לפעמים כאשר האדם נתקל בשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם לדעת לשתוק. וכאשר האדם שותק, על ידי זה הוא מקבל שכל חדש, ופתאום הוא מבין את התשובה. וגם כאשר קורים לאדם דברים שהוא לא מבין אותם, לפעמים על האדם לדעת לשתוק. ועל ידי זה שהוא שותק ונותן לדברים להסתדר מעצמם, על ידי זה הדברים מסתדרים מעצמם.
כי לפעמים יש לאדם שאלות מוצדקות, שעליהן אפשר למצוא תשובה. כי מאחר שהשאלה היא נכונה, לכן אפשר למצוא לה תשובה. אבל, ישנם מצבים שבהם האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה. וכמה שהאדם ינסה למצוא תשובה, הוא לא ימצא תשובה. והסיבה שהאדם לא מסוגל למצוא תשובות לשאלות האלו, היא משום שאין להן תשובה.
וכיצד זה יתכן שלשאלות האלו אין תשובה? ואם אין להן תשובה, אז מהו ההסבר לקיום הפרדוקס שיוצר אותן? אלא שלכל שאלה יש תשובה. אבל לפעמים יש שאלות שהם רק נראות כמו שאלות. ולפעמים יש לאדם שאלות, שהן כלל לא שאלות. וכל השאלה כולה, נובעת מכך שההסתכלות של האדם על המציאות היא לא נכונה. ומצד האמת אין בכלל שאלה. ואם אין שאלה, אז איך תהיה תשובה?!
כי תשובה אפשר למצוא, רק כאשר יש שאלה. אבל אם אין שאלה, אז איך נמצא תשובה?! ולפעמים האדם מגיע לשאלות כאלו, שאין עליהן תשובה. ולא משום שהמציאות שלנו לא מובנת, אלא משום שהאדם שואל שאלה שהיא בכלל לא שאלה. ובגלל שהשאלה בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת.
וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך שבכלל לא תהיה אפשרות לשאול את השאלה.
כי גם כאשר יש תשובה, עדיין יש גם שאלה. ואם התשובה מבוססת על מידע כלשהו, הרי שאם המידע הזה ישתנה, הרי שהשאלה יכול לחזור. והתשובה, היא ההשלמה של השאלה. וכאשר יש שאלה יש תשובה וכאשר יש תשובה יש שאלה.
אבל ישנם מצבים שבהם אין תשובה, כי אין שאלה. ועל האדם להבין, שאם אין תשובה, אז אין שאלה. והתשובה לשאלות שאין עליהן תשובה, היא ההבנה שאין כאן שאלה. ועצם זה שהאדם מבין שאין כאן שאלה, זה עצמו התשובה.
כי המציאות שלנו היא נפלאה ומופלאה. וכל דבר שיש בעולם, יש לו הסבר כלשהו. אבל, לא תמיד האדם מבין את ההסבר, בצורת המחשבה הרגילה שלו. ולפעמים האדם צריך לשנות קצת את צורת המחשבה שלו, כדי להסתכל על הכל מכיוון אחר, ואז הוא פתאום קולט שאין כאן בכלל מקום לשאלה כלשהי.
והדבר דומה לאדם שרואה רק צד אחד של המטבע, ואח"כ הוא רואה את הצד השני. ויש לו שאלה רצינית. כיצד זה יכול להיות שפעם אחת המטבע הוא נראה כך ובפעם השנייה הוא נראה אחרת. ואם האדם רק ישנה מעט את צורת המחשבה שלו, ויבין ששני הצדדים הם צדדים שונים של אותו המטבע, הרי שממילא הוא יבין שאין כאן שום שאלה כלל.
ולפעמים יש לאדם שאלות קשות, כאשר השאלה לא קיימת כלל. ורק האדם שלא מסתכל על הדברים מנקודת מבט נכונה, על ידי זה יש לו שאלות שנראות קשות ביותר. למרות שבאמת השאלה כלל לא קיימת. והתשובה לשאלות האלו שאין עליהן תשובה, היא פשוט להבין שיש צורת מחשבה אחרת, שבה השאלה עצמה כלל לא קיימת.
וכאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז הוא צריך לדעת לשתוק. דהיינו, על האדם לנסות להכיל...
כי לפעמים יש לאדם שאלות מוצדקות, שעליהן אפשר למצוא תשובה. כי מאחר שהשאלה היא נכונה, לכן אפשר למצוא לה תשובה. אבל, ישנם מצבים שבהם האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה. וכמה שהאדם ינסה למצוא תשובה, הוא לא ימצא תשובה. והסיבה שהאדם לא מסוגל למצוא תשובות לשאלות האלו, היא משום שאין להן תשובה.
וכיצד זה יתכן שלשאלות האלו אין תשובה? ואם אין להן תשובה, אז מהו ההסבר לקיום הפרדוקס שיוצר אותן? אלא שלכל שאלה יש תשובה. אבל לפעמים יש שאלות שהם רק נראות כמו שאלות. ולפעמים יש לאדם שאלות, שהן כלל לא שאלות. וכל השאלה כולה, נובעת מכך שההסתכלות של האדם על המציאות היא לא נכונה. ומצד האמת אין בכלל שאלה. ואם אין שאלה, אז איך תהיה תשובה?!
כי תשובה אפשר למצוא, רק כאשר יש שאלה. אבל אם אין שאלה, אז איך נמצא תשובה?! ולפעמים האדם מגיע לשאלות כאלו, שאין עליהן תשובה. ולא משום שהמציאות שלנו לא מובנת, אלא משום שהאדם שואל שאלה שהיא בכלל לא שאלה. ובגלל שהשאלה בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת.
וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך שבכלל לא תהיה אפשרות לשאול את השאלה.
כי גם כאשר יש תשובה, עדיין יש גם שאלה. ואם התשובה מבוססת על מידע כלשהו, הרי שאם המידע הזה ישתנה, הרי שהשאלה יכול לחזור. והתשובה, היא ההשלמה של השאלה. וכאשר יש שאלה יש תשובה וכאשר יש תשובה יש שאלה.
אבל ישנם מצבים שבהם אין תשובה, כי אין שאלה. ועל האדם להבין, שאם אין תשובה, אז אין שאלה. והתשובה לשאלות שאין עליהן תשובה, היא ההבנה שאין כאן שאלה. ועצם זה שהאדם מבין שאין כאן שאלה, זה עצמו התשובה.
כי המציאות שלנו היא נפלאה ומופלאה. וכל דבר שיש בעולם, יש לו הסבר כלשהו. אבל, לא תמיד האדם מבין את ההסבר, בצורת המחשבה הרגילה שלו. ולפעמים האדם צריך לשנות קצת את צורת המחשבה שלו, כדי להסתכל על הכל מכיוון אחר, ואז הוא פתאום קולט שאין כאן בכלל מקום לשאלה כלשהי.
והדבר דומה לאדם שרואה רק צד אחד של המטבע, ואח"כ הוא רואה את הצד השני. ויש לו שאלה רצינית. כיצד זה יכול להיות שפעם אחת המטבע הוא נראה כך ובפעם השנייה הוא נראה אחרת. ואם האדם רק ישנה מעט את צורת המחשבה שלו, ויבין ששני הצדדים הם צדדים שונים של אותו המטבע, הרי שממילא הוא יבין שאין כאן שום שאלה כלל.
ולפעמים יש לאדם שאלות קשות, כאשר השאלה לא קיימת כלל. ורק האדם שלא מסתכל על הדברים מנקודת מבט נכונה, על ידי זה יש לו שאלות שנראות קשות ביותר. למרות שבאמת השאלה כלל לא קיימת. והתשובה לשאלות האלו שאין עליהן תשובה, היא פשוט להבין שיש צורת מחשבה אחרת, שבה השאלה עצמה כלל לא קיימת.
וכאשר האדם מגיע לקצה גבול היכולת השכלית שלו, אז הוא צריך לדעת לשתוק. דהיינו, על האדם לנסות להכיל...
050-3331-331