... והאדם לא יכול בכוחות עצמו, לנסות לגרום לעצמו, להפסיק לרצות ולחוות שינוי, בין צורות חיצוניות. כי אלו חיים של שקר. והאדם לעולם לא יכול, להעלים את הפוטנציאל של הנפרדות שלו. כי האדם לא יכול להעלים, את האפשרות, שהוא ירצה ... אך ורק על ידי הבנה של אמת. שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה ... זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, ...

לא יכול או לא רוצה - למה האדם משקר את עצמו וסובל מכך? איך לשקר בלי לסבול? והעניין הוא, כי להיות איש אמת, זה יותר פשוט מפשוט. כי לשקר, זה קשה, ולהיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי איש אמת מוחלטת, הוא לא צריך להפעיל את ... פשוט, אז למה אני לא עושה את זה?! כי האדם בטוח שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, הוא מבין גם, שהשקר של התת מודע שלו, גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם הוא משקר וסובל, אז כנראה שזה אומר, שלהיות איש אמת זה קשה ביותר. ולא כך הוא הדבר. וראשית על האדם לזכור, ... אותו באמת. כי להיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. ולהיות איש אמת זה מאוד קשה, עבור מי שמשקר אפילו קצת. כי תכף שהאדם משקר קצת, מיד הוא מרגיש קושי להתקרב אל האמת. אבל להיות איש אמת בשלמות, אין דבר קל מזה. כי כאשר ... דבר. כי מי שמשתמש בשכל שלו באמת, הוא רואה את האמת האמיתית. ושם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל לשקר, ולכן אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות, בלי להיות מודע לכך וסובל מכך, רק משום שהוא רוצה לשקר ולסבול. והוא דבר פלא. שהאדם בטוח ולא מאמין שיש אפשרות שהוא רוצה את הסבל שלו, והאדם בטוח שהוא רוצה ... הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. והסיבה שככ קשה לאדם להפסיק לשקר, היא רק משום שהוא משקר את עצמו, לגבי המשמעות של להפסיק לשקר. כי מאמץ, פירושו הצורך לשנות. ואם קשה לאדם להפסיק לשקר את עצמו בתת מודע, הרי שזה משום שהוא חושב שהוא צריך לשנות משהו. ובאמת לא צריך לשנות שום דבר כלל. ומי שרוצה לשקר את עצמו ולסבול, זה בסדר גמור ואפילו מלכתחילה!, שהאדם ישקר ויסבול. ולהפסיק לשקר ולחיות טוב באמת, המשמעות היא, להבין את האמת על המציאות. דהיינו, כאשר האדם יוצר שקר ונפרדות של סבל, כגון לדוגמה שהאדם חושב ש - לחיות, זה יותר טוב מאשר למות, או שלהיות בריא, זה יותר טוב מאשר להיות חולה, וכיוב כל נפרדות בעולם, שהיא בעצם סבל ושקר, זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם ישקר וייצור סבל עבור עצמו, אבל האדם מוכרח להבין, שזהו שקר ולא אמת. זא זה בסדר גמור לשקר את עצמך, בתנאי שאתה זוכר ומבין, שאתה משקר את עצמך. ואדרבה, משחק אפשרי, רק כאשר יש שקר. כי אם האדם תמיד רציני, הוא לא יכול לשחק כלל. והמשחק המהנה אפשרי, רק כאשר אתה יודע שזה משחק ושהכל טוב בכל מקרה, ואעפכ אתה משקר את עצמך באופן מודע, ואומר לעצמך שאתה צריך לנצח את חברך, למרות שהוא דבר שקר לגמרי. ועל ידי זה אתה יכול לשחק איתו. וזהו שקר, שיוצר ריבוי של טוב. כאשר האדם מודע באופן מוחלט, לכך שהוא משקר. כי השקר, יוצר ריבוי של טוב, על ידי זה שהוא יוצר זמן ומקום שבתוכם יש המון טוב. כי חוויית השלמות, מתפרשת על פני יותר זמן ומקום, כאשר יש שקר, שיוצר את הזמן ואת המקום. והרעיון הוא, שלהפסיק לשקר, זה הכי קל בעולם, כי לא צריך לשנות שום דבר כלל. ורק דבר אחד צריך לעשות, והוא לזכור את ... שמצד האמת הכל מושלם והכל אחד ממש. וזהו! אין לך דבר קל מזה. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, דהיינו, משקר ויוצר סבל, כי כל רצון הוא יצירת נפרדות וסבל, זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם ישקר ויצור לעצמו סבל של נפרדות ורצון. אבל האדם מוכרח לזכור, שזהו שקר ולא אמת. שאז, אין השקר מזיק לאדם כלל. ולפעמים האדם רוצה שחוויית השקר תהיה חזקה יותר, ואז הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא רוצה לחוות את הסבל. ואז האדם בטעות שוכח שהוא נמצא רק בתוך משחק, ובתוך חלום ... מספיק חיסרון, כדי להזכיר לאדם שזהו לא מקומו הטבעי. כדי שהאדם יתבונן, וייזכר באמת, שבאמת הכל אחד, ושהוא זה שמשקר את עצמו, כדי לסבול. ולכן, האדם סובל, רק כי הוא גם רוצה לסבול. ומי שבאמת לא ירצה לסבול כלל, לא יסבול כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שלהיות איש אמת זה קשה, גם זה עצמו רק בגלל השקר. כי להיות איש אמת, זה הכי קל. כי האמת כבר ידועה, ורק צריך לזכור אותה. כי צריך לזכור, שהאמת ...

