איך להירגע? איך להרגיע את עצמך? רגוע כמו קיר, רגוע כמו דומם, האנשה, ללכת בדרך הארוכה, להאריך את הדרך, פתרון פנימי, פתרון חיצוני, הרוגע של הצדיק האמת, הרוגע של החכם האמיתי
איך להירגע באמת, מבפנים ולמה לא מספיק פתרון חיצוני?
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אדם יכול להרגיע את עצמו, ואיך ניתן להגיע למצב של רוגע פנימי אמיתי. אליעד מתחיל בדוגמה של אדם שיכול להסתכל על קיר ולהירגע. הוא שואל איזה היגיון יכול להיות לאדם שבאמת יכול להירגע רק מלראות קיר דומם ופשוט, ובכל זאת יעדיף ללכת לים או לנסוע למקום רחוק כדי להירגע. כלומר, למה אנשים בוחרים ללכת בדרך הארוכה של למצוא רוגע, כאשר יש דרך קצרה בהרבה להגיע לרוגע.
מדוע אדם מסוגל להירגע מלהסתכל על קיר דומם?
אליעד מסביר את התהליך של ההירגעות על ידי הסתכלות על קיר. כאשר האדם מתבונן בקיר, הוא רואה חפץ דומם לחלוטין, שאינו זז, אינו משתנה, ואינו מושפע מלחץ או מחוסר רוגע. האדם מעניק תכונות אנושיות לקיר הדומם (האנשה), וכך הוא מזהה את הדומם כמשהו רגוע ויציב. כשהאדם משייך לקיר את התכונות האנושיות האלה, הוא בעצמו נרגע באופן אינסטינקטיבי.
דוגמה נוספת שמביא אליעד היא שאדם מושפע מאוד מהסביבה שלו. אם אדם נמצא בסביבה של אנשים רגועים, הוא ירגיש רגוע. אם הוא נמצא בסביבה של אנשים לחוצים, הוא ירגיש לחוץ. באותו אופן, אם האדם יתייחס לחפצים הדוממים שסביבו כבעלי תכונות אנושיות של רוגע ושלווה, גם הוא יהפוך לרגוע.
אך עדיין עולה השאלה, אם אכן כל כך קל להירגע, מדוע אנשים בוחרים ללכת לים או לעשות פעולות אחרות, במקום פשוט להסתכל על קיר?
למה אדם בוחר ללכת בדרך הארוכה כדי להירגע?
אליעד מסביר כי למרות שאדם יכול להירגע בפשטות, לפעמים הוא לא באמת רוצה להגיע לרוגע בדרך הקצרה. האדם בוחר בדרך הארוכה כיוון שהוא רוצה "להרגיש באמת" שהוא רגוע, ולא רק להרגיע את עצמו באופן זמני או שטחי. הדוגמה שהוא נותן לכך היא אדם שנמצא בלחץ ומחליט לנסוע לים כדי להירגע. אליעד שואל מדוע לאותו אדם, שיודע שהוא יכול להירגע מיד בהסתכלות על הקיר, יש צורך לעשות פעולה חיצונית כמו נסיעה לים.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהאדם רוצה להרגיש שהוא עשה משהו כדי להגיע לרוגע. יש משהו בתודעה האנושית שגורם לאדם לחשוב שאם הרוגע הושג בקלות רבה מדי, הוא פחות "אמיתי" או עמוק. האדם רוצה שהפתרון לרוגע יבוא דרך מסלול מורכב יותר וארוך יותר.
פתרון פנימי לעומת פתרון חיצוני - מה עדיף?
אליעד מציג את ההבדל בין פתרון פנימי לפתרון חיצוני. הפתרון החיצוני הוא פעולה שאדם עושה כדי לשנות את ההרגשה שלו, כמו נסיעה לים או כל פעולה אחרת שמטרתה להשפיע על המצב הרגשי מבחוץ. לעומת זאת, הפתרון הפנימי הוא שינוי פנימי במחשבה ובתודעה של האדם, שינוי שיכול לאפשר לו להיות רגוע באופן קבוע ויציב, בלי תלות במצב החיצוני או בפעולות שהוא עושה.
