תקשורת בין אישית, למה אף פעם אל תענה למה ששאלו אותך? למה לא לענות למה ששואלים אותך? איך להבין מה מסתתר מאחורי השאלה? שאלה גלויה, שאלה נסתרת, מטרת השאלה, למה מישהו שואל אותך משהו? איך לגלות אינטרסים סמויים?
למה לא לענות למה ששואלים אותך?
האם שמעת פעם שחשוב לא תמיד לענות לשאלה בדיוק כפי שהיא נשאלת? אליעד כהן מסביר כי זו אחת מהטעויות הגדולות ביותר בתקשורת בין בני אדם, ובכל תחום של אינטראקציה - עם לקוחות, בני זוג, חברים, ילדים, או אפילו בתקשורת הפנימית שלנו עם עצמנו.
הטעות המרכזית היא לענות בדיוק על מה שנשאלנו, מבלי לקחת בחשבון את השאלה העמוקה יותר שמאחוריה. לעיתים, אדם שואל שאלה, אך הסיבה האמיתית שהוא שואל אותה עשויה להיות שונה לחלוטין. חשוב להבין מה השואל באמת רוצה לדעת, ולא רק להענות לשאלה החיצונית.
מהי השאלה הפנימית שמאחורי השאלה החיצונית?
נראה כי כל שאלה שנשאלת נובעת מצורך פנימי. לדוגמה, אם לקוח שואל "כמה זה עולה?" יתכן שהוא לא שואל על המחיר, אלא אם הוא יכול להרשות לעצמו את המוצר או אם זה שווה את ההשקעה. גם בשאלות כמו "האם אתה תהיה זמין הערב?", השאלה אולי מסתירה צורך באישור או רצון לדעת אם אדם אחר מעניק לו זמן או תשומת לב.
אם נענה על מה ששאלו אותנו מבלי להבין את הכוונה האמיתית מאחורי השאלה, לא נוכל לספק תשובה שמספקת את הצורך האמיתי. לדוגמה, אם מישהו שואל "האם נצא לטייל בסוף שבוע?" ייתכן שהוא לא שואל את השאלה רק כמעין תיאום זמן, אלא מנסה לברר אם יש השקעה במערכת היחסים או אם הזמן המשותף חשוב לבן הזוג.
ההשפעה של טעות זו במכירות ובמערכות יחסים
במכירות, אם לקוח שואל "כמה זה עולה?", תוצאה של תשובה ישירה היא לפספס את הסיבה האמיתית שהלקוח שואל: האם זה שווה לו את המחיר? או האם הוא באמת יכול להרשות לעצמו את המוצר? כשנענים רק לשאלה הגלויה, לא עונים על הצורך הפנימי, ולכן הלקוח עלול להרגיש שלא נותנים לו את המענה שמעניין אותו באמת.
במערכות יחסים, כמו למשל זוגיות, זה יכול להיות הרסני. אם בן הזוג שואל אם נצא לטייל בסוף השבוע, זה לא רק שאלה על זמן פנוי, אלא על הצורך במערכת יחסים חזקה, תחושת קרבה וביטחון. אם נענה על השאלה רק באופן טכני ולא נבין את הצורך העמוק, לא ניצור את הקשר הרגשי שהצד השני מחפש.
שאלות פנימיות ומענה נכון
העקרון הזה לא תקף רק לתקשורת עם אחרים, אלא גם כאשר אדם שואל את עצמו שאלות פנימיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "אני רעב, מה לעשות?" התשובה המתבקשת יכולה להיות "לך לאכול". אולם אם נתעכב ונבין את מקור השאלה, אולי נגלה שהרעב הוא תוצאה של מתח נפשי, עייפות או רגשות אחרים שדורשים פתרון שונה לחלוטין כמו הפסקה, מנוחה או טיפול ברגש.
החשיבות בהבנת השאלה הפנימית
המפתח לתקשורת טובה הוא לא רק לענות על השאלה הפנימית של האדם, אלא גם להבין את האינטרס העמוק יותר שמניע את השאלה. הדרך להבין זאת היא על ידי התבוננות פנימה ושאלת שאלות נוספות כמו "למה אני שואל את השאלה הזו?" או "מה באמת עומד מאחורי השאלה?". ככל שנבין את השורש הפנימי של השאלות, נוכל לתת תשובות מדויקות וממוקדות יותר שמספקות את הצורך האמיתי.
