תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין רעיון האחדות של ... אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע, מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא ... הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני, התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את האדם להימנע מהרע ולבחור בטוב. על כן, עולה השאלה איך מתיישבים שני ... אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת הדת - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית ... אם הכל מאלוהים? אליעד כהן מדבר גם על סתירת השכר והעונש. הדת אומרת שאלוהים ברא את יצר הרע כדי לתת לאדם אפשרות להתגבר עליו ולקבל שכר, ושאם לא היה כך, האדם היה מתבייש לקבל טוב בלי ... על מעשיו - בעצם כופר באחדות של הבורא. מהי המסקנה לגבי התורה והדת לפי תפיסת האחדות? לסיום, אליעד כהן מסביר שמנקודת המבט האמיתית של אחדות המציאות, כל התורה וכל המצוות הן בסופו של דבר חסרות משמעות כיעד סופי. לדבריו, מי שבאמת יבין את התורה עד הסוף יזרוק אותה הצידה, כי הוא יבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, וממילא אין צורך במצוות או איסורים. הוא מדגיש שאנשים חכמים באמת יגיעו לתובנה שהתורה היא לא האמת המוחלטת אלא רק כלי זמני - צמצום של האמת הגדולה יותר, שהיא האחדות המוחלטת של כל הדברים. האדם בסופו של דבר ... ולא להאמין לשום דבר בלי לבדוק אותו לעומק, אפילו לא לתורה או לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית ... פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי משמעות החיים לפי היהדות? מהי אחדות הבורא? איך אפשר להתקרב לאלוהים? מדוע אלוהים ברא את העולם? ...

... שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של ... והשקרים כדי להגיע לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה ... הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר מסוכנות כי הן נראות נכונות ואמיתיות, למרות שהן מסתירות את המהות האמיתית. למה האדם חייב לשקר לעצמו כדי ... של אותה מהות אחת. מה המשמעות של אל תאמרו מים מים בליקוטי מוהרן? אליעד מציין ציטוט מתוך רבי נחמן מברסלב, אל תאמרו מים מים, שמכוון לכך שאסור להפריד בין היש והאין ולחשוב שהם שני דברים שונים. המשמעות היא שהאדם לא צריך להסתפק ... משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון ... אפשרות לחשוב אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה ... סותרות ולא מדויקות. הוא מסביר שדווקא בגלל שהיהדות היא כל כך קרובה לאמת, היא גם מסוכנת מאוד, כי השקר שלה נראה כמו אמת מוחלטת. מהם סם החיים וסם המוות לפי אליעד כהן? אליעד משתמש במונחים סם ... מתחבר אליה מתוך הבנת האחדות. מה הפירוש למשפט של רבי נחמן אל תאמרו מים מים? אליעד מצטט את רבי נחמן מברסלב שאמר: אל תאמרו מים מים, ומסביר את המשמעות העמוקה של המשפט. הוא מסביר שהכוונה של רבי נחמן היא שאסור לראות את המציאות כנפרדת לשניים (מים ועוד מים). כלומר, אל תפריד בין היש לאין, בין הרצון לחוסר רצון, בין הטוב לרע. אדם חייב ... מבין אחדות? מדוע חייבים לעבור את כל הספקות? מדוע היהדות מסתירה את האמת? ...

... הסביבה, סביבה חברתית, כתות, תלות במורה הרוחני, להיות אינדיבידואל, יהדות, סביבה טובה, סביבה רעה, סביבה תומכת, סביבה חיובית, סביבה שלילית איך הסביבה משפיעה על האדם והאם זה תמיד חיובי? אליעד מסביר שלסביבה יש ... אדם עצמאי אמיתי הוא כמו אלוהים שמתואר כישות שלא זקוקה לאיש סביבו כדי להרגיש שלם או מאושר. בניגוד לכך, בסביבות אחרות, כגון הדת היהודית או קבוצות רוחניות שונות, תמיד יש היררכיה - אלוהים, משה, רבנים, ואז האדם הפשוט. ההיררכיה הזו מייצרת תלות ברורה, והאדם ...

