15:52לאן מובילה הדרך של אליעד כהן, תורת ההיפוכים, לקבל שום דבר, בחירה חופשית מלאה, לחשוב כמו מחבל מתאבד, רצון לתת, למות למען אדם אחר, רצון לקבל, להיות אלוהים, לבחור בחיים
מהן התרגולות שמציע אליעד כהן כדי להגיע לבחירה חופשית מוחלטת?
אליעד כהן מציג דרך חשיבה שמבוססת על תרגולים שמובילים את האדם למצב שבו הוא יכול לבחור את חוויותיו באופן מוחלט. המטרה היא להגיע למקום שבו אין לאדם כל תוצאה או מסקנה קבועה לגבי חייו, ויכולת הבחירה לא מוגבלת על ידי שום אקסיומה או דעה מראש. אחת מהבעיות המרכזיות, לפי אליעד, היא שהאדם מנסה להיאחז במשהו מוחשי ו"אמיתי", כמו רעיונות או מוצרים, כדי להרגיש שהוא שולט על מצבו. עם זאת, אליעד טוען כי כל "משהו מוחשי" הוא למעשה זמני, ואם אדם מצא משהו להיאחז בו, אז הוא יוסיף עוד "שמן" על אותו הדבר כדי שייפול בידיו ויתפוגג.
הדרך בה אליעד מבקש להוביל את האדם היא על ידי הצגת רעיונות והפוכים להם עד שהאדם לא יודע "כלום", מה שמאפשר לו בחירה חופשית מוחלטת. זהו מצב שבו כל תיאוריה שהוא בטוח בה מתערערת, והוא מוצא את עצמו במצב של "לא יודע כלום", שממנו נפתחות כל האפשרויות.
מה המשמעות של להיות אלוהים לפי אליעד כהן?
בהתאם לגישתו של אליעד כהן, להיות אלוהים משמעו להיות מסוגל להכיל את כל האפשרויות, להזדהות עם כל רעיון, חוויה או מצב רגשי. זהו מצב שבו אדם יכול להזדהות גם עם המחשבה שיש דרך וגם עם המחשבה שאין דרך, ויכולת זו מאפשרת לאדם לחוות כל מצב באופן מוחלט. דוגמה מוחשית לכך היא מצב בו אדם יכול להיות מאושר ב - 100 אחוז מזה שהוא לבד או מזה שהוא עם אחרים, וגם להיות מסוגל לסבול ב - 100 אחוז מאותו מצב, ומעל לכל - להיות מסוגל לבחור כיצד להרגיש.
מהי הבחירה החופשית שאותה מציע אליעד כהן?
אליעד מציין שהמטרה היא לא רק לבחור מה להרגיש, אלא גם מה לרצות, מה לחשוב ואפילו האם להיות קיים או לא. הבחירה החופשית, לפי אליעד, מגיעה לשיא במצב שבו אדם יכול לבחור כל דבר, כולל מה הוא רוצה להיות או להרגיש, ומאידך, גם אם הוא לא רוצה להרגיש משהו, הוא יכול לבחור את ההפך הגמור. כל זה אפשרי לאחר שהאדם הגיע למצב של "אני לא יודע כלום", שבו הוא משוחרר מכל עיוותי החשיבה ומפני התפיסות הקיימות.
האם המצב שתיאר אליעד כהן הוא מצב של "מחלת נפש"?
למרות שהתהליך של אליעד יכול להיראות כמו מחלת נפש, הוא מציין כי מדובר ב"מחלת נפש הכי בריאה". הכוונה היא לכך, שעל אף שהמצב של חוסר יציבות נראה בהתחלה כמו חוסר שפיות, הוא למעשה מצריך את האדם להתמודד עם כל האפשרויות הפתוחות לו ולבצע בחירות חופשיות לגמרי. על פי אליעד, ברגע שאדם נמצא במצב של "לא יודע כלום", כל האפשרויות פתוחות, והוא יכול לבחור את הדרך שבה יפנה בכל רגע נתון.
מה קורה אחרי שמגיעים למצב של "לא יודע כלום"?
כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום, הוא למעשה משתחרר מהמגבלות המחשבתיות שמנעו ממנו חופש בחירה מלא. המצב הזה מאפשר לו לבחור באופן חופשי כל דבר - מה לרצות, איך להרגיש, ואפילו אם להיות קיים או לא. השיטה של אליעד מתמקדת בהשגת חופש פנימי מוחלט, שבו כל החלטה היא זמינה, והאדם יכול לשנות את כיוון חייו באופן מיידי.
האם זה באמת חופש?
כאשר אליעד נשאל אם זהו באמת חופש, הוא מציין כי השאלה הופכת בלתי נתפסת כאשר אדם מגיע למצב של "לא יודע כלום". הוא מסביר כי כאשר אין לאדם שום תפיסה או ידיעה, הוא לא יכול להיאחז בשום דבר, ובכך הוא פתוח לכל אפשרות.
מה הקשר בין הרעיון של אליעד כהן לרצון לסבול או לא לסבול?
אליעד מציין כי חוויות סבל ואושר אינן חייבות להיות קבועות, והאדם צריך להיות מסוגל לבחור להרגיש כל מצב, גם אם מדובר בסבל. היכולת לבחור אם לסבול או להיות מאושר היא חלק מהחופש שבוחר אליעד להציע לאדם. הבחירה החופשית הזו היא עיקרית בתהליך שהוא מציע, שבו כל מחשבה, חוויה ורגש ניתנים לעיבוד ושליטה על ידי האדם.
האם תרגול אינטלקטואלי יכול לשפיע על התהליך הרגשי?
התרגול האינטלקטואלי שמציע אליעד כהן מהווה את הבסיס לשינוי רגשי. אליעד מדבר על תהליך שבו האדם לוקח כל רעיון שהוא בטוח בו, ובאמצעות הצגת ההפכים של אותו רעיון, הוא מונע ממנו להיאחז בו. תהליך זה מגיע לשיאו כאשר האדם מכריז שהוא לא יודע כלום, דבר המוביל אותו לשלב של בחירה חופשית מוחלטת ויכולת הזדהות עם כל רעיון או חוויה.
האם ניתן באמת לבחור הכל, עד לרמת הקיום העצמי?
