קושי להבין את האחדות, מאורעות החיים, הכל אחד, פעולה מתוך אחדות, הקיום הנפרד תלוי בנפרדות
מדוע קשה להבין שהכל אחד?
אליעד כהן מסביר שקיים קושי משמעותי לאנשים להבין את מושג האחדות, וזאת משום שכל המציאות המוכרת לאדם מבוססת דווקא על הניגוד של מושג זה - על הנפרדות. לפי אליעד, העולם שבו אנו חיים קיים ופועל אך ורק משום שאנו תופסים הפרדות ושוני בין דברים. כלומר, כל חוויית המציאות של האדם בנויה על כך שיש דברים שונים זה מזה. אם הכל היה אחד מוחלט ללא כל הפרדה, לא הייתה אפשרות לדבר, לחשוב או לתפקד באופן שבו אנו מכירים.
כיצד האחדות שוללת את עצם הקיום שלנו?
אליעד מחדד שאם אדם היה חווה באופן מלא ושלם את האחדות, הוא לא היה מסוגל לעשות שום פעולה, משום שהפעולה עצמה נובעת מתפיסת סיבה ותוצאה, תפיסה שקיימת רק במציאות של נפרדות. לדוגמה, כאשר אדם מדבר, הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שיש סיבה לכך: שיבינו אותו, שתהיה תוצאה מסוימת לדבריו. אבל אם האדם היה בתודעת אחדות מוחלטת, אז גם ההיפך של כל דבר היה נכון באותה מידה, ולכן לא הייתה משמעות לשום מילה או פעולה שלו.
מה המשמעות של תפיסת האחדות לעומת הנפרדות?
אליעד מסביר שהחוויה היומיומית מבוססת על נפרדות, וההיגיון של "אני" לעומת "לא אני". אפילו עצם המילה "אני" היא עדות לנפרדות, כי האדם מגדיר את עצמו כנפרד מכל מה שאינו הוא. הוא מתאר דוגמה פשוטה: אם אדם היה חי באמת בתחושת אחדות, הוא לא היה רואה הבדל בין הידיים שלו לבין המציאות שסביבו, לא היה מבין את ההבדל בין מקום למקום, ולא היה מבין את המושג של זמן ומקום בכלל. האדם חי ופועל רק בגלל שהוא מבדיל בין סיבה לתוצאה, בין אני לבין הזולת, בין מה שקורה עכשיו לבין מה שיקרה בעתיד.
מדוע האדם מתקשה להתחבר לרעיון האחדות?
אליעד מדגיש שהסיבה לקושי העצום להבין ולהתחבר לתפיסת האחדות נעוצה בעובדה שהמהות של האדם היא נפרדות. כל זהותו, כל ההיגיון שלו, כל המחשבות והפעולות שלו מתקיימות מתוך הניגוד, מתוך ההבדל בין דבר לדבר. זהו מקור הקושי, מפני שעצם הקיום של האדם, המוגדר על ידי הנפרדות, מתנגד באופן טבעי לתפיסה של "הכל אחד". אליעד מבהיר שזהו לא רק קושי תאורטי, אלא קושי מהותי ביותר, כי אם האדם אכן היה תופס בצורה מלאה שהכל אחד, הוא לא היה מסוגל להתנהל בעולם כפי שהוא עושה כיום.
איך אליעד ממחיש את ההבדל בין סיבה לאי - סיבה?
אליעד מסביר בהרחבה על רעיון הסיבה ואי - הסיבה: כל פעולות האדם מבוססות על כך שיש סיבות לפעולותיו, אך אם אין הבדל בין סיבה לאי - סיבה, אז למעשה אין טעם בשום פעולה. למשל, אם אין באמת הבדל בין להבין משהו באופן מקרי או באופן מכוון, אין סיבה לאדם להסביר או ללמוד. בעולם של אחדות מוחלטת, אין כלל מושג של "סיבה", ולכן אין גם תוצאות שאדם רוצה להשיג. דווקא בזכות ההפרדה בין סיבה לאי - סיבה, העולם שלנו מקבל משמעות והופך להיות בעל ערך עבור האדם.
כיצד מתנהלים בעולם שיש בו גם אחדות וגם נפרדות?
