שקר בלי סיבה, נגד רצון בלי סיבה, שנובע מאמת בלי סיבה - מצח הנחש מצח הרצון ובו יתבארו מספר עניינים על דרך תת המודע של האדם, לשקר את עצמו שקר שאינו מודע, ועל הדרך של האדם, להתמודד עם דרכו לשקר את עצמו. והעניין הוא, כי יש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון, נקרא מצח הנחש. והכוח השני שעומד מולו ונגדו, הוא נקרא מצח הרצון. ומצח הנחש פירושו, שהאדם משקר את עצמו, בלי שום סיבה. כי יש שני סוגי שקרים. והסוג הראשון, הוא מצבים שבהם האדם משקר את עצמו, עם סיבה כלשהי, לכך שהוא משקר את עצמו. והסוג השני, הוא מצבים, שבהם האדם פשוט משקר לעצמו, סתם ככה בלי שום סיבה כלל. כי כל הסבל וכל צורות הסבל של האדם, הן כולן רק משום שהאדם משקר את עצמו. ואם האדם לא ישקר את עצמו כלל, הוא יגיע להשתוות עם האחדות של המציאות, ויהיה לו טוב תמיד עם השלמות של המציאות. והאדם סובל סתם, משום שהוא משקר את עצמו סתם. וכל אחד ואחד שיתבונן אל תוכו קצת, יראה מיד, כי הוא לא נצמד אל האמת באופן מוחלט, ואפילו הוא סובל מכך לפעמים. וכל זה קורה, בלי שום סיבה ברורה לעין. והנחש הרגיל, הוא מפתה את האדם לשקר לתועלת עצמו. אבל מצח הנחש, הוא מפתה את האדם לשקר, כדי לעשות דווקא וכדי להכעיס את האמת של המציאות. כי אם האדם ייצמד רק אל האמת, יהיה לו טוב תמיד. והתועלת היחידה שיש לאדם, מכך שהוא משקר לעצמו, היא בכך שהוא כאילו מכעיס ומעצבן את המציאות בשקרים שלו. כי המציאות, היא טובה, והאדם משקר שיש נפרדות ורע וכולי. וכאשר האדם משקר את עצמו, היחיד שבאמת סובל מכך וכועס מכך, זה הוא עצמו. כי המציאות, מכילה בתוכה את הכל. ולאדם נדמה, שהוא חכם יותר וחזק יותר מאשר המציאות. שהיא בצורה אחת, והוא משקר ויוצר צורה אחרת למציאות. ובכך האדם כאילו מתגבר על הכוח של המציאות. כי השקר, כאילו עוזר לאדם לנצח את המציאות. שהמציאות היא דבר אחר, והשקר עוזר לאדם ליצור לעצמו כאילו מציאות אחרת, והאדם כאילו משנה את המציאות, באמצעות השקר שלו, גם בלי שהיא משתנה בפועל. ואז האדם כאילו מנצח את המציאות. והאדם לא מבין, שהוא מאמלל רק את עצמו בלבד. כי מצד המציאות הכל אחד תמיד. והשקר של האדם, מאמלל רק אותו עצמו בלבד. ובטרם נבאר, כיצד יכול האדם להתגבר על מצח הנחש הזה, שגורם לאדם לשקר לעצמו ולאמלל את עצמו, סתם כך בלי סיבה, נאמר, כי יש כאן סוד גדול. והוא, ... אלוהים ששם הכל אחד, מנקודת המבט הזאת, מצח הנחש שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום ... אין שום סיבה כלל. והסיבה שבגללה יש את הנפרדות שלנו, היא רק בגלל קיומו של מצח הנחש אצל אלוהים עצמו, שגורם לאלוהים לצמצם את עצמו, ולשקר לעצמו, ולסבול, והכל ללא שום סיבה כלל. ובלי מצח הנחש של אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, גם אז האדם צריך שיהיה לו מצח נחש, כדי שישקר ושיהיה קיים כאן בנפרדות. אלא שאז, הנפרדות היא עניין אחר וטוב מאוד לגמרי. וכיצד יתגבר האדם על הנטייה שלו, לשקר את עצמו בלי סיבה? תשובה: על ידי מצח הרצון. כי יש רצון, שהאדם רוצה איזה ... רצון בלי שום סיבה כלל, רק אז זהו רצון של אמת, שלא קודם לו שום רצון אחר. כי כל זמן שקודמת לרצון של האדם סיבה כלשהי, הרי שזה רצון של שקר. שהאדם רוצה בכלל משהו אחר שהוא הסיבה, והאדם מ

