוש להניח אותה על ראשו בלי להרגיש צביעות או חוסר נוחות. איך להשתחרר סופית מייסורי מצפון דתיים? כדי להשתחרר סופית מהמחשבות המטרידות, אליעד מציע שהאדם יגיע לבירור פנימי מלא. עליו לשאול את עצמו למה הוא בכלל לא מאמין בתורה. אם הסיבה היא שיש בתורה סתירות, עליו לזכור את הסתירות האלה בכל פעם שעולה בו ספק. האדם צריך להתייחס לתורה באופן הגיוני: אם קיימות סתירות, אין חובה לציית למה שנכתב בה. ככל שהאדם יהיה יותר משוכנע בדרך החדשה שלו, פחות יטרידו אותו המחשבות הדתיות. מה המשמעות של ה

אלוהים, לצום ביום כיפור, שמירת מצוות, חזרה בתשובה, הוכחה שיש אלוהים, הוכחת מציאות הבורא, לשמור מצוות, הוכחות שאין אלוהים, הוכחות לתורה, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה האם אפשר להוכיח את קיומו או אי - קיומו של אלוהים? אליעד כהן פתח את הדיון בהסבר מרכזי: בשכל אפשר להוכיח כל דבר שרוצים, כולל הוכחות שיש אלוהים או שאין אלוהים. הוא הדגיש את הרעיון שכל אחד, אם ירצה מספיק, יכול להוכיח כל עמדה. אליעד תיאר סיטואציה ... הדגיש שהשימוש בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות. האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו? אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין באלוהים ללא לימוד קודם על קיומו. אליעד הסביר שאמונה באלוהים או ידיעה על קיומו יכולה להיווצר גם בלי שאחרים יאמרו לך. הוא נתן דוגמה לכך שאדם שנולד במדבר לבד ולא שמע על קיומו של אלוהים מעולם עדיין עשוי לתהות מי גורם לו להיות רעב או מי גורם למחשבות שלו, וכך להגיע למחשבה שיש כוח עליון או אלוהים. במילים אחרות, אליעד הדגיש שאמונה או תחושת קיומו של אלוהים איננה בהכרח תלוית תרבות או לימוד חברתי. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים מתוך חוויות טבעיות? אליעד נתן דוגמה נוספת לגבי אדם במדבר שחש רעב ומנסה למצוא אוכל. הוא ... יכול לתהות מהיכן מגיעים הצרכים שלו, מה מקורם ומי או מה עומד מאחוריהם. באופן זה, הוא יכול להגיע למסקנה שיש אלוהים, כוח עליון שמפעיל את הכל. אליעד לא קבע חד - משמעית שזו הוכחה לקיום אלוהים, אלא הסביר איך אדם יכול להסיק מתוך החוויה הטבעית שיש כוח שמנהל את העולם. האם חוקי ... אינה מוסברת על ידי המדע. בכך רמז שלמעשה יכול להיות שיש בורא שיצר את החוקים הללו. האם צום ביום כיפור מוכיח אמונה אמיתית? בדיון נוסף, אליעד שאל משתתפים על משמעות צום יום הכיפורים. חלק מהמשתתפים ציינו ... כי אמרו לו לעשות כך. הוא הדגיש שצום או כל פעולה אחרת צריכה להיות מתוך בחירה מודעת ולא מתוך חיקוי עיוור. האם אמונה באלוהים מחזקת או מחלישה את האדם? אליעד הדגיש שלתפיסתו, אמונה באלוהים מחלישה את האדם כי היא יוצרת אצלו תלות בכוח עליון שמנהל את חייו, ... מודה שהוא תלוי במישהו אחר, דבר שיכול ליצור תחושת חולשה ותלות. אליעד הסביר שגישה זו עלולה להוביל אדם לתלות באלוהים בכל תחום בחיים - אם לא מצליחים במשהו, אז פונים לעזרה של אלוהים במקום להשקיע מאמץ מקסימלי. זה יוצר אנשים פחות עצמאים ופחות אחראים. האם מסורת ואמונה דתית עוזרות או מזיקות לאדם? אליעד העלה את הטענה המרכזית שאמונה באלוהים ומסורות

