מדוע אנשים מתנגדים לאירועים לא נעימים?

אנשים באופן טבעי מתנגדים למצבים לא נעימים, כגון כאב, רעב, פחד או סכנה, כי אלה מצבים שגורמים לסבל ומצוקה. אליעד כהן מסביר שההתנגדות הזאת היא תגובה טבעית ואפילו הכרחית. הוא מדגיש שאין בכוונתו לומר שהרע הוא טוב או שצריך לקבל אירועים לא נעימים בהשלמה פסיבית. להפך, הוא מבהיר שצריך להמשיך להתנגד, להיאבק ולהימנע מכאב, מפחד ומסכנות ככל האפשר. לדוגמה, אם יש אש, האדם אמור לברוח ממנה ולא לקבל אותה כמציאות נעימה.

מהי הפרספקטיבה הנוספת שמציג אליעד כהן לגבי קבלה והתנגדות?

אליעד כהן מוסיף שישנה פרספקטיבה נוספת ועמוקה יותר, מעבר להתנגדות ולקבלה המוכרות. זוהי נקודת מבט שמאפשרת לאדם להכיל את המציאות באופן שקט ופנימי יותר, מתוך הבנה שיש רובד נוסף שבו הדברים הם מעבר ל"טוב" ו"רע". זו לא גישה שמחליפה את הצורך בהתנגדות, אלא כזו שמעניקה לאדם שקט פנימי עמוק יותר. למשל, הוא מסביר שאפשר לברוח מאש ועדיין להכיל את עצם העובדה שרע לך מזה שאתה חייב לברוח. כלומר, גם כשאתה נאלץ להתנגד ולפעול, עדיין יש רובד נוסף שבו אתה מקבל את עצם המאבק והקושי שלך.

מהי המשמעות של קבלה אמיתית לפי אליעד כהן?

אליעד מדגיש שקבלה אמיתית איננה פאסיביות או ויתור על התנגדות למשהו שמזיק לך. קבלה אמיתית משמעותה להבין ולהכיל את כל הרגשות והתגובות שלך למציאות, מבלי לנסות לשנות או להכחיש אותן. כלומר, האדם יכול לקבל את העובדה שרע לו, שהוא סובל או שיש לו כאב, מבלי להכחיש או לנסות להעמיד פנים שזה בעצם "טוב". הוא נותן דוגמה שאדם בורח מאש משום שרע לו, אך הוא יכול לקבל את עצם העובדה הזו - את המציאות שגורמת לו לברוח ואת הכאב שנגרם לו מהמצב.

מדוע חוסר רצון לברוח מאירועים רעים נחשב לפי אליעד לטוב יותר?

אליעד כהן טוען שבאופן אידיאלי, אילו האדם היה מסוגל באמת ובאופן פנימי ועמוק להכיל את הכל, כולל את הכאב והסבל, היה לו טוב יותר מאשר לברוח מהמציאות הלא נעימה. לדוגמה, כאשר אדם מצליח לברוח מאש, לכאורה הוא פתר לעצמו בעיה זמנית, אך למחרת הוא שוב יידרש להתמודד עם בעיות חדשות כמו להשיג אוכל או למצוא מחסה. אליעד טוען שאילו האדם היה יכול באמת לקבל הכל בצורה מוחלטת, הוא היה חווה פחות סבל ופחות דאגה. הבריחה עצמה יוצרת צורך מתמיד להמשיך ולפעול כדי להימנע מסבל נוסף.

האם בעלי חיים חווים את המציאות כמו בני אדם לפי אליעד כהן?

לגבי בעלי חיים, אליעד מסביר שגם הם מתנגדים לכאב ולסבל. כאשר בעל חיים מותקף או נמצא במצב מסוכן, הוא באופן אינסטינקטיבי בורח. אך ההבדל המרכזי הוא שלבעלי החיים אין את אותה תודעה או מודעות פנימית שיש לבני אדם. בעוד שבני אדם יכולים להבין את התגובה שלהם ולהכיל אותה במובן עמוק יותר, בעלי חיים פועלים בצורה אינסטינקטיבית. כלומר, אליעד מדגיש שלמרות שההתנגדות עצמה דומה, ההבנה והמודעות האנושית מאפשרות לאדם להכיל את המצב גם ברמה של שקט פנימי, מעבר לתגובה האינסטינקטיבית.

איך הגישה של אליעד כהן יכולה לשפר את איכות החיים?

אליעד כהן מסביר שהגישה שלו לא נועדה לשנות את המציאות עצמה, אלא לשנות את האופן שבו האדם חווה את החיים. אם אדם מבין ומכיל את העובדה שהמציאות כוללת בתוכה גם דברים רעים, לא מתוך ויתור אלא מתוך מודעות עמוקה לכך שהעולם הוא מעבר לטוב ולרע, הוא יחווה את החיים בצורה אחרת. זה אומר שהוא יחוש פחות סבל נפשי ופחות התנגדות פנימית, ובכך איכות החיים שלו תשתפר. אליעד מדגיש כי האדם ימשיך להתנגד לדברים רעים באופן מעשי, אך הוא יוכל ליהנות מהחיים בצורה עמוקה יותר, כשהוא אינו תלוי לחלוטין בהבחנות שבין טוב לרע.