... לרצות את השלמות זה טוב - אבל לשקר שאתה רוצה את השלמות, זה רע כי האדם מקבל תמיד בדיוק מושלם, את מה שהוא רוצה. והאדם רחוק מהשלמות, רק בגלל שהוא עצמו, רוצה בבחירה חופשית ומלאה, להיות רחוק מהשלמות, ולהיות בחוויה של ...

... ? כי האדם מחפש את האמת ואת המחוייב הדבר שחייב להיות נכון שאין אפשרות שהוא לא יהיה נכון. וכדי להגיע אל האמת המחויבת, צריך האדם לחשוף ולגלות את כל השקרים. ולגלות את כל השקרים, זה אפשרי, רק על ידי זה שהאדם שואל שאלות, ומנסה להטיל ספק בכל דבר. כי האמונה, היא גורמת לאדם להאמין בשקרים. והדרך היחידה של האדם לעקור מליבו את האמונה השקרית, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בכל דבר. והנה, לפעמים נדמה לאדם ... מתפלא למה השכל הגדול לא מגיע? כי מובטח לאדם, שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת , הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, דהיינו, באחדות, עם האחדות ועם ... צריך להטיל ספק באמת . כי האחדות של המציאות, נמצאת בצמוד ואחרי הספק של האמת. כי יש אחדות, ואותה מסתירה האמונה של הנפרדות. וכאשר האדם עוקר את האמונה השקרית באמת, על ידי זה שהוא מטיל ספק של אמת בנפרדות, תכף ומיד הוא רואה את האחדות, ... שאולי כן יש פיל מולו?! כי כאשר יש ספק אמיתי, לגבי היש, האם הוא ישנו, מוכרח שיהיה גם ספק אמיתי לגבי האין, האם הוא, באמת איננו. ועל האדם להבין, ששום שקר בעולם, לא יעזור לו להתאחד עם המציאות. כי אחדות המציאות, היא מחוייב המציאות, שהיא כולה אמת מחויבת, ואליה לא יכול להתקרב, גם לא מי שהוא איש אמת שקרית שאינה מחויבת, אלא אך ורק מי שהוא איש אמת, שהיא מחויבת באמת. ועל האדם ...

... בכך שאי אפשר לדעת את הכל. ורק הטועה, לא שם לב שהוא מטעה ומשקר את עצמו, בכך שהוא בטוח שאי אפשר להיות בטוח. ... הרי שלא הייתה שום משמעות אמיתית לגבי האדם, של עניין האמת והשקר. כי כל המשמעות של האמת והשקר, היא רק ביחס למוחלט. ואם האדם היה משוכנע ... מוחלט, ממילא האדם היה בהשתוות שהכל אחד, ושאין שום אמת ושקר כלל. כי האדם חי את החיים שלו, תוך כדי ההפרדה שהוא עושה כל הזמן, בין האמת לבין השקר. והמשמעות של הפרדת האמת והשקר, היא שיש איזו אמת אחת מוחלטת, שהכל מתייחס ... באופן מוחלט, ממילא האדם היה מאבד את כל המשמעות של האמת והשקר היחסיים. וכיוב לגבי עניין השלמות. שאם האדם ...

... יהיה טוב יותר או כולו טוב וכיוב. וכל מי שיש לו שכל אמיתי, רואה מיד, שיש כאן שקר אכזרי ביותר. ולמה? וכאן נציג נקודת מבט אחת, שיש להעמיק בה. אך עדיין יש להתבונן בכל ההיבטים שלה. והיא, כי ניתן לומר שיש אלוהים אכזר. ואלוהים הוא ... שעדיין הוא סובל, בגלל עצם זה שהוא קיים. ואז אין לאן לברוח, כי כבר אי אפשר לשקר, שמחר יהיה יותר טוב... והטועים חושבים, שקרבת אלוהים זה טוב. והם לא מבינים, שאם קרבת אלוהים זה היה טוב, הרי שאלוהים עצמו מלכתחילה, לא היה מרחיק אותך ...

