שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים ... את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות לדברים ... את דעתו על מה שקורה לו. כי ככה האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ... את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו ... האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא שיפוטיות אמיתית. ושיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי ... כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא שקרית מההיבט הזה, שהיא לא רואה את כל הצדדים השונים של המטבע, ושופטת את האדם, לפי צד אחד של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר כלשהו, אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, גם את הצד השני של המטבע. כי אותו ...

תרופה נגד חרדה / טיפול בחרדה - להיות תינוק מגודל - להקטין ראש - לא להיות שיפוטי - הפרעות חרדה ובו יתבאר, שמי שרוצה לטפל בחרדה שלו, עליו להקטין ראש ולהיות תינוק מגודל. והכוונה היא, שכאשר האדם הוא עדיין תינוק ממש, כאשר עדיין אין לאדם שום שכל ושום ידיעה או שיפוטיות לגבי העולם, אז גם אין לאדם שום הפרעות חרדה מכל סוג שהוא. ולמה? כי כדי שיהיו לאדם הפרעות חרדה כאלו ואחרות, לשם כך האדם צריך להיות עם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. כי חרדה פירושה, שיש לאדם הבנה מהו טוב ומהו רע. והאדם הבוגר שרגיל להגדיל ראש, לא ... האדם, מאחר שהוא מגדיל ראש, אז הוא רוצה לוודא, שגם בעתיד הוא לא ירגיש רע. והאדם נמצא בחרדות, בגלל השיפוטיות שלו. שהאדם רגיל להיות שיפוטי. ועל כל דבר לשפוט אותו, האם הוא טוב או רע עבורו. והאדם רגיל לשפוט כל דבר, האם נראה לו שהוא טוב או רע, והאם הוא צריך להישמר ממנו, או להתקרב אליו. והשיפוטיות הזאת של האדם הבוגר + ההרגל של האדם להגדיל ראש ולחשוב כמה צעדים קדימה על העתיד, הדברים האלו גורמים לכך שהאדם יכנס לחרדה ולפחד, שמא יקרה לו בעתיד דבר רע, לפי השיפוטיות שלו כרגע. ולעומת זאת, תינוק שעדיין כמעט ואין לו שום שיפוטיות לגבי העולם. ושהוא רגיל להקטין ראש. ולא שהוא ממש רגיל להקטין ראש באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אחכ שהאדם מתבגר, אז הוא מתחיל להיות חכם, ומתחיל להבדיל בין טוב לבין רע. ואז ... חרדות ופחדים, לשם כך האדם צריך גם לשמור על השפיות הרגילה והבוגרת שלו, דהיינו, גם להגדיל ראש וכן להיות שיפוטי לגבי העולם ולהבדיל בין טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. דהיינו, לא להסתכל על המציאות רק מנקודת מבט של טוב ... אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי צורות מנוגדות. גם כמו תינוק בלי שיפוטיות. וגם כמו אדם בוגר, עם שיפוטיות. ומהצד שיש לאדם שיפוטיות, מהצד הזה, מחויב המציאות שיהיו לאדם גם הפרעות חרדה. כי השיפוטיות של הטוב והרע, גורמת לאדם לפחד מכך שהוא ירגיש רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל / אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד. ומי שרגיל לחשוב, שמה שנראה בעיניו כאמת, זאת ... מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב ...

... כדי להצליח בחיים? האם להיות בזון זו באמת הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר ביטחון? מדוע חשוב להפסיק להיות שיפוטי כלפי עצמך? איך אפשר לשחרר את הצורך להיכנס לזון? מה התפקיד של זוגיות וביטחון עצמי בהתגברות על טראומות עבר? ... סיבה אמיתית לשנוא או לבוז לדמות שהיית בעבר, תביא בסופו של דבר לשחרור רגשי אמיתי. מדוע חשוב להפסיק להיות שיפוטי כלפי עצמך? אליעד מסביר שאחד הדברים המרכזיים שמייצרים את הצורך להיכנס לזון הוא שיפוטיות עצמית. השיפוט העצמי נוצר כאשר אתה קובע לעצמך סטנדרטים שאתה חייב לעמוד בהם כדי להרגיש בעל ערך. כאשר אתה שופט את עצמך ... לא מושך, או לא מוצלח מספיק, אתה מרגיש שאתה חייב להיכנס לזון כדי להוכיח לעצמך שאתה בעל ערך. הבעיה בשיפוטיות היא שהיא גורמת לך לחיות מתוך פחד ומתח תמידי, במאמץ תמידי להימנע מכישלון. אליעד מציע גישה של קבלה עצמית מלאה, ... כמו זוגיות, כסף, או הצלחות חברתיות. הערך העצמי חייב להגיע מתוך האדם עצמו. איך להשתחרר מטראומה? איך להפסיק להיות שיפוטי כלפי עצמי? מהי כניסה לזון? איך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי? איך לקבל את עצמי?

... את עצמך? איך להרגיש טוב עם עצמך? איך לאהוב את עצמך? איך לא לשנוא את עצמך? איך לא להיות שיפוטי עם עצמך? שנאה עצמית, כעס עצמי, אהבה עצמית, אני כישלון, אושר בחיים איך אפשר להיות שלם עם עצמך ולא ... מה זה אהבה עצמית ללא תנאים? האם עדיף להצליח מאשר להיכשל? איך לאהוב את עצמי כפי שאני? כיצד להשתחרר משיפוט עצמי? איך להיות מאושר עם עצמי? איך להיות שלם עם עצמך בכל מצב? כדי להיות שלם עם עצמך, עליך להבין ...

... אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל. כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות? הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו האם בגדת בי? אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש ... שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר. מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים? המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת ... בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת ... לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד ... ויוכל להיות כנה יותר. מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה? במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה ... בטוח יותר. כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים? לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: האם עשית את מה שאמרתי לך? כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד ... לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון. מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים? ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי ... כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט. מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ? מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק ... הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו? משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של עשית טעות, זה לא בסדר, אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה. איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית? הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם ... לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת. מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים? לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים אני לא כועס עליך, אבל ... מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות. מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה? יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: אין לי כוונה ... ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת? כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את ... או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת. קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. זו ... ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי. זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם ... מעניין אותי מה האמת סתם מה האמת מה קרה מה זה סיפור. זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל ... נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות. עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו אתה מגדיל ... אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור. ש: אתה יכול לתת דוגמה. אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו ... למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו תגיד לי מה קורה עם המשימה עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי תגיד לי מה קורה על המשימה כאילו עשית לא עשית למה לא עשית ויש תגיד לי מה קורה עם ... את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ ... רק מנסה להבין מה קורה עם זה זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך ... בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול ... או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה. יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו ... כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף ...

... ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את ... שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, לשם כך צריך לקבל את הדבר, בלי שום שיפוטיות. וכאשר האדם מתחבר בתוכו למקום שבו אין לו שום שיפוטיות כלשהי כלפי עצמו, ממילא הוא מפעיל בתוכו את המקום, שבו, אין לו שום שיפוטיות כלפי שום דבר בעולם. כי האדם לא יכול גם לא להיות שיפוטי כלפי עצמו בכלל, וגם בו זמנית כן להיות שיפוטי כלפי דברים אחרים. כי או שהאדם שיפוטי, או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום דבר אחר. ואם האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי כלפי עצמו בכלל, דהיינו, לא שיפוטי כלפי אף אחד בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה ... היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, בלי שום שיפוטיות, אז ממילא, האדם מגיע למצב, שהוא לא מוצא בעצמו שום חסרונות. אבל גם הוא לא מוצא בעצמו שום יתרונות. ולא רק בעצמו, אלא גם בשום דבר אחר. כי כשאין שיפוטיות, אז הכל אחד, והכל שווה בדיוק באותה המידה. ובסיכומו של דבר, האדם יכול לאהוב את עצמו עם סיבות, אבל ... והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה ...

... כך מתפתחת קנאה ורכושנות בצורה משמעותית יותר. למה בכלל קיימת קנאה בזוגיות? ההסבר של אליעד מתחיל במושג בסיסי - שיפוטיות. לדבריו, אם האדם היה חי ללא שיפוטיות, ללא הבחנה בין טוב לרע, לא היה לו שום בסיס להבדיל בין שלי ללא שלי. במקרה כזה, גם קנאה ... על האדם לעבור מסע של מודעות עצמית. עליו לשפוט את עצמו פחות לפי קריטריונים של אנשים אחרים, ולהיות פחות שיפוטי כלפי עצמו. ככל שאדם פחות שיפוטי כלפי עצמו, כך הוא זקוק פחות לאישור ואהבה מבחוץ, ואז הוא פחות מקנא ופחות רכושני כלפי בן זוגו. למה ... כך מתפתחת קנאה ורכושנות בצורה משמעותית יותר. למה בכלל קיימת קנאה בזוגיות? ההסבר של אליעד מתחיל במושג בסיסי - שיפוטיות. לדבריו, אם האדם היה חי ללא שיפוטיות, ללא הבחנה בין טוב לרע, לא היה לו שום בסיס להבדיל בין שלי ללא שלי. במקרה כזה, גם קנאה ... על האדם לעבור מסע של מודעות עצמית. עליו לשפוט את עצמו פחות לפי קריטריונים של אנשים אחרים, ולהיות פחות שיפוטי כלפי עצמו. ככל שאדם פחות שיפוטי כלפי עצמו, כך הוא זקוק פחות לאישור ואהבה מבחוץ, ואז הוא פחות מקנא ופחות רכושני כלפי בן זוגו. למה ... טוב עם עצמו, ובתוך הזוגיות הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו. לאדם יש אפשרות במוח שלו להיות בלי שום שיפוטיות ובלי שום תנאים. פירושו שהוא לא מבדיל בין טוב לרע, ואם אין טוב ורע אז אין שלי ולא שלי, אין רוצה ולא רוצה ואז אין שום קשרים רגשיים, ואז אין קנאה ואין רכושנות. ככול שיש לך פחות שיפוטיות, אתה פחות מקנא, פחות רוצה להידמות, ופחות רכושני, כל הקשרים הרגשיים חלשים. מה זה קנאה? הרצון להיות כמו, אני ... לפי קנה מידה שלא תלוי באחרים אז אתה יכול לאהוב את עצמך, ויש טריק נוסף, שאם אתה מפסיק להיות שיפוטי, אז אתה מקבל את עצמך. הרעיון הוא, שככול שיש לך פחות צורך באהבה חיצונית, ככה אתה פחות קנאי. ככול ...

שיפוטיות, שיטת ההיפוכים, ביירון קייטי, חיפוש האמת, בירור האמת, ניתוח מצבים, מודעות עצמית, לגלות את האמת, לברר את האמת, אולי ההפך הוא הנכון? אלנבי 40, השתקפות עצמית למה אנשים שיפוטיים חושבים שכולם שיפוטיים? אליעד כהן מסביר על התופעה שבה אדם הנוהג בצורה מסוימת, כמו שקר או שיפוטיות, מניח באופן אוטומטי שגם אחרים נוהגים כך. למשל, אדם שמשקר לעיתים קרובות יחשוב שכולם משקרים לו. מדוע זה קורה? ... ההיפוכים של ביירון קייטי? אליעד מתאר בפרוטרוט את שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי, שיטה שבה האדם חוקר את המחשבות השיפוטיות שלו כלפי אחרים, ומנסה להפוך אותן על עצמו. למשל, אם אתה חושב שמישהו שיפוטי כלפיך, אתה יכול להפוך זאת ולשאול: אולי אני שיפוטי כלפיו?, או אולי אני שיפוטי כלפי עצמי?. באמצעות תרגיל זה, אתה מגלה שהבעיה שאתה רואה באחרים קיימת גם אצלך. עם זאת, אליעד מציין ששיטה ... חווה. לבסוף, אליעד מזכיר כי למרות המורכבות של חקירת האמת, ההכרה במגבלות שלנו מאפשרת לנו לחיות חיים עם פחות שיפוטיות ויותר הבנה כלפי עצמנו וכלפי אחרים. שיטת ההיפוכים של ביירון קייטי איך להפסיק להיות שיפוטי? האם האמת היא יחסית? מודעות עצמית ולקיחת אחריות מהי השלכה עצמית? למה קשה לראות את האמת?