לסיכום: כיצד לשפר את התקשורת?
עלינו להיות מודעים תמיד לפער בין השאלה המילולית לבין השאלה הפנימית. זהו תהליך שמתבצע גם כשאדם שואל את עצמו שאלות פנימיות. יש להבין את הצורך הפנימי העמוק שמניע את השאלות, ולתת מענה שמספק את הצורך האמיתי. רק כך נוכל ליצור תקשורת אמיתית ומועילה, בין אם עם אחרים ובין אם עם עצמנו.
האם שמעת פעם שחשוב לא תמיד לענות לשאלה בדיוק כפי שהיא נשאלת? אליעד כהן מסביר כי זו אחת מהטעויות הגדולות ביותר בתקשורת בין בני אדם, ובכל תחום של אינטראקציה - עם לקוחות, בני זוג, חברים, ילדים, או אפילו בתקשורת הפנימית שלנו עם עצמנו.
הטעות המרכזית היא לענות בדיוק על מה שנשאלנו, מבלי לקחת בחשבון את השאלה העמוקה יותר שמאחוריה. לעיתים, אדם שואל שאלה, אך הסיבה האמיתית שהוא שואל אותה עשויה להיות שונה לחלוטין. חשוב להבין מה השואל באמת רוצה לדעת, ולא רק להענות לשאלה החיצונית.
מהי השאלה הפנימית שמאחורי השאלה החיצונית?
נראה כי כל שאלה שנשאלת נובעת מצורך פנימי. לדוגמה, אם לקוח שואל "כמה זה עולה?" יתכן שהוא לא שואל על המחיר, אלא אם הוא יכול להרשות לעצמו את המוצר או אם זה שווה את ההשקעה. גם בשאלות כמו "האם אתה תהיה זמין הערב?", השאלה אולי מסתירה צורך באישור או רצון לדעת אם אדם אחר מעניק לו זמן או תשומת לב.
אם נענה על מה ששאלו אותנו מבלי להבין את הכוונה האמיתית מאחורי השאלה, לא נוכל לספק תשובה שמספקת את הצורך האמיתי. לדוגמה, אם מישהו שואל "האם נצא לטייל בסוף שבוע?" ייתכן שהוא לא שואל את השאלה רק כמעין תיאום זמן, אלא מנסה לברר אם יש השקעה במערכת היחסים או אם הזמן המשותף חשוב לבן הזוג.
ההשפעה של טעות זו במכירות ובמערכות יחסים
במכירות, אם לקוח שואל "כמה זה עולה?", תוצאה של תשובה ישירה היא לפספס את הסיבה האמיתית שהלקוח שואל: האם זה שווה לו את המחיר? או האם הוא באמת יכול להרשות לעצמו את המוצר? כשנענים רק לשאלה הגלויה, לא עונים על הצורך הפנימי, ולכן הלקוח עלול להרגיש שלא נותנים לו את המענה שמעניין אותו באמת.
במערכות יחסים, כמו למשל זוגיות, זה יכול להיות הרסני. אם בן הזוג שואל אם נצא לטייל בסוף השבוע, זה לא רק שאלה על זמן פנוי, אלא על הצורך במערכת יחסים חזקה, תחושת קרבה וביטחון. אם נענה על השאלה רק באופן טכני ולא נבין את הצורך העמוק, לא ניצור את הקשר הרגשי שהצד השני מחפש.
שאלות פנימיות ומענה נכון
העקרון הזה לא תקף רק לתקשורת עם אחרים, אלא גם כאשר אדם שואל את עצמו שאלות פנימיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "אני רעב, מה לעשות?" התשובה המתבקשת יכולה להיות "לך לאכול". אולם אם נתעכב ונבין את מקור השאלה, אולי נגלה שהרעב הוא תוצאה של מתח נפשי, עייפות או רגשות אחרים שדורשים פתרון שונה לחלוטין כמו הפסקה, מנוחה או טיפול ברגש.
