מאמץ מביא תועלת, תועלת לא תלויה במאמץ, כמה להתאמץ? האם להתאמץ? תועלת בלי מאמץ, למה לא מעריכים אותך? עוצמה של אהבה, עוצמה של התאהבות, האם הכרחי להתאמץ? התאמצות האם מאמץ מביא תועלת או תועלת לא תלויה במאמץ? ההרצאה מתמקדת בשאלה המרכזית: האם ניתן לקבל תועלת גדולה ממאמץ קטן? או אולי, איך התועלת קשורה למאמץ, והאם תמיד יש קשר בין השניים? אליעד מסביר את הדינמיקה בין המאמץ לתועלת, תוך כדי שהוא מציין דוגמאות ומעביר תובנות שונות בנוגע למושגים של מאמץ ותועלת. ההרצאה מתחילה בשיחה שבמהלכה נדונה השאלה איך ייתכן שבן אדם יתאמץ מעט, אך יקבל הרבה תועלת. הוא מציין מקרה שבו אדם מרגיש שהוא נתן מעט אך קיבל הרבה בתמורה, ושואל האם זה אפשרי. בתחילת השיחה, אליעד מעלה את השאלה האם זה הגיוני שבן אדם יתאמץ מעט ויקבל תועלת רבה, ומקשר את העניין למקרים יומיומיים שבהם אנשים מרגישים שהם לא מקבלים תועלת שווה למאמץ שלהם. לאורך השיחה, אליעד מציע את הדוגמה של תן מעט כסף ולקבל הרבה תועלת, ושואל אם זה באמת ייתכן. הוא מסביר שהתועלת שונה מאדם לאדם, והיא אינה תמיד תלוית במאמץ שנעשה. דוגמה נוספת שמוזכרת היא אם אדם רעב מאוד יכול להרגיש יותר תועלת ממאכל קטן, בעוד שבן אדם שאינו רעב ירגיש פחות תועלת מאותו מאכל, גם אם הוא ינסה להשקיע מאמץ באכילה. כחלק מהדיון, אליעד עובר לשלב שבו הוא שואל אם קיימת אפשרות כזו שבה התועלת לא תלויה במאמץ. הוא מציין שהדבר עשוי להיות תלוי בציפיות האישיות ובכמות החיסרון המרגיש בתוך כל אדם. אליעד טוען שהתועלת נובעת מהחיסרון שממלאים, ולא תמיד נובעת באופן ישיר ממאמץ. בהמשך, השיחה מתמקדת בשאלות נוספות לגבי איך תועלת מוגדרת וכיצד ההנאה משפיעה על תחושת התועלת. לדוגמה, אם אדם מסכים לתת משהו לאדם אחר מתוך תחושת אהבה, יתכן והאהבה הזו תספק לו תועלת גדולה יותר ממה שהיה מקבל מאדם שלא היה אוהב אותו. אליעד שואל אם ניתן להרגיש תועלת רבה אפילו אם לא הושקע מאמץ גדול, ומדבר על ההתמודדות עם קונפליקטים פנימיים בזמן עשיית פעולות. בסופו של דבר, אליעד מסכם שהתועלת לא תמיד תלויה במאמץ, אבל יש פעמים שבהן המאמץ באמת מגביר את תחושת התועלת, במיוחד כשמדובר במילוי חסרונות פנימיים. הוא מציין שיכולת השגת התועלת נובעת מהחיסרון שבני אדם מרגישים, וכשחיסרון זה מתמלא, התועלת משתנה. מאמץ מול תועלת האם מאמץ מביא תועלת? כיצד תועלת משתנה על פי המאמץ? השפעת תועלת על רגשות מהי תחושת התועלת?