התורה, מי נתן את התורה? אמיתות התורה, הוראות יצרן, מה אלוהים רוצה? שכר ועונש, האם יש אלוהים? מתן תורה, אין עוד מלבדו, אמונה באלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, חזרה בתשובה, להאמין באלוהים מהו המושג של אלוהים ואיך אנחנו מבינים אותו? ההרצאה עוסקת בהבנת המושג של אלוהים, משמעותה של תורה, השאלות הפילוסופיות והאמוניות שמלוות את האמונה באלוהים, ואת הדרך בה יש להבין את מציאותו ופעולתו בעולם. אליעד כהן מציין בתחילת ההרצאה את המורכבות של תפיסת אלוהים, ושם דגש על כך שאלוהים נתפס על ידי בני אדם כישות נפרדת ומוגדרת, בעוד שבפועל, כל הגדרה או תפיסה כזו לא יכולה להיות נכונה באמת. אם אנחנו מגדירים את אלוהים בתור ישות מסוימת, אנחנו כבר לא מדברים על אלוהים האמיתי, אלא על יישות שאנחנו מייחסים לה את התכונות וההגדרות שלנו. כל הגדרה שמנסים להטיל על אלוהים , לדבריו, פוגעת במהות האמיתית של אלוהים. אליעד מדבר על כך שכשאנחנו מכנים משהו אלוהים, אנחנו למעשה מייחסים לו תכונות שמיוחסות לאדם, ואז התפיסה שלנו כבר לא נכונה. הוא ממשיך ומסביר את המושג של מצידו ומצידנו, ומבהיר כי מה שאנחנו מבינים על אלוהים הוא בעצם נובע מהמקום שלנו - בני אדם, ולא מהתפיסה האלוהית האמיתית. כל ניסיון להגדיר את אלוהים מתוך ראיית עולם אנושית הוא בלתי אפשרי, שכן אנו לא יכולים להבין את מציאותו של אלוהים מנקודת מבטנו המוגבלת. כאשר אנחנו אומרים שאלוהים הוא טוב או רע, אנחנו בעצם מבטאים את תפיסתנו האנושית ולא את האמת האלוהית. העקרון המרכזי שמנחה את אליעד הוא שכשאנחנו מתפללים או פונים לאלוהים, אנחנו בעצם לא פונים לאלוהים האמיתי, כי תפיסתנו את

... רגשי, קונפליקט פנימי, שמירת שבת, לשמור שבת, מה האמת? תורה אמיתית, אמיתות התורה, חיפוש עצמי, חיפוש האמת, התפתחות רוחנית, מודעות עצמית, מודעות רוחנית מהו הקונפליקט הרגשי והפנימי שנוגע לשמירת שבת ולהבנה של האמת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא של ... של התלבטות בין השקפת עולמו האישית לבין מה שנראה לו כאמת הדתית. אליעד מציין שזהו קונפליקט של למה אני לא מצליח לעשות את מה שאני יודע שאני אמור לעשות? אליעד מסביר גם את המושג של החיפוש אחרי האמת. כשאדם לא מצליח להחליט מהי האמת ... אליעד מחדד את העניין בכך שהוא מציין שאדם יכול לבחור בין דתיות או חילוניות, בין השקפות עולם שונות, אבל בסופו של דבר, כל אדם עושה את הבחירות הללו מתוך חוסר הבנה מוחלטת של האמת. הוא מסביר כי אם האדם היה באמת מחובר לאמת ...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים האם שמירת מצוות גורמת לך באמת להיות מאושר? אליעד מציג בהרצאה רעיון מרכזי שטוען כי חקירה מעמיקה של מושגי הטוב והרע מייתרת באופן מוחלט את העיסוק בנושאים של שמירת מצוות, שכר ועונש, אמונה באלוהים, ושאלות הקשורות בחזרה בתשובה או ביציאה בשאלה. לפי אליעד, במקום לשאול את השאלה האם עלי לשמור שבת?, השאלה האמיתית שיש לשאול היא: האם לשמור שבת יעשה לי טוב?. כך, הנושא הופך משאלה דתית לשאלה אישית ואגואיסטית, וההתמקדות היא במנגנון הפנימי של האדם ובחוויית הטוב והרע הפרטית שלו. מה באמת משמעותם של טוב ורע? לפי אליעד, כל אדם הוא אגואיסט הפועל להשגת טובתו ... לפי