... היא, ששום שינוי מלאכותי לא יעזור כאן. והאדם לא יכול בכוחות עצמו, לנסות לגרום לעצמו, להפסיק לרצות ולחוות שינוי, בין צורות חיצוניות. כי אלו חיים של שקר . והאדם לעולם לא יכול, להעלים את ... והדרך היחידה לחוות השתוות של אמת כלפי המציאות, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת. שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חווית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק ... לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל היאחזויות שקריות של האדם, בצורות שונות של ...

... יכול או לא רוצה - למה האדם משקר את עצמו וסובל מכך? איך לשקר בלי לסבול? והעניין הוא, כי להיות איש אמת, זה יותר פשוט מפשוט. כי לשקר, זה קשה, ולהיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי איש אמת מוחלטת, הוא לא צריך להפעיל את השכל שלו ... זה דבר קשה ביותר. כי האדם תוהה לעצמו, אם זה באמת ככ פשוט, אז למה אני לא עושה את זה?! כי האדם בטוח שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, הוא מבין גם, שהשקר של התת מודע שלו, גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם הוא משקר וסובל, אז כנראה שזה אומר, שלהיות איש אמת זה קשה ביותר. ולא כך הוא הדבר. וראשית על האדם לזכור, שעליו ... הדבר, ואעפכ אינך משיג את הדבר, רק משום שאינך רוצה אותו באמת. כי להיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. ולהיות איש אמת זה מאוד קשה, עבור מי שמשקר אפילו קצת. כי תכף שהאדם משקר קצת, מיד הוא מרגיש קושי להתקרב אל האמת. אבל להיות איש אמת בשלמות, אין דבר קל מזה. כי כאשר האדם מחובר ... הוא לא קיים כלל, והוא לא צריך להתאמץ כלל על שום דבר. כי מי שמשתמש בשכל שלו באמת, הוא רואה את האמת האמיתית. ושם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל לשקר, ולכן אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות, בלי להיות מודע לכך וסובל מכך, רק משום שהוא רוצה לשקר ולסבול. והוא דבר פלא. שהאדם בטוח ולא מאמין שיש אפשרות שהוא רוצה את הסבל שלו, והאדם בטוח שהוא רוצה לא ... בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ויש לזכור, כי הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. והסיבה שככ קשה לאדם להפסיק לשקר, היא רק משום שהוא משקר את עצמו, לגבי המשמעות של להפסיק לשקר. כי מאמץ, פירושו הצורך לשנות. ואם קשה לאדם להפסיק לשקר את עצמו בתת מודע, הרי שזה משום שהוא חושב שהוא צריך לשנות משהו. ובאמת לא צריך לשנות שום דבר כלל. ומי שרוצה לשקר את עצמו ולסבול, זה בסדר גמור ואפילו מלכתחילה! , שהאדם ישקר ויסבול. ולהפסיק לשקר ולחיות טוב באמת, המשמעות היא, להבין את האמת על המציאות. דהיינו, כאשר האדם יוצר שקר ונפרדות של סבל, כגון לדוגמא שהאדם חושב ש - לחיות, זה יותר טוב מאשר למות, או שלהיות בריא, זה יותר טוב מאשר להיות חולה, וכיוב כל נפרדות בעולם, שהיא בעצם סבל ושקר, זה בסדר גמור מלכתחילה , שהאדם ישקר וייצור סבל עבור עצמו, אבל האדם מוכרח להבין, שזהו שקר ולא אמת. זא זה בסדר גמור לשקר את עצמך, בתנאי שאתה זוכר ומבין, שאתה משקר את עצמך. ואדרבה, משחק אפשרי, רק כאשר יש שקר. כי אם האדם תמיד רציני, הוא לא יכול לשחק כלל. והמשחק המהנה אפשרי, רק כאשר אתה יודע שזה משחק ושהכל טוב בכל מקרה, ואעפכ אתה משקר את עצמך באופן מודע, ואומר לעצמך שאתה צריך לנצח את חברך, למרות שהוא דבר שקר לגמרי. ועל ידי זה אתה יכול לשחק איתו. וזהו שקר, שיוצר ריבוי של טוב. כאשר האדם מודע באופן מוחלט, לכך שהוא משקר. כי השקר, יוצר ריבוי של טוב, על ידי זה שהוא יוצר זמן ומקום שבתוכם יש המון טוב. כי חווית השלמות, מתפרשת על פני ...