אליעד מסביר שבמציאות קיימות למעשה שתי פרספקטיבות מנוגדות, אך הן קיימות יחד: פרספקטיבת האחדות ופרספקטיבת הנפרדות. החיים האנושיים מתנהלים בעיקר מנקודת המבט של הנפרדות, אך האמת היא שגם נקודת המבט של האחדות קיימת בו זמנית. האדם חווה את ההבדלים בין דברים ויכול לקבל החלטות רק מתוך תפיסת נפרדות, כי בלי הבדל בין פעולה לאי - פעולה, הוא היה נשאר חסר אונים לחלוטין. עם זאת, התפיסה השלמה יותר מכירה בכך שגם הנפרדות היא סוג של אשליה, משום שבמהותה המציאות היא אחת.
האם אפשר לפעול בעולם מתוך האחדות?
לפי אליעד, פעולה מתוך מצב מוחלט של אחדות אינה אפשרית, כי בעולם של אחדות מוחלטת אין משמעות להבדלים, ולכן אין גם מוטיבציה לפעולה. כדי לפעול בעולם חייבת להיות תחושת נפרדות. הפעולה היחידה שניתן להגדיר כפעולה מתוך אחדות היא כזו שאינה מבחינה כלל בין תוצאה לבין אי - תוצאה, ולכן למעשה אינה פעולה במובן הרגיל שאנחנו מכירים.
מהי המשמעות של חיים בנפרדות עבור האדם?
אליעד מסביר שהאדם זקוק לתחושת הנפרדות כדי לשרוד ולתפקד, כיוון שהאדם חי ופועל בעולם שבו חייבים לעשות הבחנות בין דברים, כמו למשל לדעת מתי לאכול, מתי ללכת, מתי לדבר ומתי לשתוק. אם אדם היה חי באחדות מוחלטת, הוא לא היה רואה הבדל בין רעב לבין שובע, או בין פעולה לחוסר פעולה, ולכן לא היה מסוגל לשרוד. תחושת הנפרדות היא זו שמאפשרת לאדם להבדיל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי, ולבצע פעולות יומיומיות שמטרתן להשיג מטרות ולהימנע מבעיות.
אליעד כהן מסביר שקיים קושי משמעותי לאנשים להבין את מושג האחדות, וזאת משום שכל המציאות המוכרת לאדם מבוססת דווקא על הניגוד של מושג זה - על הנפרדות. לפי אליעד, העולם שבו אנו חיים קיים ופועל אך ורק משום שאנו תופסים הפרדות ושוני בין דברים. כלומר, כל חוויית המציאות של האדם בנויה על כך שיש דברים שונים זה מזה. אם הכל היה אחד מוחלט ללא כל הפרדה, לא הייתה אפשרות לדבר, לחשוב או לתפקד באופן שבו אנו מכירים.
כיצד האחדות שוללת את עצם הקיום שלנו?
אליעד מחדד שאם אדם היה חווה באופן מלא ושלם את האחדות, הוא לא היה מסוגל לעשות שום פעולה, משום שהפעולה עצמה נובעת מתפיסת סיבה ותוצאה, תפיסה שקיימת רק במציאות של נפרדות. לדוגמה, כאשר אדם מדבר, הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שיש סיבה לכך: שיבינו אותו, שתהיה תוצאה מסוימת לדבריו. אבל אם האדם היה בתודעת אחדות מוחלטת, אז גם ההיפך של כל דבר היה נכון באותה מידה, ולכן לא הייתה משמעות לשום מילה או פעולה שלו.
מה המשמעות של תפיסת האחדות לעומת הנפרדות?
אליעד מסביר שהחוויה היומיומית מבוססת על נפרדות, וההיגיון של "אני" לעומת "לא אני". אפילו עצם המילה "אני" היא עדות לנפרדות, כי האדם מגדיר את עצמו כנפרד מכל מה שאינו הוא. הוא מתאר דוגמה פשוטה: אם אדם היה חי באמת בתחושת אחדות, הוא לא היה רואה הבדל בין הידיים שלו לבין המציאות שסביבו, לא היה מבין את ההבדל בין מקום למקום, ולא היה מבין את המושג של זמן ומקום בכלל. האדם חי ופועל רק בגלל שהוא מבדיל בין סיבה לתוצאה, בין אני לבין הזולת, בין מה שקורה עכשיו לבין מה שיקרה בעתיד.
מדוע האדם מתקשה להתחבר לרעיון האחדות?
אליעד מדגיש שהסיבה לקושי העצום להבין ולהתחבר לתפיסת האחדות נעוצה בעובדה שהמהות של האדם היא נפרדות. כל זהותו, כל ההיגיון שלו, כל המחשבות והפעולות שלו מתקיימות מתוך הניגוד, מתוך ההבדל בין דבר לדבר. זהו מקור הקושי, מפני שעצם הקיום של האדם, המוגדר על ידי הנפרדות, מתנגד באופן טבעי לתפיסה של "הכל אחד". אליעד מבהיר שזהו לא רק קושי תאורטי, אלא קושי מהותי ביותר, כי אם האדם אכן היה תופס בצורה מלאה שהכל אחד, הוא לא היה מסוגל להתנהל בעולם כפי שהוא עושה כיום.
איך אליעד ממחיש את ההבדל בין סיבה לאי - סיבה?
אליעד מסביר בהרחבה על רעיון הסיבה ואי - הסיבה: כל פעולות האדם מבוססות על כך שיש סיבות לפעולותיו, אך אם אין הבדל בין סיבה לאי - סיבה, אז למעשה אין טעם בשום פעולה. למשל, אם אין באמת הבדל בין להבין משהו באופן מקרי או באופן מכוון, אין סיבה לאדם להסביר או ללמוד. בעולם של אחדות מוחלטת, אין כלל מושג של "סיבה", ולכן אין גם תוצאות שאדם רוצה להשיג. דווקא בזכות ההפרדה בין סיבה לאי - סיבה, העולם שלנו מקבל משמעות והופך להיות בעל ערך עבור האדם.
כיצד מתנהלים בעולם שיש בו גם אחדות וגם נפרדות?
אליעד מסביר שבמציאות קיימות למעשה שתי פרספקטיבות מנוגדות, אך הן קיימות יחד: פרספקטיבת האחדות ופרספקטיבת הנפרדות. החיים האנושיים מתנהלים בעיקר מנקודת המבט של הנפרדות, אך האמת היא שגם נקודת המבט של האחדות קיימת בו זמנית. האדם חווה את ההבדלים בין דברים ויכול לקבל החלטות רק מתוך תפיסת נפרדות, כי בלי הבדל בין פעולה לאי - פעולה, הוא היה נשאר חסר אונים לחלוטין. עם זאת, התפיסה השלמה יותר מכירה בכך שגם הנפרדות היא סוג של אשליה, משום שבמהותה המציאות היא אחת.
האם אפשר לפעול בעולם מתוך האחדות?
לפי אליעד, פעולה מתוך מצב מוחלט של אחדות אינה אפשרית, כי בעולם של אחדות מוחלטת אין משמעות להבדלים, ולכן אין גם מוטיבציה לפעולה. כדי לפעול בעולם חייבת להיות תחושת נפרדות. הפעולה היחידה שניתן להגדיר כפעולה מתוך אחדות היא כזו שאינה מבחינה כלל בין תוצאה לבין אי - תוצאה, ולכן למעשה אינה פעולה במובן הרגיל שאנחנו מכירים.
מהי המשמעות של חיים בנפרדות עבור האדם?
אליעד מסביר שהאדם זקוק לתחושת הנפרדות כדי לשרוד ולתפקד, כיוון שהאדם חי ופועל בעולם שבו חייבים לעשות הבחנות בין דברים, כמו למשל לדעת מתי לאכול, מתי ללכת, מתי לדבר ומתי לשתוק. אם אדם היה חי באחדות מוחלטת, הוא לא היה רואה הבדל בין רעב לבין שובע, או בין פעולה לחוסר פעולה, ולכן לא היה מסוגל לשרוד. תחושת הנפרדות היא זו שמאפשרת לאדם להבדיל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי, ולבצע פעולות יומיומיות שמטרתן להשיג מטרות ולהימנע מבעיות.
- מהי אחדות מוחלטת?
- למה קשה להבין שהכל אחד?
- סיבה ותוצאה באחדות ונפרדות
- איך לפעול מתוך אחדות?
- מדוע האדם תלוי בנפרדות?
- מהו ההבדל בין נפרדות לאחדות?