... תאוות ניאוף, תאוות נשים, תאוות ממון, תאוות אכילה, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, יהדות, לשבור את התאוות, רוחניות, העולם הבא מהן תאוות הגוף ולמה אנשים נלחמים ... ולכן שניהם מתאווים. תאווה רוחנית, כמו רצון ללמוד תורה, אינה שונה במהותה מתאווה גשמית כמו רצון לממון או אוכל. שתיהן יוצרות ... הגוף רעות? אליעד מסביר שהסיבה שהשיטות הרוחניות (כמו היהדות ושיטות אחרות) נוטות להגדיר את תאוות הגוף כרעות, היא שהן משוות אותן לתאוות ... על התאוות הגשמיות ולהמיר אותן בתאוות רוחניות, כמו לימוד תורה או שאיפה לעולם הבא, כי אלה נתפסות כיציבות יותר. האם באמת תאוות ... להגיע להארה, עדיין חווה חיסרון ורצון. מה קורה כשאנשים חוזרים בתשובה או בשאלה? אליעד מתייחס גם לחזרה בתשובה וחזרה בשאלה. הוא מביא את הדוגמה של אורי זוהר, שחזר בתשובה ועבר מתאוות גשמיות (כמו כסף או נשים) לתאוות רוחניות (כמו לימוד תורה). הוא מראה שלמעשה לא נפתרה אצלו בעיית התאווה - היא פשוט שינתה צורה. גם מי שחוזר בשאלה, ועובר מתאוות רוחניות לתאוות גשמיות, עובר תהליך דומה, ועדיין נשאר במעגל ... לאנשים אחרים שסובלים מתאוות גשמיות. לדוגמה, אדם שלומד תורה עשוי להרגיש פחות סבל מיידי מאשר אדם שנאבק עם תאוות כסף. עם זאת, ... תאווה גשמית לרוחנית? למה תאוות הגוף יוצרות סבל? האם חזרה בתשובה פותרת סבל? איך להשתחרר מתאוות לחלוטין? מהי הדרך לשחרור רוחני אמיתי? מה ...

... העיניים ביהדות, להסתכל על נשים, להסתכל על בחורות, הסתכלות אסורה, מחשבות מיניות, גירוי מיני, נשות הטאליבן, קדושת העיניים, ולא תתורו, שמירת הברית, פגם העיניים, משיכה מינית מה ... של שמירת העיניים לפי היהדות? הנושא של שמירת העיניים ביהדות קשור לפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, שהתפרש במסורת היהודית כאיסור להסתכל על נשים מתוך חשש שההסתכלות תוביל למחשבות מיניות ולסטייה מעבודת האל. המקור של האיסור מתחיל בעצם באיסור עבודת אלילים, כי ההיגיון אומר שאם אדם ... על מקרים בהם אנשים דתיים שמו לעצמם כיסוי לעיניים או משקפיים מטשטשות כדי להימנע מהסתכלות על נשים, ואפילו על רב שהחליט לעוור את עצמו מתוך רצון להימנע לגמרי מהפיתוי המיני. הרעיון ... אסור להסתכל על נשים ביהדות? איך להתמודד עם מחשבות מיניות? האם איסור מיני מגביר את המשיכה? למה דברים אסורים מושכים אותנו? האם איסור מיני עוזר לשמור על קדושה? ...