החשיבות בהבנת השאלה הפנימית
המפתח לתקשורת טובה הוא לא רק לענות על השאלה הפנימית של האדם, אלא גם להבין את האינטרס העמוק יותר שמניע את השאלה. הדרך להבין זאת היא על ידי התבוננות פנימה ושאלת שאלות נוספות כמו "למה אני שואל את השאלה הזו?" או "מה באמת עומד מאחורי השאלה?". ככל שנבין את השורש הפנימי של השאלות, נוכל לתת תשובות מדויקות וממוקדות יותר שמספקות את הצורך האמיתי.
לסיכום: כיצד לשפר את התקשורת?
עלינו להיות מודעים תמיד לפער בין השאלה המילולית לבין השאלה הפנימית. זהו תהליך שמתבצע גם כשאדם שואל את עצמו שאלות פנימיות. יש להבין את הצורך הפנימי העמוק שמניע את השאלות, ולתת מענה שמספק את הצורך האמיתי. רק כך נוכל ליצור תקשורת אמיתית ומועילה, בין אם עם אחרים ובין אם עם עצמנו.
- איך להבין אנשים
- איך לענות לשאלות בצורה נכונה?
- מהי התקשורת האפקטיבית?
- איך לקרוא מחשבות?
למה תקשורת אפקטיבית ומודעות לטעויות נפוצות כה חשובות בחיי היומיום?
שאלה: מדוע בכלל חשוב לעסוק בנושא התקשורת, ומדוע מדובר בנושא כל כך מהותי בחיי היומיום שלנו?
תשובה: בכל אינטראקציה שקורית בין בני אדם - בין אם זה עם לקוח, עם בן או בת זוג, עם ילד, עם שכן או אפילו עם עצמך - מתרחשים כל מיני שלבים של שאלה ותשובה. כשאנחנו מתקשרים, אנחנו מצפים לזרימה מסוימת של מידע, רגש, או פתרונות. אלא שבתוך התקשורת הזו עלולה להתגלות טעות אחת בסיסית וחמורה, שטעות זו גורמת להרבה אי - הבנות, לעיתים למחלוקות מיותרות, ולפעמים לתחושה שמשהו פשוט לא עובד.
מהי הטעות המרכזית בתקשורת של אנשים (למה אסור לענות ישירות על השאלה)?
שאלה: אז מהי בעצם הטעות הגדולה הזאת שאנשים עושים כל הזמן בתקשורת?
תשובה: אנשים עונים בדיוק על מה ששואלים אותם, וזה נתפס אצלם כמובן מאליו שזה המעשה הנכון. אם נשמע שמישהו שואל "כמה זה עולה?" - עונים לו "זה עולה כך וכך". אם מישהי שואלת את בן הזוג שלה "בסוף שבוע נעשה ככה וככה?" - הוא עונה "כן, נעשה ככה וככה". למראית עין, זה נדמה הדבר הפשוט והנכון לעשות. אבל למעשה זאת טעות מאוד חמורה, כי יש הבדל עצום בין השאלה שהאדם מבטא בקול רם - לבין הסיבה האמיתית שבגללה הוא שואל אותה.
איך טעות התקשורת הזו גורמת לנזק ביחסים וזוגיות?
שאלה: מה כל כך גרוע בלענות על מה שנשאלתי?
תשובה: בכל שאלה קיימת שאלה עמוקה יותר. גם אם מישהו שואל "כמה זה עולה?", אולי השאלות הפנימיות שלו הן "האם אני יכול להרשות את זה לעצמי?" או "האם התמורה שווה את המחיר?" או "האם יש לי סיבה לפחד שירמו אותי?". אותו הדבר בכל אינטראקציה אישית: יכול להיות שמישהי שואלת "אתה תהיה זמין הערב?" כי היא בכלל רוצה לדעת "האם אני חשובה לך?", או "האם יש לך זמן בשבילי?". אם עונים רק על מה שהיא אמרה, "כן, אני אהיה זמין הערב", אולי לא עונים לצורך העמוק: תחושת הקרבה, ביטחון, תשומת לב וכן הלאה.
איך הטעות הגדולה באה לידי ביטוי במכירות ושירות לקוחות?
