... כהן עוסק בהשגת האושר האמיתי, כלומר, אושר שנובע מתוך העשייה עצמה ולא מתוך תוצאה עתידית. כל אדם שואל את עצמו איך להגיע למצב שבו כל פעולה נעשית לשם העשייה בלבד, ללא שום אינטרס. השאלה הזו מעלה דיון חשוב: האם ניתן לשחרר את עצמנו לחלוטין מהאינטרס או אולי ניתן למלא כל פעולה בכל אינטרס, כך שכל פעולה תהפוך למטרה בפני עצמה? האם אפשר לבצע פעולה ללא אינטרס? כדי להבין אם אפשר באמת לבטל את האינטרס, יש לבחון שתי גישות עיקריות. האחת מציעה להיפטר לחלוטין מכל אינטרס, והאחרת טוענת שניתן למלא את האינטרס בכל פעולה, כך שכל פעולה תשא את ערכה הפנימי. לדוגמה, אם אדם מכין סלט, הוא מבצע סדרה של פעולות כמו לקום מהכיסא, לפתוח את המקרר ולחתוך את הירקות. השאלה היא האם הוא יכול לעשות כל פעולה מתוך הנאה מהעשייה עצמה, בלי לחשוב על תוצאה עתידית כמו לאכול את הסלט. האם פעולה לשם עצמה גם נחשבת אינטרס? בזמן שאנחנו מבצעים פעולה, תמיד יש איזושהי כוונה מאחוריה. אם אנחנו מבצעים פעולה מתוך רצון לעשות אותה בלבד, האם זה לא הופך גם סוג של אינטרס? למשל, אדם עשוי להזיז כיסא כדי שאחרים יוכלו לשבת עליו, אך הוא לא עושה זאת סתם - הוא רוצה לראות את התוצאה של פעולה זו. אם היו אומרים לו שבקרוב הוא ייעלם, הוא לא היה מזיז את הכיסא, כי אין לו שום אינטרס בעתיד. השאלה כאן היא אם ניתן לבצע פעולה רק לשם עצמה, בלי שום כוונה לתוצאה כלשהי. איך דוגמת הרקדן עוזרת להבין את רעיון העשייה לשם העשייה? אדם שמבצע פעולה מתוך הנאה מיידית מהעשייה עצמה, כמו רקדן שרוקד לשם הריקוד, נראה כאילו הוא לא ממתין לתוצאה כלשהי. אך בפועל, כשבודקים את הדבר לעומק, הרקדן עדיין חווה את הריקוד ... שמתקבלת אחרי כל תנועה. האם אפשר להפסיק לחשוב על תוצאה וליהנות מהעשייה עצמה? ההנאה מהעשייה עצמה כרוכה בהפנמת רעיון שמסתכל על הפעולה כמשהו מוחלט בפני עצמו. אם אדם עושה פעולה מתוך הנחה שהיא מושלמת, ללא קשר לתוצאה, אז כל פעולה הופכת להיות שלמה. לדוגמה, אם האדם היה יודע שזו הפעולה האחרונה בחייו, הוא היה עושה אותה כאילו היא המושלמת ביותר עבורו, בלי לחשוב על שום דבר אחר. הבעיה, עם זאת, היא שבדרך כלל, ברגע שפעולה הופכת לשלמה, האדם עשוי להרגיש צורך לשנות אותה - מה שיוצר פרדוקס. אם אתה מאמין שהפעולה שאתה עושה היא שלמה ומושלמת, מדוע לשנות אותה לאחר מכן? האם אפשר לשאול אם הכל מושלם בו זמנית? ההבנה שעלולה להתעורר בשלב זה היא שאין באמת דבר כזה שלמות מוחלטת, ... נשאר כלול בהווייתו. עם זאת, לא כל אדם מסוגל לחוות את הרגע הזה, כי המוח שלנו לא בנוי להבין את השלם כפי שהוא באמת. האם חיפוש אחרי פעולה ללא אינטרס מצריך את היציאה מהשכל? הביטוי אין שכל מתאר מצב שבו הגבולות בין טוב ורע, בין שלמות לחוסר שלמות, אינם מוגדרים. במצב זה, אפשר לחוות את כל הדברים בו ... הקצב של הריקוד. השנייה היא להעמיק את ההבנה של מקור הרצון והאינטרס, ולגלות כיצד ניתן לפרוץ את גבולות השכל כדי להגיע למקום שבו כל פעולה נראית מושלמת. כל דרך מביאה עם עצמה אתגרים ותובנות שונות, אך כל אחת מהן מאפשרת גישה חדשה להבנת הרצון, האינטרס וההנאה. מה עושים כאשר אפילו הטוב ביותר לא משחרר ... אין באמת תחושת שלמות אמיתית. כל זה מייצג את המורכבות שמצויה בתוך כל חוויה חיובית. מהו אושר נצחי? איך להשיג שלמות בעשייה? האם כל פעולה נעשית מתוך אינטרס? מהו מצב של אין שכל? איך לשלב בין רצון ותוצאה בעשייה? מהו המחיר של השגת שלמות מוחלטת? איך אפשר לשאול את השאלה המרכזית על פעולה ללא אינטרס? יש מי שתוהה: איך מגיעים למצב שבו כל פעולה שאנו מבצעים היא בפני עצמה, ללא שום אינטרס וללא ציפייה למשהו שיקרה אחר כך? השאלה הזאת פורצת דרך, כי היא מנסה להבין האם בכלל אפשר לבטל את האינטרס לגמרי, או אולי למלא אותו בכל פעולה שנעשית, עד כדי כך שכל פעולה נחוויית כהגשמה מלאה וכמטרה בפני עצמה. האם יש אפשרות אמיתית לביטול האינטרס או למילויו בכל פעולה? יש שתי גישות שנידונות לעומק. האחת היא להיפטר מהאינטרס לגמרי כך שלא תורגש שום ציפייה או מטרה עתידית. השנייה היא למלא את האינטרס בכל דבר קטן, כך שכל פעולה מייצגת עבור האדם את מלוא הרצון והמשמעות ברגע נתון. לדוגמה, כשהאדם הולך להכין סלט, הוא מבצע הרבה פעולות: הוא קם מהכיסא, ניגש למטבח, פותח את המקרר, שוטף את הירקות וכו. בגישה השנייה, כל שלב הרכבת הסלט נעשה למען עצמו, כדי לעשות את הפעולה עצמה. אבל עולה כאן השאלה האם בכלל אפשר ליישם את זה, כי בדרך כלל יש לנו יעד: אנחנו מכינים סלט כדי לאכול אותו אחר כך. השאלה היא האם אפשר לבצע כל חלק בתהליך אך ורק לשם פעולת החיתוך, השטיפה והערבוב, בלי שום מחשבה על התוצאה. האם פעולה למען עצמה היא גם סוג של אינטרס? נשאלת שאלה: אם האדם עושה את ה

