... ומביא דוגמאות של אנשים הטוענים שאינם רוצים להרגיש טוב. אם מישהו אומר שהוא לא רוצה להרגיש טוב, זה יוצר פרדוקס, כי לכאורה הוא עדיין פועל כדי להקל על עצמו. אם באמת הוא לא היה רוצה להרגיש טוב, אולי היה ...

... יש בחירה מוחלטת, זה לא אומר בהכרח שהאדם באמת שולט באופן מלא בכל ההשלכות של בחירתו. איך להתמודד עם הפרדוקס של בחירה חופשית? אליעד מציין את הקושי הגדול בטענה אחת מוחלטת - שכן כל תשובה שאדם יתן לגבי קיומה ... בפני קושיות חזקות. לכן הוא מציע שאין תשובה חד - משמעית, אלא שההבנה העמוקה של המציאות כוללת הבנה של הפרדוקס עצמו. הוא מתאר את הקושי בלנסות לצאת מהסרט של החיים ולהתבונן בו מבחוץ - ומעלה את השאלה מי בכלל ... של בחירה נתקל בקושיות עמוקות. הרצון עצמו אולי לא נתון לבחירת האדם, מה שמטיל ספק בבחירה חופשית מלאה. יש פרדוקס מובנה בשאלת הבחירה, כאשר האדם הוא גם הבוחר וגם הנבחר. ההבנה העמוקה של המציאות כוללת את הבנת המורכבות של ...

... להרגיש הנאה או שמחה מכך שהשיג משהו שהוא רצה, כי הוא פשוט לא רוצה כלום. בכך הוא מדגיש את הפרדוקס, שאין מצב בו אין רצון בכלל, כי הרצון להיפטר מהרצון הוא עדיין רצון בפני עצמו. האם יש מצב שבו ... הם לא היו יכולים לסבול כלל, אבל באותה מידה, הם גם לא היו יכולים לחוות שמחה או התרגשות. זה הפרדוקס המרכזי שאליעד מציג לגבי הרצון: הרצון הוא מקור גם לטוב וגם לרע, והניסיון להיפטר ממנו לחלוטין הוא בעצמו רצון ...

... יש. השיחה גם נוגעת בתהליך הפנימי של חיפוש אחרי מה אני רוצה, ואיך הרבה פעמים המענה לשאלה זו מוביל לפרדוקס - כאשר האדם לא באמת יודע מה הוא רוצה, או לא בטוח בתשובותיו. הדיאלוג שהתרחש בהמשך מראה את ההתנגשות ...

... כמות גדולה של נתונים כדי למצוא את הפתרון המושלם. בסופו של דבר, אליעד מסביר על אופן ההתמודדות עם חידות פרדוקסליות שדורשות יותר מניתוח פשוט. הוא מציין שכשיש לנו תשובות מנוגדות, כמו לדעת בוודאות שאנחנו קיימים ובוודאות שאנחנו לא קיימים, ...

... שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ...

... איך המוח לומד? איך תינוק לומד? איך המוח חושב? התפתחות המוח, התפתחות הקוגניציה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך ... למידה: האם תינוק נולד עם ידע כלשהו, או שכל הידע שלו מגיע אחר כך? הוא מציג את הבעיה באופן פרדוקסלי: אם התינוק נולד עם ידע, מאיפה הגיע הידע הזה? אם הוא נולד ללא ידע כלל, כיצד בכלל מתחיל תהליך ... בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו ... אם אתה יודע מהו אני, אתה חייב גם לדעת מהו לא אני. ללא ההבדל הזה, המושג אני חסר משמעות. פרדוקס הביצה והתרנגולת - מה קדם למה? אליעד מחבר את כל הנושא לפרדוקס המוכר של הביצה והתרנגולת. הוא מסביר שהשאלה הזו דומה מאוד לשאלת הידיעה הראשונה של התינוק. אנחנו יודעים שלוגית לא ... שקדם לדבר אחר, אחרת קשה לנו להבין איך בכלל משהו נוצר. אליעד מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה בכלל השאלה הזאת חשובה ... איך המוח לומד? איך תינוק לומד לתקשר? מה קדם למה ביצה או תרנגולת? האם אפשר לדעת משהו חדש לגמרי? פרדוקסים בתהליך הלמידה התפתחות החשיבה אצל ילדים

... וכו ולפעמים זה דווקא הפוך. ש: זה סתם יהיה לחוץ. אליעד: בדיוק אבל יש פה עוד פעם סוג של פרדוקס כי אחד אתה מנסה להיות הכי טוב שאתה יכול אבל זה לא הכי טוב שאתה יכול זה הכי טוב ...

הטפת מוסר, סקס מוסרי, ריבוי פרטנרים מיניים, יחסי מין לא מוסריים, העברת ביקורת, האם להעיר למישהו? איך להעביר ביקורת על מישהו? סקס לא מוסרי, דעות קדומות

... שיש שני סוגי שאלות: שאלות שיש להן תשובה ברורה והגיונית. שאלות ללא תשובה, שאלות שנמצאות בתוך חלל פנוי, שאלות פרדוקסליות או סותרות את עצמן. לדוגמה, אם אדם שואל שוב ושוב למה? על משהו מסוים, תמיד אפשר לתת לו תשובה ... שמנסים להבין את הדברים יותר לעומק, מגיעים למסקנה שהכל עשוי ממהות אחת או שאין בכלל מהות. בשאלות כאלה מגיעים לפרדוקס - שני הפכים שמתקיימים בו זמנית. אליעד מציין כי רבי נחמן מתייחס לסוג הזה של שאלות. הוא אומר שיש שאלות שלעולם לא תהיה להן תשובה, כי הן עצמן מבוססות על סתירות לוגיות ופרדוקסים פנימיים. הדרך לפתור אותן באמת, היא להבין שאין בהן שאלה מלכתחילה. ברגע שהאדם מבין שהשאלה עצמה סותרת את עצמה, ...