... מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית ... הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או חוקים אובייקטיביים. אליעד מציין דוגמה שבה אדם נמצא ... שנכונות גם אם לא ראה או חווה את החוויות בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען ... תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט הפילוסופי של העניין - האם אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ... נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה שנעשים על פי תצפיות? אליעד מציין את ההבדל בין חקירות שעוסקות בשאלות של היגיון לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים ... ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?

רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על ... החוקים הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים ... זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על ...

... ללמוד מניסיונם של אחרים, מחקר מדעי, הסקת מסקנות, לא לסמוך על הניסיון, האם אין חכם כבעל הניסיון? תהליכי למידה, תצפיות מדעיות האם באמת אין חכם כבעל הניסיון? אליעד כהן מציג את האמירה הידועה אין חכם כבעל הניסיון, ובוחן אותה ... ידיעה ישירה (לוגית) - הבנה דרך מחשבה, הסקת מסקנות, היגיון ומתמטיקה. ידיעה עקיפה (ניסיון) - הבנה המבוססת על ניסוי ותצפית ישירה. לדוגמה, אדם שרוצה לדעת מה קורה בחלל החיצון יכול לנסוע לשם ולראות בעצמו, או לחילופין, יכול להבין זאת ... בודקים קבוצות שונות של אנשים כדי להסיק מסקנות, למשל על ירידה במשקל. גם כאשר המחקר המדעי מתבסס על ניסוי ותצפית, התוצאות אינן בהכרח נכונות, מכיוון שהניסיון אינו מאפשר ודאות מוחלטת. תמיד קיימת אפשרות לטעות, ולכן הניסיון כשלעצמו אינו מקור ...

... אותה, תמיד תהיה נכונה בכל מקום ובכל זמן. כל מה שאנו רואים כהכרחי הוא בעצם רק תוצאה של כמות התצפיות שהאדם עשה. מהם המגבלות בהבנת סיבתיות בחוקי הטבע? החוקיות של העולם, כפי שהיא נתפסת על ידי האדם, מבוססת על ... אף אחד לא יכול באמת לדעת בוודאות מה קורה ברגעים אחרים, במקומות אחרים. גם אם יש לך את כל התצפיות בעולם, אתה לא יכול להבטיח שהן יכוסו את כל המציאות. לכן, תודעת האדם היא רק חלק מהתמונה הרחבה, שהיא ... שקורה בעקבות משהו אחר - הוא לא בהכרח חוק. כל מה שהאדם תופס כחוק הוא בעצם רק רצף של תצפיות, והוא לא אומר דבר על המציאות האמיתית. אם האדם תופס את הדברים כרצף של סיבות ותוצאות, הוא עשוי לחשוב ... אין סופיות, אבל האדם חושב שיש חוקי טבע, למשל האש שורפת את הנייר, אבל חוקי הטבע נוצרו בגלל כמות התצפיות של האדם. האדם רואה שתמיד האש שורפת את הנייר, ולכן הוא אומר שזה חוק שהאש שורפת את הנייר, אבל ...

... שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, על האדם לנסות לבסס את תפיסתו על טיעונים לוגיים, פנימיים, שאינם תלויים בתצפיות או בזיכרונות, משום שאלה תמיד יכולים להיות מוטעים או חלקיים. האם ניתן להגיע לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום ... ועל הבחירה החופשית שלך. אליעד טוען שהדרך לוודאות כזו צריכה לעבור בחקירה פנימית של תהליכים לוגיים בסיסיים שאינם תלויים בתצפית חיצונית כלל. האם תהליך האבולוציה הוא התפתחות או רק שינוי? אליעד מציע לחשוב מחדש על המושג התפתחות. הוא שואל ...

... להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה אפשרי או לא ...

... שומן (תזונה קטוגנית), ואילו אחרים סבורים ששומנים מזיקים. הסיבה המרכזית לחוסר ההסכמה היא שתזונה מבוססת בעיקר על ניסיונות ומחקרים תצפיתיים. המנגנונים המדויקים של איך המזון משפיע על הגוף עדיין לא מובנים באופן מלא. לדוגמה, המחלוקת סביב שאלת הצורך של המוח בסוכר אינה נובעת מתוך היגיון ברור, אלא מתבססת בעיקר על ניסיון ומחקרים תצפיתיים. אין דרך להוכיח את הטענות הללו מבחינה לוגית באופן מוחלט, ולכן תמיד יישאר מקום לוויכוח ולהבדלי דעות. האם כל ... על מה מתבסס כל מידע שמקבלים בתחום הכושר והתזונה. חשוב לשאול האם המידע נשען על היגיון, על מחקרים, על תצפיות או על ניסיון אישי. צריך לבחון גם עד כמה המידע מוסכם בקהילה המדעית והאם הוא מתאים באופן אישי לאדם. ...

... מחקר יש מחקר נגדי שסותר אותו, ושעצם קיומו של מחקר אינו מוכיח שום דבר. לפי אליעד, מחקרים הם רק תצפיות ללא הסבר מעמיק. הדרך להתמודד עם טענות מבוססות מחקרים היא להטיל ספק ולשאול מדוע? ואם האדם אינו מסוגל להסביר ...

... כאן על השאלה הזאת. ובאופן כללי, ברמה האנושית, יש דברים שחוזרים על עצמם ויש דברים שלא. ואין לנו מספיק תצפיות כדי לדעת אם הכל חוזר על עצמו. לדוגמה, האם ניתן להניח שבעוד X שנים תוחלת החיים תרד ותהיה כמו ...

... מה גברים אוהבים? איזה יופי אידיאלי? הוכחה מדעית, הוכחה סטטיסטית, אידיאל היופי, דוגמניות, מחקרים סטטיסטיים, הוכחה לוגית, חוקי הפיזיקה, תצפית סטטיסטית מה גברים אוהבים? האם קיים אידיאל יופי מדעי? הסיכום הבא מתבסס על תוכן מפורט מהרצאה של אליעד כהן, ... דוגמה פשוטה של הדלקת אור: אם כל פעם שאתה לוחץ על מתג האור הוא נדלק, אתה יכול לסמוך על התצפית הזו. עם זאת, במחקרים חברתיים, כמו שאלת אידיאל היופי, הדבר הרבה יותר מורכב. זה שהרוב בחרו בתמונה מסוימת לא ... מדוע תוצאה מסוימת חוזרת על עצמה ואינה יכולה להיות אחרת, אך במחקרים מסוג זה, אין הסבר כזה. יש רק תצפית פשוטה, שאינה מלמדת אותנו בהכרח על העתיד או על האמת האבסולוטית. הוא מדגיש שוב כי תוצאות סטטיסטיות הן בעלות ...