... צפוי והרשות נתונה, הכל מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה , בחירה וידיעה, בחירה חופשית, אלוהים יודע את העתיד, ידיעת הבורא, אלוהים יודע מה ... יש מקום לבחירה חופשית של האדם, והוא יכול לבחור את דרכו. הכותב שואל איך שני הרעיונות הללו יכולים להתקיים בו - זמנית. אליעד מציין שהרשות נתונה היא משהו שנאמר בתורה. הוא מציין שהתורה מביאה את הרעיון של הכל צפוי, אך גם את הרעיון של הרשות נתונה. אליעד שואל, אם הכל ... המרכזית היא איך זה משתלב עם הרעיון של הרשות נתונה, כלומר, האם יש מקום לבחירה חופשית אם הכל כבר ידוע. במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא מתאר את הדיון הפילוסופי שמתנהל על פני הדורות, ושם דגש על איך יש אנשים ... נמצא בהישג ידנו להבין. הוא גם מדבר על האופן שבו המילים או המשפטים שאנו מקבלים עשויים להיות חלקיים, ומדגיש את המורכבות שבמשמעות העמוקה יותר של הרעיונות בתנך וביהדות. על פי אליעד, כאשר אנו מדברים על מה שהכל צפוי והרשות נתונה, זה לא בהכרח אומר ... גם ידיעת העתיד של אלוהים וגם הבחירה החופשית שלו. בסופו של דבר, אליעד מציין שלעיתים עלינו לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר לגבי האמת שבתוך ההבנה שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ידיעת אלוהים והבחירה החופשית ...

אמונה באלוהים, נתינת צדקה, כוחי ועוצם ידי, השתדלות, פרנסה, להאמין באלוהים, הפרשת מעשרות, ביטחון באלוהים, לבטוח באלוהים, כפירה באלוהים, שמירת מצוות, הכל מאלוהים, יהדות מהו התפקיד של השתדלות באמונה ובפרנסה? ההרצאה מתארת את הקשר בין אמונה באלוהים, השתדלות ופרנסה, תוך כדי דיון במושגים כמו כוחי ועוצם ידי, נתינת צדקה והפרשת מעשרות. אליעד מתאר את הקונפליקט שבין האמונה בהשגחת אלוהים ובין הצורך ... לבוא גם ללא דאגה לפתרונות חיצוניים, והביטחון הזה הוא זה שצריך ללוות את האדם לאורך כל הדרך. מהו הקשר בין עבודה לפרנסה בעיני הדתי? אליעד מביא דוגמה על אדם דתי שמקבל קצבה, אך עדיין לא הולך לעבוד. הוא מסביר את המתח שבין המצוות - יש מצוות ללמוד תורה ויש מצוות להתפרנס. הוא שואל מדוע האדם הדתי לא הולך לעבוד ומסביר כי כאשר יש לו מספיק כסף, אין לו צורך לעבוד. אם יש לו כסף כבר, הוא עובר לדאגה לצרכים רוחניים. אליעד מציין שגם כאשר יש לאדם את כל הצרכים הכלכליים, ישנו עדיין את הצורך לבצע את המצוות, ובחלק מהמצוות יש צורך בשיתוף פעולה עם אלוהים. כיצד אדם יכול להראות אמונה מוחלטת באלוהים? בהמשך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלת האמונה המוחלטת. הוא מתאר את הקונספט של להאמין באלוהים באופן טוטאלי, לא רק מתוך תיאוריה אלא מתוך חוויות. הוא מביא את הדוגמה של אדם שהולך ללמוד תורה בלי לדאוג לאוכל, כשהוא בטוח שאלוהים יספק לו את הצרכים. אליעד מסביר את הרעיון שמי שבאמת מאמין לא יפחד כי הוא יידע שהכל צפוי ממנו. האדם לא רק שואל את עצמו מה אם זה לא יקרה?, אלא חי את חייו תוך אמונה מוחלטת בכך שאלוהים יעזור לו ויתן לו את מה שהוא צריך. מהם העקרונות המרכזיים של תורת השתדלות? העקרונות המרכזיים שואל אליעד עליהם במהלך ההרצאה הם כיצד לאזן את השתדלות עם האמונה. הוא מסביר שהאמונה היא שמובילה את האדם לדעת שהוא חייב ... מתוך אמונה אמיתית הוא יראה את התוצאות במעשיו. מה שמדגיש אליעד הוא שנדרשת התמדה והאמונה בעשייה לאורך כל הדרך. השתדלות באמונה אמונה באלוהים ופרנסה כיצד להאמין באלוהים השתדלות על פי היהדות ביטחון באלוהים הפרשת מעשרות ...