... היא A12345, אז אנחנו צריכים לעשות לפחות פעולה 1 שתגרום לכך שהסיסמה תכיל גם אות קטנה כלשהי. אם הסיסמה היא נניח 1Aa2, עלינו לבצע 2 פעולות כדי לגרום לסיסמה להיות באורך של 6 ... אם חסרה לנו אות 1 קטנה, אז עלינו לבצע פעולה 1 של הוספה של אות קטנה או פעולה 1 של החלפה של אות כלשהי, לאות קטנה, כדי שהסיסמה תהיה חוקית. ומה אם הסיסמה צריכה להכיל אות 1 גדולה? ומה אם הסיסמה צריכה להכיל ... ולחלק לחלקים בצורה הבאה: נניח שהיתה רק פעולה אחת אפשרית, פעולה של מחיקה בלבד. האם היינו יודעים לפתור את כל המצבים? האם היינו יכולים לפתור פעולות של סיסמה קצרה? תשובה: לא. האם היינו יודעים ... מצב של תווים רצופים? תשובה: כן. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של הוספה? אז היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה קצרה, לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמה ארוכה מידי. כן היינו יכולים ... מצב של תווים חסרים או רצופים. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של החלפה? אז לא היינו יכולים לפתור בעיה של אורך. אבל כן היינו יכולים לפתור בעיה של תווים חסרים או רצופים. ואם היו רק ... את כל החוקים ואת כל המצבים, במקרה שיש רק פעולה אחת אפשרית של הוספה או מחיקה או החלפה. ובמקרה שיש רק 2 פעולות אפשריות, של הוספה + מחיקה או הוספה + החלפה או מחיקה + החלפה בלבד. ... מאה אחוז שאנחנו צריכים לבצע 5 פעולות מסוג פעולה של מחיקה. דהיינו, בדיקת החוק של האורך, נותן לנו וודאות גם לגבי כמות הפעולות שצריכים לבצע וגם לגבי סוג הפעולות שצריכים לבצע, כדי ... הפעולות שעלינו לבצע, דהיינו, שעלינו לבצע פעולה 1 כלשהי. אבל יש לנו ספק לגבי סוג הפעולה שעלינו לבצע, כי אולי נצטרך לעשות הוספה של אות 1 או החלפה של אות 1. ואם חסר לנו אות גדולה + מספר, הרי שבוודאות עלינו לבצע 2 ... או 2 פעולות הוספה או 2 פעולות החלפה או 1 פעולה הוספה + 1 פעולת החלפה וכולי. במילים אחרות, החוק השני של תווים הכרחיים, נותן לנו וודאות לגבי כמות פעולות שצריכים לבצע, אבל משאיר ... וננסה לשאול את עצמנו, אם יכולנו לבחור פעולה אחת או 2 פעולות בלבד, מה היינו בוחרים? האם יש פעולה שעדיפה על פעולות אחרות? אם נחקור את הנושא נראה ש: בשביל סיסמה שתהיה באורך לפחות 6, חייבים פעולה של הוספה ואך ורק פעולה של הוספה. בשביל סיסמה שתהיה לא יותר מאורך של 20, חייבים פעולה של מחיקה ואך ורק פעולה של מחיקה. בשביל שהסיסמה תהיה עם תווים הכרחיים, צריך פעולה של הוספה או של החלפה. כאשר אין יתרון לפעולה של החלפה או של הוספה. אם נבצע הוספה או החלפה של תווים, הרי שנבצע מספר זהה של פעולות. דהיינו, אם נבחר לתקן את הסיסמה באמצעות ... היא בדרך כלל דורשת הכי הרבה פעולות. אחר כך פעולה של הוספה שדורשת פחות פעולות. ואחר כך פעולה של החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. דהיינו, תווים רצופים, בברירת המחדל, נעדיף לפתור אותו עם פעולת החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. ... באמצעות הוספה או החלפה, אז עלינו להעדיף את הפעולה של ההחלפה. כי היא יודעת לתקן גם ביחס לחוק 3, שהחלפה פותרת בו את הבעיה בדרך הקצרה ביותר. דהיינו, החוק של התווים הרצופים, הכי טוב ... בלפתור את חוק 2 של תווים חסרים, ננסה להעדיף פעולה של החלפה על פני פעולה של הוספה. כי פעולה של החלפה, היא יותר יעילה עבור חוק 3 מאשר פעולה של הוספה או פעולה של מחיקה. אז לכאורה פתרנו את השאלה. כי בעצם עלינו קודם כל לבדוק את האורך של הסיסמה. אחר כך לבדוק תווים חסרים ואחר כך לבדוק ... אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע פעולה 1 של החלפה הסרה מחיקה. ומאחר שבטוח נכון שאנחנו צריכים לבצע 3 פעולות של הוספה, בגלל חוק האורך, הרי שבעצם ב 3 פעולות של הוספה, ... ולכן, נעשה 5 פעולות מחיקה להתאים את האורך + פעולה 1 של החלפה, כדי להוסיף אות קטנה ולא