שאלה: כיצד זה קורה, למשל, כשלקוח שואל "כמה זה עולה?"
תשובה: בשטח, אנשים עונים מיד "זה עולה X שקלים". זו תשובה ישירה לשאלה, אבל לא מתמודדת עם הסיבה שבגללה הלקוח שאל. אולי הלקוח מודאג שהמחיר יקר לו מדי. אולי הוא בודק אם הוא יקבל החזר השקעה ראוי. אולי הוא רק מסוקרן אם בכלל כדאי לו להשקיע בזה. לכן, אם עונים לו תשובה טכנית גרידא, עלולים לפספס את מה שהלקוח באמת רוצה לדעת: "האם השירות הזה באמת שווה עבורי?"
מדוע גם בני זוג נופלים לאותה הטעות וממה עלינו להיזהר?
שאלה: מה קורה בזוגיות, כאשר בן או בת הזוג שואלים, "האם בשבת נצא לטייל?"
תשובה: לכאורה, השאלה היא רק "האם נצא או לא נצא?", אבל היא עלולה לבטא רצון לחוות זמן איכות ביחד, ניסיון לבדוק האם יש השקעה במערכת היחסים, ואולי אפילו צורך בביטחון שמשדר "אנחנו עושים דברים ביחד, נכון?". אם עונים אך ורק "כן" או "לא", התשובה לא באמת מגיבה על מה שהצד השני מחפש.
איך משתקפת הטעות הזו אפילו במחשבות הפנימיות שלנו?
שאלה: איך אותו העיקרון פועל גם בתוך המחשבות של האדם כשהוא מדבר לעצמו?
תשובה: יש מצבים שבהם המוח שואל: "אני רעב, מה אני צריך לעשות?". התשובה המתבקשת על פניה היא "לך לאכול". אבל למה בעצם נובעת השאלה הפנימית "אני רעב"? אולי מאחורי "אני רעב" עומד בכלל מתח נפשי, שעמום או עצב, והצורך האמיתי אינו רק אוכל אלא רוגע נפשי, רגש חיובי או תחושת ביטחון. אם האדם עונה לעצמו תשובה מהירה של "אז תלך לאכול", הוא מגיב רק לשאלה השטחית, ולא בודק את מה שמסתתר באמת מתחתיה.
מהם ההבדלים בין שאלה נסתרת לשאלה גלויה וכיצד הם משפיעים על התקשורת?
שאלה: האם בכל שאלה יש בהכרח פער ענק בין השאלה הגלויה למהות?
תשובה: בהרבה מאוד מקרים, כן. כמעט תמיד, האדם לא שואל בדיוק את מה שמפעיל אותו פנימית. כשמישהו שואל "תגיד לי מתי זה מוכן?" ייתכן שהוא דואג שלא יספיק זמן, או חרד שמא לא יקבל את השירות בזמן. יש שואלים שאלה טכנית ותמימה, אולם בתוך ראשם קיימת חרדה, תקווה, חשש או רצון לאישור. בלי לזהות את הסבטקסט הנסתר, נותנים תשובה חלקית ופחות רלוונטית.
איך מזהים את השאלות הרגשיות שמאחורי המילים?
שאלה: האם אפשר לתת תשובה גם למה שנאמר וגם למה שבאמת מתכוונים?
תשובה: מומלץ תמיד להבחין בין השאלה המילולית ששומעים לבין השאלה העמוקה. אחרי שמזהים את הסיבה הפנימית, אפשר לענות באופן שמתייחס ללב העניין. לפעמים נרצה לענות על השאלה הגלויה, וגם להוסיף מידע שמרגיע את הספק הפנימי של השואל. למשל, "זה עולה כך וכך, אבל חשוב שתדע שמקבלים גם אחריות לשנה". או אם בן זוג שואל "תהיה בבית הערב?" אפשר לומר: "כן, אהיה בבית הערב, ואני גם רוצה שנהיה יחד כי חשוב לי שנבלה זמן איכות". בצורה כזו, לא רק עונים לשאלה הגלויה, אלא נותנים מענה לצורך האמיתי.