... אנשי רוח, דעות פוליטיות, החברה החרדית, הרמבם, משה רבנו, יהדות, פרס נובל, לא יראני האדם וחי, רבי נחמן מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל? בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע ... יצירה, מחשבה מופשטת ופחות בעניינים חומריים כמו כסף וכוח. אולם, הוא ציין כי גם בצד הימני של המפה יש אנשי רוח משמעותיים - למשל רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים. האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות? אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב האנשים ... כי בעולם המודרני המרחק הגיאוגרפי פחות רלוונטי. הטילים יכולים להגיע לכל נקודה כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית. מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות? אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס ... שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה אינה תוצאה של שכל אלא דווקא של מגבלתו. מדוע רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם? אליעד התייחס לנושא מורכב יותר שבו רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמבם. הוא הסביר שרבי נחמן כיבד מאוד את הרמבם על יצירתו ההלכתית, בעיקר את ספרו היד החזקה, אך הוא שלל בצורה נחרצת את הפילוסופיה שהציג הרמבם בספר מורה נבוכים. לפי רבי נחמן , הפילוסופיה הזו היא שטויות ויש איסור מוחלט לעסוק בה. אליעד הסביר את הנקודה שהעובדה שאדם ... אמיתי לראות את אלוהים אך לא יכול היה לוותר על חובתו להנהיג את העם ולכן לא יכול היה להיכנס לארץ ישראל, המייצגת את השלמות הזו. מה המשמעות האמיתית של ארץ ישראל על פי רבי נחמן מברסלב? בסיום אליעד הסביר שרבי נחמן התייחס לארץ ישראל כמשהו ממשי, גשמי, אך גם מטאפורי. הוא אמר שרבי נחמן התייחס לכך שמי שרוצה להיות יהודי באמת חייב לשאוף להגיע לארץ ישראל הגשמית, אך היעד האמיתי הוא ארץ ישראל הרוחנית, מקום של שלמות מוחלטת. האם היהדות מעודדת חשיבה ביקורתית? מה הקשר בין שכל לאמונה? מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל? מדוע אנשי רוח נוטים לשמאל הפוליטי? האם רבי נחמן ביקר את הרמבם? מדוע דתיים לא זוכים בפרס נובל? האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא אידאולוגי או הישרדותי? ...

... רבנים פושעים, מפורסמים של שקר, קורח ועדתו, אמנון יצחק, שמירת מצוות, לשון הרע, מחלוקות בין רבנים, יהדות, רבני שקר, רבנים מקובלים למה תמיד יש חיסרון בכל מה שנשיג ... ללא שינוי במציאות. מה משמעות להגיע לתכלית בכל דבר לפי רבי נחמן? אליעד מביא גם את הציטוט של רבי נחמן, שאומר שהאדם צריך להגיע לתכלית בכל דבר. משמעות הדבר היא ... חמורים כמו גניבה ושחיתות. הוא מדגיש שהיכולת של רב או מנהיג דתי להחזיק בכוח נובעת בעיקר מהקהילה שנותנת לו לגיטימציה וסמכות. ... אחרות, כמו דיבור לשון הרע, שהציבור נוטה להקל בהן, למרות שבתורה כתוב פעמים רבות יותר שאסור לדבר לשון הרע מאשר איסורים חמורים ... עבירות חמורות ולהישאר צדיק. הוא מציין אמירה מפורסמת של רבי נחמן מברסלב: כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. לפי גישה ...

... של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את המצווה. הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי לא להעיר את ההורה, ... לפעולה חשמלית. במעלית שבת אין צורך ללחוץ, כי היא פועלת באופן אוטומטי. מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, הפעולה לגיטימית לחלוטין. מה המשמעות של מכירת חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה האם זה מהלך הגיוני על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב -