... להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית וכאן נסביר, איך לא לפחד מהמצב הבטחוני ואיך לא לפחד מאזעקות טילים מאירן וכיוב. ואיך להתמודד עם התקפי חרדה בזמן התקפת טילים? ואיך להתמודד עם פחד מתרחישי קיצון? ונסביר האם ... אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו ... כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי. ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ממנו? אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?! והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים וגם פיזיים. הפחד פוגע באדם גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא ... להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי. כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם. ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, זה טוב. אבל לפחד לאבד את הזוגיות, זה רע. וליהנות ... מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנל. ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס לו את החיים, שהוא לא יישן בלילה, כי הוא מפחד מאזעקה וכיוב. ואחרי שמבינים ... לו להיפגע, לא יסבול אם הוא יפגע. במובן שאי אפשר להכריח את הבן אדם לסבול מפגיעה מטילים, אם הוא יחשוב שלא אכפת לו להיפגע מהם. וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם על ידי שהאדם לומד להבדיל בין עובדה לפירוש. כי הפחד מהטיל, הוא על הפירוש, ... לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע ... תוך כדי זה שהוא נכנס לממד. ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפגיעה מטילים, ונותן לפחד לפגוע בו. דהיינו, הוא ימשיך לפחד בצורה קיצונית ובתמורה, יקטין את הסיכוי שלו להיפגע מטילים. כי הוא יעבור לגור בבונקר, כמו שנסראללה חי בו, לפני שהוא מת בבונקר ... עם 2 הסכנות. כי יש אנשים שלא מבינים שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה. ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד עם פחדים בכללי https: anxiety-treatment.eip.co.il וזה עניין אחר. ומה ... סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי. ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה! ...

פגיעה ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם מביע דעה, הוא פוגע באופן ... שהבעיה היא בלתי נמנעת: לא ניתן להגיד דבר שלא יפגע באף אדם, כיוון שכל אדם מחזיק בתפיסה מסוימת ומרגיש פגיעה כאשר התפיסה שלו מוטלת בספק או נשללת. מדוע האמונה במשה רבנו פוגעת בהתפתחות התודעה ... ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים ... עונה על שאלה מורכבת נוספת - מי פוגע במי בפועל? לטענתו, כאשר אדם אוסר עליו להביע דעה כדי להימנע מפגיעה ברגשות אחרים, הוא בעצם פוגע ברגשות שלו עצמו, ברגשות שרוצים לבטא דעה באופן חופשי. לכן, באופן פרדוקסלי, דווקא האיסור לפגוע ברגשות אחרים יכול להיות פגיעה ברגשות של הדובר עצמו, המעוניין להביע דעה שונה או ביקורתית. הוא מסביר שהעולם מלא בדעות שונות וסותרות, ולכן תמיד יש מחיר לביטוי של דעה, וכל ניסיון להימנע מפגיעה רגשית של אחרים הוא בלתי אפשרי. כיצד השימוש בפרובוקציה תורם להתפתחות עצמית של ... של ספקנות בריאה, מה שמוביל בסופו של דבר להתפתחות עצמית גבוהה יותר. מדוע כל דעה ציבורית תוביל בהכרח לפגיעה ברגשות? אליעד מדגים שוב כיצד כל אמירה ציבורית, גם כזו שנראית בלתי מזיקה, יכולה ... שצריך לשתות, תמיד יהיו אנשים שייפגעו. לכן הוא מציע לקבל את העובדה שכל דעה ציבורית בהכרח תביא עמה פגיעה ברגשות של מישהו אחר. לסיכום, אליעד מציג תפיסה מורכבת ועמוקה שמטרתה לעורר מודעות ...