כיצד נגלה מה באמת מסתתר מאחורי שאלת האחר?
שאלה: איך נדע למה האדם שמולנו באמת מתכוון או מה הוא באמת רוצה לשאול?
תשובה: יש שתי גישות עיקריות:
למה חשוב לרדת לעומק הכוונות הפנימיות בכל שאלה?
שאלה: מה קורה אם יש אדם ששואל המון שאלות מסביב ולא שואל ישירות את הנושא?
תשובה: לעיתים זהו מצב כמו חקירה משטרתית או תחקור: האדם שואל כל מיני שאלות עקיפות, מנסה לדלות מידע על משהו שהוא לא מעז או לא רוצה לשאול ישירות. אם מבינים מראש לאן הוא רוצה להגיע, אפשר לספק (או לא לספק) את המידע בהתאם לאינטרס שלנו או בהתאם לנוחות שלנו.
האם חקירה מעמיקה יכולה לחשוף מניעים נסתרים וכיצד?
שאלה: האם קיים עומק נוסף מעבר ל"למה הוא שאל את השאלה הזו"?
תשובה: כן, לפעמים אפשר לשאול גם "למה חשוב לו מה שבכלל דחף אותו לשאול?", ואז "למה חשוב לו הדבר שחשוב לו?", וכך הלאה. אפשר להעמיק כל הזמן פנימה, להבין שכבה אחר שכבה של החששות, הרצונות או הערכים שמניעים את השואל. ככל שמבינים יותר לעומק את השאלות האלה, כך מתאפשרת תקשורת טובה יותר, ומענה שנותן הרגשה אמיתית שהקשיבו באמת.
באילו דרכים מיישמים את ההבנות האלו בחיי היומיום?
שאלה: איך אותו עיקרון ממשיך לפעול כשאדם שואל את עצמו שאלות לגבי רצונותיו?
תשובה: בכל פעם שנוצר רצון או שאלה פנימית, אפשר לשאול "למה אני רוצה את זה?" או "למה אני שואל את זה?". אם מישהו שואל את עצמו "איפה אפשר להכיר מישהי?", אפשר לבדוק למה הוא רוצה להכיר מישהי. אולי הוא חושש להישאר לבד? ואז שואלים "למה אני מפחד להיות לבד?". אולי הוא מפחד מחוסר אונים או מדחייה חברתית? ככל שנכנסים פנימה, מגלים רצון עמוק יותר ובודקים את הצורך האמיתי: ביטחון, אהבה, ערך עצמי ועוד.
למה חשוב להבין את הרובד הפנימי (והעמוק) של השאלות שלנו ושל אחרים?
שאלה: מה יוצא לאדם כשהוא מגלה את השורשים העמוקים של השאלות שלו עצמו או של אחרים?
תשובה: הדבר מאפשר לתת מענה עמוק ומדויק יותר. במקום לטפל רק בסימפטום (השאלה החיצונית), מטפלים בסיבה העמוקה. אם החשש הוא "יקר לי מדי", אפשר להסביר את הערך המוסף. אם הפחד הוא "האם אדם אוהב אותי?", אפשר להביע מחויבות ותמיכה רגשית. גם בעבודה פנימית, כשאדם עוצר לרגע לחשוב "למה בכלל אני רוצה את זה?", הוא יכול לגלות שהצורך האמיתי שלו הוא לאו דווקא מה שנראה על פני השטח, וכך פותרים בעיות מן השורש במקום לפתור אותן חלקית.
מה הסיכום העיקרי של רעיון זיהוי הכוונה הנסתרת בשאלה?
שאלה: האם ניתן לנסח את הרעיון העיקרי באופן תמציתי?
תשובה: אפשר, אך חשוב לפרט: הרעיון הוא שכל שאלה נובעת מצורך פנימי עמוק יותר. לכן, לפני שעונים מיידית למילות השאלה הגלויות, כדאי לעצור ולברר: מה האדם השני באמת רוצה לדעת? מה באמת מניע אותו? הדבר נכון בכל מערכת יחסים, בין אם זה לקוח, בן משפחה, חבר, עמית לעבודה או בדיאלוג פנימי עם עצמך.