... עצמית, שיפור תהליכים, התייעלות, פעולה לא רצונית, פעולה טבעית, לשפר תהליכים, להתייעל, לנתח תהליך, פעולות אינסטינקטיביות, אינסטינקטים, הרגלי חשיבה, משל המרבה רגליים למה לחשוב במודעות על פעולה אוטומטית יכול לפעמים לשבש אותה? לעיתים, כשאדם מבצע פעולה אוטומטית, כמו הליכה, נהיגה או נגינה, הוא עושה זאת ללא מודעות מלאה לתהליך עצמו. ברגע שהוא מתחיל לחשוב במודעות על מה שהוא עושה, עלול להיווצר שיבוש בפעילות. אליעד כהן משתמש במשל ... המרבה רגליים יתחיל לחשוב איך הוא הולך, הוא לא יוכל ללכת בכלל. הסיבה לכך היא שהמודעות מכניסה ספק בתהליך שהיה קודם ברור מאליו ואוטומטי. האם לחשוב על פעולה אוטומטית ישפר או יפגע בביצועים? אליעד מסביר שיש מצבים בהם ניתוח מודע של פעולה אכן יפגע בביצוע, לפחות בטווח הקצר. למשל, אדם שלמד לנהוג בצורה אוטומטית ומתחיל לחשוב על כל פרט במהלך הנהיגה, עלול לנהוג פחות טוב משום שהוא מפצל את הקשב. מצד שני, אם האדם לא מבצע את הפעולה בצורה מושלמת מלכתחילה, ניתוח מודע ומפורט של הפעולה יאפשר לו להשתפר בטווח הארוך. לדוגמה, מוזיקאי שכבר יודע לנגן יצירה באופן אוטומטי, כאשר יתחיל לחשוב על האופן בו הוא מנגן, אולי יתקשה בהתחלה, אך אם ינתח את התהליך, בסופו של דבר ... שבניתוח יתר של פעולות אוטומטיות, מציג מצב שבו המרבה רגליים אינו יכול ללכת כשמתחיל לחשוב על ההליכה שלו. אליעד מדגיש שהאמת יותר מורכבת: בתחילה, כל פעולה אוטומטית הייתה פעם מודעת. האריה לא נולד יודע לצוד באופן אינסטינקטיבי, הוא לומד ומתרגל עד שהפעולה הופכת לטבעית עבורו. לכן, מרבה הרגליים למד ללכת בתחילה באופן מודע, ואז הפך את זה לאוטומטי. איך ניתוח מודע יכול לשפר ביצועים למרות הקושי הראשוני? אליעד מביא דוגמה של נגן שרוצה להשתפר. בתחילה, כשינסה לחשוב על כל פרט בפעולה שלו, הוא יתקשה לנגן באופן שוטף. אך לאחר שיטמיע מחדש את כל הפרטים בצורה מודעת, הוא ישפר את הנגינה שלו. זה נכון לכל תחום: נהיגה, ספורט, ואפילו הליכה פשוטה. בהתחלה החשיבה מעכבת, ... באופן כללי? לפי אליעד, אנשים רבים חוששים מניתוח יתר של חייהם, מחשש שהדבר ישבש את זרימת החיים הטבעית שלהם. אולם בפועל, מודעות עצמית וניתוח פנימי של כל פעולה או מחשבה יאפשרו שיפור משמעותי של החיים. לדוגמה, אם אדם לא מרוצה מחייו, עליו לנתח מחדש את כל התפיסות שלו לגבי טוב ורע, נכון ולא נכון. תהליך כזה כרוך בתחילה בהריסת המבנים ... מחייבת לבחון שוב ושוב האם הדרך שבה אנו פועלים היא אכן הטובה ביותר. מדוע מודעות עצמית עלולה לגרום לבלבול בתחילת הדרך? כשמתחילים לחשוב במודעות על פעולה שבדרך כלל מתבצעת באופן טבעי, מתעורר בלבול כי נדרשת חלוקה חדשה של משאבי החשיבה והקשב. לדוגמה, אדם שנכנס הביתה בדרך כלל פותח את הדלת בלי לחשוב. אם פתאום יתחיל לנתח מחדש איך ... וקל. ההכרה בכך שהקושי הראשוני הוא שלב זמני בלבד מאפשרת להתמודד טוב יותר עם תחושת הבלבול. האם יש פעולות שהן באמת אוטומטיות לחלוטין? לפי אליעד, אין אף פעולה שהיא אוטומטית לחלוטין. כל פעולה הייתה פעם מודעת, והפכה לאוטומטית בעקבות תרגול וחזרה. אפילו פעולות שנראות פשוטות לחלוטין, כמו הליכה, נהיגה או פתיחת דלת, היו כרוכות פעם בלמידה ובתרגול. מה הבעיה בהוכחות מדעיות ...

... שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו. לדוגמה, אדם שחושש ... שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם ... עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד. איך להתמודד עם פחד לבצע ... מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה ... לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן ... שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש ... הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות ... השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. ... עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה. איזה הרגלים מגדילים את הסיכון לאיבוד ... הגיונית ובמחשבה מודעת. כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה (כי בא לי), ... בין שליטה עצמית לחופש פעולה? לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית ... לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון ... הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם ... פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ... שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק משוגעים עושים, אף שהוא ... אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות: לשאול: מה ... ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה? אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי ... אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול ... אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה. לא לפעול סתם כי בא לי, אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה. איזון בין שליטה מוחלטת לחופש פעולה מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו ... היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות. המסקנה אם אדם חושש שהוא עלול ...