תפיסת הטוב שלו באותו רגע. האם שכר ועונש באמת קיימים? אליעד מציג ביקורת על מושגי השכר והעונש כפי שהם מוצגים ביהדות כיום. לדבריו, היהדות המקורית, כפי שמופיעה בתורה, כלל אינה מזכירה שכר ועונש רוחני בעולם הבא, אלא מדברת על שכר ועונש גשמי בלבד: גשם שיירד או לא יירד, יבולים שיצמחו או לא יצמחו, וכדומה. לדבריו, כאשר התורה ניתנה בתקופת משה רבנו, האנשים היו פשוטים ועבדו אלילים. לכן, אלוהים הוצג כמנהל גשמי של העולם, וכאשר משה הזהיר שאם לא ישמרו שבת לא ירד גשם, המסר היה ברור ומיידי, ללא ממדים רוחניים עתידיים כמו גן עדן או גיהנום. היום, אומר אליעד, המצב שונה. המדע התפתח, וטענות כמו אם לא תשמור מצוות לא יהיה לך אוכל הפכו ללא רלוונטיות. אנשים כבר לא מאמינים באיום פיזי כזה, שכן הטכנולוגיה מאפשרת לפתור בעיות קיומיות בקלות יחסית. לכן הדת עברה להשתמש באיומים רוחניים על חיי העולם הבא כדי לשלוט באנשים. האם אפשר להרגיש טוב ללא מילוי הרצון? אליעד מעלה שאלות פילוסופיות מורכבות יותר בנושא הטוב. הוא שואל, מי קובע אם ... עם מציאות שהוא לא רוצה. לדבריו, זהו העיקרון החשוב ביותר להבנת מנגנון האושר והסבל האנושי. האם הנפש רוצה להתקרב לאלוהים? אליעד מתייחס לטענה הרווחת ביהדות כי הנפש רוצה להתקרב לאלוהים, ולכן קיום המצוות יוצר מילוי של רצון הנפש. הוא טוען כי למעשה, הטוב של האדם נובע לא מהקרבה לאלוהים כשלעצמה, אלא מכך שהרצון מתמלא. אם הנפש רוצה להתקרב לאלוהים, אז טוב לה כשהיא מתקרבת. אבל אם הנפש רוצה להתרחק מאלוהים, טוב לה דווקא כשהיא מתרחקת. לדבריו, קיום המצוות אינו מוביל ישירות להתקרבות אמיתית ל

... ועונש, שמירת תורה, נשמה, עולם הבא, לשמור מצוות, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, יהדות, עולמות עליונים, תורת הגמול, אמיתות התורה, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, גן עדן, גיהנום, אתאיזם האם מעשים בעולם הזה משפיעים על העולמות העליונים? הרעיון הבסיסי ... המרכזית שאליעד מתמודד איתה היא הטענה הרוחנית והדתית, לפיה כאשר אדם עושה פעולה כמו עבירה, בעולמות העליונים מתרחש דבר ... שכל אחת מההנחות האלה אינה ודאית, ושהיא מבוססת על אמונה בלבד. כלומר, גם אם נאמר שפעולה מסוימת מזיקה לעולמות העליונים, עדיין ... הלא - ודאית בעולמות עליונים. האם יש הבדל בין אמונה דתית לאמונה חילונית? אליעד מראה שאין הבדל אמיתי בין הגישה הדתית לגישה החילונית. לדוגמה, אדם דתי אומר : אם תקיים מצוות, תהיה לך תועלת בעולם הבא, ואם לא תקיים, יהיה לך רע. אדם חילוני ... שאתה כבר במצב של חיסרון. האם אפשר לדעת בוודאות שאלוהים נתן את התורה? אליעד מספר על אדם ששואל אותו איך אתה יודע שהייתה מתן תורה? תשובתו היא שכל דבר שקורה הוא מאלוהים, ולכן גם מתן תורה הוא מאלוהים. אך אליעד מוסיף ואומר שהוא אינו מאמין באלוהים, אלא יודע שכל מה שקורה הוא מאלוהים, וכך למעשה מנטרל את הבחירה החופשית לחלוטין. אליעד מסביר שהכל, כולל הרצונות, המחשבות והפעולות שלנו, מגיעים מאלוהים ולכן גם הפעולה שנראית לכאורה שלילית (כמו חילול שבת) היא בעצם פעולה שאלוהים גורם לה. למה אנשים מאמינים ברעיונות מיסטיים על שכר ועונש? אליעד ... מראש, ושהפחד מהתוצאה בעולמות העליונים נובע מאמונה שנבנתה על בסיס אותן הנחות יסוד לא מוכחות. לדוגמה, אדם שמרגיש חרדה בגלל שהוא חושב שהוא פועל בניגוד לרצון אלוהים, חווה זאת רק בגלל מערכת אמונות שהוא עצמו קיבל, ולא בגלל משהו שהוא בוודאות נכון או מוחלט. אליעד ... הבנה מוחלטת של מהות האמת. האם קיים עולם הבא? האם מצוות משפיעות על הנשמה? איך לדעת אם התורה מאלוהים? האם שווה ל

