... איש אמת בשלמות - גם על ידי היצמדות אל אמת שקרית! מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לא לשקר בכלל! וכל זמן שהאדם משקר לעצמו אפילו קצת ואפילו בטעות ומתוך חוסר ידיעה וכל תירוץ אחר, עדיין האדם נאחז בנפרדות ובחיסרון, ... זמן שהאדם עצמו, לא בוחר להתחבר רק אל האמת המוחלטת בלבד, הרי שהוא בעצם בוחר להמשיך לחיות מתוך שקר, והוא אינו איש אמת כלל, ביחס לאיש אמת באמת. ואעפכ, ככל שהאדם מתקרב יותר ויותר אל האמת באשר היא, גם אם היא שגויה חלקית שקרית סובייקטיבית וכיוב, זה עצמו מקרב את האדם אל האמת האמיתית. כי לשקרים יש סוף. ובסוף שלהם, יש את האמת האמיתית. ולכן על האדם להתמיד בכל כוחו להיצמד אל האמת האמיתית ביותר שהוא מכיר, גם אם היא לא האמת לאמיתה. ועל ידי זה בסופו של דבר, האמת ממיסה את השקר של האדם, והאדם רואה שהכל מושלם ממש. ...

... שאיש אמת, לא אומר דבר שהוא אינו אמת וכיוב. ואלו שנאחזים במחשבתם בצורה החיצונית של איש אמת, הם אנשי שקר. כי איש אמת, הוא אך ורק כאשר יש לאדם רצון אחד ויחיד, והוא להיצמד לידיעת האמת, למען ידיעת האמת. וזהו איש אמת. כי איש אמת, הוא לא זה, שאינו משקר, והוא לא זה, שעושה כך או אחרת. כי זו לא המהות של איש האמת. כי כאשר האדם הוא איש אמת באמת, אז ממילא הוא לא משקר. אבל אלו רק הסימפטומים של איש האמת. אך איש האמת עצמו, הוא איש אמת, לא בגלל ההתנהגות החיצונית שלו, אלא בגלל המהות הפנימית שלו. ולכן, מי שרוצה להיות איש אמת, עליו ... אחד חשוב לו בחיים, וזאת, ידיעת האמת, למען ידיעת האמת. כי מי שהאמת חשובה לו למען סיבות כלשהן, הוא איש של שקר. ומי שמתנהג כמו איש אמת, אבל האמת היא לא הדבר היחיד שחשוב לו, גם הוא איש של שקר. ואפילו מי שמאמין בדבר שהוא אמת, גם הוא איש של שקר, כל זמן שאין ידיעה מוחלטת של האמת. כי האמת, היא פנימית בלבד. ולהיות איש אמת, יש לזה רק פירוש אחד, והוא, שהאדם רוצה לדעת את האמת, כדי לדעת את האמת. ועל ידי זה שהאדם ...

... של צורה. אבל מי שהוא אוהב את המציאות בתנאים מסוימים ובצורות מסוימות, הוא מקבל את עונשו, בכך שתמיד רע לו. כי הוא יכול לשקר כרצונו ולנסות לומר שטוב לו, אבל ...

... ועל זה שרע לו, עליו לקחת בחשבון את האפשרות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שהשכל שלו אומר לו, זה הכל שקר . ועל האדם להבין, שיכול להיות שהוא ככ טועה, עד שאפילו זה שנדמה לו שהוא קיים, גם זאת ... כאילו הוא מבין ויודע, והוא אפילו אינו יודע, מהו האני שלו. כי זהו עולם הטעות, שכולם נדמה להם שהם משקרים את כולם. ובאמת, האדם משקר, רק את עצמו. כי השקר, הוא רק בתוך האדם עצמו. ומי שלא ישקר את עצמו בכלל, יראה שאין בעולם הזה שום שקר כלל, ושהכל מושלם כפי מה שהוא. וכמה מסכן האדם, שמספר לכולם כמה טוב לו, ואיך הוא הצליח ... ביניהן. דהיינו, מעשה שטן, שיוצר חיסרון. ואעפכ, הרע הזה, הוא טוב מאוד, עבור מי שיודע, שהוא אלוהים שקרי. דהיינו, שיש שלמות בכל חיסרון. כי ריבוי הנפרדות, הוא דווקא טוב מאוד, עבור מי שזוכה ... שיכול להיות שהוא טועה לגמרי, ושכל מה שנדמה לו שהוא לא משוגע ושהוא קצת חכם, הרי שאולי זה הכל שקר לגמרי, ואולי הוא כן טועה לגמרי. ומצד האמת, כל המחשבות של האדם, הן גם שיגעון. כי מצד ... יוצר את הנפרדות שיש אצל האדם, בין יש לבין אין, על ידי האמונה. כי רק האמונה, מאפשרת את הקיום של השקר. כי בלי אמונה, יש רק הבנה של אמת שהכל אחד מושלם. וכנל, למרות שהרע והאמונה השגויה, היא ...