משמעות החיים כמשחק, בשביל מה להתאמץ אם בסוף מתים? איך למצוא משמעות בדברים? איבוד משמעות בחיים, תועלת יחסית, תועלת מוחלטת, מטרת משחק החיים, להרגיש רק טוב, להרגיש טוב בלי רע, מה משמעות החיים? בשביל מה לחיות? מה משמעות ... בחיים, במיוחד לאור השאלה למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? אליעד מציין שזו שאלה שנובעת מתוך תפיסה של תועלת מוחלטת, שהיא לא קיימת. החיים עצמם, לפי גישה זו, הם משחק, שבו כל רגע של הנאה או אושר הוא תועלת יחסית. אף פעולה לא מביאה תועלת מוחלטת או אושר בלתי נגמר. כל טוב או רע הוא רגעי, אך הוא עדיין שווה את המאמצים, משום שהוא ... טוב זמני. איך להתמודד עם המחשבה של למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? ההבנה כאן היא שבחיים אין תועלת מוחלטת, ובכל תחום - גם בזוגיות, גם בעבודה, גם בהנאה - האושר הוא תמיד יחסי ומוגבל בזמן. לדוגמה, אדם ... לא יכול להימנע להיות רעב שוב. אותו הדבר בזוגיות: אם אדם מצפה מאהבה מוחלטת, הוא יתאכזב. מה קורה כשמחפשים תועלת מוחלטת? כאשר אדם מחפש תועלת מוחלטת, הוא למעשה מצפה שפעולה כלשהי תספק לו אושר אינסופי. אם הוא מאמין שעבודה תביא לו שפע כלכלי לנצח, או שזוגיות תספק לו אהבה בלתי פוסקת, הוא צפוי להתאכזב. כל תועלת שכזו תתפוגג במהרה, וכך תתפוס אותו תחושת סבל. אליעד מציין שחשוב להבין שאין שום דבר שיכול לספק תועלת מוחלטת, כי כל תועלת היא תמיד יחסית ומוגבלת בזמן. איך להימנע מהסבל של חיפוש אחרי תועלת מוחלטת? הדרך להימנע מהסבל הזה היא להבין ולהשלים עם העובדה שהתועלת היא תמיד יחסית. כל מה שמביא לנו טוב יימשך רק זמן קצר, ולכן אין מקום לציפייה לתועלת נצחית. כאשר אדם מבין שמה שהוא מרגיש טוב לא יהיה לנצח, הוא לא יתאכזב כשזה יחלוף. השאיפה היא למלא ... מתוך רצון לזמן מוגבל, אנו יכולים לחוות טוב ולמלא את רצונותינו ברגעים מסוימים. החיים הם רצפים של פעולות שמספקות תועלת יחסית לכל רגע ורגע. לכן, ההתאמצות היא לא לשם תועלת נצחית, אלא לשם סיפוק הרצון הרגעי. האם אפשר להרגיש טוב בלי רע? ההבנה אליעד כהן מציע היא שאין טוב ... קלה ולהימנע מהתחושות של אכזבה או סבל בעתיד. סיכום לסיכום, החיים הם משחק שבו כל פעולה ממלאת רצון ומביאה לתועלת יחסית. אין טוב מוחלט, ואין רע מוחלט. הכל מוגבל בזמן, וכך גם האושר. כאשר אנו מבינים זאת, אנו יכולים ... להרגיש יותר טוב מרע מה משמעות החיים כמשחק? איך למצוא משמעות בדברים? החיים נתפסים כמשחק שבו תכליתו היא לספק תועלת יחסית ולא מוחלטת. אנשים נוטים לשאול את עצמם למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? או מה הטעם בזוגיות או בהנאה אם הכל בסופו של דבר יתממש בצורה זמנית? התשובה לכך טמונה בהבנה של תועלת יחסית. בסופו של דבר, החיים הם רצפים של רגעים שבהם אנחנו ממלאים את רצוננו ומרגישים טוב. עם זאת, שום דבר לא נותן לנו אושר מוחלט או תועלת תמידית, וכשאדם מבין זאת, הוא יכול לשחק את המשחק וליהנות מהתועלת היחסית. מהם ההבדלים בין אושר מוחלט לאושר יחסי? ההבדל בין אושר מוחלט לאושר יחסי הוא פשוט. אושר מוחלט מצריך ... פעולה בחיים מציע אושר לא מוחלט, אלא רגעי. ככל שמבינים זאת, תהליך החיים הופך ליותר קביל. מה קורה כשמחפשים תועלת מוחלטת? אם אדם מצפה למצוא תועלת מוחלטת, כמו לדוגמה לא להיות רעב אף פעם או לא להיות בודד בזוגיות, הוא ימצא עצמו מתאכזב במהרה. כל ... בזוגיות ומצפה שלא ירגיש בודד לעולם, עלול לגלות שהתחושה הזו אינה נשארת לנצח. איך להימנע מהסבל של חיפוש אחרי תועלת מוחלטת? כדי להימנע מהסבל של החיפוש אחר תועלת מוחלטת, על האדם להבין שהתועלת היא תמיד יחסית ומוגבלת בזמן. כל מה שעושה לך טוב יימשך רק לרגע מסוים, ולא לנצח. אם אדם מבין שאין שום דבר מוחלט, ואין טוב מוחלט, הוא לא יתאכזב כאשר יגלה שהתועלת לא נמשכת לנצח. למה כדאי להתאמץ אם בסופו של דבר הכל מתממש בצורה זמנית? השאלה למה להתאמץ כאשר בסופו של דבר הכל חולף, נובעת ממחשבה שאינה מבוססת על התפיסה הנכונה של החיים. תועלת מוחלטת אינה קיימת, ובמציאות, מה שעושה לנו טוב הוא תועלת יחסית - טוב שנובע ממילוי רצון באופן זמני. ברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להמשיך ולהתאמץ בלי לצפות לתוצאה שתהיה לנצח. לסיכום, יש להבין שהחיים הם משחק שבו התועלת היא יחסית, וכל דבר טוב או רע הוא מוגבל בזמן. בשורה התחתונה, תפקידה של כל פעולה בחיים הוא למלא רצון ולהביא טוב לעכשיו, ולא לצפות לתועלת מוחלטת. מטרת משחק החיים משמעות החיים להרגיש טוב בלי רע להרגיש רק טוב להרגיש יותר טוב מרע איך נוצר ...