... הוא התחושה הפנימית שמייסרת את האדם כשהוא מגלה בדיעבד שיש חיסרון בפעולה שעשה. אליעד מסביר שמצפון זה בעצם ביטוי למצב פנימי שבו האדם מכיל שתי דעות מנוגדות. לדוגמה, כשאדם מתלבט אם לאכול או לא, צד אחד שלו אומר תאכל, ... ומוסתר. הייסורים באים מתוך המחשבה הצפונה שהייתה מודחקת בשעת הפעולה. כל החלטה נובעת מבחירת צד אחד בלבד, והמצפון הוא קולו של הצד המודחק. מדוע לאליעד אין ייסורי מצפון אף פעם? אליעד מציין שאין לו ייסורי מצפון, אך ... שהוא נותן לכך הוא שהוא מראש מודע ליתרונות ולחסרונות שיש בכל פעולה שהוא עושה. כל פעולה שהוא מבצע, אפילו הפעולה הפשוטה ביותר כמו להבריג בורג או לנשום אוויר, הוא חווה מראש גם את היתרון וגם את החיסרון. לכן, לעולם לא יפתיע אותו לגלות לאחר המעשה שיש חיסרון, ... אנשים אחרים הוא שאנשים רגילים מגלים את החיסרון רק לאחר ביצוע הפעולה, ואז נוצר סבל שמכונה ייסורי מצפון. אצל אליעד, מכיוון שהוא מודע לכך מראש, הוא חווה את היתרון והחיסרון בו זמנית בכל פעולה, ולכן לא מופתע או מתייסר בדיעבד. איך להימנע מייסורי מצפון? הדרך להימנע מייסורי מצפון היא לא לנסות לקבל החלטות מושלמות, אלא להיות מודעים לכך שכל פעולה שנבחר לעשות תמיד תכלול גם יתרון וגם חיסרון. אם האדם יצליח לראות בכל דבר ובכל החלטה את היתרונות ואת החסרונות בו זמנית, הוא לא יופתע לגלות ... מצפון אחרי שיבחר. זאת מכיוון שהוא היה מודע גם לחיסרון מראש. האם פעולה לא מודעת יכולה לגרום לייסורי מצפון? אליעד מסביר שרק פעולות מודעות, שבהן האדם מראש חשב שיש יתרון, יגרמו לייסורי מצפון. פעולה שנעשית באינסטינקט, כמו למשל להחליף רגליים או לעפעף, לא יכולה לגרום לייסורי מצפון, כי האדם לא היה מודע לכך שהוא עושה אותה, ולכן לא הייתה לו מחשבה מודחקת בנושא. עם זאת, כאשר אדם מבצע פעולה לא מודעת כמו נהג שהרג מישהו בטעות, יכולות להיות לו ייסורי מצפון רק ברגע שהוא נעשה מודע לכך שהוא ביצע את הפעולה, והוא אינו מסוגל לראות את הטוב בפעולה הזו. האם כל פעולה חייבת לכלול יתרון וחיסרון? אליעד טוען באופן חד - משמעי שכל פעולה מכילה בתוכה גם יתרון וגם חיסרון. אין דבר בעולם שהוא רק טוב או רק רע. כל פעולה, פשוטה או מורכבת, מכילה גם היבטים חיוביים וגם היבטים שליליים. לכן, הסוד הוא לראות באופן שווה את שני הצדדים של כל דבר. כאשר אדם מבין באופן מלא שבכל פעולה יש גם טוב וגם רע, הוא כבר לא יכול להיות מופתע על ידי ההיפוך של מחשבה אחת שמופיע אחרי ההחלטה. מה עושים כשהיתרונות והחסרונות מתנגשים? הבעיה ... להגיע למקום שבו אין דבר אחד שהוא בטוח לגביו באופן מוחלט, אז בכל פעולה שיבחר לעשות, הוא כבר מודע לכל הצדדים מראש, ולכן לא ייווצרו אצלו ייסורי מצפון. מהי משמעות ייסורי המצפון כשעושים דיל עסקי? אליעד נותן דוגמה על ... מלא כי המצב של האדם השני היה קשה. כאן הייסורים נבעו מכך שביצוע הפעולה הרגיש כמו גזל. אליעד מסביר שבסיטואציה זו המצפון הוא ביטוי לאמת המודחקת: האדם בחר להתמקד בצד של היתרון (כסף), ואז הופתע שהופיע אחר כך הצד ... לחיות עם מצפון שקט, על האדם להכיר ולראות את היתרון והחיסרון בכל פעולה מראש, וכך להימנע מהפתעות פנימיות שיובילו לייסורי מצפון. מה זה מצפון? איך להימנע מייסורי מצפון? למה יש לי רגשות אשמה? מהי קבלת החלטות נכונה? ... אומרת אין לי ייסורי מצפון אף פעם יש לי כל הזמן ייסורי מצפון כל פעולה שאני עושה אני מתייסר בתוכי שהיא לא מושלמת אבל מעבר לזה אין לי ייסורי מצפון לא משנה שאני אעשה משהו מסוים יהיה לי יותר ייסורי מצפון מאשר משהו ... מהפה כשאתה מדבר כשאתה קם והולך לשתות אתה חווה את החיסרון שיש בפעולה, אתה אומר שאתה יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון אני אומר בכל פעולה, לא עכשיו טלפון מצלצל אתה עונה את מרים כשאתה עונה כשאתה מושיט את היד אתה קולט את החיסרון או אתה קולט רק את היתרון, תקשיב אתה עכשיו הטלפון ... אותו אתה מבין אתה כבר רואה את החיסרון שבדבר לפני שאתה עושה את הפעולה, אתה כאילו יוצא מהמקום השווה שאתה רואה את היתרון והחיסרון, אתה יכול לראות את זה? ש: לא. אליעד: יפה לכן יש לך ייסורי מצפון, מתי יש ייסורי ... כשאתה מגלה אחר כך את החיסרון מה זה ייסורי מצפון שאחרי שעשית את הפעולה אתה קולט. ש: על כל פעולה שאני אעשה על כל פיפס שאני אעשה אם אני כאילו אסתכל ואז אני יכול למצוא את היתרונות שלו ואת החסרונות שלו ולגשת בלב שלם. אליעד: באמת? ש: כן בערך ... עכשיו אני לא רק יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון לא ביומיום בפעולה כשאני מבריג את הבורג אני מבין מה החיסרון בזה שאני מבריג את הבורג כל דבר. ש: מה החיסרון בזה שאתה הרמת את היד? אליעד: מה היתרון בזה שהרמתי את ... באופן מודע זה לא באופן מתוכנן, זה לא כמו אתה הולך לאכול זאת פעולה אבל בא נגיד שאני עושה לך ככה נגיד תמתין, עכשיו מה היתרון שכשאני עושה ככה נגיד שיותר קל לי לתקשר איתך ומה החיסרון שיותר קל לי לתקשר איתך אולי ... הקטע הקטנציק הזה זה סתם אמרתי לעצמי זה הכל כאילו אז אמרתי בתור פעולה עסקית סבבה בתור בן אדם שהוא קצת חבר כזה קשה כאילו. אליעד: כי מראש היה לך עדיף אפילו להוריד אותו ל500 מראש במחיר אם הוא היה מוכן לעשות במאה ... את החיסרון הזה או החיסרון הזה אבל אם היית יודע מראש בכל מקרה בכל פעולה יש חיסרון ובאמת אתה מבין את זה בכל

... בין עובדים בארגון? הרבה פעמים נוצרת בארגונים סיטואציה שבה שני עובדים או יותר נדרשים לשתף פעולה באופן קבוע. מצב כזה מתרחש כאשר עובד א צריך להעביר מידע או שירות לעובד ב, ועובד ב מצדו צריך לבצע פעולה על המידע שקיבל ולהחזיר תוצר בחזרה ... שני סוגים מרכזיים של בעיות ארגוניות, שלכל אחת מהן אופי שונה לחלוטין: מדוע נוצר חוסר שיתוף פעולה בין עובדים בארגון? הבעיה הראשונה שיכולה להתעורר היא חוסר שיתוף פעולה בין העובדים. במצב כזה, העובדים אינם משתפים פעולה כמו שהארגון מצפה מהם, וזה עלול להתבטא בכך שעובד א שולח מידע לעובד ב, אך עובד ב אינו מחזיר לו את המידע בזמן, או אינו משתף פעולה כלל. הסיבות לחוסר שיתוף הפעולה יכולות להיות מגוונות: סיבות ... משפיעים על כל הארגון וגורמים לעיכובים ולהפרעות בתהליכים העסקיים. מה הבעיה במצב של עודף שיתוף פעולה בין עובדים? הבעיה השנייה היא דווקא עודף שיתוף פעולה. במבט ראשון, שיתוף פעולה מלא נראה חיובי וטוב לארגון, אך ... לו אינה מתקדמת. במקרה הראשון, העובד יטען שהמשימה שלו אינה מתקדמת כי עובד אחר אינו משתף איתו פעולה ואינו נותן לו את השירות הנדרש. ... או עובדים שנותנים שירות לאחרים, ולברר עד כמה זה משפיע על התנהלות הארגון. האם נוצר חוסר שיתוף פעולה שמאט את התהליכים? או אולי דווקא עודף שיתוף פעולה שגורם לעומסים ועיכובים בתפוקה? ... בין עובדים בארגון שלום חברים בארגונים רבים נוצר מצב שבו שני עובדים צריכים לעבוד במקביל ולשתף פעולה זה עם זה. לרוב, מנהל מחלק את ... מצדו מחזיר לו תוצרים. מצב כזה עשוי להוות פתח לבעיות ארגוניות שונות. שני סוגים של בעיות בשיתוף פעולה בין עובדים ישנן שתי בעיות עיקריות שעלולות להיווצר כאשר שני עובדים נדרשים לשתף פעולה: חוסר שיתוף פעולה: לעיתים, אחד העובדים אינו מספק את ... עבודה, סדרי עדיפויות שונים). כאשר אין תיאום בין השניים, הפרויקט כולו עלול להתעכב. עודף שיתוף פעולה: במקרים אחרים, ייתכן שהעובדים דווקא משתפים פעולה באופן מצוין - אך דווקא זה גורם ... היטב היכן נוצרת תלות בין עובדים ואיך הדבר משפיע על זרימת העבודה. האם העובדים אינם משתפים פעולה מספיק? או שאולי יש עודף שיתוף פעולה שפוגע בתפקוד? ניהול נכון של תלות ...

... מלמד משהו שונה לחלוטין: הוא מלמד את האדם להבין שבאופן מוחלט, אין הבדל בין פעולה אחת לפעולה אחרת, בין דבר אחד להיפוכו. הוא מדגיש את ההבדל בין תפיסה יחסית למוחלטת: בתפיסה יחסית, פעולה מסוימת מתאימה לתפיסה מסוימת, ופעולה אחרת מתאימה לתפיסה אחרת. למשל, להאמין באלוהים וללכת לבית הכנסת - זה מתאים לתפיסת האמונה. ואילו כפירה באלוהים או אי - שמירת מצוות תתאים לתפיסה אחרת. אבל מנקודת מבט מוחלטת, אין פעולה שבאופן מהותי מתאימה או לא מתאימה לשום תפיסה, ולכן כל פעולה יכולה להיות מתאימה לכל שכל, לכל חכמה, לכל הבנה. מהי המשמעות האמיתית של המעשה הוא העיקר? אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להמחיש זאת. אם מישהו מאמין באלוהים, אז לכאורה הוא צריך ... איך ניתן להתקדם באמת להבנה מוחלטת? אליעד מבהיר, שכל עוד האדם חושב שיש פעולה שמקדמת אותו ופעולה שמרחיקה אותו מההבנה שלו, סימן שההבנה שלו היא עדיין הבנה יחסית. אדם שמבין באמת, מבין שאין שום פעולה שיכולה להרחיק או לקרב אותו, כיוון שבאופן מוחלט אין הבדל בין פעולה אחת לאחרת. מה שחשוב הוא להבין באופן מוחלט למה אתה עושה את הפעולות שאתה עושה. למשל, אם אתה אוכל אוכל לא בריא, השאלה היא לא אם תפסיק או תמשיך, אלא שתחקור למה אתה רוצה בכלל ... הזה. ככל שאתה חוקר יותר לעומק, כך תגיע להבנה מוחלטת של מה שמפעיל אותך. כל פעולה בחיים, כל בחירה שאתה עושה, צריכה להפוך עבורך כלי להבנת המניעים הפנימיים שלך. ההבנה הזאת היא מהות כל המסע הרוחני שאליעד מדבר עליו. לא הפעולה חשובה, אלא השאלה למה אתה עושה אותה. ברגע שאתה מגיע להבנה המוחלטת של הסיבה מאחורי הפעולות שלך, כל פעולה תהיה נכונה עבורך, כי אתה מבין שאין הבדל אמיתי ביניהן. אליעד מסיים בכך שההבנה הזו היא העיקר. הוא לא ממליץ על פעולה מסוימת, אלא רק להתמקד ולהבין את הסיבות האמיתיות מאחורי המעשים, כדי להגיע למקום שבו אין הבדל בין הדברים השונים. בחירת דרך בחיים? האם משנה מה אני עושה? חכמה אמיתית? לא המדרש ... אליעד מדגיש שלא משנה מה אתה עושה, משנה מה אתה מבין. הוא מסביר כי כל פעולה שאנחנו עושים בעולם לא באמת משנה את מהות הדברים, אלא מה שחשוב הוא ההבנה שלנו לגבי מה שאנחנו עושים. הוא נותן דוגמה לאדם שעובד ביום - יום, לא משנה מהו מקצועו או עיסוקו, השאלה ... לפעולותיו ולמה הוא עושה אותן. בשיחה, הוא מציין את חשיבות ההבנה מאחורי כל פעולה, ולא את הפעולה עצמה. מהו המבחן להצלחתה של חכמה אמיתית? לאחר מכן, אליעד מציין את הרעיון כי כל חכמה שאדם מחזיק בה לא תקיים את עצמה אם הוא לא