... בהרבה נושאים, והאדם מתפלא למה הוא לא מוצא אותה. והסיבה לכך, היא משום שהאדם מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך של שקר, הוא כמובן לא ימצא את האמת (ואעפכ בסופו של דבר גם הוא ימצא את האמת בכל מקרה, אבל זה רק אחרי הרבה זמן וסבל רב בדרך). ... אחרת, מסיבות שונות של האדם. וכאשר האדם מחפש את האמת, תוך כדי זה שהוא רוצה יותר, שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית. ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות שאכן באמת ליבו ... תהיה כך או אחרת. כי אפילו כאשר האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר. ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר צד אחר. ... במה בדיוק הוא משוחד? ואיך בדיוק הוא מעדיף שהאמת תצא? ולמה הוא מעדיף שהאמת תצא כך ולא אחרת? ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, וגם את האינטרס ... האדם מסוגל לברר את האמת, למרות האינטרס שלו. ואעפכ על האדם לזכור ולהבין, שכל זמן שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש ... שלו, כיצד הוא יבין את הידיעות שלו שהן חיצוניות אליו?! כי אם לדוגמא האני הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל שלו, ואת מהותו העצמית של האני שלו, הוא לעולם לא יגלה את ... דווקא היא האמת? ועל האדם לא להאמין ולא לקבל שום דבר, ולשנוא את כל האמונות שיש בעולם ואת כל הנחות היסוד שיש בעולם. ועל האדם לנסות לשקר במצח נחושה. וכל מחשבה שיש לו, גם אם היא נראית לו כאמת מוחלטת וכדבר שהוא הגיוני לגמרי, על האדם לנסות לשקר ולשאול את עצמו, אולי דווקא ההפך המוחלט הוא הנכון? ועל האדם לחשוף את כל הנחות היסוד שלו, ולעקור אותן ולערער אותן. עד ...

... אסור. כי אסור לאדם להיצמד לשום דבר, שהוא אינו אמת מוחלטת. ועל האדם לברר היטב היטב, האם האמונות והמחשבות שלו, האם הן אכן אמת מוחלטת (טיפ: לא, אף אחת מהן לא אמת מוחלטת! אאכ מדובר בשכל על אנושי, שבו האמונה השקרית, גם היא אמת), או שמא הן לא יותר מאשר הרגל מחשבתי. ... והאדם מוכרח לערער ולעקור את התשובה שהוא קיבל ומצא. ואסור לאדם באיסור חמור, לקבל שום תשובה שהיא, גם אם היא נראית לו כאמיתית ביותר. כי כל התשובות כולן, הן כולן שקר!, בייחס לאמת המוחלטת. וכל זמן שיש תשובה יחסית, יש שקר. ולא רק כאשר יש שאלה, יש שקר, אלא, כל זמן שיש תשובה, יש שקר. כי התשובה, היא שקר. משום, שהיא נשענת על השכל. והשכל, הוא עצמו גם שקר. משום, שהוא אינו מחוייב, ולכן הוא לא אמת מוחלטת. ולכן אסור לאדם באיסור חמור, לעצור את השאלות ...

... שיש אצל אלוהים? וכאשר האדם מתבונן בכל זה, אז הוא רואה את האמת, שהוא לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו ... וכאשר יש רק הוויה אחת שממלאת את הכל, לא שייך שום אני ולא אני. כך שאם יש אני כלשהו, הרי שזהו אלוהים שקרי, דהיינו, נפרדות. ואז האדם כאלוהים, ... העדר בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, דהיינו, זה שחושב את המציאות כולה, ...