... ללמוד מההיגיון? מה רע בללמוד מהניסיון? הסקת מסקנות על בסיס תצפיות, איך להסיק מסקנות נכונות? איך ללמוד מניסיון? איך לנתח נתונים? חשיבה לוגית איך להסיק מסקנות על בסיס ניסיון או היגיון? כיצד אדם לומד בחיים? ... הארוך. סוגי היגיון ישנם מספר סוגי היגיון: היגיון המבוסס על תצפיות: כאן אנו מבינים חוקיות על בסיס חזרות של מקרים. היגיון לוגי: מסקנות המתקבלות על בסיס חוקים לוגיים, כמו מתמטיקה או פיזיקה. היגיון מוחלט: מסקנה שהיא נכונה בהכרח, ללא תלות בניסיון או תצפיות, אלא מתוך מבנה החשיבה עצמו. סיכום לימוד מהניסיון הוא כלי חשוב, אך יש לו מגבלות רבות. ניסיון אישי מוגבל על ידי מספר המקרים והזמן. למידה ... מדויקות יותר, מכיוון שהן אינן תלויות במספר מוגבל של תצפיות . הבנת ההיגיון מאפשרת לנו להסביר דברים בצורה עקבית ולצפות מה יקרה בעתיד. סוגי היגיון ישנם כמה סוגים של היגיון: היגיון המבוסס על תצפיות - כאן אנו מבינים חוקיות מסוימת על בסיס הרבה מאוד מקרים שחזרו על עצמם. היגיון לוגי - כאשר אנו מסיקים מסקנות על בסיס חוקים לוגיים שאינם ... מוחלט - כאשר מסקנה היא נכונה בהכרח, ללא תלות בניסיון או בתצפיות, אלא מתוך מבנה החשיבה עצמו. סיכום למידה מהניסיון היא דרך טובה לצבור ידע, אך יש לה מגבלות רבות. ניסיון אישי מוגבל על ידי זמן, נסיבות, ומספר ... מניסיון? מה זה להבין את ההיגיון של הניסיון? מחקרים מדעיים, תצפיות מדעיות, איך ללמוד מהניסיון של עצמך? איך ללמוד מניסיונם של אחרים? תהליכי למידה, תהליכי הסקת מסקנות, התמכרות לסוכר, התמכרות למתוק, דיאטה קטוגנית, אין מספיק תצפיות, בעיתיות בלמידה מניסיון, סוגים של היגיון, עצות מבוססות ניסיון, עצות מבוססות היגיון, מה זה ללמוד מניסיון של אחרים? מה זה ללמוד מהניסיון של ... התנסות עצמית, התנסות אישית, הסקת מסקנות לוגיות, איך לנתח תצפיות? לוגיקה והסקת מסקנות, איך לא להסיק מסקנות שגויות? איך לא להסיק מסקנות לא נכונות? איך לא לטעות בהסקת מסקנות? איך להסיק מסקנות נכונות? איך להגיע למסקנות נכונות? איך לנתח סיבתיות? האם יש מספיק תצפיות? תצפיות לאורך זמן, הסקת מסקנות על בסיס תצפיות, מסקנה שגויה, מסקנה נכונה, מסקנה לא נכונה ...

... מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין ... פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או חוקים אובייקטיביים. ... בחדר מבודד ומוגבל בחוויותיו - הוא יכול להגיע למסקנות שנכונות גם אם לא ראה או חווה את החוויות בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא ... מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט הפילוסופי של העניין - האם אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי ... בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה שנעשים על פי תצפיות? אליעד מציין את ההבדל בין חקירות שעוסקות בשאלות של היגיון לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות ... את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות? ...

... הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה ... היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות חד משמעיות, ... מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק ...

... דרך ניסוי וטעייה, ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את ... עיקריות לדעת מידע: ידיעה ישירה (לוגית) - הבנה דרך מחשבה, הסקת מסקנות, היגיון ומתמטיקה. ידיעה עקיפה (ניסיון) - הבנה המבוססת על ניסוי ותצפית ישירה. לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול ... דוגמה של מחקרים מדעיים, שבהם בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ...

... אותה, תמיד תהיה נכונה בכל מקום ובכל זמן. כל מה שאנו רואים כהכרחי הוא בעצם רק תוצאה של כמות התצפיות שהאדם עשה. מהם המגבלות בהבנת סיבתיות בחוקי הטבע? החוקיות ... אף אחד לא יכול באמת לדעת בוודאות מה קורה ברגעים אחרים, במקומות אחרים. גם אם יש לך את כל התצפיות בעולם, אתה לא יכול להבטיח שהן יכוסו את כל המציאות. לכן, ... כל דבר שקורה בעקבות משהו אחר - הוא לא בהכרח חוק. כל מה שהאדם תופס כחוק הוא בעצם רק רצף של תצפיות , והוא לא אומר דבר על המציאות האמיתית. אם האדם תופס את ... סופיות, אבל האדם חושב שיש חוקי טבע, למשל האש שורפת את הנייר, אבל חוקי הטבע נוצרו בגלל כמות התצפיות של האדם. האדם רואה שתמיד האש שורפת את הנייר, ולכן הוא ...

... הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, על האדם לנסות לבסס את תפיסתו על טיעונים לוגיים, פנימיים, שאינם תלויים בתצפיות או בזיכרונות, משום שאלה תמיד יכולים להיות מוטעים או חלקיים. האם ניתן להגיע לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני ... לוודאות כזו צריכה לעבור בחקירה פנימית של תהליכים לוגיים בסיסיים שאינם תלויים בתצפית חיצונית כלל. האם תהליך האבולוציה הוא התפתחות או רק שינוי? אליעד מציע לחשוב מחדש על המושג התפתחות. הוא שואל מדוע מייחסים ...

... את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה אפשרי או לא אפשרי מבחינה שכלית. הוא מביא דוגמה: האם אפשר לדמיין שיש פיל ...

... ההסכמה היא שתזונה מבוססת בעיקר על ניסיונות ומחקרים תצפיתיים. המנגנונים המדויקים של איך המזון משפיע על הגוף עדיין לא מובנים באופן מלא. ... היגיון ברור, אלא מתבססת בעיקר על ניסיון ומחקרים תצפיתיים. אין דרך להוכיח את הטענות הללו מבחינה לוגית באופן מוחלט, ולכן תמיד יישאר מקום ... חשוב לשאול האם המידע נשען על היגיון, על מחקרים, על תצפיות או על ניסיון אישי. צריך לבחון גם עד כמה המידע מוסכם בקהילה המדעית והאם הוא מתאים ...

... אין הבנה מלאה ומדויקת למה בדיוק זה קרה. אליעד מדגיש שלכל מחקר יש מחקר נגדי שסותר אותו, ושעצם קיומו של מחקר אינו מוכיח שום דבר. לפי אליעד, מחקרים הם רק תצפיות ללא הסבר מעמיק. הדרך להתמודד עם טענות מבוססות מחקרים היא להטיל ספק ולשאול מדוע? ואם ...

... כי ברור לגמרי שהפוטנציאל והמקום והזמן הם אין סופיים. ועל מה ולמה נדמה לאדם שכמות התצפיות המוגבלת שלו במקום ובזמן, מתארת חוקיות אובייקטיבית כלשהי שיש בעולם?! כל שכן וקל ... יכולים להשתנות כל החוקים. ואז ימציאו ויגדירו חוקים חדשים. והחוקים, רק מתארים את רצף התצפיות של האדם, שמוגבלות במקום ובזמן וביכולת התפישה שלו. כי האדם יכול בקושי, להיות בטוח ...