... לשאלות - גם אם אין תשובה, עדיין יש שאלה - למה כל התשובות, הן שקר? והעניין הוא, כי לפעמים נדמה לאדם שאין תשובה, דהיינו, שאי אפשר להבין את המציאות בשום דרך, ושבכל מקרה תמיד תהיה עוד שאלה. ואז האדם בטעותו, חושב להשקיט בכך את הרצון שלו להבין את המציאות. ובפועל, זה לא עובד. משום, שזאת לא האמת. כי ראשית כל, במקרה לגמרי דווקא כן יש תשובה. כי כל השאלות, מובילות בסופו של דבר לשכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. וזה נכון שאין תשובה, אבל יש הבנה, שבה אין שום שאלה כלל. כי כל התשובות היחסיות, הן תשובות של שקר. והאדם לעולם לא מצא לא מוצא ולא ימצא שום תשובה של אמת. וכל כולל כל התשובות שבעולם, הן תשובות חלקיות של שקר . משום, שכל התשובות כולן, נשענות על חוקי הלוגיקה והשכל של האדם. ולכן הן לא תשובה כלל. כי תמיד אפשר להמשיך ולשאול את אותה השאלה ממש, ... ולחקור ולדרוש את האמת. האם באמת, היש והאין נפרדים זה מזה, או לא? כי אם הם לא נפרדים זה מזה, אז כל השאלות כולן, לא באמת קיימות. וכל זמן שהאדם לא יבין, שהיש והאין הם אחד, הוא ימשיך לשקר ולענות את עצמו בשאלות ותשובות של שקר. שהן כולן אחיזתן, בטעות הנפרדות של היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ...

... האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות האמיתית. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמת בעצמו, הוא לא ...

השקרים הקטנים, שמסתירים את השקרים הגדולים ויוצרים סבל גדול - מהם? והעניין הוא, כי האדם מטעה את עצמו מכף רגל ועד ראש. והשקר הלא מודע הראשון והבסיסי ביותר של האדם, הוא חווית האני הנפרד שלו. שלאדם זה נראה כאמת הקיום הנפרד שלו, למרות שבאמת האדם לא קיים כלל כישות עצמאית ונפרדת, אלא הקיום של ... רחוק מהשלמות של המציאות, למרות שהוא באחדות איתה. ואחכ יש את חווית הזמן והמקום השגויה של האדם. שגם היא נובעת מהשקר הלא מודע הבסיסי ביותר של האדם, שהוא ההפרדה שהאדם עושה בין היש לבין האין. ועל בסיס השקרים הפנימיים האלו, האדם חי את כל חייו, מתוך מחשבות שונות ומשונות. והנה, כל אדם באשר הוא, יש לו שקרים קטנים שהוא משקר את עצמו, ושהוא מודע אליהם. והאדם שהוא טועה, הוא מזלזל בשקרים הקטנים האלו, והם נדמים בעיניו כשקרים קטנים, שאינם גורמים כל נזק, למרות שבאמת הם שקרים מאוד גדולים, שהם מכסים את השקרים הגדולים יותר. כי מי שרוצה להתחבר לאמת של אחדות המציאות ולהבין ולחוות אותה בשלמות, עליו לזכך את עצמו לגמרי מכל שקר שהוא. ומי שלא מתמודד ומסיר מעצמו את השקרים הקטנים, הוא בעצם משריש ומחזק בתוכו את השקרים הגדולים. ובלי להתמודד עם השקרים הקטנים, אי אפשר להתמודד עם השקרים הפנימיים הרחבים והעמוקים יותר, שנמצאים ברובד הפנימי ביותר של האדם. ובפועל, על האדם לגלות אפס אחוזי סבלנות, כלפי כל שקר אמונה באשר הם. ואפילו שינוי כחוט השערה מהאמת, לכל צד שהוא, גם הוא שקר. ועל האדם למסור את נפשו ממש, להיצמד לאמת. דהיינו, לברר את האמת לגבי המחשבות והאמונות שלו ותפישת המציאות שלו, האם הם אכן משקפים את האמת עפ מה שהיא באמת, או לא. עד שבסופו של דבר, האדם מזכך את עצמו לגמרי, והאמת הגדולה והפנימית ביותר מתגלה, שהכל אחד ממש. וזכור! שקר קטן, יוצר סבל גדול! ...

... גם אם יראו לו את האמת מול עיניו, הוא ישקר ויאמר שהוא צודק, למרות שזה שקר גמור. והכל, זה רק בגלל הרצון של ... לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפכ, כאשר ... מנצח תמיד, לא משום שהוא רוצה לנצח ושהוא משקר כדי לנצח, אלא משום שהוא נצמד אל ... של האדם. כי האדם רוצה לנצח ולכן הוא משקר . וכדי לנצח, האדם נאחז באמת מצומצמת. כי גם השקר, אין לו שום חיות, בלי שום אמת כלל. ובכל שקר, יש קצת אמת. והאדם נאחז בדעתו ...

