... ואם היה לאדם שכל של אמת, הוא לא היה מחפש את האמת בכלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום אמת כלל, יותר מאשר שקר, כי האמת והשקר הם אחד. והחכם רואה את התגלות האמת המוחלטת, בכל שקר שיש בעולם. והשכל מצד מהותו, הוא כולו טוב אמיתי, ...

... זמנים שונים, וכיוב שאר הידיעות, שהאדם ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את האדם. ואפשרי גם שהחושים מרמים את האדם. כמו לדוגמה ... המוחלטת. ובפועל, על האדם למצוא רופא נפשות אמיתי חכם גדול ביותר, שירפא את נשמתו מהטעות של האמונה שהורסת את חייו. כי על ידי אמונה, השקר הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות של הנפרדות. ועל האדם לחפש תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ועל ידי זה האדם מתרפא מהאמונה שלו, ורואה את האמת הפשוטה ביותר, שהכל מושלם ממש. ...

... עצמו, האם באמת זו אכן האמת. ובכל דבר ודבר שהאדם בטוח שהוא לא נכון, על האדם לשאול את עצמו, האם אני בטוח שזאת לא האמת . עד שהאדם רואה, שכל הביטחון שלו הוא של טעות, כי כולו מבוסס על אמונה. שהאדם מאמין שהיש והאין הם רק נפרדים. ועל ידי זה שהאדם ...

... מתוקה ושקר מר, או שקר מתוק ואמת מרה האמת המרה והרעה ביותר בעולם, היא מתוקה וטובה יותר, מהשקר המתוק והטוב ביותר בעולם. משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות. כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות, בצורה ... ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות. ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי האדם. והשקר מתוק, רק בזכות חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, ... במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש כאן עדיין עוד שקר כלשהו. וכאשר האדם מגלה למה השקר מתוק לו, עליו לדעת שזה רק משום ... האמת. שבאמת, כל הטוב האמיתי של המציאות, הוא נמצא כולו תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני המתוק והשקרי, הוא אמת. אבל בהכרח, שהמתיקות של השקר, היא כבר קיימת ממילא, גם בלי הלבוש של השקר עצמו. ורק האדם לא רואה אותה. ולכן האדם מוכרח לבדוק, למה השקר גורם לו להרגיש טוב. ואחכ לברר ולראות את האמת, שהמתיקות של השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך לשקר כלל. כי האדם משקר, שקר מתוק, רק בגלל שהוא לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ... באמת. ואז לראות את האמת, שבאמת המתיקות האין סופית כולה, קיימת בשלמות תמיד, ושאין שום צורך לשקר כלל, כי האמת מתוקה תמיד. ...

... (וזה, גם אם יש אצלו היפוך מחשבות בלבוש החיצוני של הנפרדות). כי כאשר האמת ברורה, אז אין שום ספק כלל. וכל המחשבות מתהפכות אצל האדם, רק כאשר תת המודע שלו, משקר אותו במשהו. שאז, יש בתוכו מחשבות שמתהפכות ודעות מנוגדות שלא נותנות לו מנוח. והדבר דומה לאדם ... היה סבלו מפסיק. אבל המחשבות לא מפסיקות, כי הן ממשיכות להתהפך אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, היא שורש כל הטוב. וכאשר יש שכל של אמת, אין שום צורך ומקום לאמונה כלל, כי האמת ברורה ללא שום אמונה. ואמונה שקרית נמצאת, רק במקום שבו אין שכל של אמת. וכאשר האדם מאמין לשקרים של עצמו, ומאמין שיש בעולם שלנו נפרדות, ושהדעות הן באמת מנוגדות, אז על ידי זה האדם מקבל עונש, שהמחשבות המתהפכות, לא נותנות לו מנוח. ולכן הפתרון לזה, הוא שהאדם יכפור בכל אמונה שקרית . ועל האדם לחקור ולדרוש ולבדוק ולחפש את האמת, מהי האמת, ואיזו דעה בתוכו היא של אמת ואיזו דעה בתוכו היא של שקר. כי כאשר האדם הוא עצלן, אז הוא פשוט מאמין לאחת מהדעות שבתוכו, ואז שאר הדעות ממשיכות לעקוץ ...

... עצמו, יש טוב ורע ממש, והכל מדויק להפליא. כי צדיק טוב לו, ורשע רע לו. והצדיק, חווה את המציאות, כהתגלות רצונו העצמי, ואז טוב לו. והרשע, שמשקר ואומר שיש נפרדות, ושהוא נפרד מהמציאות, ממילא המציאות ... שהוא מבין את המציאות, ואעפכ רע לו. או שנדמה שיש מישהו, שנראה שהוא לא מבין את המציאות, ואעפכ נראה שטוב לו בתוכו (כי החיצוני, הוא כולו שקר כמובן). והכל, הוא לפי כמה שהאדם קרוב לאמת האמיתית. כי ...

... לפעמים נדמה לאדם שהוא מאמין באיזה דבר, באמונה אמיתית בלי שום שכל. ועל האדם לדעת את האמת, שכל האמונות שלו והדברים שנראה לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא ככ שקרי , עד שהוא נראה לאדם ככ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמה אמונה באלוהים. ... הם עוד לא האמינו באלוהים, כפי כמה שהם מאמינים בו היום. ובכל יום, האדם המאמין, הוא מתחזק באמונה שלו באלוהים. וזה אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ...