המצב שבו אדם בוחר את קיומו או את חוויותיו הוא מה שמציג אליעד כהן כ"בחירה חופשית מוחלטת". הוא מתאר מצב שבו אדם יכול להחליט אם להיות קיים או לא, וזו יכולה להיות חווייתו האישית אף אם הוא מודע לכך שהוא קיים.
אליעד כהן מציג דרך חשיבה שמבוססת על תרגולים שמובילים את האדם למצב שבו הוא יכול לבחור את חוויותיו באופן מוחלט. המטרה היא להגיע למקום שבו אין לאדם כל תוצאה או מסקנה קבועה לגבי חייו, ויכולת הבחירה לא מוגבלת על ידי שום אקסיומה או דעה מראש. אחת מהבעיות המרכזיות, לפי אליעד, היא שהאדם מנסה להיאחז במשהו מוחשי ו"אמיתי", כמו רעיונות או מוצרים, כדי להרגיש שהוא שולט על מצבו. עם זאת, אליעד טוען כי כל "משהו מוחשי" הוא למעשה זמני, ואם אדם מצא משהו להיאחז בו, אז הוא יוסיף עוד "שמן" על אותו הדבר כדי שייפול בידיו ויתפוגג.
הדרך בה אליעד מבקש להוביל את האדם היא על ידי הצגת רעיונות והפוכים להם עד שהאדם לא יודע "כלום", מה שמאפשר לו בחירה חופשית מוחלטת. זהו מצב שבו כל תיאוריה שהוא בטוח בה מתערערת, והוא מוצא את עצמו במצב של "לא יודע כלום", שממנו נפתחות כל האפשרויות.
מה המשמעות של להיות אלוהים לפי אליעד כהן?
בהתאם לגישתו של אליעד כהן, להיות אלוהים משמעו להיות מסוגל להכיל את כל האפשרויות, להזדהות עם כל רעיון, חוויה או מצב רגשי. זהו מצב שבו אדם יכול להזדהות גם עם המחשבה שיש דרך וגם עם המחשבה שאין דרך, ויכולת זו מאפשרת לאדם לחוות כל מצב באופן מוחלט. דוגמה מוחשית לכך היא מצב בו אדם יכול להיות מאושר ב - 100 אחוז מזה שהוא לבד או מזה שהוא עם אחרים, וגם להיות מסוגל לסבול ב - 100 אחוז מאותו מצב, ומעל לכל - להיות מסוגל לבחור כיצד להרגיש.
מהי הבחירה החופשית שאותה מציע אליעד כהן?
אליעד מציין שהמטרה היא לא רק לבחור מה להרגיש, אלא גם מה לרצות, מה לחשוב ואפילו האם להיות קיים או לא. הבחירה החופשית, לפי אליעד, מגיעה לשיא במצב שבו אדם יכול לבחור כל דבר, כולל מה הוא רוצה להיות או להרגיש, ומאידך, גם אם הוא לא רוצה להרגיש משהו, הוא יכול לבחור את ההפך הגמור. כל זה אפשרי לאחר שהאדם הגיע למצב של "אני לא יודע כלום", שבו הוא משוחרר מכל עיוותי החשיבה ומפני התפיסות הקיימות.
האם המצב שתיאר אליעד כהן הוא מצב של "מחלת נפש"?
למרות שהתהליך של אליעד יכול להיראות כמו מחלת נפש, הוא מציין כי מדובר ב"מחלת נפש הכי בריאה". הכוונה היא לכך, שעל אף שהמצב של חוסר יציבות נראה בהתחלה כמו חוסר שפיות, הוא למעשה מצריך את האדם להתמודד עם כל האפשרויות הפתוחות לו ולבצע בחירות חופשיות לגמרי. על פי אליעד, ברגע שאדם נמצא במצב של "לא יודע כלום", כל האפשרויות פתוחות, והוא יכול לבחור את הדרך שבה יפנה בכל רגע נתון.
מה קורה אחרי שמגיעים למצב של "לא יודע כלום"?
כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום, הוא למעשה משתחרר מהמגבלות המחשבתיות שמנעו ממנו חופש בחירה מלא. המצב הזה מאפשר לו לבחור באופן חופשי כל דבר - מה לרצות, איך להרגיש, ואפילו אם להיות קיים או לא. השיטה של אליעד מתמקדת בהשגת חופש פנימי מוחלט, שבו כל החלטה היא זמינה, והאדם יכול לשנות את כיוון חייו באופן מיידי.
האם זה באמת חופש?
כאשר אליעד נשאל אם זהו באמת חופש, הוא מציין כי השאלה הופכת בלתי נתפסת כאשר אדם מגיע למצב של "לא יודע כלום". הוא מסביר כי כאשר אין לאדם שום תפיסה או ידיעה, הוא לא יכול להיאחז בשום דבר, ובכך הוא פתוח לכל אפשרות.
מה הקשר בין הרעיון של אליעד כהן לרצון לסבול או לא לסבול?
אליעד מציין כי חוויות סבל ואושר אינן חייבות להיות קבועות, והאדם צריך להיות מסוגל לבחור להרגיש כל מצב, גם אם מדובר בסבל. היכולת לבחור אם לסבול או להיות מאושר היא חלק מהחופש שבוחר אליעד להציע לאדם. הבחירה החופשית הזו היא עיקרית בתהליך שהוא מציע, שבו כל מחשבה, חוויה ורגש ניתנים לעיבוד ושליטה על ידי האדם.
האם תרגול אינטלקטואלי יכול לשפיע על התהליך הרגשי?
התרגול האינטלקטואלי שמציע אליעד כהן מהווה את הבסיס לשינוי רגשי. אליעד מדבר על תהליך שבו האדם לוקח כל רעיון שהוא בטוח בו, ובאמצעות הצגת ההפכים של אותו רעיון, הוא מונע ממנו להיאחז בו. תהליך זה מגיע לשיאו כאשר האדם מכריז שהוא לא יודע כלום, דבר המוביל אותו לשלב של בחירה חופשית מוחלטת ויכולת הזדהות עם כל רעיון או חוויה.
האם ניתן באמת לבחור הכל, עד לרמת הקיום העצמי?
המצב שבו אדם בוחר את קיומו או את חוויותיו הוא מה שמציג אליעד כהן כ"בחירה חופשית מוחלטת". הוא מתאר מצב שבו אדם יכול להחליט אם להיות קיים או לא, וזו יכולה להיות חווייתו האישית אף אם הוא מודע לכך שהוא קיים.