... הכי טוב שלך? איך לבחור את הלקוחות שלך? לאיזה לקוחות לפרסם? לאיזה לקוחות לשווק? למי אתה מביא הכי הרבה תועלת? במה אתה הכי טוב? למי אני מביא הכי הרבה תועלת? במה אני הכי טוב? היצע וביקוש, איך לבחור את הלקוח האידיאלי שלך? מי הלקוח שישלם לך הכי הרבה כסף? ... לעניין דרך נקודת המבט של במה אני הכי טוב. אלא דרך נקודת המבט של למי אני מביא הכי הרבה תועלת. ומי הלקוח שאני יכול להביא לו הכי הרבה תועלת ושהוא יהיה מוכן לשלם הכי הרבה על התועלת הזו. שאלו 2 נקודות מבט שנראות דומות אבל הן שונות. כמו שתכף אסביר. ברמת העיקרון יהיה נכון לומר, שאתה ... כסף, במה שאתה יותר טוב מאחרים. כי אם אתה יותר טוב מאחרים במשהו, הרי שכנראה שם תוכל להביא יותר תועלת מאחרים ושם כנראה יהיה יותר ביקוש מהיצע. והכסף מסתתר היכן שיש יותר ביקוש ופחות היצע. וזה בעצם אומר, שאם ... יותר טוב מאחרים בו. וזה נכון, אבל זאת לא כל האמת. ולמה? כי הכסף נמצא, היכן שאתה מביא יותר תועלת שמישהו מוכן לשלם עליה הכי הרבה ולא בהכרח היכן שצריך יותר דווקא אותך ולא מישהו אחר. נניח שיש לך ... הרבה ביקוש ואין הרבה היצע חוץ ממך. אבל זאת לא כל האמת. כי יכול להיות שאתה תוכל להביא יותר תועלת למישהו שצריך רק מיומנות אחת שלך בלבד, יותר מאשר התועלת שאתה תוכל להביא לכל אלו שצריכים את כל המיומנויות שלך ביחד. ויכול להיות שאותו אחד, יהיה מוכן לשלם לך הרבה יותר על תועלת שאתה תביא לו, מאשר מישהו שצריך דווקא אותך בגלל כל המיומנויות שלך, אבל הוא לא יהיה מוכן או יכול ... אחד שאתה פחות מביא לידי ביטוי את כל היכולות שלך עבורו. דהיינו, יתכן שיש מישהו שאתה יכול לייצר לו תועלת מאוד גדולה, ממיומנות אחת שיש לך, ושאתה תביא לו תועלת מאוד גדולה, שהוא יהיה מוכן לשלם עבורה הרבה כסף, יותר מאשר יהיו מוכנים לשלם לך כל האנשים שצריכים את ... את המיומנות הזאת, מאשר אנשים שיש להם את כל ה 4 מיומנויות שלך. אבל עדיין, יתכן שתוכל להביא יותר תועלת למי שצריך רק מיומנות אחת שלך בלבד, יותר מאשר כל מי שצריך את מה שאתה הכי טוב בו יותר ... שתעשה שם יותר כסף. אבל זאת לא כל האמת. כי האמת צריכה להיות, היכן אני יכול להביא הכי הרבה תועלת, למי אני יכול לייצר הכי הרבה תועלת. ואתה יכול לייצר הכי הרבה תועלת, לאו דווקא במקום שאתה הכי טוב בו. והלקוח משלם על התועלת שאתה מייצר לו ולא על הייחודיות שלך. ולכן אם אתה מחפש כסף, אז הגיוני שתנסה כל הזמן להיות יותר טוב מאחרים, כי זה מגדיל את הסיכוי שתוכל להביא יותר תועלת ללקוחות שלך. אבל תחשוב דרך נקודת המבט של, איך אני מייצר עוד תועלת, איך אני נהיה יותר טוב, כדי שאני אוכל לייצר עוד תועלת. ואל תחשוב רק דרך נקודת המבט של, איך אני נהיה יותר טוב, כדי להיות מיוחד, בלי קשר לתועלת שאתה מייצר. ולכן, אם אתה רוצה לעשות כסף, ואתה רוצה לדעת מי הלקוח האידיאלי שלך? שאל את עצמך, למי אני יכול להביא הכי הרבה תועלת. להביא הכי הרבה תועלת, כמובן ביחס לשאר האפשרויות של הלקוח. כי אם ללקוח יש אפשרויות יותר זולות ויותר טובות ממך, אז אולי הוא ... איפה אני אביא לידי ביטוי הכי טוב את מה שאני הכי טוב בו, אלא איפה אני אביא הכי הרבה תועלת, שהלקוח מוכן לשלם עליה הכי הרבה. וזה לא בהכרח המקום שבו אתה הכי טוב.