... את השקר, גם אם אינך יודע איך להתגבר עליו כפי שכבר ביארתי, כל הצרות שיש לאדם בחיים, כולן נובעות רק משום שהאדם מטעה ומשקר את עצמו. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה חווה את התמונה המלאה של המציאות, שבה הכל אחד ממש, ואז ממילא לא שייך לסבול בגלל תחושת רע. והנה, ישנם מצבים, שהאדם מבין שאכן הוא גורם לעצמו לסבול בגלל השקרים שלו, ואעפכ הוא ממשיך לשקר. וזה משום, שהאדם מפחד לומר את האמת. כי האדם מפחד, שאם הוא יהיה איש אמת, אולי המציאות תהיה רעה. ולמרות שהאדם מבין (באופן חלקי), שהשקר הוא זה שיוצר את הרע, הרי שהשקרים של האדם מגנים עליו בעיניו. והאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בשקרים שלו, שמא יקרה לו משהו רע. וזה למרות שבאמת, השקרים, הם אלו שאחראים לכך שהאדם מרגיש רע. ולפעמים האדם מבין את כל זה, ואעפכ הוא ממשיך לשקר בגלל שהוא מפחד להיות רק אמיתי. והשאלה היא, מה עושים במקרה כזה? וכפי שכבר ביארתי, שקר באופן מודע, הוא עדיף, מאשר שקר באופן בלתי מודע. כי העיקר הוא, שהאדם לא ישקר את עצמו. כי כאשר האדם משקר את עצמו, בלי שהוא מודע לכך ובלי שהוא יודע במה בדיוק הוא משקר את עצמו, אז הוא סובל באמת. וגם אם האדם נאלץ לשקר מסיבה כלשהי, על האדם להיות איש אמת עם עצמו, ולומר לעצמו את האמת לגבי השקרים שלו. ובפועל, כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מבין שהוא משקר, אך אין לו מושג איך לצאת מהשקרים שלו, אז ראשית כל, האדם חייב להביא לרמת המודעות שלו, את הסיבה האמיתית שבגללה הוא משקר. ועל האדם לנסות לגלות ולהבין בדיוק, מהו הדבר שגורם לו לשקר. כי על האדם להיות אמיתי כמה שיותר עם עצמו. ועל האדם להבין עם עצמו, למה באמת הוא משקר. וגם אם האדם ממשיך לשקר, לפחות שיבין באמת, למה באמת הוא משקר?! כי ההבנה של האמת, שהאדם מבין למה באמת הוא משקר, היא הורגת את השקר. והשקר ימות מעצמו, על ידי התגלות האמת באשר היא. וכל אמת באשר היא שהאדם מגלה אותה, היא הורגת את השקרים כולם. ועל האדם להיאחז כמה שיותר באמת, ולדעת, שכל פיסת אמת שבה הוא נאחז, היא גורמת לשקר להיעלם מעצמו. ולכן, על האדם להיות אמיתי כמה שיותר בכלל, ובפרט להבין את האמת, למה באמת הוא משקר. והאמת הזאת, היא בעצמה תגרום לשקר להיעלם מעצמו, וללא כל מאמץ נוסף. ובנוסף, גם אם האדם משקר מסיבות שונות, על האדם להיות מודע לצורת ה

... שלו, ולמה יש סבל, שהאדם מוכן לסבול אותו בשקט? והעניין הוא, כי מצד האמת הפנימית ביותר, הסבל הוא טוב מאוד. אבל מצד הנפרדות, האדם מוכן לסבול, רק בגלל השקרים שלו. כי האדם לא באמת רוצה לסבול. וכאשר יש לאדם סבל שהוא לא נלחם בו, זה רק משום שהאדם משקר את עצמו, בכך שהוא אומר לעצמו, שהוא לא יכול לנצח את הרע. כי אם האדם היה חושב, שהוא כן יכול לנצח את הרע ולחיות טוב באמת תמיד, אז הוא היה ... עושה את זה. אבל האדם מטעה את עצמו סתם, ואומר לעצמו שהוא לא באמת יכול לנצח את הרע. ועל ידי זה האדם נופל לייאוש, והרע ממשיך לאכול את בשרו. ולמה האדם משקר את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לנצח את הרע? משום שמצד האמת, האדם יכול בקלות להתגבר על כל הרע שבעולם. ואיך? על ידי שימוש בכוח ... כלל. אבל האדם בוחר בבחירה חופשית, להתייחס אל המציאות בצורה של נפרדות, ועל ידי זה הוא סובל. והאדם ככ רוצה לסבול, עד שבכל פעם שהוא סובל, הוא טורח גם לשקר את עצמו, ולומר לעצמו שהוא לא יכול להתגבר על הסבל. וזה למרות שהאדם עצמו יוצר את הסבל, בכל רגע ורגע מחדש. וכל זה, כדי שהאדם יוכל להמשיך ...