... מוצא אותה. והסיבה לכך, היא משום שהאדם מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך של שקר, הוא כמובן לא ימצא את האמת (ואעפכ בסופו של דבר גם הוא ימצא את האמת בכל מקרה, אבל זה ... האמת, תוך כדי זה שהוא רוצה יותר, שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית. ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות ... האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר. ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר ... הוא מעדיף שהאמת תצא? ולמה הוא מעדיף שהאמת תצא כך ולא אחרת? ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, ... האינטרס שלו. ואעפכ על האדם לזכור ולהבין, שכל זמן שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. ... שהן חיצוניות אליו?! כי אם לדוגמה האני הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל שלו, ואת מהותו העצמית של האני שלו, הוא ... ולא לקבל שום דבר, ולשנוא את כל האמונות שיש בעולם ואת כל הנחות היסוד שיש בעולם. ועל האדם לנסות לשקר במצח נחושה. וכל מחשבה שיש לו, גם אם היא נראית לו כאמת מוחלטת וכדבר שהוא הגיוני לגמרי, על האדם לנסות לשקר ולשאול את עצמו, אולי דווקא ההפך המוחלט הוא הנכון? ועל האדם לחשוף את כל הנחות היסוד שלו, ולעקור אותן ...

... הן אכן אמת מוחלטת (טיפ: לא, אף אחת מהן לא אמת מוחלטת! אאכ מדובר בשכל על אנושי, שבו האמונה השקרית, גם היא אמת), או שמא הן לא יותר מאשר הרגל מחשבתי. ועל האדם לחקור ולשאול תמיד על כל דבר, ... באיסור חמור, לקבל שום תשובה שהיא, גם אם היא נראית לו כאמיתית ביותר. כי כל התשובות כולן, הן כולן שקר!, בייחס לאמת המוחלטת. וכל זמן שיש תשובה יחסית, יש שקר. ולא רק כאשר יש שאלה, יש שקר, אלא, כל זמן שיש תשובה, יש שקר. כי התשובה, היא שקר. משום, שהיא נשענת על השכל. והשכל, הוא עצמו גם שקר. משום, שהוא אינו מחויב, ולכן הוא לא אמת מוחלטת. ולכן אסור לאדם באיסור חמור, לעצור את השאלות שלו, כאשר ...

... אצל אלוהים? וכאשר האדם מתבונן בכל זה, אז הוא רואה את האמת, שהוא לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ... הוויה אחת שממלאת את הכל, לא שייך שום אני ולא אני. כך שאם יש אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, נפרדות. ואז האדם כאלוהים, מתבונן פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו העצמית כאלוהים, והוא רואה את ... בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, דהיינו, זה שחושב את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם ...