איך לאהוב את עצמך? לדון לכף זכות, שיפוטיות עצמית, השתקפות עצמית, לאהוב אחרים, אהבה עצמית, איך לא להיפגע מאחרים? חרדה חברתית, דימוי עצמי, ביטחון עצמי, חוסר ערך ... נושא. כיצד לדון אחרים לכף זכות כדי לאהוב את עצמך יותר? אליעד כהן מדגיש דרך נוספת ועמוקה יותר לטפל בשיפוטיות העצמית: ללמוד לדון אנשים אחרים לכף זכות. אדם שרגיל לראות את החסרונות של אחרים, יתקשה לראות את היתרונות בעצמו. לעומת ... החיוביים, ומכך יגדיל את האהבה העצמית שלו. האם אפשר להפסיק לשפוט אחרים לגמרי? אליעד כהן מבהיר שהפסקה מוחלטת של שיפוט כלפי אחרים היא לא מציאותית באופן מלא. עם זאת, גם אם המצב האידאלי אינו אפשרי במאה אחוז, ניתן להתחיל בצמצום הדרגתי של מחשבות שיפוטיות. אם אדם חושב אלף פעמים ביום מחשבות שיפוטיות, הוא יכול להפחיתן לאט - לאט. בנוסף, גם את השיפוט החיובי מומלץ לצמצם, כי כל מחמאה (איזה חכם הוא, איזה מוצלח הוא) מכילה בתוכה גם שיפוט שלילי של מי שלא עומד באותו סטנדרט. כיצד סיפור כבשת הרש ממחיש שאנחנו שופטים את עצמנו? אליעד משתמש בסיפור ... את אשתו. לפי אליעד, בכל פעם שאדם שופט מישהו אחר, הוא בעצם שופט את עצמו. לכן, הדרך להקל את השיפוט העצמי היא להפחית את השיפוטיות כלפי אחרים. מדוע אנחנו כועסים על אנשים שמזכירים לנו את עצמנו? אליעד כהן מסביר שאנשים רבים כועסים דווקא על ... בזולת, ומודע לכך שהוא עצמו לא מתחשב באחרים מספיק. באופן כזה, הכעס החיצוני משקף כעס פנימי עצמי. חוסר מודעות ושיפוטיות כלפי אחרים - למה אנשים רבים? אנשים עם מודעות עצמית נמוכה נוטים להאשים את האחר בדיוק בדברים שהם עצמם ... ומאוזנת יותר. סיכום הדרך לאהבה עצמית לפי אליעד כהן כדי לאהוב את עצמך, עליך להתרגל לאהוב אחרים, לצמצם את השיפוטיות, ולהתרגל לדון אחרים לכף זכות. כל חיסרון שאתה רואה באחרים הוא שיקוף שלך עצמך, ולכן אם תשפוט אחרים פחות, ... כולם חוץ מאת עצמו. לכן, אם רוצים לפתח אהבה עצמית, יש להתחיל בלימוד אהבת הזולת. הקשר בין אהבה עצמית לשיפוטיות כאשר אדם מרגיש רע בגלל יחס שהוא מקבל מאחרים, למשל אם צוחקים עליו או שונאים אותו, מחויב שגם הוא ... מרגיש רע בגלל שהוא גבוה מדי, עליו להפסיק לשפוט אנשים לפי גובהם. אם הוא יפסיק לראות את הגובה כמדד לשיפוט, גם הגובה שלו יפסיק להיות בעיה עבורו. ללמוד לדון אחרים לכף זכות דרך רחבה יותר היא ללמוד לדון אנשים ... אפשרי במלואו, אבל זה אפשרי חלקית. מה שחשוב זה להתחיל בתהליך הדרגתי. אם ביום אחד יש לך אלף מחשבות שיפוטיות על אחרים, נסה להפחית אותן קצת. צמצום השיפוטיות כלפי הכל בנוסף לצמצום השליליות כלפי אחרים, כדאי גם לצמצם את המחמאות החיוביות השיפוטיות. כל פעם שאדם מחמיא למישהו על חוכמתו או הצלחתו, הוא גם קובע באופן עקיף שטיפשות או כישלון הם שליליים. ככל שהשיפוטיות תפחת - גם כלפי החיובי וגם כלפי השלילי - כך תוכל לאהוב את עצמך יותר. סיפור כבשת הרש - ... ייתכן שהוא רואה בהם ביטוי לחוסר התחשבות בזולת, ובתוכו הוא מרגיש שגם הוא לא מתחשב מספיק באחרים. חוסר מודעות ושיפוטיות קיצונית אנשים חסרי מודעות יכולים לריב עם אחרים בדיוק על הדברים שהם עצמם עושים. ישנם אנשים שמאשימים מישהו אחר ... כל פעם כשאתה אומר איזה מישהו מוצלח מה אתה בעצם אומר להיות לא מוצלח זה לא טוב אז אתה שיפוטי צמצם את זה צמצם תהיה פחות שיפוטי ואז ממילא זה יהיה פחות שיפוטי כלפיך. עכשיו יש סיפור על דוד המלך הצדיק שבצדיקים עם כבשת הרש נכון שהוא שלך מישהו לקרב כי היה ... אבל אני אומר משהו אחר אם אתה רואה מישהו שעושה משהו ואתה רואה סתם מישהו עשה משהו ואתה לא שיפוטי כלפיו אתה אומר וואלה יכול להיות טוב יכול להיות רע סבבה אבל אם אתה כועס עליו, עכשיו אבל זאת ...

... אין לו רצון לשינוי, כיוון שהוא תופס את המצב הקיים כטוב ביותר. מה הקשר בין הרצון להרגיש טוב לבין השיפוטיות? אליעד מסביר שהרצון להרגיש טוב קשור ישירות לשיפוטיות וליכולת ההשוואה של האדם. ככל שהאדם פחות שיפוטי כלפי המציאות ופחות משווה את המצב הקיים למצב מדומיין אחר, כך הוא פחות סובל. אדם שסובל הרבה הוא אדם שמאוד שיפוטי כלפי המציאות, ואילו אדם שאינו שיפוטי אינו סובל, מכיוון שהוא אינו עסוק בהשוואות בין המצוי לרצוי. מדוע הסבל קשור לתפיסת הזמן של האדם? הסבל גם ... של רעיון ההרצאה: הרצון להרגיש טוב יותר ממה שהאדם מרגיש כרגע הוא המקור לסבל. הסבל קיים רק בגלל השוואות ושיפוטיות של המציאות. הדרך להשתחרר מהסבל היא להבין לעומק שאין הבדל אמיתי בין המציאות הנוכחית למציאות אחרת, ושבפועל, המציאות הנוכחית ...