הורטון שומע מישהו 3, אמת ללא תועלת או אינטרס, אהבה עצמית ללא תנאי, לבטל את הרע בשורשו, אמת עד הסוף מה המשמעות של הורטון שומע מישהו ... רע, נתפסת כטובה, האדם מגיע לאחדות אמיתית וחווה את המציאות ללא פחד או סבל. למה האמת המוחלטת לא מביאה תועלת? האמת המוחלטת היא כזו שלא מספקת שום תועלת לאגו של האדם. לכן האדם מתעלם ממנה, אף על פי שהיא הכוח היחיד שיכול להצילו כשהוא מסתבך בשקרים. כאשר ... נותן היא להמשיך לעשות מה שאתה רוצה בחיים, אבל בתוכך תמיד לבדוק מה האמת? לא כדי שזה יביא לך תועלת, אלא פשוט בשביל לדעת את האמת עצמה. לא להניח הנחות ולבדוק כל פרט עד הסוף. האם אפשר להמשיך בחיים ... של ההרצאה היא שהאדם חייב לחפש את האמת באופן מוחלט וללא אינטרסים או תנאים, גם אם לכאורה אין בכך תועלת. רק אז האדם יכול באמת להתעורר ולהגיע לאחדות אמיתית, בה הוא מבין שהכל טוב באופן מוחלט ואין שום הבדל ... חושב שלא עוזר לך, ובכל זאת הוא זה שמציל אותך? יש משהו שאתה מזלזל בו וחושב שלא מביא לך תועלת? זאת האמת. המהות של האמת לא מביאה תועלת. האמת האמיתית למעשה לא מביאה לך תועלת ולכן אתה לא בודק אותה. האדם רוצה שיהיה לו טוב, ולכן הוא לא באמת שואל, מה היא האמת האמיתית? ... אבל אני אומר שאתה מתעלם לגמרי מהאמת, למה? מהו אותו כוח מחשבתי בתוכך שאתה חושב שלא מביא לך כל תועלת ואתה מתעלם ממנו לגמרי? הוא האחרון בעיר, אבל הוא לא נמצא בין הצועקים. עשיתם הכל אבל בכוח הזה לא ... סוגים של אמת. יש סוג של אמת, שאף אחד לא חיפש אותו עד היום. כי הוא לא מביא שום תועלת. כולם מחפשים קצת את האמת, אבל יש סוג של אמת שאותו אף אחד לא מחפש. מה זה אומר? אדם קם בבוקר ועשרים וארבע שעות עושה דברים שיביאו לו תועלת, וגם כשהוא מחפש את האמת זה מתוך זה שהוא רוצה שזה יביא לו תועלת. אף אחד לא חיפש את האמת בלי המחשבה, מה זה יביא לי? אף אחד לא מחפש את האמת בלי ... שום אינטרס. למעשה רק זו האמת וכל השאר זה שקרים. לחפש את האמת כמו שהיא, רק זה יביא לך תועלת. שאלה: האדם תמיד מחפש תועלת, אז איך אני אחפש משהו שהוא לא אני? אני = תועלת. אליעד: נכון, זה בדיוק מה שאמרתי. אנחנו לא בעניין איך, אלא אנחנו מנסים להבין מה קורה. קודם להבין שכול ... מחפש דברים שיגרמו לך להרגיש יותר טוב. חיפוש האמת האמיתית, למען האמת רק ורק למען האמת, וללא שום רצון לתועלת, זה באמת לא מביא כל תועלת, אז מדוע שאני יעשה זאת? האדם שואל, למה אני לא מצליח לדעת את האמת, למה? כי יש בתוכך כוח ... שהבן שלו, הוא זה שגורם לכך שלא ישמעו אותם. האדם חושב שהסיבה שרע לא בחיים זה שהוא למשל לא תועלתי מספיק. האדם אומר, למה שאחפש את האמת מבלי שהיא תביא לי כל תועלת? ואני מחדד לכם, שבתת מודע האדם חושב שהוא סובל, בגלל אותו כוח שגורם לו לחפש את האמת ללא שום תועלת. כול הרעיון הוא לעשות משהו בלי תועלת. עדיין לא ניסית לחפש את האמת, כדי באמת להבין. האם את מחפשת את האמת, ולא חשובה לך מה התשובה? הפירוש של אמת, זה דבר שלא קשור לתועלת שלי. והסיבה שהאדם לא מחפש את האמת למען האמת, היא בגלל שהוא חושב שזה יגרום לו נזק. שאלה: האם ... והשנאה, פירושו שאהבה ושנאה זה אותו הדבר. איזה נזק האדם חושב, שיקרה לו, אם הוא יחפש את האמת ללא תועלת? יש משהו באדם שהוא לא מוכן לאבד אותו. משהו שמניע את כל החיפושים שלו. כל מהות החיפוש היא שלאדם ... שהאני של האדם ירגיש יותר טוב, וימשיך להישאר פה. מי שרוצה להעלים את האני שלו, שיעשה פעולות שלא מביאות תועלת לאני שלו. מה לא מביא תועלת לאני שלך? לחפש את האמת מבלי תועלת לעצמך. שאלה: איך עושים זאת? אליעד: באופן יחסי. תנסה בחיי היום יום לחפש את האמת עם פחות אינטרסים. בפועל ... להשפיע עליך, למרות שאתה עושה את זה מתוך אינטרס. האדם צריך לחפש את האמת באשר היא. ולא לחשוב על התועלת של עצמו. הרעיון הוא לעשות פעולות שתהיינה באופן יחסי פחות אינטרסנטיות. וכן לא להניח הנחות. כמו שאנשים מניחים שאלוהים הוא טוב, ועל זה בונים את כל הבניין. מבחינתי תעשה רק דברים שיביאו לך תועלת, אבל שתדע ותבין מה לא עשית. ושאם יום אחד תסתבך ותשאל מה לא עשיתי? אתה תיזכר מה לא עשית. ...

... ומפרש את ההתנהגות שלו. האם הוא מפרש אותה כהתנהגות הכרחית למטרת הישרדות? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר ... לתלוש את השערות מהראש, האדם קורא לו רצון חולני. וכנל, הכל תלוי בשיפוטיות של האדם, את הרצונות שלו ואת התועלת שהוא חושב שהם מביאים לו. כך שכנל יש להבין. האדם עושה את מה שהוא רוצה. אלא, שיש לו התנגשות ... אובססיבית, אם באותו הרגע האדם באמת היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם חושב ברגע אחד, שההתנהגות הטורדנית / ההתמכרות, תביא לו סוג של חופש רגשי / שחרור רגשי / ביטחון רגשי / תועלת רגשית וכיוב, הרי שהאדם יעשה את אותו הדבר. למרות שאחכ כאשר האדם כבר שבע, אז הוא מבין לדוגמה, שהאכילה הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש ... תמיד, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב ... את מה שהוא רוצה יותר לעשות כנל. והאדם רוצה לעשות, את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת ... רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת שאותה התנהגות אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית / הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו / את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם מוכרח לבדוק ולגלות, איזה תועלת, ובעיקר איזה תועלת רגשית, מביאה לו אותה התנהגות כפייתית. כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע ... לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה ... באמת יכול לעזור גם לאדם אחר, להבין את עצמו בשלמות. והרעיון הוא, פשוט, והוא, שראשית כל יש לגלות את התועלת האמיתית, שהאדם חושב בתת המודע שלו, שאותה התנהגות מביאה לו. ואחרי שמגלים מהי התועלת שתת המודע של האדם מנסה להשיג באותה התנהגות אובססיבית, עכשיו צריך למצוא תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את ... רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל ... שהוא הרצון שלו להרגיש תמיד כמה שיותר טוב. שזה בפני עצמו, דורש התבוננות, מהיכן הרצון הזה עצמו מגיע, ואיזה תועלת הוא מספק לאדם עצמו, אם בכלל וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים וכולי. ובסיכומו של ...

עלות אלטרנטיבית, להרים כסף מהריצפה, עלות מול תועלת, מאמץ מול תשואה, יתרון מול חיסרון, ניתוח עלות תועלת, מאמץ להרוויח כסף, רווח מול הפסד, הוצאה אלטרנטיבית האם כדאי להרים כסף מהרצפה בכל מצב? אליעד כהן פותח בדיון ... מוצא. אך אליעד מסביר שהעניין אינו כה פשוט, ומכניס את המושגים עלות אלטרנטיבית, מאמץ מול תשואה וניתוח עלות - תועלת כדי לפרק את הסוגיה לעומקה. מהי עלות אלטרנטיבית וכיצד היא משפיעה על הבחירות שלנו? ההסבר של אליעד מתמקד במושג ... הוא יכול להרוויח מיליון שקל, המאמץ שהוא ישקיע בהרמת 100 שקל עלול להפריע לשיחה הזאת ולהוביל להפסד גדול בהרבה מהתועלת שבהרמת הכסף מהרצפה. במקרה כזה, התועלת המיידית של 100 שקל פחותה מהעלות האלטרנטיבית של הפסד פוטנציאלי של מיליון שקל. באופן דומה, אם אדם נמצא בסיטואציה ... שאדם עושה, אפילו הקטנה ביותר, כרוכה בעלות אלטרנטיבית כלשהי. מהי הדוגמה של שודדים ומה המשמעות שלה בניתוח עלות - תועלת? אליעד נותן דוגמה מוחשית שבה אדם רואה כסף ברחוב, אבל לא מרים אותו כי יש שודדים שרודפים אחריו. המשמעות ... היא ברורה: במצב כזה העלות של עצירה כדי להרים את הכסף (סיכון חיים או פגיעה פיזית) היא כה גבוהה שהתועלת מהכסף עצמו זניחה לחלוטין. המשמעות הרחבה יותר של דוגמה זו היא שכל פעולה שאנו עושים נמדדת ביחס לתועלת שהיא מביאה לנו, בניכוי העלות האלטרנטיבית והנזק האפשרי הנלווה אליה. האם קיימת עלות גם בקבלת כסף בחינם? עוד נקודה ... הוא יכול להשיג דבר טוב יותר. לכן, אפילו מילים קטנות כאלו יכולות להשפיע דרמטית על הניתוח של עלות מול תועלת. סיכום ומסקנה מרכזית מהרצאתו של אליעד כהן: ההרצאה של אליעד כהן מלמדת בצורה מפורטת, עם דוגמאות מגוונות ומוחשיות, שההחלטה להרים כסף או לבצע פעולה כלשהי חייבת להיעשות תוך שקלול מדויק של התועלת מהפעולה לעומת המאמץ והעלות האלטרנטיבית שכרוכים בה. לא כל פעולה שנראית משתלמת על פניה אכן משתלמת בפועל, וההבנה של ... העלות האלטרנטיבית יכולה לסייע לנו לקבל החלטות טובות ומודעות יותר. מהי עלות אלטרנטיבית? האם להרים כסף מהרצפה? ניתוח עלות תועלת מאמץ מול תשואה מתי לא כדאי להרים כסף? מה ההבדל בין להרים כסף ולקבל כסף? רווח מול הפסד בקבלת ...