איפה מוצאים עוד מידע על חקירת רצונות, הבנת אנשים ונתינת תשובות?
כדי לשפר את התקשורת, מומלץ להתחיל לתרגל את הנוהג הבא: בכל פעם שאתם או מישהו אחר שואל שאלה, תשאלו את עצמכם מה עומד מאחורי השאלה הזאת. מה היה הטריגר האמיתי, מהו הרגש או הצורך שקיים שם, ורק אחר כך לחשוב על התשובה המילולית.
שאלה: מדוע בכלל חשוב לעסוק בנושא התקשורת, ומדוע מדובר בנושא כל כך מהותי בחיי היומיום שלנו?
תשובה: בכל אינטראקציה שקורית בין בני אדם - בין אם זה עם לקוח, עם בן או בת זוג, עם ילד, עם שכן או אפילו עם עצמך - מתרחשים כל מיני שלבים של שאלה ותשובה. כשאנחנו מתקשרים, אנחנו מצפים לזרימה מסוימת של מידע, רגש, או פתרונות. אלא שבתוך התקשורת הזו עלולה להתגלות טעות אחת בסיסית וחמורה, שטעות זו גורמת להרבה אי - הבנות, לעיתים למחלוקות מיותרות, ולפעמים לתחושה שמשהו פשוט לא עובד.
מהי הטעות המרכזית בתקשורת של אנשים (למה אסור לענות ישירות על השאלה)?
שאלה: אז מהי בעצם הטעות הגדולה הזאת שאנשים עושים כל הזמן בתקשורת?
תשובה: אנשים עונים בדיוק על מה ששואלים אותם, וזה נתפס אצלם כמובן מאליו שזה המעשה הנכון. אם נשמע שמישהו שואל "כמה זה עולה?" - עונים לו "זה עולה כך וכך". אם מישהי שואלת את בן הזוג שלה "בסוף שבוע נעשה ככה וככה?" - הוא עונה "כן, נעשה ככה וככה". למראית עין, זה נדמה הדבר הפשוט והנכון לעשות. אבל למעשה זאת טעות מאוד חמורה, כי יש הבדל עצום בין השאלה שהאדם מבטא בקול רם - לבין הסיבה האמיתית שבגללה הוא שואל אותה.
איך טעות התקשורת הזו גורמת לנזק ביחסים וזוגיות?
שאלה: מה כל כך גרוע בלענות על מה שנשאלתי?
תשובה: בכל שאלה קיימת שאלה עמוקה יותר. גם אם מישהו שואל "כמה זה עולה?", אולי השאלות הפנימיות שלו הן "האם אני יכול להרשות את זה לעצמי?" או "האם התמורה שווה את המחיר?" או "האם יש לי סיבה לפחד שירמו אותי?". אותו הדבר בכל אינטראקציה אישית: יכול להיות שמישהי שואלת "אתה תהיה זמין הערב?" כי היא בכלל רוצה לדעת "האם אני חשובה לך?", או "האם יש לך זמן בשבילי?". אם עונים רק על מה שהיא אמרה, "כן, אני אהיה זמין הערב", אולי לא עונים לצורך העמוק: תחושת הקרבה, ביטחון, תשומת לב וכן הלאה.
איך הטעות הגדולה באה לידי ביטוי במכירות ושירות לקוחות?
שאלה: כיצד זה קורה, למשל, כשלקוח שואל "כמה זה עולה?"
תשובה: בשטח, אנשים עונים מיד "זה עולה X שקלים". זו תשובה ישירה לשאלה, אבל לא מתמודדת עם הסיבה שבגללה הלקוח שאל. אולי הלקוח מודאג שהמחיר יקר לו מדי. אולי הוא בודק אם הוא יקבל החזר השקעה ראוי. אולי הוא רק מסוקרן אם בכלל כדאי לו להשקיע בזה. לכן, אם עונים לו תשובה טכנית גרידא, עלולים לפספס את מה שהלקוח באמת רוצה לדעת: "האם השירות הזה באמת שווה עבורי?"
מדוע גם בני זוג נופלים לאותה הטעות וממה עלינו להיזהר?
שאלה: מה קורה בזוגיות, כאשר בן או בת הזוג שואלים, "האם בשבת נצא לטייל?"