- מהי הבחירה החופשית המוחלטת?
- איך תרגול אינטלקטואלי משפיע על רגשות?
- מהו חופש פנימי?
- איך להגיע למצב של "לא יודע כלום"?
- האם סבל הוא חלק מהחופש?
- האם אפשר לבחור אם להיות קיים או לא?
מה יוצא למי שמגיע לפה?
אליעד שואל ומסביר: "אני רוצה עכשיו להסביר מה יוצא למי שמגיע לפה, חוץ מכלום." הוא מתייחס לכך שאחת הבעיות החזקות אצל אנשים היא שהם מנסים להיאחז במשהו מוחשי, כי הם רוצים להרגיש שיש להם משהו אמיתי ביד, אך בו - זמנית הוא מדגיש שכאשר הוא נותן לאדם משהו להחזיק בו, הוא מורח עליו שמן כדי שייפול לו כשהוא ילך הביתה. ואם בכל זאת האדם נשאר עם אותו מוצר או רעיון גם בפעם הבאה שהוא בא, הוא יוסיף עוד שמן כדי שייפול שוב.
למה האנשים מנסים להיאחז במשהו?
אליעד מציין שזה לגיטימי לגמרי לרצות להיאחז במשהו. האדם מגיע ואומר: "הנה הממשי שלי, " ומשתדל למצוא אחיזה מוצקה שתתן לו ביטחון. אבל לפי הגישה כאן, גם אם נותנים לו מוצר או רעיון, אין כוונה שישאר בו לאורך זמן. לכן נוצר מצב שנראה כמו בית משוגעים, שבו לא ברור אם יש דבר מוחשי שאפשר להיאחז בו או שאין בכלל.
מה הן התרגולות ומה בסוף מקבלים מהן?
אליעד אומר שהתירגולות שנעשות פה נועדו להביא את האדם להיות אלוהים. ואז הוא מוסיף ושואל: "מה זה אומר להיות אלוהים? לא יודע. אז בוא ניתן כיוון / זווית. מי אמר שזה נכון? אי אפשר לדעת, אבל אני נותן כיוון."
מה פירוש להיות אלוהים?
להיות אלוהים, לפי ההסבר, משמעו להיות מסוגל להכיל הכל: להזדהות עם כל דבר או לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל לכל חוויה. אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו הוא יכול להזדהות עם כל רעיון, וזה כולל היכולת לחשוב שיש דרך וגם היכולת לחשוב שאין דרך, עד הקצה, עד שלא יודעים כלום.
איך זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום?
הוא נותן דוגמה מוחשית: כשאתה בבית, המטרה היא שתוכל להיות מאושר ב - 100 אחוז מזה שאתה לבד, ומאושר ב - 100 אחוז מזה שאתה ביחד. אבל לא רק זה - גם להיות מסוגל לסבול במאה אחוז מזה שאתה לבד או מזה שאתה ביחד, לפי בחירתך. כלומר, שתהיה לך בחירה אם בא לך לסבול או להיות מאושר.
שאלה: למה שמישהו ירצה לסבול?
אליעד עונה שזו שאלה אחרת, אבל לפעמים האדם רוצה לסבול כי בתמורה הוא יכול אחר כך להיות מאושר. אם אדם לא יסבול לעולם, מאיפה הוא יידע לזהות את החוויה של להיות מאושר?
שאלה: האם האדם במהותו רוצה לסבול?
אליעד משיב שגם זה יכול להיות, "למה לא?" הוא אומר שזה נושא אחר, ושאפשר לדבר עליו בנפרד.
האם חייבים לסבול?
הוא מבהיר שהאדם לא חייב לסבול, אלא חייבת להיות לו האופציה לבחור אם הוא רוצה לסבול. זאת אומרת, יש אפשרות להחליט איך להרגיש, ולפי הבחירה הזו האדם יכול להחליט אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע.
האם אפשר לבחור הכל, עד לרמה של להיות קיים או לא קיים?
אליעד מסביר שהאדם יכול להחליט בחוויה שלו מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה, מה הוא חושב, ואפילו אם להיות קיים או לא. הוא מתאר מצב שבו גם אם האדם יודע שהוא קיים, הוא יכול לבחור לא לרצות להיות קיים ולכבות את זה, לפחות בחוויה שלו.
שאלה: המצב שאתה מתאר הוא מצב שבו אתה בוחר הכל - האם אתה נמצא במצב הזה?
אליעד משיב שהוא לא יודע אם הוא בכלל קיים, אז מבחינתו השאלה לא מובנת. ואם שואלים שוב "האם אתה במצב שבו אתה בוחר הכל?" הוא עונה שזה לא משנה באיזה מצב הוא נמצא, אלא יותר חשוב אם האדם ששומע רוצה אופציה כזו, כי אם כן - הוא מוזמן לחפש את הדרך לבדוק אותה.
מה לגבי אדם שלא רוצה שום דבר?
מי שאומר "אני לא רוצה שום דבר, " אז אין לו שום עניין בבחירה כזו. אליעד אומר שאם זה רק מסקרן אותו, ידברו על כך אחר כך. קודם כל הוא רוצה להעביר מסר ספציפי: האדם שרוצה משהו ואין לו, שיעמיק היטב ויבין שהוא עצמו יוצר את החוסר וגם את הרצון.
איך מיישמים זאת?
אליעד אומר שיש אדם שאומר "אני רוצה ואין לי, " ויש אדם שאומר "אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי." כלומר, הוא חווה את אותו מצב אבל מנקודת מבט אחרת.
איך מגיעים ליכולת לבחור כל דבר?
כדי שהאדם יוכל גם לאהוב את עצמו וגם לשנוא את עצמו, וגם להבין שהוא יכול לבחור האם להיות מאושר או לסבול, הוא צריך תרגול אינטלקטואלי שמשפיע על התרגול הרגשי. עושים זאת על ידי לקיחת כל תיאוריה שהאדם בטוח בה והצגת ההפך שלה, ושוב ההפך של ההפך, עד שהאדם מתערער לגמרי ולא יודע כלום.
מה קורה אחרי שמגיעים ל"לא יודע כלום"?
ברגע שהאדם באמת מגיע למצב של "אני לא יודע כלום, " אז יש לו את הזווית שמאפשרת לו לבחור באופן חופשי מה לרצות, מה לאהוב, מה לשנוא ואיך לפעול. הוא יכול לעשות כל דבר, להיות הכי הגיוני או הכי לא הגיוני, להיות נעול על החלטה אחת ואז פתאום להחליט את ההיפך הגמור.
האם זה לא מצב של מחלת נפש?
אליעד אומר שזה דווקא נראה כמו מחלת נפש, חוסר יציבות, אבל הוא קורא לזה "מחלת נפש הכי בריאה."
שני סוגי התהליכים - מה הם?
1. תהליך יחסי: מגיע אדם עם בעיה ספציפית, ואליעד מציע לו לעשות דברים שונים כדי לפתור אותה.
2. התפיסה הכללית: לוקחים את כל הדברים שהאדם בטוח בהם, מזעזעים ומנערים אותם עד הסוף, עד שהכל נופל וגם האדם עצמו נופל - ואז הוא נעלם ונהיה חופשי.
אליעד מוסיף שבני אדם קוראים לזה "חופשי, " אבל האם זה באמת חופשי? זאת כבר שאלה אחרת.
שאלה: האם זה באמת חופש?
אליעד אומר שכאשר מגיעים לסוף, כבר לא מבינים את השאלה. הכל הופך בלתי נתפס, כי אם לא יודעים כלום - אז אין אחיזה בגדר של "כן" או "לא."
דוגמה ליכולת להזדהות עם הכל
אליעד נותן את הדוגמה של להחזיר לפלסטינאים את תל אביב. אחד מוכן למות כדי שלא יחזירו להם, אחר מוכן למות כדי כן להחזיר להם, ויש גם מצב שבו מישהו מוכן למות כדי שהשכן שלו יזכה לגור בתל אביב, למרות שההיגיון בזה לא ברור. הוא רוצה להביא את האדם למצב שהוא יכול להזדהות עם כל מצב רגשי כזה: גם עם הרצון לתת עד הסוף, כמו בקבלה, וגם עם הסירוב הגמור לתת.
למה זה קשור לרצון לסבול או לא לסבול?
אליעד מסביר שהיכולת להזדהות עם כל מצב כוללת גם את היכולת לרצות לסבול, שהיא נראית טירוף, וגם את היכולת לא לרצות לסבול, וכל האפשרויות שביניהן. בסופו של דבר, מדובר בתהליכים רגשיים, וכל החוויה אמורה לעבור גם דרך השכל, כי השכל מאפשר מדידה ובדיקה של רעיון עד הסוף.
איך התרגול השכלי עוזר לחוויה הרגשית?
אם מצליחים לדייק בשכל ברמה של 100 אחוז, אז בסופו של דבר החוויה תסתכרן עם זה. השכל בודק את כל המשמעויות, מציג את כל ההפכים, וכשמבינים בשכל שאפשר לכלול הכל, אז ברמה הרגשית אפשר לעבור לאותו מצב של "להזדהות עם הכל."
סיכום וסיום
אליעד מתאר תהליך עמוק של ערעור על כל הידיעות, עד שלא נשאר לאדם במה להיאחז, ואז נוצרת לו בחירה מלאה לבחור אם לרצות או לא לרצות, להזדהות או לא להזדהות, ולהיות מסוגל לחוות את הכל. יש כאלה שיראו בכך איבוד שפיות או מחלת נפש, אך מהצד הזה זו יכולה להיות "מחלת נפש הכי בריאה, " כי האדם רוכש חופש פנימי מוחלט.
אליעד שואל ומסביר: "אני רוצה עכשיו להסביר מה יוצא למי שמגיע לפה, חוץ מכלום." הוא מתייחס לכך שאחת הבעיות החזקות אצל אנשים היא שהם מנסים להיאחז במשהו מוחשי, כי הם רוצים להרגיש שיש להם משהו אמיתי ביד, אך בו - זמנית הוא מדגיש שכאשר הוא נותן לאדם משהו להחזיק בו, הוא מורח עליו שמן כדי שייפול לו כשהוא ילך הביתה. ואם בכל זאת האדם נשאר עם אותו מוצר או רעיון גם בפעם הבאה שהוא בא, הוא יוסיף עוד שמן כדי שייפול שוב.
למה האנשים מנסים להיאחז במשהו?
אליעד מציין שזה לגיטימי לגמרי לרצות להיאחז במשהו. האדם מגיע ואומר: "הנה הממשי שלי, " ומשתדל למצוא אחיזה מוצקה שתתן לו ביטחון. אבל לפי הגישה כאן, גם אם נותנים לו מוצר או רעיון, אין כוונה שישאר בו לאורך זמן. לכן נוצר מצב שנראה כמו בית משוגעים, שבו לא ברור אם יש דבר מוחשי שאפשר להיאחז בו או שאין בכלל.
מה הן התרגולות ומה בסוף מקבלים מהן?
אליעד אומר שהתירגולות שנעשות פה נועדו להביא את האדם להיות אלוהים. ואז הוא מוסיף ושואל: "מה זה אומר להיות אלוהים? לא יודע. אז בוא ניתן כיוון / זווית. מי אמר שזה נכון? אי אפשר לדעת, אבל אני נותן כיוון."
מה פירוש להיות אלוהים?
להיות אלוהים, לפי ההסבר, משמעו להיות מסוגל להכיל הכל: להזדהות עם כל דבר או לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל לכל חוויה. אליעד רוצה להביא את האדם למצב שבו הוא יכול להזדהות עם כל רעיון, וזה כולל היכולת לחשוב שיש דרך וגם היכולת לחשוב שאין דרך, עד הקצה, עד שלא יודעים כלום.
איך זה בא לידי ביטוי בחיי היומיום?
הוא נותן דוגמה מוחשית: כשאתה בבית, המטרה היא שתוכל להיות מאושר ב - 100 אחוז מזה שאתה לבד, ומאושר ב - 100 אחוז מזה שאתה ביחד. אבל לא רק זה - גם להיות מסוגל לסבול במאה אחוז מזה שאתה לבד או מזה שאתה ביחד, לפי בחירתך. כלומר, שתהיה לך בחירה אם בא לך לסבול או להיות מאושר.
שאלה: למה שמישהו ירצה לסבול?
אליעד עונה שזו שאלה אחרת, אבל לפעמים האדם רוצה לסבול כי בתמורה הוא יכול אחר כך להיות מאושר. אם אדם לא יסבול לעולם, מאיפה הוא יידע לזהות את החוויה של להיות מאושר?
שאלה: האם האדם במהותו רוצה לסבול?
אליעד משיב שגם זה יכול להיות, "למה לא?" הוא אומר שזה נושא אחר, ושאפשר לדבר עליו בנפרד.
האם חייבים לסבול?
הוא מבהיר שהאדם לא חייב לסבול, אלא חייבת להיות לו האופציה לבחור אם הוא רוצה לסבול. זאת אומרת, יש אפשרות להחליט איך להרגיש, ולפי הבחירה הזו האדם יכול להחליט אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע.
האם אפשר לבחור הכל, עד לרמה של להיות קיים או לא קיים?
אליעד מסביר שהאדם יכול להחליט בחוויה שלו מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה, מה הוא חושב, ואפילו אם להיות קיים או לא. הוא מתאר מצב שבו גם אם האדם יודע שהוא קיים, הוא יכול לבחור לא לרצות להיות קיים ולכבות את זה, לפחות בחוויה שלו.
שאלה: המצב שאתה מתאר הוא מצב שבו אתה בוחר הכל - האם אתה נמצא במצב הזה?
אליעד משיב שהוא לא יודע אם הוא בכלל קיים, אז מבחינתו השאלה לא מובנת. ואם שואלים שוב "האם אתה במצב שבו אתה בוחר הכל?" הוא עונה שזה לא משנה באיזה מצב הוא נמצא, אלא יותר חשוב אם האדם ששומע רוצה אופציה כזו, כי אם כן - הוא מוזמן לחפש את הדרך לבדוק אותה.
מה לגבי אדם שלא רוצה שום דבר?
מי שאומר "אני לא רוצה שום דבר, " אז אין לו שום עניין בבחירה כזו. אליעד אומר שאם זה רק מסקרן אותו, ידברו על כך אחר כך. קודם כל הוא רוצה להעביר מסר ספציפי: האדם שרוצה משהו ואין לו, שיעמיק היטב ויבין שהוא עצמו יוצר את החוסר וגם את הרצון.
איך מיישמים זאת?
אליעד אומר שיש אדם שאומר "אני רוצה ואין לי, " ויש אדם שאומר "אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי." כלומר, הוא חווה את אותו מצב אבל מנקודת מבט אחרת.
איך מגיעים ליכולת לבחור כל דבר?
כדי שהאדם יוכל גם לאהוב את עצמו וגם לשנוא את עצמו, וגם להבין שהוא יכול לבחור האם להיות מאושר או לסבול, הוא צריך תרגול אינטלקטואלי שמשפיע על התרגול הרגשי. עושים זאת על ידי לקיחת כל תיאוריה שהאדם בטוח בה והצגת ההפך שלה, ושוב ההפך של ההפך, עד שהאדם מתערער לגמרי ולא יודע כלום.
מה קורה אחרי שמגיעים ל"לא יודע כלום"?
ברגע שהאדם באמת מגיע למצב של "אני לא יודע כלום, " אז יש לו את הזווית שמאפשרת לו לבחור באופן חופשי מה לרצות, מה לאהוב, מה לשנוא ואיך לפעול. הוא יכול לעשות כל דבר, להיות הכי הגיוני או הכי לא הגיוני, להיות נעול על החלטה אחת ואז פתאום להחליט את ההיפך הגמור.
האם זה לא מצב של מחלת נפש?
אליעד אומר שזה דווקא נראה כמו מחלת נפש, חוסר יציבות, אבל הוא קורא לזה "מחלת נפש הכי בריאה."
שני סוגי התהליכים - מה הם?
1. תהליך יחסי: מגיע אדם עם בעיה ספציפית, ואליעד מציע לו לעשות דברים שונים כדי לפתור אותה.
2. התפיסה הכללית: לוקחים את כל הדברים שהאדם בטוח בהם, מזעזעים ומנערים אותם עד הסוף, עד שהכל נופל וגם האדם עצמו נופל - ואז הוא נעלם ונהיה חופשי.
אליעד מוסיף שבני אדם קוראים לזה "חופשי, " אבל האם זה באמת חופשי? זאת כבר שאלה אחרת.
שאלה: האם זה באמת חופש?
אליעד אומר שכאשר מגיעים לסוף, כבר לא מבינים את השאלה. הכל הופך בלתי נתפס, כי אם לא יודעים כלום - אז אין אחיזה בגדר של "כן" או "לא."
דוגמה ליכולת להזדהות עם הכל
אליעד נותן את הדוגמה של להחזיר לפלסטינאים את תל אביב. אחד מוכן למות כדי שלא יחזירו להם, אחר מוכן למות כדי כן להחזיר להם, ויש גם מצב שבו מישהו מוכן למות כדי שהשכן שלו יזכה לגור בתל אביב, למרות שההיגיון בזה לא ברור. הוא רוצה להביא את האדם למצב שהוא יכול להזדהות עם כל מצב רגשי כזה: גם עם הרצון לתת עד הסוף, כמו בקבלה, וגם עם הסירוב הגמור לתת.
למה זה קשור לרצון לסבול או לא לסבול?
אליעד מסביר שהיכולת להזדהות עם כל מצב כוללת גם את היכולת לרצות לסבול, שהיא נראית טירוף, וגם את היכולת לא לרצות לסבול, וכל האפשרויות שביניהן. בסופו של דבר, מדובר בתהליכים רגשיים, וכל החוויה אמורה לעבור גם דרך השכל, כי השכל מאפשר מדידה ובדיקה של רעיון עד הסוף.
איך התרגול השכלי עוזר לחוויה הרגשית?
אם מצליחים לדייק בשכל ברמה של 100 אחוז, אז בסופו של דבר החוויה תסתכרן עם זה. השכל בודק את כל המשמעויות, מציג את כל ההפכים, וכשמבינים בשכל שאפשר לכלול הכל, אז ברמה הרגשית אפשר לעבור לאותו מצב של "להזדהות עם הכל."