... לא ללמוד מטעויות? מתי ללמוד מטעויות? הדרכת מנהלים, אימון למנהלים, האם כדאי ללמוד מטעויות? סיכוי מול סיכון, עלות מול תועלת, סיכוי סיכון, עלות תועלת, ללמוד מכישלון, איך להצליח ולא לטעות? מניעת טעויות האם תמיד צריך ללמוד מטעויות? אנשים רבים נוטים להאמין שלמידה מטעויות ... הוא שונה, וכל מצב צריך להישקל לפי תנאיו המדויקים. ההחלטה חייבת להתקבל לפי ניתוח של סיכוי וסיכון, עלות מול תועלת. לפעמים נכון להשקיע את המשאבים בלמידה עמוקה כדי למנוע הישנות הטעות, ולפעמים דווקא עדיף להימנע מלהקדיש זמן יקר ללמידה, ... ביקורתי את הנזק הפוטנציאלי של הטעות לעומת המחיר של למידה ממנה, ולהחליט בהתאם לנתוני הסיכון - סיכוי, עלות - תועלת. חשוב לזכור שהמטרה היא תמיד למקסם את התועלת הסופית, ולא להימנע אוטומטית מכל טעות אפשרית, מכיוון שלפעמים ההימנעות מטעות עשויה להיות יקרה מדי ולא משתלמת. איך למנוע טעויות? האם כדאי ללמוד מכישלון? מהם עקרונות קבלת החלטות נכונה? כיצד לבצע ניתוח עלות - תועלת? איך להצליח ולצמצם טעויות? האם תמיד נכון ללמוד מטעויות? כאשר אנשים עושים טעויות, הם לרוב מרגישים תסכול או אכזבה, ... להקטין אותה משמעותית. סיכום: האם ללמוד מטעויות או לא? בסופו של דבר, ההחלטה תלויה באיזון שבין סיכון לסיכוי, עלות ותועלת. אין תשובה חד משמעית - כל מקרה צריך להיבחן לגופו. לעיתים נכון להשקיע משאבים בלמידה כדי למנוע טעויות חמורות ... חשובות יותר. איך למנוע טעויות? האם כדאי ללמוד מכישלון? מהם עקרונות קבלת החלטות נכונה? כיצד לבצע ניתוח עלות - תועלת? איך להצליח ולצמצם טעויות?

... אחרים, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של התועלת והנזק בשכנוע. הוא מציין שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להקשיב לנו או לעשות משהו, אנחנו צריכים לגרום לו לחשוב שהפעולה הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת אישית. אליעד מסביר שכל אחד יבחר לפעול בצורה שמביאה לו תועלת, ואפילו אם זה לא מעניין אותו, אם הוא חושב שזה יביא לו יתרונות, הוא יהיה מוכן להקשיב. ההשלכות של ההתמקדות בתועלת כשהשואל מעלה שאלה נוספת על איך לגרום למישהו להקשיב לנו, אליעד מפרט את הדרך שבה אנחנו יכולים להשתמש בתועלת כדי לשכנע את האדם. הוא מסביר שעלינו להבין את סולם הערכים של האדם ולזהות את הדברים שהוא רואה כטובים ... אותו, נוכל להציג לו את ההקשבה או הפעולה שאנו רוצים שהוא יעשה ככזו שתשפר את מצבו או תביא לו תועלת. שיטות לשכנוע באמצעות סיפור בהמשך השיחה, אליעד מציע לשאול את עצמנו איך הסיפור או הנושא שאנחנו רוצים לשתף יכול ... אלא בהשפעה שהאדם יחשוב שיתקבל ממנו אם הוא יקשיב לנו. אם אנחנו מצליחים לגרום לו להאמין שההקשבה תביא לו תועלת, אז יש סיכוי גבוה שהוא אכן יקשיב. היתרונות של המקל והגזר בהמשך, אליעד פונה למחשבה כיצד יש למנף את ... לא חופשי לבחור, בעוד שפעל מתוך רצון חופשי נותן תחושת שליטה. שיטות שכנוע איך לגרום לאנשים להקשיב? המקל והגזר תועלת מול נזק הנעת אנשים הקשבה ותשומת לב אז מה אתה אומר מה השאלה? ש: איך אני גורם לאנשים כשאני ... למישהו לעשות משהו הרי להקשיב זאת פעולה מה גורם למישהו לעשות