... הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את
צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין
צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את
צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר
צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם ... של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את
צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים ... הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום זה תאפשר לו לעשות את מה שהוא רוצה, אבל תנסה לגרום לו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, בשילוב של
צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל
צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת
צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא מתחבר. וההתבגרות של הילד, תתרחש כבר מעצמה. ועל האדם לזכור, כי כל דבר ודבר בעולם, יש אין סוף ... הוא רוצה להעביר לאדם השומע. ועל האדם לנסות לראות את נקודת החיבור שיש, בין הרעיון שאותו הוא רוצה להעביר, לבין השומע. וזה אפשרי, על ידי זה, שהוא מתבונן ומחפש, כיצד
צורת המחשבה הנכונה יותר, כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי, בתוך העולם של השומע. כי לא תמיד, המשוגע יכול בבת אחת להיות חכם. אבל הוא בהחלט כן יכול להיות, משוגע יותר חכם. כי גם ...