שלמות עצמית, שלמות אישית, שלמות פנימית, שלמות שאין שלמות אחריה, השלמות של רבי נחמן מברסלב, שלמות מוחלטת, הבנה בשלמות
מהי שלמות מוחלטת לפי רבי נחמן מברסלב?
אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג "שלמות מוחלטת" על פי תורת רבי נחמן מברסלב, ומבהיר כי רבי נחמן השתמש בכוונה בביטוי "שלמות שאין שלמות אחריה". שלמות כזו, לדבריו, היא מצב שבו אין אפשרות להתקדם מעבר לו, ואין אפשרות להוסיף או לחדש שום דבר נוסף. אם יש לאדם אפשרות להתקדם הלאה, זה סימן שהוא עדיין לא הגיע לשלמות מוחלטת.
מה ההבדל בין שלמות יחסית לשלמות מוחלטת?
אליעד מבדיל בין שלמות יחסית לשלמות מוחלטת. שלמות יחסית היא כשאדם אומר "אני שלם עם עצמי כרגע", אך עדיין מודה שהוא יכול להתקדם הלאה או שיש משהו שחסר לו. לעומת זאת, שלמות מוחלטת היא מצב בו האדם מרגיש שאין שום דבר נוסף שהוא זקוק לו, ואף אינו יכול לדמיין או לחשוב על אפשרות להוסיף משהו, לא מתוך הכחשה או אמונה, אלא מתוך ודאות פנימית עמוקה.
האם אפשר להגיע לשלמות המוחלטת באמת?
מצד אחד, אליעד מסביר כי רבי נחמן הציב רף גבוה במיוחד של שלמות מוחלטת, כזו שבה לאדם אין ספקות והוא יודע שאין שום דבר נוסף שהוא יכול לדעת או להבין. מצד שני, רבי נחמן אמר ששלמות כזו קיימת רק אצל אלוהים, וכל מי שנכלל באלוהים זוכה אף הוא באותה שלמות.
יחד עם זאת, רבי נחמן סתר את עצמו ואמר שיש תמיד "מקיף למקיף עד אינסוף", כלומר, שגם אחרי שהאדם מגיע לשלמות אינסופית, תמיד יש עוד רמת שלמות מעליה. אליעד מדגיש את הסתירה הזו ואומר כי היא מכוונת, משום שלמעשה השלמות המוחלטת איננה מצב סטטי אלא דינמי, שכל הזמן מתחדש ומתעלה על עצמו.
למה אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט?
אליעד מסביר בפירוט כי כל עוד אדם מסוגל לחשוב על אפשרות שמשהו ישתנה בעתיד, או שהוא יכול לגלות משהו חדש, הוא לא באמת יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט. אפילו אם האדם בטוח לחלוטין ברגע מסוים, הרי שכל זמן שיש תחום אחד שהוא אינו יודע או אינו מבין במאה אחוז, קיימת האפשרות שהוא טועה גם לגבי התחומים האחרים.
לדוגמה, אם אדם בטוח לגבי משהו מסוים, אליעד שואל: "האם יכול להיות שתלמד משהו חדש בעתיד שישנה את דעתך לגבי הנושא הזה?". אם התשובה היא "כן" או אפילו "אולי", האדם לא באמת בטוח במוחלט, אלא רק באופן יחסי.
איך ניתן לדעת שהגעת למצב של שלמות מוחלטת?
אליעד מפרט, שכאשר אדם מגיע למצב בו הוא יודע באופן מוחלט שהוא לא יודע שום דבר בכלל, הוא נמצא במצב של שלמות מוחלטת. במצב זה, לא ניתן לחדש לו שום דבר, משום שאין לו שום בסיס ידע עליו ניתן להוסיף. כשאדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, שום מידע חדש לא יכול לשנות את מצבו, שכן מבחינתו הכל חסר משמעות.
אליעד נותן דוגמה מפורטת: אם מישהו אומר "אכלתי חביתה הבוקר", זה יכול להיות חידוש רק אם יש משמעות ברורה למושגים כמו "אכלתי", "חביתה", ו"בוקר". אך אם האדם נמצא במצב של חוסר ידיעה מוחלט, הוא לא יודע בכלל מה המשמעות של המושגים האלה, ולכן לא יכול באמת להתחדש לו שום דבר.
מה המשמעות של ידיעה מוחלטת וחוסר ידיעה מוחלט?
אליעד מתאר מצב בו האדם חוזר למודעות היומיומית אחרי שחווה מצב של ידיעה מוחלטת ("האחדות"), ואז הוא לכאורה "שוכח" את אותו מצב מוחלט, ומתאפשר לו שוב לחדש ידע או להכיר מידע חדש. במצב כזה, ניתן לומר שהאדם "יורד" חזרה מהאחדות אל המציאות הרגילה, אך אפשר לומר גם הפוך - שהוא מתקדם פנימה יותר אל תוך אותה אחדות....
אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג "שלמות מוחלטת" על פי תורת רבי נחמן מברסלב, ומבהיר כי רבי נחמן השתמש בכוונה בביטוי "שלמות שאין שלמות אחריה". שלמות כזו, לדבריו, היא מצב שבו אין אפשרות להתקדם מעבר לו, ואין אפשרות להוסיף או לחדש שום דבר נוסף. אם יש לאדם אפשרות להתקדם הלאה, זה סימן שהוא עדיין לא הגיע לשלמות מוחלטת.
מה ההבדל בין שלמות יחסית לשלמות מוחלטת?
אליעד מבדיל בין שלמות יחסית לשלמות מוחלטת. שלמות יחסית היא כשאדם אומר "אני שלם עם עצמי כרגע", אך עדיין מודה שהוא יכול להתקדם הלאה או שיש משהו שחסר לו. לעומת זאת, שלמות מוחלטת היא מצב בו האדם מרגיש שאין שום דבר נוסף שהוא זקוק לו, ואף אינו יכול לדמיין או לחשוב על אפשרות להוסיף משהו, לא מתוך הכחשה או אמונה, אלא מתוך ודאות פנימית עמוקה.
האם אפשר להגיע לשלמות המוחלטת באמת?
מצד אחד, אליעד מסביר כי רבי נחמן הציב רף גבוה במיוחד של שלמות מוחלטת, כזו שבה לאדם אין ספקות והוא יודע שאין שום דבר נוסף שהוא יכול לדעת או להבין. מצד שני, רבי נחמן אמר ששלמות כזו קיימת רק אצל אלוהים, וכל מי שנכלל באלוהים זוכה אף הוא באותה שלמות.
יחד עם זאת, רבי נחמן סתר את עצמו ואמר שיש תמיד "מקיף למקיף עד אינסוף", כלומר, שגם אחרי שהאדם מגיע לשלמות אינסופית, תמיד יש עוד רמת שלמות מעליה. אליעד מדגיש את הסתירה הזו ואומר כי היא מכוונת, משום שלמעשה השלמות המוחלטת איננה מצב סטטי אלא דינמי, שכל הזמן מתחדש ומתעלה על עצמו.
למה אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט?
אליעד מסביר בפירוט כי כל עוד אדם מסוגל לחשוב על אפשרות שמשהו ישתנה בעתיד, או שהוא יכול לגלות משהו חדש, הוא לא באמת יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט. אפילו אם האדם בטוח לחלוטין ברגע מסוים, הרי שכל זמן שיש תחום אחד שהוא אינו יודע או אינו מבין במאה אחוז, קיימת האפשרות שהוא טועה גם לגבי התחומים האחרים.
לדוגמה, אם אדם בטוח לגבי משהו מסוים, אליעד שואל: "האם יכול להיות שתלמד משהו חדש בעתיד שישנה את דעתך לגבי הנושא הזה?". אם התשובה היא "כן" או אפילו "אולי", האדם לא באמת בטוח במוחלט, אלא רק באופן יחסי.
איך ניתן לדעת שהגעת למצב של שלמות מוחלטת?
אליעד מפרט, שכאשר אדם מגיע למצב בו הוא יודע באופן מוחלט שהוא לא יודע שום דבר בכלל, הוא נמצא במצב של שלמות מוחלטת. במצב זה, לא ניתן לחדש לו שום דבר, משום שאין לו שום בסיס ידע עליו ניתן להוסיף. כשאדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, שום מידע חדש לא יכול לשנות את מצבו, שכן מבחינתו הכל חסר משמעות.
אליעד נותן דוגמה מפורטת: אם מישהו אומר "אכלתי חביתה הבוקר", זה יכול להיות חידוש רק אם יש משמעות ברורה למושגים כמו "אכלתי", "חביתה", ו"בוקר". אך אם האדם נמצא במצב של חוסר ידיעה מוחלט, הוא לא יודע בכלל מה המשמעות של המושגים האלה, ולכן לא יכול באמת להתחדש לו שום דבר.
מה המשמעות של ידיעה מוחלטת וחוסר ידיעה מוחלט?
אליעד מתאר מצב בו האדם חוזר למודעות היומיומית אחרי שחווה מצב של ידיעה מוחלטת ("האחדות"), ואז הוא לכאורה "שוכח" את אותו מצב מוחלט, ומתאפשר לו שוב לחדש ידע או להכיר מידע חדש. במצב כזה, ניתן לומר שהאדם "יורד" חזרה מהאחדות אל המציאות הרגילה, אך אפשר לומר גם הפוך - שהוא מתקדם פנימה יותר אל תוך אותה אחדות....
- מהי שלמות מוחלטת?
- האם אפשר להיות בטוח במשהו באופן מוחלט?
- מה פירוש "שלמות שאין שלמות אחריה"?
- למה אי אפשר להגיע לשלמות מוחלטת באמת?
- איך לדעת שהגעת לשלמות מוחלטת?
- האם חוסר ידיעה הוא שלמות?
- מהי השלמות לפי רבי נחמן מברסלב?