משהו, תשובה שהוא חושב שזה יביא לו יותר תועלת מנזק כי להקשיב זה כרוך במאמץ בפרט אם זה לא מעניין אותו אבל הבן אדם צריך לחשוב שהפעולה תביא לו יותר תועלת מנזק זאת אומרת אם אתה רוצה, עכשיו אנחנו ניקח את זה למקרה הפרטי אז קודם כל אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו אתה צריך לגרום לו לחשוב שזה יביא לו יותר תועלת מנזק ואם אתה רוצה לגרום למישהו להקשיב למשהו צריך לגרום לו לחשוב שזה יביא לו יותר תועלת מנזק ואם אתה רוצה לגרום למישהו להקשיב לך אתה צריך לגרום לו לחשוב שההקשבה לך תביא לו יותר תועלת מנזק זאת מהות הדבר. לדוגמה עכשיו בוא ניתן דוגמה, קודם כל זאת הנוסחה הכללית אם אתה רוצה שמישהו יעשה משהו תגרום לו לחשוב שזה יביא יותר תועלת מנזק יביא לו שהוא יחשוב לא שזה חשוב חשוב לא מעניין שזה הוא יביא לו יותר תועלת מנזק אז איך מתקדמים מפה שלב ראשון אתה צריך לזהות את סולם הערכים שלו ברור, שלב ראשון צריך לזהות ... איזה דברים שהיא חושבת שהם טובים היא תחשוב שיצאו לה מזה, זאת אומרת לא מחויב בכלל שזה יגרום לה תועלת לא מחויב בכלל שזה יהיה טוב עבור כולם הסיפור, מה שמחויב מה שהיא חושבת שזה טוב היא תחשוב כשהיא ... להרגיש טוב סיימנו, זאת אומרת זה בכלל גם לא משנה אם באמת היא תקשיב לך אם יצא לה מזה תועלת או לא מה שמשנה זה שהיא תחשוב שיצא לה מזה תועלת, עכשיו אם באמת יצא לה מזה תועלת הסיכוי שהיא תאמין לך בפעם הבאה גדול יותר. ש: עכשיו דוגמה לראות את זה איך זה. אליעד: אז תן ... היה עוזר לו אין שום קשר בין מה שזה עושה, אתה עושה את הפעולה כי חשבת שזה יביא לך תועלת לא כי זה מביא לך תועלת יכול להיות שאתה שותה רעל אבל אתה חושב שזה בריא ולכן במקום לשאול את עצמך אם הוא יעשה את ... להם ברירה. אליעד: כי אין לו ברירה כי הרבה פעמים בן אדם אומר עזוב אם זה רק ייתן לי תועלת אז עזוב אני מוותר על זה לא רק תועלת זה גם יביא לך נזק טוב אז אני חייב בסדר, אנשים עושים דיאטה לא רק כדי להיראות טוב אלא ...

... שכל מעל השכל, תשובה לא הגיונית, לרצות בלי מטרה, משנה או לא משנה, לרצות לשנות את המציאות, לרצות בלי תועלת, איך יש רצון? אכזריות, רחמנות האם לרצות לשנות את המציאות זו מחלה? לפי אליעד כהן, לרצות לשנות את המציאות ... למעשה סוג של מחלה. הוא מסביר שהרצון לשנות משהו, מבוסס בדרך כלל על כך שהאדם חושב שהשינוי יביא לו תועלת כלשהי. אולם, קיימת אפשרות של מצב קיצוני אף יותר, שבו האדם ירצה לשנות דבר מה, גם אם הוא בטוח שהשינוי הזה לא יביא לו שום תועלת ואף עלול להזיק לו. במילים אחרות, האדם ממשיך לרצות, למרות שהוא מבין בבירור שלא ייצא לו שום דבר מכך. ... יש כיסא או אין כיסא. הוא עדיין ירצה לעשות זאת, אפילו אם באופן מוחלט וברור לא תהיה מכך שום תועלת - לא תועלת מעשית, לא תועלת רגשית, ואף לא תועלת מדומה. איך יתכן מצב של רצון ללא שום סיבה הגיונית? לפי אליעד, מצב זה אינו נתפס בהיגיון הרגיל, כי ... אך היא אפשרית במציאות כפי שהמצב ההפוך קיים. התפיסה הזו פותחת פתח להבנת המציאות בצורה אחרת - מעבר לשיקולי תועלת ולוגיקה רגילה - מצב שבו האדם משוחרר מהרצון הכפייתי ומהסבל שנובע ממנו. למה יש רצון ללא סיבה? מה זה ...

... אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק. ואז המנהל יציע לו לחשוב אחרת: אם היית יודע מראש שהמוצר יביא לך תועלת אמיתית וגדולה ורק באמצעות השקר היית קונה אותו ובסוף היית מרוצה, האם היית מוכן שישקרו לך? ייתכן שהעובד יענה: כן, אם התועלת אמיתית וגדולה, הייתי מוכן לשקר. כך העובד מבין שהמחויבות שלו אינה לא לשקר, אלא לוודא שהלקוח מקבל תועלת. מה שחשוב הוא לא עצם האמת או השקר, אלא התוצאה הסופית: האם הלקוח נפגע או מרוויח מהשקר. האם שקרים ... הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על הנזק שהשקר יוצר, הרי שהשקר מוצדק מבחינה מוסרית. כיצד משפיעה הכוונה על מוסריות השקר? הכוונה בשקר משנה את האופן שבו אנשים תופסים אותו. כאשר העובד מבין שהשקר נועד לתועלת הלקוח ולא להרע לו, הוא יכול להרגיש טוב יותר עם פעולת השקר. בעצם, הסיבה היחידה שהוא מרגיש רע מלכתחילה ... משתמשים בשקרים כדי לחזק את האמונה, אך הבעיה אצלם היא שרוב הטענות הללו מבוססות על שקר מוחלט שאין מאחוריו תועלת אמיתית. אם השקרים היו באמת מביאים תועלת ממשית, הם היו מוצדקים, אך מכיוון שהשקרים אינם באמת מועילים, הם לא לגיטימיים. מתי שקר נחשב למעשה מוסרי במכירות? ... את השקר כדבר שלילי, בעיקר אם הוא חושב שהוא פוגע בלקוח. אך אם ניתן לשכנע את העובד שהשקר מביא תועלת ללקוח או שהלקוח לא ייפגע ממנו, ייתכן שהוא ישנה את דעתו. האם שקר תמיד גורם נזק? כאשר עובד טוען ... אותו: - למה אתה חושב ששקר הוא דבר שלילי? - האם היית מסכים שישקרו לך אם היית מקבל מזה תועלת? אם העובד יסכים שאם הוא עצמו היה מקבל תועלת משקר מסוים, אז זה היה מקובל עליו, ניתן להסביר לו שהמטרה היא לא עצם השקר, אלא יצירת תועלת ללקוח. האם הכוונה משנה את מוסריות השקר? כאשר אנשים מספרים שקרים לבנים כדי לגרום למישהו אחר להרגיש טוב יותר ... לרמות את הלקוח לרעתו, אלא כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך. דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים ... שאתה אומר לו נכון זה לשקר כולם יודעים שזה לשקר מה התשובה אין איזה רעיון? ש: אולי הוא מפיק תועלת. אליעד: אמרתי בלי זה בלי להגיד אם תשקר אותו ותמכור תקבל מיליון דולר ואם לא אני אהרוג אותך בלי ... לא הקונה. אליעד: אז מה? אליעד: זה שמשקרים אותו. אליעד: אז מה? ש: בסדר אז שיקרת אותו אתה מקבל תועלת מה. אליעד: קודם כל אתה בכיוון הנכון בא נסביר את מה שהוא אמר, הוא אמר כזה דבר כשהעובד אומר ... רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא חושב שהוא גורם נזק ללקוח. אבל אם לדוגמה נגיד הלקוח מקבל תועלת מאוד גדולה מהמוצר והשקר שמשקרים את הלקוח הוא הכרחי לטובת המכירה אז יכול להיות שתגיד לעובד שלך שהוא המוכר ... לא רוצה שישקרו אותך? כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק, אוקי ואם היית יודע שהמוצר הזה יביא לך תועלת אבל רק אם ישקרו אותך אתה תקנה אותו ובדיעבד אתה תהיה מרוצה מזה אתה מוכן שישקרו אותך? יכול להיות שהוא יגיד כן אני מבין יש בזה איזה היגיון, אם אני יודע שאני אקבל תועלת אני מוכן שישקרו אותי. ואז ממילא הוא מבין שהמחויב זה לא בלשקר או לא לשקר אלא המחויב הוא בתועלת כי ההיגיון שאומר לא לשקר זה כדי לא לגרום לו נזק אבל אם הוא קיבל תועלת מהמוצר שהיא גדולה מהנזק שנגרם לו מזה ששיקרת אותו אז זה כן בסדר. ש: זה תלוי מה המחויב של ... לשקר את הלקוח וכנראה בא נניח שהוא חושב בגלל שהוא לא רוצה לדפוק את הלקוח ואם הוא יחשוב שיש תועלת. אוקי איפה זה די נפוץ הגישה הזאת אצל הדתיים שיש קודם כל, שכאילו אומרים אוקי בוא נשקר כי כך ... מותר לשקר. אוקי עכשיו אבל מה הבעיה שלהם הבעיה שלהם זה שכל הטענות כולן מבוססות על שקר אם הייתה תועלת אמיתית בלהאמין באלוהים נגיד שהיא גדולה מהנזק אז אתה יכול להגיד אוקי אז מה אם שיקרת את הבן אדם ...