סיכום וסיום
אליעד מתאר תהליך עמוק של ערעור על כל הידיעות, עד שלא נשאר לאדם במה להיאחז, ואז נוצרת לו בחירה מלאה לבחור אם לרצות או לא לרצות, להזדהות או לא להזדהות, ולהיות מסוגל לחוות את הכל. יש כאלה שיראו בכך איבוד שפיות או מחלת נפש, אך מהצד הזה זו יכולה להיות "מחלת נפש הכי בריאה, " כי האדם רוכש חופש פנימי מוחלט.
- למה חשוב לערער על הידיעות שלנו?
- כיצד תרגול אינטלקטואלי יכול להשפיע על התהליך הרגשי?
- מהי המשמעות של להרגיש חופשי באמת?
- איך אפשר להכיל בו - זמנית גם סבל וגם אושר?
- האם ניתן לבחור הכל, עד רמת הקיום העצמי?
אליעד: אני רוצה עכשיו להסביר מה יוצא למי שמגיע לפה, חוץ מכלום.
אחת הבעיות הכי חזקות של האנשים פה, שהם מנסים להאחז במשהו, שזה לגיטימי, כי את רוצה בסוף משהו, ואת באה לכאן ואומרת הנה "הממשי" שלי.
מה שקורה פה, שכאשר אני נותן לך משהו להחזיק בו, אני מורח אותו מסביב בשמן, כדי שהוא יפול לך כשתלכי הביתה.
ואם נתתי לך מוצר, אז כאשר את באה פעם הבאה, אני בודק אם עדיין יש לך את המוצר, ואם יש לך אותו אני מוסיף עוד שמן כדי שהוא יפול.
זה נראה כמו בית משוגעים, מה נגמר, יש או אין?
התירגולות שכאן, מה שהן נותנות בסוף, זה להיות אלוהים.
מה זה אומר להיות אלוהים? לא יודע. אז בוא ניתן כיוון / זווית.
מי אמר שזה נכון, אי אפשר לדעת, אני נותן כיוון.
להיות אלוהים הכוונה להיות מסוגל להכיל הכל.
להיות מסוגל להזדהות עם הכל, לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל להכל.
אני רוצה להביא את הבן אדם שהוא יוכל להזדהות עם כל רעיון.
לדוגמא, הוא שאל אותי מקודם מה אני מוכר? מה הדרך? ואני בחרתי לתת לו תשובה. לצורך העניין אני הייתי יכול להזדהות עם כל תשובה שבחרתי, עד הקצה שלה. הייתי יכול להזדהות עם תשובה שיש דרך, וגם עם תשובה שאין דרך עד הקצה, עד שנגיע ללא יודע כלום.
ברמה היותר מוחשית, למשל כשאתה נמצא בבית, אני רוצה להביא אותך למצב, שאתה יכול להיות מאושר מאה אחוז מזה שאתה לבד, מאושר מאה אחוז מזה שאתה ביחד, מסוגל לסבול מאה אחוז מזה שאתה לבד ומסוגל לסבול מזה שאתה ביחד במאה אחוז. אתה יכול לבחור אם בא לך לסבול או להיות מאושר.
שאלה: למה שמשהו ירצה לסבול.
אליעד: זאת שאלה אחרת, למשל, אם אתה סובל, בתמורה אתה יכול אחר כך להיות מאושר, אם אף פעם לא תסבול, איך תהיה מאושר?
שאלה: למה לסבול? האם האדם במהותו רוצה לסבול?
אליעד: גם. למה לא. זה נושא אחר, שנדבר עליו אחר כך.
האדם צריך להיות מסוגל לבחור לרצות לסבול. הוא לא חייב לסבול, אך הוא חייב את האופציה לרצות לסבול. האופציה לבחור מה האדם מעדיף.
הוא מחליט האם אני רוצה עכשיו להרגיש טוב או להרגיש רע, והוא עכשיו מחליט מה הוא מרגיש.
ולא רק שהוא מחליט מה להרגיש, יש לו בחירה גם מה לרצות, מה לחשוב, וגם בחירה האם להיות קיים או לא. בתוכו הוא יכול לבחור מה הוא רוצה.
זה נותן לך בחירה מלאה על הכל. בחוויה שלך אתה בוחר האם להיות קיים או לא להיות קיים. אפילו שאתה יודע שאתה קיים, אתה יכול להחליט אני לא רוצה להיות קיים ולכבות את זה.
שאלה: המצב שאתה אומר שאתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה?
אליעד: לא, אני תכף אתן לך את התשובה. אני רוצה להתמקד ברעיון ספציפי.
אני לא יודע אם אני קיים, אז איך אתה יכול לשאול אותי אם אני במקום הזה. אני בכלל לא מבין את השאלה שלך.
שאלה: אתה אומר שיש מצב שבו אתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה?
אליעד: זה לא משנה באיזה מצב אני, אני אומר לך יש פה מאה שקל, אתה רוצה תבדוק.
אני דברתי על משהו, האם היית רוצה אופציה כזאת שתוכל לבחור?
שאלה: אני לא רוצה שום דבר.
אליעד: אז מה אכפת לך?
שאלה: זה מסקרן אותי.
אליעד: אז בשביל הסקרנות אני אסביר לך אחר כך, אני רוצה להמשיך במסר הספציפי.
האדם חווה למשל שהוא רוצה משהו ואין לו אותו, האם אתה יודע למה אין לך אותו? אם תסתכל עמוק עמוק, אתה תראה שאתה עושה שלא יהיה לך, ואתה עושה שתרצה שיהיה לך.
יש אדם שאומר אני רוצה ואין לי, ויש אדם שאומר אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי. אז הוא חווה זאת ממקום אחר.
איך מגיעים לסיפור הזה? איך מגיעים ליכולת לאהוב את עצמך, לשנוא את עצמך, הכל נכנס פנימה, מה שרוצים.
על ידי התירגול האינטלקטואלי, שמשפיע על התירגול הריגשי, כי חייבים לעשות זאת ביחד - של הדבר והיפוכו.
לאדם יש תיאוריה שהוא בטוח בה, ואז מסבירים לו את ההפך, ושוב את ההיפך של זה, ושוב ההפך של זה, בסוף הוא מגיע למצב שבו הוא אומר נכנעתי, אני לא יודע כלום. ואם שואלים אותו האם אתה בטוח שאתה לא יודע כלום, אם הוא ממשיך לחשוב הוא עדיין תקוע. האדם בסוף מגיע למצב שהוא באמת לא יודע כלום. וכשישאלו אותו שאלה, יכול להיות שיענה או לא אבל זה משהו אחר.