תשובה: לכאורה, השאלה היא רק "האם נצא או לא נצא?", אבל היא עלולה לבטא רצון לחוות זמן איכות ביחד, ניסיון לבדוק האם יש השקעה במערכת היחסים, ואולי אפילו צורך בביטחון שמשדר "אנחנו עושים דברים ביחד, נכון?". אם עונים אך ורק "כן" או "לא", התשובה לא באמת מגיבה על מה שהצד השני מחפש.
איך משתקפת הטעות הזו אפילו במחשבות הפנימיות שלנו?
שאלה: איך אותו העיקרון פועל גם בתוך המחשבות של האדם כשהוא מדבר לעצמו?
תשובה: יש מצבים שבהם המוח שואל: "אני רעב, מה אני צריך לעשות?". התשובה המתבקשת על פניה היא "לך לאכול". אבל למה בעצם נובעת השאלה הפנימית "אני רעב"? אולי מאחורי "אני רעב" עומד בכלל מתח נפשי, שעמום או עצב, והצורך האמיתי אינו רק אוכל אלא רוגע נפשי, רגש חיובי או תחושת ביטחון. אם האדם עונה לעצמו תשובה מהירה של "אז תלך לאכול", הוא מגיב רק לשאלה השטחית, ולא בודק את מה שמסתתר באמת מתחתיה.
מהם ההבדלים בין שאלה נסתרת לשאלה גלויה וכיצד הם משפיעים על התקשורת?
שאלה: האם בכל שאלה יש בהכרח פער ענק בין השאלה הגלויה למהות?
תשובה: בהרבה מאוד מקרים, כן. כמעט תמיד, האדם לא שואל בדיוק את מה שמפעיל אותו פנימית. כשמישהו שואל "תגיד לי מתי זה מוכן?" ייתכן שהוא דואג שלא יספיק זמן, או חרד שמא לא יקבל את השירות בזמן. יש שואלים שאלה טכנית ותמימה, אולם בתוך ראשם קיימת חרדה, תקווה, חשש או רצון לאישור. בלי לזהות את הסבטקסט הנסתר, נותנים תשובה חלקית ופחות רלוונטית.
איך מזהים את השאלות הרגשיות שמאחורי המילים?
שאלה: האם אפשר לתת תשובה גם למה שנאמר וגם למה שבאמת מתכוונים?
תשובה: מומלץ תמיד להבחין בין השאלה המילולית ששומעים לבין השאלה העמוקה. אחרי שמזהים את הסיבה הפנימית, אפשר לענות באופן שמתייחס ללב העניין. לפעמים נרצה לענות על השאלה הגלויה, וגם להוסיף מידע שמרגיע את הספק הפנימי של השואל. למשל, "זה עולה כך וכך, אבל חשוב שתדע שמקבלים גם אחריות לשנה". או אם בן זוג שואל "תהיה בבית הערב?" אפשר לומר: "כן, אהיה בבית הערב, ואני גם רוצה שנהיה יחד כי חשוב לי שנבלה זמן איכות". בצורה כזו, לא רק עונים לשאלה הגלויה, אלא נותנים מענה לצורך האמיתי.
כיצד נגלה מה באמת מסתתר מאחורי שאלת האחר?
שאלה: איך נדע למה האדם שמולנו באמת מתכוון או מה הוא באמת רוצה לשאול?
תשובה: יש שתי גישות עיקריות:
- לשאול את השואל: למה הוא שואל את השאלה הזאת? מה מטריד אותו באמת?
- לחקור את הנסיבות ולהשתמש באמפתיה או בדמיון: אם הייתי הוא, למה הייתי שואל את זה? איזה פחד או רצון פנימי מניע אותי לשאול דווקא כך?
למה חשוב לרדת לעומק הכוונות הפנימיות בכל שאלה?
שאלה: מה קורה אם יש אדם ששואל המון שאלות מסביב ולא שואל ישירות את הנושא?