כאן אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שמפחד שבת הזוג שלו תנטוש אותו. הוא יכול לפתור את הפחד הזה בשתי דרכים:
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אדם יכול להרגיע את עצמו, ואיך ניתן להגיע למצב של רוגע פנימי אמיתי. אליעד מתחיל בדוגמה של אדם שיכול להסתכל על קיר ולהירגע. הוא שואל איזה היגיון יכול להיות לאדם שבאמת יכול להירגע רק מלראות קיר דומם ופשוט, ובכל זאת יעדיף ללכת לים או לנסוע למקום רחוק כדי להירגע. כלומר, למה אנשים בוחרים ללכת בדרך הארוכה של למצוא רוגע, כאשר יש דרך קצרה בהרבה להגיע לרוגע.
מדוע אדם מסוגל להירגע מלהסתכל על קיר דומם?
אליעד מסביר את התהליך של ההירגעות על ידי הסתכלות על קיר. כאשר האדם מתבונן בקיר, הוא רואה חפץ דומם לחלוטין, שאינו זז, אינו משתנה, ואינו מושפע מלחץ או מחוסר רוגע. האדם מעניק תכונות אנושיות לקיר הדומם (האנשה), וכך הוא מזהה את הדומם כמשהו רגוע ויציב. כשהאדם משייך לקיר את התכונות האנושיות האלה, הוא בעצמו נרגע באופן אינסטינקטיבי.
דוגמה נוספת שמביא אליעד היא שאדם מושפע מאוד מהסביבה שלו. אם אדם נמצא בסביבה של אנשים רגועים, הוא ירגיש רגוע. אם הוא נמצא בסביבה של אנשים לחוצים, הוא ירגיש לחוץ. באותו אופן, אם האדם יתייחס לחפצים הדוממים שסביבו כבעלי תכונות אנושיות של רוגע ושלווה, גם הוא יהפוך לרגוע.
אך עדיין עולה השאלה, אם אכן כל כך קל להירגע, מדוע אנשים בוחרים ללכת לים או לעשות פעולות אחרות, במקום פשוט להסתכל על קיר?
למה אדם בוחר ללכת בדרך הארוכה כדי להירגע?
אליעד מסביר כי למרות שאדם יכול להירגע בפשטות, לפעמים הוא לא באמת רוצה להגיע לרוגע בדרך הקצרה. האדם בוחר בדרך הארוכה כיוון שהוא רוצה "להרגיש באמת" שהוא רגוע, ולא רק להרגיע את עצמו באופן זמני או שטחי. הדוגמה שהוא נותן לכך היא אדם שנמצא בלחץ ומחליט לנסוע לים כדי להירגע. אליעד שואל מדוע לאותו אדם, שיודע שהוא יכול להירגע מיד בהסתכלות על הקיר, יש צורך לעשות פעולה חיצונית כמו נסיעה לים.
הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהאדם רוצה להרגיש שהוא עשה משהו כדי להגיע לרוגע. יש משהו בתודעה האנושית שגורם לאדם לחשוב שאם הרוגע הושג בקלות רבה מדי, הוא פחות "אמיתי" או עמוק. האדם רוצה שהפתרון לרוגע יבוא דרך מסלול מורכב יותר וארוך יותר.
פתרון פנימי לעומת פתרון חיצוני - מה עדיף?
אליעד מציג את ההבדל בין פתרון פנימי לפתרון חיצוני. הפתרון החיצוני הוא פעולה שאדם עושה כדי לשנות את ההרגשה שלו, כמו נסיעה לים או כל פעולה אחרת שמטרתה להשפיע על המצב הרגשי מבחוץ. לעומת זאת, הפתרון הפנימי הוא שינוי פנימי במחשבה ובתודעה של האדם, שינוי שיכול לאפשר לו להיות רגוע באופן קבוע ויציב, בלי תלות במצב החיצוני או בפעולות שהוא עושה.
כאן אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שמפחד שבת הזוג שלו תנטוש אותו. הוא יכול לפתור את הפחד הזה בשתי דרכים:
- הדרך הפנימית: האדם יכול להביא את עצמו למצב תודעתי שבו לא אכפת לו אם בת הזוג תעזוב. במצב כזה, לא ירגיש לחץ או פחד כלל, אבל אז גם לא יהיה לו כיף להיות עם בת הזוג, כי הוא כבר לא זקוק לה.
- הדרך החיצונית: האדם יעשה פעולות שונות כדי שבת הזוג לא תעזוב, למשל לקנות לה מתנות או להראות לה אהבה בדרכים שונות. בדרך זו הוא ישמור על היכולת ליהנות...
- איך להירגע באמת?
- פתרון פנימי מול פתרון חיצוני
- למה אנשים מאריכים את הדרך לרוגע?
- האם אפשר להירגע בלי פעולות חיצוניות?
- איך להתגבר על לחץ ופחד נטישה?