מיישם את ההבנה בחייו. הוא נותן דוגמה לאדם שמאמין ... חשובים? לסיום, אליעד מתאר את השוני בין חכמה מוחלטת לבין חכמה יחסית. כל פעולה עשויה להיות תואמת להבנה מסוימת, אך ברגע שמבינים את האמת המוחלטת מאחורי כל דבר, כל פעולה הופכת להיות פחות חשובה. לא משנה אם היא נראית נכונה או לא - מה שחשוב זה ההבנה שמאחורי הפעולה. בחכמה מוחלטת, כל פעולה היא חלק מהבנת הדבר באופן מלא, ואליעד מבקש להביא את המאזין למצב שבו אין הבחנה בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון. הוא מציין שכשאתה מבין את התהליך והמניע מאחורי כל פעולה, אז אתה לא מתמקד בעשייה עצמה אלא במה שאתה מבין על העולם ועל עצמך. מהו הקשר בין המעשה וההבנה במסע הפנימי של האדם? לסיום, אליעד טוען כי כל אדם צריך להתמקד בהבנתו את עצמו ואת ... באופן חיצוני. ברגע שהאדם מבין את עצמו ומבין את המניע הפנימי מאחורי כל פעולה, אז גם אם נראה שהוא לא מתקדם במעשה מסוים, הוא למעשה נמצא במסע הפנימי הנכון. כל דבר יכול לשמש ככלי להבנה, ואם אדם מתבונן באופן פנימי במהות כל פעולה שהוא מבצע, הוא יכול להגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל עולמו. בחירת דרך בחיים? האם באמת משנה מה עושים? מהי חכמה אמיתית? האם מעשים הם המהות? ההבנה מאחורי כל פעולה?

... של חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה, אפילו כאשר הם מתעסקים בפעילויות שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר ... מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי או נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים בפעולה הראשונה. בדיוק כמו אדם שאכל ארוחה ושבע, ואחרי ... אוכל שהיה לו טעים לפני כן. הגעגוע הזה גורם לאדם לחזור לפעילות המקורית, מה שיוצר מעגל של הפסקות וחזרות בלתי פוסקות. מה הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו עושים מכילה גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. ... מטרה כזו לא קיימת במציאות היומיומית, ולכן כל אדם תמיד ימצא את עצמו במצב של רצון לעשות הפסקות ולחזור לפעילות מאוחר יותר. האם לחזור לאותה פעולה שוב זו התנהגות הגיונית או שיגעון? אליעד נשאל כיצד הגיוני שאדם חוזר שוב ושוב לאותה פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא ... הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו או בכל פעולה אחרת, היא הסיבה לכך שאנו עושים הפסקות וחוזרים ... מה אפשר ללמוד על הצבת מטרות והיכולת להתמיד? ההבנה החשובה ביותר שאליעד מעביר היא שהצבת מטרות ויעדים חייבת לקחת בחשבון את העובדה שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד ... למצוא מטרה מושלמת? למה אנשים עושים הפסקות מפעילויות? איך לנצל את כוח ההרגל לטובתנו? מה הקשר בין הצבת מטרות להתמדה? מדוע אנשים מפסיקים פעולה באמצע למרות שהיא מעניינת אותם? הסיבה העיקרית לכך שאנשים חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - ... ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר לעצמו את החסרונות שבאותה פעולה. זה יכול להיות שעמום, עייפות, תחושה שכבר לא נשאר ... או פשוט תשוקה לחדש ולשנות אווירה. במצב כזה נוצרת תחושת מספיק לי או נמאס לי. אז עושים הפסקה, מנסים משהו שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו בפעולה המקורית. באופן דומה לאדם שכבר שבע מארוחה מסוימת ... כי לא היינו נתקלים בחסרונות כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר שכבר מאסנו בו? עלתה שאלה: איך יכול להיות שאני חוזר לאותה פעולה למרות שראיתי בה חסרונות? התשובה אומרת שבכל פעם ... הרעב והשובע מסבירות חוסר התמדה? דוגמה מרכזית היא אדם האוכל עד שהוא שבע. ברגע השובע, אין שום רצון להמשיך לאכול, בדיוק כמו אדם שעושה פעולה מסוימת ומרגיש שמיצה אותה. אולם כעבור זמן מה, ... היא פשוטה, מה אתה רוצה? להרגיש טוב, כמה אתה רוצה להרגיש טוב זאת שאלה אחרת, עכשיו בכל זאת מה אתה רוצה? להרגיש טוב. עכשיו תראה אתה עושה פעולה שאתה חושב שיש בה יותר יתרונות מחסרונות אלא מה ... חסרונות היית עוזב את זה ולא היית חוזר לזה אבל יש בזה גם יתרונות, זה הגיוני לך? זאת אומרת אם אנחנו נסתכל על השכל שבדבר אתה מתחיל לעשות פעולה כי אתה רואה בה את היתרונות הרבה יותר מהחסרונות ... הוא כבר שונה מהרגע הקודם. ש: כן אבל יכול להיות בזה שהפסיק אז זה גרם לו כאילו. אליעד: קודם כל הוא מדבר בחוויה שלו שהוא חוזר בדיוק לאותה פעולה, הוא לא אמר שהוא חוזר לפעולה אחרת. ש: אני מדבר בדיוק על זה, היה תמוהה לי איך ... לא לא זוכר. ש: רגע איזו אפשרות הייתה סבירה? אליעד: למי? ש: להיגיון. אליעד: מה האמת, רגע אבל מה האמת, אתה אומר איך יכול להיות שהייתה פעולה שהוא ראה שהיא לא מביאה לו אושר ובכל זאת הוא חוזר לעשות אותה? אתה אומר לא כנראה שהוא חשב שזה יביא לו אושר כי זאת כבר פעולה אחרת, נכון ולמה זאת לא האמת? כי אם אתה תפעיל את השכל, אם הוא היה מפעיל את השכל הוא היה מבין שאין שום סיבה שהפעולה החדשה תביא לו אושר מה שהקודמת לא הביאה. אם אתה ...