תשובה: לעיתים זהו מצב כמו חקירה משטרתית או תחקור: האדם שואל כל מיני שאלות עקיפות, מנסה לדלות מידע על משהו שהוא לא מעז או לא רוצה לשאול ישירות. אם מבינים מראש לאן הוא רוצה להגיע, אפשר לספק (או לא לספק) את המידע בהתאם לאינטרס שלנו או בהתאם לנוחות שלנו.
האם חקירה מעמיקה יכולה לחשוף מניעים נסתרים וכיצד?
שאלה: האם קיים עומק נוסף מעבר ל"למה הוא שאל את השאלה הזו"?
תשובה: כן, לפעמים אפשר לשאול גם "למה חשוב לו מה שבכלל דחף אותו לשאול?", ואז "למה חשוב לו הדבר שחשוב לו?", וכך הלאה. אפשר להעמיק כל הזמן פנימה, להבין שכבה אחר שכבה של החששות, הרצונות או הערכים שמניעים את השואל. ככל שמבינים יותר לעומק את השאלות האלה, כך מתאפשרת תקשורת טובה יותר, ומענה שנותן הרגשה אמיתית שהקשיבו באמת.
באילו דרכים מיישמים את ההבנות האלו בחיי היומיום?
שאלה: איך אותו עיקרון ממשיך לפעול כשאדם שואל את עצמו שאלות לגבי רצונותיו?
תשובה: בכל פעם שנוצר רצון או שאלה פנימית, אפשר לשאול "למה אני רוצה את זה?" או "למה אני שואל את זה?". אם מישהו שואל את עצמו "איפה אפשר להכיר מישהי?", אפשר לבדוק למה הוא רוצה להכיר מישהי. אולי הוא חושש להישאר לבד? ואז שואלים "למה אני מפחד להיות לבד?". אולי הוא מפחד מחוסר אונים או מדחייה חברתית? ככל שנכנסים פנימה, מגלים רצון עמוק יותר ובודקים את הצורך האמיתי: ביטחון, אהבה, ערך עצמי ועוד.
למה חשוב להבין את הרובד הפנימי (והעמוק) של השאלות שלנו ושל אחרים?
שאלה: מה יוצא לאדם כשהוא מגלה את השורשים העמוקים של השאלות שלו עצמו או של אחרים?
תשובה: הדבר מאפשר לתת מענה עמוק ומדויק יותר. במקום לטפל רק בסימפטום (השאלה החיצונית), מטפלים בסיבה העמוקה. אם החשש הוא "יקר לי מדי", אפשר להסביר את הערך המוסף. אם הפחד הוא "האם אדם אוהב אותי?", אפשר להביע מחויבות ותמיכה רגשית. גם בעבודה פנימית, כשאדם עוצר לרגע לחשוב "למה בכלל אני רוצה את זה?", הוא יכול לגלות שהצורך האמיתי שלו הוא לאו דווקא מה שנראה על פני השטח, וכך פותרים בעיות מן השורש במקום לפתור אותן חלקית.
מה הסיכום העיקרי של רעיון זיהוי הכוונה הנסתרת בשאלה?
שאלה: האם ניתן לנסח את הרעיון העיקרי באופן תמציתי?
תשובה: אפשר, אך חשוב לפרט: הרעיון הוא שכל שאלה נובעת מצורך פנימי עמוק יותר. לכן, לפני שעונים מיידית למילות השאלה הגלויות, כדאי לעצור ולברר: מה האדם השני באמת רוצה לדעת? מה באמת מניע אותו? הדבר נכון בכל מערכת יחסים, בין אם זה לקוח, בן משפחה, חבר, עמית לעבודה או בדיאלוג פנימי עם עצמך.
איפה מוצאים עוד מידע על חקירת רצונות, הבנת אנשים ונתינת תשובות?
כדי לשפר את התקשורת, מומלץ להתחיל לתרגל את הנוהג הבא: בכל פעם שאתם או מישהו אחר שואל שאלה, תשאלו את עצמכם מה עומד מאחורי השאלה הזאת. מה היה הטריגר האמיתי, מהו הרגש או הצורך שקיים שם, ורק אחר כך לחשוב על התשובה המילולית.
- איך לחקור רצונות
- איך להבין אנשים
- שאלות ותשובות בעולם התקשורת
- איך לקרוא מחשבות