כשאדם מגיע למצב הזה, אז יש לו את הזווית שממנה הוא יכול לרצות, לא לרצות, יכול לאהוב, לא לאהוב, לעשות דבר הגיוני לא הגיוני, יכול מה שהוא רוצה. וכשהוא מחליט דבר אחד, הוא יכול להחליט שבשום אופן הוא לא יחליט אחרת, ואחרי שנייה להחליט בדיוק הפוך.
זה נקרא מחלת נפש, אדם לא יציב, אז מה? זאת מחלת נפש הכי בריאה.
אני רוצה להסביר שוב את הרעיון, יש כאן שני סוגי תהליכים. יש תהליכים יחסיים, שבא אדם עם בעייה, ואני מציע לו לעשות דברים כדי לפתור את הבעיה. ויש גם את התפיסה הכללית שאומרת שאם אתה לוקח את כל הדברים שאתה בטוח בהם, ואתה מזעזע אותם ומנער אותם חזק חזק, בסוף נופל הכל, וגם אתה נופל, ואתה נעלם, ואז אתה חופשי.
בני אדם קוראים לזה חופשי, האם זה באמת חופשי? זאת שאלה אחרת.
שאלה: האם זה חופשי?
אליעד: כאשר אתה בסוף אתה לא מבין את השאלה.
לדוגמא, האם צריך להחזיר לפלסטינאים את תל אביב? אחד יגיד אני מוכן למות כדי לא להחזיר להם את תל אביב. אחר יגיד אני מוכן למות כדי להחזיר להם את תל אביב. כמו המחבל שמוכן למות כדי שהשכן שלו יזכה להיות בתל אביב. ומה ההיגיון בזה שאתה תמות כדי שהשכן שלך יגור בתל אביב? וגם מי אמר שהוא יקבל? ואני רוצה להביא את האדם למצב שהוא יוכל להזדהות עם זה. שהוא יוכל להבין את ההיגיון הזה. דרך אגב זה הרצון לתת הכי גדול כמו בקבלה. למעשה המקובלים הכי גדולים אלו המתאבדים. הוא מפוצץ את עצמו, הופך את עצמו לכלום, כדי להתחבר לאלוהים.
מצד אחד האדם יכול להזדהות עם זה, ומצד שני - אני לא רק שלא מוכן לתת לו את תל אביב, אני מוכן למות כדי שהוא יהיה במקום אחר. היכולת להתחבר לכל המצבים הרגשיים האלו, היכולת להגיד אני רוצה לסבול, שזה נשמע טירוף, היכולת להגיד אני לא רוצה לסבול, וכל הואריציות השונות, אלו תהליכים רגשיים, כי בסוף צריך להרגיש את זה, אלא מה אם אתה עושה זאת במדיטציה, אחר אתה יוצא מהמדיטציה ושכחת, אבל אם אתה עושה זאת בשכל, השכל זה דבר מדיד, אפשר למדוד האם יש לך תשובה או אין לך תשובה, אפשר להתפס למילים, לבדוק מה המשמעות, עד שתגיע לרמת דיוק של מאה אחוז, ואם תצליח לסכרן את זה, אז בחוויה שלך תוכל להסתכרן עם כל דבר. זה תהליך שכלי שבסופו של דבר אתה יכול להזדהות עם כל דבר.
אחת הבעיות הכי חזקות של האנשים פה, שהם מנסים להאחז במשהו, שזה לגיטימי, כי את רוצה בסוף משהו, ואת באה לכאן ואומרת הנה "הממשי" שלי.
מה שקורה פה, שכאשר אני נותן לך משהו להחזיק בו, אני מורח אותו מסביב בשמן, כדי שהוא יפול לך כשתלכי הביתה.
ואם נתתי לך מוצר, אז כאשר את באה פעם הבאה, אני בודק אם עדיין יש לך את המוצר, ואם יש לך אותו אני מוסיף עוד שמן כדי שהוא יפול.
זה נראה כמו בית משוגעים, מה נגמר, יש או אין?
התירגולות שכאן, מה שהן נותנות בסוף, זה להיות אלוהים.
מה זה אומר להיות אלוהים? לא יודע. אז בוא ניתן כיוון / זווית.
מי אמר שזה נכון, אי אפשר לדעת, אני נותן כיוון.
להיות אלוהים הכוונה להיות מסוגל להכיל הכל.
להיות מסוגל להזדהות עם הכל, לא להזדהות עם שום דבר, להיות מסוגל להכל.
אני רוצה להביא את הבן אדם שהוא יוכל להזדהות עם כל רעיון.
לדוגמא, הוא שאל אותי מקודם מה אני מוכר? מה הדרך? ואני בחרתי לתת לו תשובה. לצורך העניין אני הייתי יכול להזדהות עם כל תשובה שבחרתי, עד הקצה שלה. הייתי יכול להזדהות עם תשובה שיש דרך, וגם עם תשובה שאין דרך עד הקצה, עד שנגיע ללא יודע כלום.
ברמה היותר מוחשית, למשל כשאתה נמצא בבית, אני רוצה להביא אותך למצב, שאתה יכול להיות מאושר מאה אחוז מזה שאתה לבד, מאושר מאה אחוז מזה שאתה ביחד, מסוגל לסבול מאה אחוז מזה שאתה לבד ומסוגל לסבול מזה שאתה ביחד במאה אחוז. אתה יכול לבחור אם בא לך לסבול או להיות מאושר.
שאלה: למה שמשהו ירצה לסבול.
אליעד: זאת שאלה אחרת, למשל, אם אתה סובל, בתמורה אתה יכול אחר כך להיות מאושר, אם אף פעם לא תסבול, איך תהיה מאושר?
שאלה: למה לסבול? האם האדם במהותו רוצה לסבול?
אליעד: גם. למה לא. זה נושא אחר, שנדבר עליו אחר כך.
האדם צריך להיות מסוגל לבחור לרצות לסבול. הוא לא חייב לסבול, אך הוא חייב את האופציה לרצות לסבול. האופציה לבחור מה האדם מעדיף.