... לפי אליעד, ההנאה ממין מגיעה אך ורק מהמשמעויות שהאדם מייחס למין. אין פעולה מינית שהיא חיובית או שלילית בפני עצמה, והכל תלוי בפירושים שהאדם מעניק לה. בגלל האמביוולנטיות הזו - מין יכול להתפרש ככיף גדול וגם כדבר דוחה - ההנאה המינית ... המשמעות הרגשית והפסיכולוגית של המיניות ההנאה ממין אינה תוצאה של הפעולה הפיזית עצמה בלבד, אלא של המשמעויות שאדם מייחס לה. לדוגמה: מין עשוי לשדר תחושת אהבה ואינטימיות. מין נתפס כסמל לחופש ושחרור מהגבלות חברתיות. מין עשוי לשמש ... שבן אדם בטבע שלו נגיד אוכל, אוכל רגיל בן אדם רעב אוכל מזון נגיד שזאת פעולה הישרדותית הוא אוכל מזון. עכשיו אם הוא לא אוכל כנראה שיש סיבה למה הוא לא אוכל זאת אומרת ואם ננטרל לו את הסיבה הוא יחזור לאכול אבל לדוגמה מין נניח לצורך ... רגשית ורגשית זה עוזר להישרדותית. בסדר אבל במובן הפשוט של מין זאת לא פעולה הישרדותית זאת פעולה שאפילו היא לא הישרדותית נגיד כי היא גורמת לבן אדם להיות חלש נניח. נגיד שאנשים הולכים לקרב נגיד בזירה לפעמים אומרים להם אל תקיימו לפני כן יחסי מין כדי שתהיו ... זאת אומרת שמההיבט הזה זה בכלל הופך את הבן אדם להיות יותר חלש אז זאת פעולה פחות הישרדותית מהיבט מסוים. ש: ובמובנים אחרים זה הופך אותו ליותר חזק אבל. אליעד: רגע שנייה, ולכן השאלה היא מה ברירת המחדל של הבן אדם ולכן אם את אומרת בוא ... אכילה לצורך העניין וגם זה לא בהכרח נכון אבל אכילה לצורך העניין היא פעולה שכביכול ההנאה היא לא בהכרח מהמשמעות שאתה נותן לדבר כי המשמעות היא יותר ניכרת לעין, אתה רעב אכלת אתה שבע. לעומת זאת במין התועלת היחידה בהנחה שזה לא למטרת ... זה אך ורק מהמשמעויות שהוא מיחס לעניין אך ורק, אין שום תועלת בשום פעולה מינית מלבד המשמעויות שאתה נותן לזה שום תועלת. ש: איך הגעת לזה? אליעד: כי עובדתית זה פעולות שלא נותנות שום תועלת, זאת אומרת אם מנתקים לך את המשמעויות שאתה נותן לזה אין בזה שום תועלת. ש: במובן הזה שסתם חיכוך. אליעד: כן כל פעולה, אתה פעם נתת למישהו דוגמה אמרת לו על העכביש אם היה מתפס עליו עכביש אתה זוכר? ש: אני זוכר משהו כזה. אליעד: כן סיפור ישן. ש: זה הסיפור היה. אליעד: נכון, ... שהוא חי אפילו למטרת הישרדות אבל נשכח את זה לרגע אחד, כביכול אכילה זה פעולה שההנאה שלה היא יותר הגיונית אתה רעב תאכל שבע ברור מה קיבלת פה אבל מין מה קיבלת פה הדבר היחיד שבן אדם מקבל ממין זה אך ורק את המשמעויות שהוא מיחס לזה. ואם ... שאת מייחסת לפעולות הפיזיות אך ורק. ש: אבל אם אתה לא עושה את הפעולה הפיזית זה חסר לך, זה כואב לך זה חסר לך זה כמו רעב. אליעד: סבבה בגלל המשמעויות שאת מייחסת לזה. ש: אז גם אוכל אותו דבר. אליעד: תקשיבי רגע, אם מין היה כל כך ... אבל זה כללי מדי, למה זה כללי מדי? כי אם זאת האמת מה ההגדרה של מין פעולה מסוימת אז למה הפעולה הזאת אתה אוהב אותה יותר ואת זה פחות מה הסיבה. אני אומר שזה גם ברמת פעולות ספציפיות כי הפעולה הזאת בתאריך הזה בשעה. ש: פעולות ספציפיות במין? אליעד: כן כי זה לא תשובה כללית כי זה כמו מה ששאלנו קודם לדוגמה על הקטע כשמוצאים סיבה לבדוק האם הסיבה מחייבת ... כי זה נגיד כוח לא יודע מה שזה לא יהיה כי זה צריך להיכנס לרמה של כל פעולה כמו שנתתי דוגמה אתה מעביר ערוץ בשלט למה העברת את הערוץ בשלט, כל פעולה בן אדם צריך להגיע למצב שכל פעולה שהוא עושה הוא מבין למה הוא עושה או לא עושה אותה למה אתה רוצה או לא רוצה, למה אתה רוצה יותר או רוצה פחות כל פעולה. וברגע שבן אדם מבין את זה אז זה מאפשר לו אם הוא רוצה להטיל ספק במשמעויות שהוא מייחס לדבר? אוקי ואז הוא יכול להשתחרר גם מחשק מיני ובמקרה היותר מתוחכם הוא ... בעצם מבדיל בין מה שהוא למה שלא הוא ואז הוא מנסה כביכול במן איזה סוג פעולה של להתאחד עם משהו שהוא לא אתה או משהו שהוא שונה ממך נגיד או להשלים את עצמך במשהו. ש: מה רע בזה? אליעד: שום דבר רע בשום דבר אבל רגע ולכן זה כביכול הדבר