... של אמת, הוא לא היה מחפש את האמת בכלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום אמת כלל, יותר מאשר שקר, כי האמת והשקר הם אחד. והחכם רואה את התגלות האמת המוחלטת, בכל שקר שיש בעולם. והשכל מצד מהותו, הוא כולו טוב אמיתי, אלא שיש עליו קליפות ולבושים. ועל ידי זה שהאדם מברר ...

... ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי ... רופא נפשות אמיתי חכם גדול ביותר, שירפא את נשמתו מהטעות של האמונה שהורסת את חייו. כי על ידי אמונה, השקר הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות של הנפרדות. ועל האדם לחפש תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ועל ידי זה האדם מתרפא מהאמונה שלו, ורואה את האמת הפשוטה ביותר, שהכל ...

אמת מתוקה ושקר מר, או שקר מתוק ואמת מרה האמת המרה והרעה ביותר בעולם, היא מתוקה וטובה יותר, מהשקר המתוק והטוב ביותר בעולם. משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות. כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות, בצורה רחוקה ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות. ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי האדם. והשקר מתוק, רק בזכות חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש כאן עדיין עוד שקר כלשהו. וכאשר האדם מגלה למה השקר מתוק לו, עליו לדעת שזה רק משום שמסתתרת בו אמת כלשהי. ועל האדם להיות פיקח, ולחשוב מהי המציאות הטובה ... את האמת. שבאמת, כל הטוב האמיתי של המציאות, הוא נמצא כולו תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני המתוק והשקרי, הוא אמת. אבל בהכרח, שהמתיקות של השקר, היא כבר קיימת ממילא, גם בלי הלבוש של השקר עצמו. ורק האדם לא רואה אותה. ולכן האדם מוכרח לבדוק, למה השקר גורם לו להרגיש טוב. ואחכ לברר ולראות את האמת, שהמתיקות של השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך לשקר כלל. כי האדם משקר, שקר מתוק, רק בגלל שהוא לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות את האמת, שבאמת המתיקות האין סופית כולה, קיימת בשלמות תמיד, ושאין שום צורך לשקר כלל, כי האמת מתוקה תמיד.

... כי כאשר האמת ברורה, אז אין שום ספק כלל. וכל המחשבות מתהפכות אצל האדם, רק כאשר תת המודע שלו, משקר אותו במשהו. שאז, יש בתוכו מחשבות שמתהפכות ודעות מנוגדות שלא נותנות לו מנוח. והדבר דומה לאדם שנמצא על מיטת ... להתהפך אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, היא שורש כל הטוב. וכאשר יש שכל של אמת, אין שום צורך ומקום לאמונה כלל, כי האמת ברורה ללא שום אמונה. ואמונה שקרית נמצאת, רק במקום שבו אין שכל של אמת. וכאשר האדם מאמין לשקרים של עצמו, ומאמין שיש בעולם שלנו נפרדות, ושהדעות הן באמת מנוגדות, אז על ידי זה האדם מקבל עונש, שהמחשבות המתהפכות, לא נותנות לו מנוח. ולכן הפתרון לזה, הוא שהאדם יכפור בכל אמונה שקרית. ועל האדם לחקור ולדרוש ולבדוק ולחפש את האמת, מהי האמת, ואיזו דעה בתוכו היא של אמת ואיזו דעה בתוכו היא של שקר. כי כאשר האדם הוא עצלן, אז הוא פשוט מאמין לאחת מהדעות שבתוכו, ואז שאר הדעות ממשיכות לעקוץ אותו ולנשוך ...

... להפליא. כי צדיק טוב לו, ורשע רע לו. והצדיק, חווה את המציאות, כהתגלות רצונו העצמי, ואז טוב לו. והרשע, שמשקר ואומר שיש נפרדות, ושהוא נפרד מהמציאות, ממילא המציאות היא לא כרצונו, ואז ממילא יותר רע לו. ומי שרוצה לדעת ... או שנדמה שיש מישהו, שנראה שהוא לא מבין את המציאות, ואעפכ נראה שטוב לו בתוכו (כי החיצוני, הוא כולו שקר כמובן). והכל, הוא לפי כמה שהאדם קרוב לאמת האמיתית. כי יש אחד, שנראה לו שהוא קרוב לאמת האמיתית, ואעפכ ...