הוא מחליט האם אני רוצה עכשיו להרגיש טוב או להרגיש רע, והוא עכשיו מחליט מה הוא מרגיש.
ולא רק שהוא מחליט מה להרגיש, יש לו בחירה גם מה לרצות, מה לחשוב, וגם בחירה האם להיות קיים או לא. בתוכו הוא יכול לבחור מה הוא רוצה.
זה נותן לך בחירה מלאה על הכל. בחוויה שלך אתה בוחר האם להיות קיים או לא להיות קיים. אפילו שאתה יודע שאתה קיים, אתה יכול להחליט אני לא רוצה להיות קיים ולכבות את זה.
שאלה: המצב שאתה אומר שאתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה?
אליעד: לא, אני תכף אתן לך את התשובה. אני רוצה להתמקד ברעיון ספציפי.
אני לא יודע אם אני קיים, אז איך אתה יכול לשאול אותי אם אני במקום הזה. אני בכלל לא מבין את השאלה שלך.
שאלה: אתה אומר שיש מצב שבו אתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה?
אליעד: זה לא משנה באיזה מצב אני, אני אומר לך יש פה מאה שקל, אתה רוצה תבדוק.
אני דברתי על משהו, האם היית רוצה אופציה כזאת שתוכל לבחור?
שאלה: אני לא רוצה שום דבר.
אליעד: אז מה אכפת לך?
שאלה: זה מסקרן אותי.
אליעד: אז בשביל הסקרנות אני אסביר לך אחר כך, אני רוצה להמשיך במסר הספציפי.
האדם חווה למשל שהוא רוצה משהו ואין לו אותו, האם אתה יודע למה אין לך אותו? אם תסתכל עמוק עמוק, אתה תראה שאתה עושה שלא יהיה לך, ואתה עושה שתרצה שיהיה לך.
יש אדם שאומר אני רוצה ואין לי, ויש אדם שאומר אני עכשיו רוצה לרצות את זה, ואני עכשיו רוצה שזה לא יהיה לי. אז הוא חווה זאת ממקום אחר.
איך מגיעים לסיפור הזה? איך מגיעים ליכולת לאהוב את עצמך, לשנוא את עצמך, הכל נכנס פנימה, מה שרוצים.
על ידי התירגול האינטלקטואלי, שמשפיע על התירגול הריגשי, כי חייבים לעשות זאת ביחד - של הדבר והיפוכו.
לאדם יש תיאוריה שהוא בטוח בה, ואז מסבירים לו את ההפך, ושוב את ההיפך של זה, ושוב ההפך של זה, בסוף הוא מגיע למצב שבו הוא אומר נכנעתי, אני לא יודע כלום. ואם שואלים אותו האם אתה בטוח שאתה לא יודע כלום, אם הוא ממשיך לחשוב הוא עדיין תקוע. האדם בסוף מגיע למצב שהוא באמת לא יודע כלום. וכשישאלו אותו שאלה, יכול להיות שיענה או לא אבל זה משהו אחר.
כשאדם מגיע למצב הזה, אז יש לו את הזווית שממנה הוא יכול לרצות, לא לרצות, יכול לאהוב, לא לאהוב, לעשות דבר הגיוני לא הגיוני, יכול מה שהוא רוצה. וכשהוא מחליט דבר אחד, הוא יכול להחליט שבשום אופן הוא לא יחליט אחרת, ואחרי שנייה להחליט בדיוק הפוך.
זה נקרא מחלת נפש, אדם לא יציב, אז מה? זאת מחלת נפש הכי בריאה.
אני רוצה להסביר שוב את הרעיון, יש כאן שני סוגי תהליכים. יש תהליכים יחסיים, שבא אדם עם בעייה, ואני מציע לו לעשות דברים כדי לפתור את הבעיה. ויש גם את התפיסה הכללית שאומרת שאם אתה לוקח את כל הדברים שאתה בטוח בהם, ואתה מזעזע אותם ומנער אותם חזק חזק, בסוף נופל הכל, וגם אתה נופל, ואתה נעלם, ואז אתה חופשי.
בני אדם קוראים לזה חופשי, האם זה באמת חופשי? זאת שאלה אחרת.
שאלה: האם זה חופשי?
אליעד: כאשר אתה בסוף אתה לא מבין את השאלה.
לדוגמא, האם צריך להחזיר לפלסטינאים את תל אביב? אחד יגיד אני מוכן למות כדי לא להחזיר להם את תל אביב. אחר יגיד אני מוכן למות כדי להחזיר להם את תל אביב. כמו המחבל שמוכן למות כדי שהשכן שלו יזכה להיות בתל אביב. ומה ההיגיון בזה שאתה תמות כדי שהשכן שלך יגור בתל אביב? וגם מי אמר שהוא יקבל? ואני רוצה להביא את האדם למצב שהוא יוכל להזדהות עם זה. שהוא יוכל להבין את ההיגיון הזה. דרך אגב זה הרצון לתת הכי גדול כמו בקבלה. למעשה המקובלים הכי גדולים אלו המתאבדים. הוא מפוצץ את עצמו, הופך את עצמו לכלום, כדי להתחבר לאלוהים.
מצד אחד האדם יכול להזדהות עם זה, ומצד שני - אני לא רק שלא מוכן לתת לו את תל אביב, אני מוכן למות כדי שהוא יהיה במקום אחר. היכולת להתחבר לכל המצבים הרגשיים האלו, היכולת להגיד אני רוצה לסבול, שזה נשמע טירוף, היכולת להגיד אני לא רוצה לסבול, וכל הואריציות השונות, אלו תהליכים רגשיים, כי בסוף צריך להרגיש את זה, אלא מה אם אתה עושה זאת במדיטציה, אחר אתה יוצא מהמדיטציה ושכחת, אבל אם אתה עושה זאת בשכל, השכל זה דבר מדיד, אפשר למדוד האם יש לך תשובה או אין לך תשובה, אפשר להתפס למילים, לבדוק מה המשמעות, עד שתגיע לרמת דיוק של מאה אחוז, ואם תצליח לסכרן את זה, אז בחוויה שלך תוכל להסתכרן עם כל דבר. זה תהליך שכלי שבסופו של דבר אתה יכול להזדהות עם כל דבר.
050-3331-331