הכי ... היא כזאת קודם כל כל ההנאה נובעת מאמונות ומשמעויות שבן אדם מייחס לפעולה כי הפעולה עצמה היא לפחות טכנית היא לא הישרדותית ובהנחה שלא עושים את זה בשביל להביא ילדים וממילא כשבן אדם מבין את זה אז הוא גם יכול לראות לפרש את כל הקטע המיני בקטע ... הוא מגיע למצב שהוא מבין את כל ההתניות שיש לו במוח לפרטי פרטים וכל פעולה וכו ואז הוא יכול לראות את זה גם שההתניות האלה לא מחויבות ולראות את זה בצורה נייטרלית, בן אדם כזה יכול להגיע למצב שהוא רואה שבעצם מין אז זה בכלל לא מחויב ... בזה אני לא מבין מה יש בזה, מה זה נותן אין בזה כלום ומה האמת לכשעצמו הפעולה לא נותנת לא עושה כלום? השאלה היא זה מה המשמעויות שהבן אדם מייחס לזה והאישה יכולה לייחס לזה משמעויות מסוימות והגבר יכול לייחס משמעויות אחרות לאותה פעולה, הוא מייחס משמעויות כאלה והיא מייחס משמעויות אחרות. ש: אבל השורש הוא אותו שורש דומה. אליעד: כן בסוף בשורש זה תמיד יהיה אותו דבר כי רוצים להרגיש טוב או מהצד ... אדם חווה את הדבר ומחויב שהוא גם לא חווה את המשמעויות החיוביות ולכל פעולה יש מלא משמעויות חיוביות. ש: אז כאילו הוא לא מפספס כאילו את. אליעד: לא יודע אולי הוא חווה את זה אחרת מזווית. ש: זהו מזווית אחרת. אליעד: לא כי הוא חווה נגיד ... נגיד לדוגמה להרגיש ערך, נניח שהוא רוצה להרגיש שיש לו ערך ונגיד שיש פעולה שנתפסת עבורו נגיד כמשפילה אז הוא לא ירצה לעשות אותה כי אם הוא יעשה אותה עבורו זה נתפס כמשפיל ומלכתחילה הוא נהנה מהמין בכלל בשביל הערך ואז זה ידפוק אותו ...

... ופעולות אוטומטיות, מהן פעולות אוטומטיות? למה לא לפעול מתוך הרגל? איך להתמודד עם מגפת הקורונה? מהי פעולה אוטומטית? למה המוח פועל בצורה ... אוטומטי, מבלי לחשוב על הפעולות שלהם, גם אם הם מבינים בשכל שהם צריכים לעשות אחרת. אליעד מדגיש כי אדם דומה במובן מסוים לרובוט, שכן הוא יכול להבין בשכל שעליו לעשות פעולה אחת, אך במציאות הוא פועל אחרת, מתוך אוטומטיות מוחלטת. התופעה הזו ממחישה את חוסר החיבור בין ההבנה השכלית לבין הפעולה עצמה. מדוע המוח פועל בצורה אוטומטית? המוח האנושי פועל בצורה אוטומטית משום שאין לו מספיק משאבים ואנרגיה כדי לחשב מחדש כל פעולה בכל רגע נתון. כמו מחשב או כמו וייז, אשר לא יכול לחשב כל שניה מחדש את המסלול האופטימלי, גם המוח האנושי בוחר לפעמים לבצע פעולות מתוך הרגל, על סמך החלטות קודמות שכבר התקבלו, במקום לחשב שוב מה הפעולה האופטימלית באותו הרגע. הסיבה העיקרית לכך היא חסכון באנרגיה ובמשאבים קוגניטיביים. אליעד מסביר שהמוח לא מסוגל כל הזמן לחשוב מחדש על כל פעולה, ולכן חלק מהפעולות עוברות למצב ... אוטומטיות ולהגיע לתוצאות טובות יותר, אליעד כהן ממליץ לבצע באופן מודע תהליך של בדיקה ודיבוג (Debugging) של כל הפעולות היומיומיות. האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל פעולה שהוא מבצע: האם אני עושה אותה ... ביותר? האם הדרך שבה אדם מכבה את האור היא הנכונה ביותר? בנוסף, אליעד מציע שכל אדם יזכור שגם אם הוא בטוח בשכלו שהוא יודע מה נכון לעשות, עדיין יתכן שבפועל הוא מבצע פעולה שונה לחלוטין באופן אוטומטי. ... להקטין את כמות הפעולות האוטומטיות ולהגדיל את כמות הפעולות המודעות והמחושבות. ככל שיש לאדם יותר שכל ויכולת עיבוד טובה יותר, הוא יכול לחשב בצורה מהירה ויעילה יותר מה הפעולה הנכונה ביותר לבצע ברגע הנתון, ... יותר על ידי כך שהוא מחשב בכל רגע נתון מה נכון לעשות, במקום להסתמך על החלטות קודמות. מה המסקנה העיקרית בנושא פעולות אוטומטיות ושינוי הרגלים? המסקנה של אליעד היא שכל פעולה אוטומטית היא תמיד, במאה אחוז מהמקרים, פחות טובה מאשר פעולה שנעשית מתוך מחשבה מודעת ... את מה שאני מבין, רכב אוטונומי, למה לפתח את השכל? דפוסי חשיבה אוטומטיים, שינוי מחשבות אוטומטיות, תיקון עיוותי חשיבה, מודעות עצמית, התנהגות לא מודעת, פועל ללא מודעות, פעולה לא מודעת, להתנהג כמו רובוט ...