... צפוי והרשות נתונה, הכל מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה, בחירה וידיעה, בחירה חופשית, אלוהים יודע את העתיד, ידיעת הבורא, אלוהים יודע מה יהיה, אלוהים יודע מה יקרה מה המשמעות של הכל צפוי והרשות נתונה ומה הקשר בין שני הרעיונות? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשני רעיונות מרכזיים: הכל צפוי ו - הרשות נתונה. הוא מתחיל בכך שהוא ... אליעד מציין שהרשות נתונה היא משהו שנאמר בתורה. הוא מציין שהתורה מביאה את הרעיון של הכל צפוי, אך גם את הרעיון של הרשות נתונה. אליעד שואל, אם הכל צפוי, אז איך יכולה להיות רשות נתונה? אם הכל ידוע מראש, אז אין באמת מקום לבחירה חופשית. אליעד מציין שהאמונה בכך שהכל צפוי נוגעת לידיעת אלוהים, אך השאלה המרכזית היא איך זה משתלב עם הרעיון של הרשות נתונה, כלומר, האם יש מקום לבחירה חופשית אם הכל כבר ידוע. במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא מתאר את הדיון הפילוסופי שמתנהל על פני הדורות, ושם דגש על איך יש אנשים שמבינים את הרעיון של הכל צפוי ואחרים מבינים את הרעיון של הרשות נתונה. השאלה היא איך שני ... חופשיות, מה שמוביל לסתירות שקשורות לידיעת אלוהים ויכולת האדם לבחור. מהם ההסברים שסיפק אליעד כהן לשאלת הסתירות בין הכל צפוי והרשות נתונה? אליעד מפתח את הרעיון שההבנה שלנו לא תמיד מספיקה על מנת לתפוס את כל המשמעות של ... שבמשמעות העמוקה יותר של הרעיונות בתנך וביהדות. על פי אליעד, כאשר אנו מדברים על מה שהכל צפוי והרשות נתונה, זה לא בהכרח אומר שאם אתה בוחר, אתה לא עושה את מה שאלוהים צפה. הוא מציין את הרעיון שבמקום מסוים, הבחירה החופשית של האדם לא סותרת את הידיעה של אלוהים, משום שידיעת אלוהים על מה שיקרה בעתיד לא פוגעת בבחירה שלנו. מה הסיבה שיכולה להיות לאדם קושי בהבנת הסתירה בין שני הרעיונות? אליעד מסביר כי לעיתים כאשר אנחנו מנסים להבין את הרעיונות הללו, ... שבחירה חופשית יכולה להתקיים לצד ידיעת אלוהים, רק שאנחנו לא תמיד מסוגלים לתפוס את ההשלכות המלאות של רעיונות אלו. אליעד מציין את הדימוי של אדם שעשוי להבין את השפות השונות בדרך שבה הוא מתפוס את העולם, אך לא תמיד יש לו ... הוא השלב שבו אנחנו לא מבינים את הדרך בה אלוהים חושב. אם אלוהים הוא נצחי ומחוץ לזמן, הרי שאנו, בתודעתנו האנושית, לא תמיד יכולים לתפוס את הדרך בה הוא מבין את העולם ואת העתיד. אליעד מסביר שכאשר אדם רואה את עצמו כצופה בעולם בצורה ... מבין איך יכול להיות גם ידיעת העתיד של אלוהים וגם הבחירה החופשית שלו. בסופו של דבר, אליעד מציין שלעיתים עלינו לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר לגבי האמת שבתוך ההבנה שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ידיעת אלוהים והבחירה החופשית ...

... השתקפות שלך, העולם הפנימי שבתוכך, מי זה השטן? מי זה אלוהים? מתן תורה, מי נתן את התורה? סיפורי מעשיות, אגדות ילדים, קיום בלי בחירה חופשית, ליהנות להרגיש רע, לרצות להרגיש רע מי הם אלוהים והשטן בתוך העולם הפנימי שלך? ההרצאה עוסקת באופן מפורט בשאלה מיהם אלוהים והשטן, אך מנקודת מבט שונה לחלוטין מהתפיסה המסורתית. אליעד כהן מסביר שהמושגים אלוהים ושטן הם אנלוגיות או מטאפורות להבנת המציאות הפנימית של האדם. הוא מדגים ואומר כי הדבר הכי חשוב לאדם בחייו נקרא אלוהים, משום שזה הדבר שלמענו האדם מתאמץ, מתאמץ להשיג אותו, ומשתעבד אליו. לדוגמה, אם הדבר הכי חשוב לאדם הוא להיות מאושר, אז האושר הופך להיות האלוהים שלו. מצד שני, השטן מייצג את מה שמרחיק את האדם מהמטרה שלו, כמו מה שמפריע לו להיות מאושר. האם התורה ניתנה על ידי אלוהים או השטן? אליעד מסביר רעיון לא שגרתי, לפיו התורה, שכביכול ניתנה מאלוהים, היא בעצם מהשטן. הוא מתייחס לכך שהתורה, וכל תורה אחרת (כמו גם הדת היהודית), מבוססות על הרעיון של טוב ורע, שכר ועונש. הוא מציין שכל מערכת שמגדירה שיש טוב ויש רע, וכל תורה שקובעת עשה כך ויהיה לך טוב, אל תעשה ככה ויהיה לך רע, אינה יכולה להגיע מאלוהים האמיתי, אלא מהשטן. אליעד אומר שזו בעצם תפיסת מציאות של טוב ורע, שכר ועונש. כל מה שנתפס כמצווה או עבירה, לפי דבריו, לא בא מאלוהים אלא מהכוח הרע, כלומר, מהשטן. לטענתו, אלוהים האמיתי לא עסוק בשכר ובעונש, אלא אדיש לחלוטין למה שהאדם עושה או לא עושה. כדוגמה הוא אומר שהעולם מתנהל בלי שום קשר למעשיך: אם יורד גשם או אם נופל מטאור, זה קורה ללא קשר למה שעשית או לא עשית. האם לאלוהים יש צורך לבחון אותך או להעניש אותך? אליעד ממשיך להסביר שאלוהים האמיתי אינו צריך שום דבר מהאדם, ולכן לא הגיוני שאלוהים ברא את העולם רק כדי לבחון את האדם. הוא מביא דוגמה ואומר שאלוהים, שברא את כל הכוכבים והשמיים, לא באמת זקוק לך כדי שתעשה לו טובה. הוא משווה זאת לאדם שמבקש מגוקים ללכת במסלול מסוים, וטוען שאלוהים לא באמת צריך שיצייתו לו. אין לאלוהים צורך לבחון אותך, כיוון שהוא אמור לדעת מראש את התוצאה, ולכן כל תפיסת השכר והעונש לא הגיונית בעיניו. מה המשמעות האמיתית של סיפורי התורה? אליעד טוען שכל סיפורי התורה הם אגדות ומעשיות, שכל אדם אמור לראות בעצמו. הוא מסביר שהתורה ומעשיותיה הן משל, סיפור שכל אחד מספר לעצמו. כל אדם מחזיק בתוכו את עם ישראל, את אלוהים שלו, את הרצונות שלו. כל אדם מאמין באיזה

אמיתות התורה היהודית, שאלות קיומיות, שאלות על אלוהים, שאלות על היהדות, העם הנבחר, מתן תורה, משה רבנו, בני ישראל, שמירת מצוות, חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה האם השאלות הפילוסופיות על אלוהים באמת חשובות? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מתחילים עם שאלות קיומיות ושאלות פילוסופיות על אלוהים, כגון האם יש אלוהים או למה הוא ברא את העולם, אך מדגיש שהדבר החשוב ביותר שצריך להתמקד בו הוא השאלה מה אני רוצה?. הוא טוען שהפילוסופיה והעיסוק בשאלות על משמעות החיים ואלוהים הם חסרי תועלת אם האדם לא יודע קודם כל מה הוא בעצמו רוצה להשיג בחייו. אליעד אומר שגם אם האדם יגיע לתשובות על השאלות האלו, כמו האם יש אלוהים או מה המטרה של אלוהים, זה עדיין לא יפתור לו את השאלה איך הוא משיג את הרצונות שלו בחיים. הוא מדגים זאת בדוגמה של אדם שמנסה ... ולנסות להבין איך להשיג את הרצון הזה, במקום להתעסק בשאלות חסרות פתרון כמו משמעות החיים או קיומו של אלוהים. מה היחס בין מצוות התורה לטוב ורע? אליעד מסביר שהתורה פועלת בעיקר דרך מנגנון של טוב ורע. אלוהים אומר אם תשמור את המצוות יהיה לך טוב, ואם לא תשמור יהיה לך רע. במובן הזה, הוא מסביר שהמנגנון המניע את בני האדם להקשיב למצוות התורה הוא הפחד שלהם מלקבל עונש או התקווה לקבל שכר. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה של התורה שבה אלוהים אומר לבני ישראל: אני הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לכן אל תעבדו אלוהים אחרים. אליעד מסביר שאלוהים, על פי התורה, משתמש במנוף לחץ של טוב ורע כדי לגרום לאנשים להאמין בו ולהקשיב לו. הוא מחדד זאת עם דוגמה נוספת של אב ... לא סיבה מספקת, שכן הבן לא ביקש להיוולד ולא ביקש את העזרה מלכתחילה. באותה צורה, הוא אומר שאלוהים אולי נתן לנו עיניים לראות ואוזניים לשמוע, אך הוא גם נתן לנו מחלות ופחדים בחינם. לכן הטיעון של הכרת תודה לאלוהים אינו רלוונטי מספיק כדי לחייב את האדם לקיים את המצוות. מה המשמעות של העם הנבחר? אליעד מסביר את המושג העם הנבחר בצורה ביקורתית. הוא מציג שההיסטוריה של היהדות מלאה בדוגמאות של אנשים שלא הסכימו עם משה או עם ה

... אותיות בתורה, צירופי אותיות בתורה, הצופן התנכי, קודים בתורה, צפונות התורה, צופן התורה, הצפנות בתורה, מי נתן את התורה? אמיתות התורה, שמירת מצוות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חוזרים בתשובה האם דילוגי אותיות בתורה מוכיחים שאלוהים כתב אותה? הרבה אנשים מתעניינים בשאלה עד כמה יש אמת במה שמכונה דילוגי אותיות בתורה, המכונים גם צופן התורה. הטענה הרווחת היא שבתוך טקסט התורה ניתן למצוא אירועים עתידיים שהיו לכאורה ידועים מראש לפני אלפי ... אותיות וצירופי אותיות מסוימים ניתן למצוא אזכור לאירועים משמעותיים שהתרחשו בדורות האחרונים, ובכך מוכיחים שהתורה נכתבה על ידי ישות אלוהית שידעה את העתיד. אליעד כהן מתייחס לנושא בצורה מפורטת ומסביר כמה דברים מרכזיים שחשוב להבין ביחס לדילוגי אותיות בתורה: מהם דילוגי אותיות וכיצד הם עובדים? דילוגי אותיות בתורה מתבצעים באמצעות חיפוש ממוחשב, מאחר ואיש לא יכול באופן ידני לספור את האותיות בטקסט הארוך של התורה ולזהות דפוסים. באמצעות המחשב, מחפשים מילים או אירועים ... יותר מילים ביותר צורות, כך גדל הסיכוי למצוא אותן בדילוגים כלשהם בטקסט ארוך, ללא קשר לאמינות הצופן או המקור האלוהי שלו. האם דילוגי אותיות מוכיחים שהתורה אלוהית? אליעד מדגיש שגם אם נגלה בוודאות שספר מסוים (התורה או ספר אחר) יודע לנבא אירועים עתידיים, זה עדיין לא בהכרח הופך את הכותב לאלוהים. ייתכן שהכותב ידע דברים מסוימים מראש, אבל אין זה אומר שהוא יודע הכל על העתיד או שהוא בורא העולם. למשל, אם מישהו יודע מראש שציפור תעוף באוויר, זה לא הופך אותו לישות אלוהית. גם אם הוא מנבא בצורה מדויקת, אולי יש לו יכולת אנושית מפותחת מאוד שלא מוכרת לנו. מדוע התורה לא כותבת במפורש את העתיד? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: אם אלוהים אכן כתב את התורה ורצה שנדע מה יקרה, מדוע הוא לא כתב את האירועים בצורה מפורשת וברורה? מדוע הוא כתב אותם בדילוגים מסובכים? ההסבר שנותנים לכך הוא שהתורה כוללת מיליוני פרטים ועתידות, ולכן היה צורך בכתיבה מרומזת, אך אליעד מבהיר כי גם זה אינו מסביר מדוע אי אפשר היה לכתוב נבואה ברורה וחד משמעית לפחות לאירועים מרכזיים וברורים. האם דילוגי ...