... האין סוף ובו יתבאר העניין, שאין דבר שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין בה שום שקר כלל. וכל זמן שהרצון הוא לא רק של אמת, הרי שהוא לא רצון אמיתי אלא רצון של שקר, וממילא יש המון דברים שעומדים בפניו. ורצון של ... להשגת השלמות, הרי שזהו לא רצון של שלמות באמת. כי יש המון אמת, ויש את האמת שממנה כל האמיתות שואבות את כוחן. כי אם לא הייתה אמת אחת, לא הייתה שום אמת כלל. ובאמת האמיתית, אין שום שקר כלל, ושם האמת היא אין סופית, ללא שום שקר כלל. וגם השלמות של האחדות, גם היא שלמות של ...

... האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ובשלמות, שאין שום מהות ... אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב ... את האדם, שהכל אחד. דהיינו, ששום דבר, אינו משמעותי יותר מאשר דבר אחר. והכל ככ אחד, עד שאפילו חיפוש משמעות של שקר, גם הוא משמעותי באמת, בפני עצמו למען עצמו. והאחדות של אמת, היא שוללת את זה ... האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא ... לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ומצד אחד האדם מנסה להבין את האחדות והמהות, ומהצד השני הוא יוצר את שיא השקר. כי האמת היא, שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין ...

... של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל השלמות והאחדות, ושהשלמות קשה לו מידי, ושהשלמות מצמצמת אותו מידי, כי היא מגבילה ומכריחה אותו לחשוב, ... וכולי. שזה גם זה עצמו, יוצר חסרונות וחוסר שלמות. והעניין הוא, כי יש שני סוגים של שלמות ושל אחדות, יש שלמות ואחדות של אמת ויש שלמות ואחדות של שקר. ואחדות של אמת היא החיבור של האחדות של שקר, עם הניגוד שלה. והעניין הוא, כי הנפרדות, היא כאשר האדם מפריד בין יש לבין אין ובין דבר להיפוכו ובין טוב לרע וכולי. והאחדות של שקר, היא הניגוד של הנפרדות, ובה אצל האדם הכל אחד, ואין טוב ורע, ויש העדר רצון של נפרדות וכולי. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי האחדות, פירושה ... רגשי מוחלט מתפישת הטוב והרע, ונדמה לאדם שהאחדות, היא ההפך הגמור של עולם הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר לאחדות הזאת שהיא אחדות של שקר, אז הוא בסך הכל מחליף את הסבל של הנפרדות, בסבל של האחדות. ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף את הסבל של הנפרדות בסבל של האחדות, כי אחכ האדם מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת ... שם יותר טוב. ועל ידי זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות של האמת שתתבאר להלן. אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי האחדות של האמת, הוא בורח אל האחדות של השקר, וסובל גם שם. והעניין הוא, כי האחדות האמיתית היא לא תופסת שום מקום כלל, והיא לא דורשת מהאדם, שום מאמץ כלשהו כלל, אפילו לא מאמץ מחשבתי רצוני כלל. והאחדות של האמת, היא מחוברת לכל ... גם מחוץ לכל הדברים כולם. והעניין הוא, כי האדם יכול בתוך השכל שלו, להכיל רק דבר שהוא מוגבל ומוגדר. והאדם יכול להיות, או בנפרדות או באחדות (של שקר, שהיא הפך הנפרדות), אך הוא לא יכול להיות גם וגם בו זמנית באחדות ובנפרדות מוחלטת, כי השכל לא תופש את הדבר הזה. וכאשר האדם מתקרב לאחדות של אמת, אז הוא עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות של אמת. כי האחדות של שקר היא תופסת מקום. היינו שהיא לא מסוגלת להכיל בתוכה את הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום שהאדם לא מתבונן על האמת בעין אמיתית. כי יש אחדות אחרת של אמת, אחדות שבה הכל אחד ממש, ושבה הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ולמרות שקשה להבין כיצד הדבר אפשרי, הרי שכך הוא הדבר. וככל שיש לאדם יותר שכל כפשוטו, כך הוא מסוגל להבין טוב יותר את הדבר הזה. ובאחדות של אמת, אין שום אחדות של שקר כלל. כי באחדות של אמת, הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות, ואין שום הגדרת אחדות כלל, אלא האדם חי רק בנפרדות תמיד, ללא שום אחדות כלל. ואעפכ הוא חווה את זה בתוכו ... של האמת, שאין שום הבדל חיצוני בינה לבין הנפרדות, אז הוא סובל מהנפרדות. משום שהוא חסר את השלמות, שהיא האחדות של אמת. ואז הוא בורח אל סוג אחר של שקר ושל נפרדות, שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של ... אבל מי שנמצא באחדות האמיתית של המציאות, הוא בוחר בתוכו בבחירה חופשית ומלאה את הרע שיש לו בחיצוניות שלו. וזה כמובן עניין אחר לגמרי. ואחדות של שקר שהיא נפרדות, היא תופסת אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש שהנפרדות חסרה לו. ולכן, כל זמן שהאדם לא נמצא גם רק באחדות תמיד ללא הפסקה, וגם רק ... גם את האחדות. וקודם יש את האני של האדם, ואחכ האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם של הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר ...