אהבה ללא תנאים / אהבה בלי תנאים / אהבה אמיתית / אהבה ללא גבולות / אהבה אין סופיתאהבה ללא תנאים / אהבה בלי תנאים / אהבה אמיתית / אהבה ללא גבולות / אהבה אין סופית ובו יתבאר, העניין של אהבה בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה ללא תנאים? והאם באמת, אפשר לאהוב בלי תנאים? והתשובה לשאלה הזאת, היא חד משמעית, והיא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים בכלל. ויש אהבה, כמעט בלי תנאים. ויכולה להיות אהבה, כמעט אין סופית. דהיינו, אהבה אין סופית, פחות אחד. אבל אהבה אין סופית ממש, אין דבר כזה במציאות. ולא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, ... שום שנאה. ואין שום שנאה בעולם, שאין בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב ... יודע שהוא אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא אוהב ... לא מסוגל להבין שהוא כן אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, והוא, שאי אפשר לאהוב בלי שום תנאים בכלל ובשלמות, שום דבר שהוא. כי ברגע שאוהבים איזה משהו בלי שום תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין ... את העניין מעוד נקודת מבט מקבילה, והיא, שאי אפשר לאהוב משהו אחד, יותר משאר הדברים, באהבה שאין בה שום תנאים. ולמה? כי אם אוהבים משהו אחד בלי שום תנאים ממש, הרי שבעצם מוכנים לקבל אותו, בכל צורה שהיא. ואם מוכנים לקבל אותו בכל צורה שהיא, הרי שכבר אוהבים את כל הצורות כולן בצורה שווה, ולא אוהבים אותו יותר מאשר דבר אחר. לדוגמה: לאהוב אדם בלי שום תנאים, פירושו, גם אם הוא יהיה האדם הכי רע בעולם. כי אם אומרים שאוהבים אותו בלי שום תנאי כלשהו, ממילא ... כך האוהב צריך להכיל בתוכו את האפשרות לאהוב את הדבר הכי רע בעולם. וכאשר האדם מנסה לאהוב בלי שום תנאים, דהיינו, לאהוב את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, ושזה יהיה בלי שום סיבה, כי זה הרי בלי שום תנאים, הרי שממילא זה אומר, שהאוהב, צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר לאהוב בלי שום תנאים. והמקום הזה נקרא אין שכל. כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש תנאים. וכדי לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ומי שלדוגמה אוהב את הילד שלו בלי שום תנאים, הרי שהוא אוהב את הילד שלו, בגלל שהוא הילד שלו. זא ראשית כל צריך לבדוק, האם באמת אין שום תנאים בכלל? ואם הילד יעשה לך את הרע ביותר בעולם, האם עדיין תאהב אותו באותה המידה ממש? או תאהב אותו פחות? כי אם תהיה פחות אהבה, בגלל שהוא עושה הכי רע בעולם, הרי שהאהבה כן תלויה בתנאים. ובנוסף, נניח שתהיה אהבה זהה, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, הרי שהסיבה לאהבה, היא בגלל שהוא הילד ... שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים שלו בלי שום תנאים. לא בגלל שהוא אוהב אותם עצמם. אלא רק בגלל המשמעות שהאהבה שלו אליהם, מספקת לו עצמו. והאהבה שלו אליהם, תלויה במשמעות שהוא מייחס לאהבה שלו כלפיהם. ואם האדם ביום מן הימים, יחשוב שלאהוב את הילדים שלו בלי תנאים, זה לא הדבר המשמעותי ביותר עבורו. הרי שבאותו הרגע הוא כבר לא יאהב אותם בלי שום תנאים. ונמצא אם כן, כי בכל מקרה, האהבה היא תמיד עם תנאי כלשהו. כי אם היא בלי שום תנאי ממש, ... את הילד שלך, למה לא לאהוב את כולם באותה המידה ממש?! וכל אהבה שיש לה סיבה, הרי שיש לה תנאים. זא מי שאוהב משהו בגלל סיבה כלשהי, הרי שהוא מציב תנאים לאהבה. זא הוא אוהב, בגלל התלות הרגשית שלו באותה הסיבה. ומה יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא ... המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את כל הדברים, ואז ממילא כבר אין דבר כזה שנאה. ועוד נוסיף, כי אהבה אין ... מי שיחשוב רק על ישות אחרת בשלמות, הוא מפסיק להיות הוא עצמו, והוא נעלם לגמרי. ובכל מקרה, לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה להיות רק בתחושה של אהבה. ואז ממילא כבר אין שום משמעות לאהבה, כי ...