פגיעה ברגשות של האקסים, להיות בקשר עם אקסים, פגיעה ברגשות הזולת, לפגוע ברגשות של אחרים, האקסית המיתולוגית, זוגיות, לאהוב רק את עצמך, מערכות יחסים האם להמשיך בקשר עם אקסים כשזה פוגע בהם? אליעד כהן מסביר בהרצאה מפורטת את השאלה המורכבת האם להמשיך בקשר עם אקסים גם כאשר זה גורם להם לפגיעה רגשית. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אדם נמצא בקשר ידידותי עם האקסית שלו, כאשר ברור לו שהקשר הזה יוצר אצל האקסית ציפיות ... שכל פעולה שאדם מבצע תמיד באה על חשבון מישהו אחר, אפילו באופן עקיף. למשל, עצם העובדה שאדם קיים במרחב מסוים יוצרת מצב של פחות מקום לאחרים, ומכאן שכל קיום אנושי כולל בתוכו פגיעה מסוימת בזולת. מה הקשר בין אהבה לבין פגיעה באדם שאוהבים? אליעד מציין באופן ברור שקשרים רגשיים, במיוחד כאלה של אהבה וזוגיות, יוצרים מצב מורכב מאוד. האדם, לדוגמה, נשאר בקשר עם האקסית כי הוא אוהב אותה ומעוניין לשמור על קשר מסוים. עם זאת, האהבה הזו היא גם הגורם לפגיעה באקסית, כיוון שהיא ממשיכה לצפות להתפתחות רומנטית שהוא אינו מעוניין בה. אליעד מדגיש את הפרדוקס: בגלל שהאדם אוהב אותה, ... הוא למעשה מתעלל גם בעצמו, מכיוון שהוא סובל מכך שהוא פוגע באדם שהוא אוהב. כלומר, האדם פוגע בשני הצדדים בו זמנית - גם בעצמו וגם באקסית. מדוע אין פתרון מוחלט לבעיה של פגיעה ברגשות? אליעד מסביר שאין פתרון חד - משמעי לשאלה האם להמשיך או לנתק קשר, משום שכל החלטה טומנת בחובה גם יתרונות וגם ... באקסית, אך יסבול בעצמו בגלל הגעגוע או החוסר שנוצר. אם ימשיך את הקשר, הוא ייהנה אך גם ימשיך לסבול בגלל הידיעה שהוא פוגע באקסית. אליעד מבהיר שאין דרך להימנע לחלוטין מפגיעה, ולכן כל החלטה תהיה חלקית בלבד. הוא גם מסביר שהסיבה לאי היכולת למצוא פתרון מוחלט היא שהאדם בעצם רוצה להיות בשני מצבים סותרים בו - זמנית: גם להיות בקשר וגם לא לפגוע. הרצונות הסותרים האלה יוצרים תחושת תסכול מתמדת. איך להתמודד עם תחושת האשמה בפגיעה באחרים? אליעד מציע להבין ולקבל את העובדה שתמיד יהיה חיסרון כלשהו בכל החלטה. הוא מציין שהדרך להגיע לשקט נפשי היא להבין ... עליו להבין שכל מצב הוא פשרה בין רצונות מנוגדים, וזה טבעי ואין מה להיבהל מכך. לדברי אליעד, הפתרון אינו בהכרח להפסיק את הקשר או להמשיך אותו, אלא להכיר בכך שבכל מקרה תהיה פגיעה מסוימת ולהשלים עם כך. ההבנה הזו יוצרת רוגע נפשי, כי האדם מפסיק להילחם בבעיה ללא פתרון מוחלט. מה הקשר בין התמודדות עם ... והחסרונות של האחר. אדם שלא מתחשב בכלל באחרים, לדברי אליעד, למעשה לא אוהב באמת. הוא מחדד שהמצב הזה מסובך במיוחד במקרים של קשרים זוגיים או קשרים רגשיים עמוקים, מכיוון שהפגיעה נעשית באופן מודע ומתוך אכפתיות ולא מתוך זלזול. הוא מציג את המורכבות והסיבוך, אך מסיים בהמלצה להבין שכל בחירה היא חלקית, ושאין אפשרות להימנע לחלוטין מפגיעה. ההכרה במורכבות הזו היא המפתח להפחתת רגשות האשמה ולהשגת שקט נפשי. האם להישאר בקשר עם האקסית? איך לא לפגוע ברגשות של ...

... גאווה, ענווה, סכנת נפשות, לחנך ילדים, לרצות לקבל כבוד, אגו, פגיעה באגו, פגיעה בכבוד, ליקוטי מוהרן חא קלא, חינוך ילדים, לימוד ליקוטי מוהרן, רבי נחמן מברסלב מה הקשר בין כבוד, ... משווה את הרדיפה אחרי כבוד לרדיפה אחרי משהו מסוכן, כמו סיכון לפגיעה פיזית. איך כבוד משפיע על האגו? כבוד, כפי שאליעד מסביר, קשור מאוד לאגו. הוא אומר שאדם שמחפש כבוד ... יותר מדי כבוד, הוא מתחיל להרגיש שהוא מעל אחרים, דבר שגורם לפגיעה פנימית. הוא מתאר את הכבוד כמלחמה פנימית שבה המטרות הן לא בהכרח חיוביות, ואם אדם לא לומד איך להתמודד ...

... עם דחייה, לדעת לקבל לא, לקבל סירוב, פחד מדחייה, פגיעה מדחייה, פגיעה מסירוב, לקבל דחייה, להרגיש לא מושלם, דחייה חברתית, התמודדות עם ...

... ליצור טראומה אצל ילדים? איך נוצרת טראומה אצל ילדים? איך לעזור לילד שעבר אונס? איך להתמודד עם פגיעה בילדים? חרם בבית ספר איך לעזור לילד שעבר טראומה או התעללות? כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, יש צורך להבין כיצד להתמודד עם המצב בצורה נכונה. המטרה היא לעזור לנפגע בצורה שתסייע לו להתמודד עם החוויה מבלי להוסיף ... את מצבו של הנפגע במקום לעזור לו. כך, למשל: הבעת זעזוע ופאניקה מוגזמת - כאשר ילד מספר על פגיעה, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים עשויה לשדר לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא לא ראה את הדברים ככה. להשליך את ... לקבע את התחושות הללו ויתקשה להשתחרר מהן. מה כן לעשות? כדי להתמודד בצורה מיטבית עם טראומה או פגיעה, יש לנקוט בגישה רגועה ומושכלת. אליעד כהן מציין שחשוב להעניק לנפגע תחושת ביטחון ושליטה במצב. הנה כמה צעדים חיוניים: ... או חרם? כאשר ילד או מבוגר עובר חוויה טראומטית כמו חרם, השפלה, תקיפה מינית או כל סוג אחר של פגיעה, חשוב להבין איך נכון להתמודד עם המצב וכיצד אפשר לעזור לו בצורה המועילה ביותר. הרבה הורים, קרובי משפחה או חברים ... מרבית האנשים נוהגים בצורה ההפוכה ממה שנדרש. מה לא לעשות כשמישהו עובר טראומה? כאשר שומעים על פגיעה בילד או באדם קרוב, התגובה הראשונית היא לרוב רגשית, דרמטית ולעיתים היסטרית. הבעיה היא שתגובה כזו מעבירה מסר לנפגע ... הוא לא הרגיש כך. להלן כמה מהטעויות הנפוצות: הבעת זעזוע ופאניקה מוגזמת - כאשר ילד מספר על פגיעה, בין אם מדובר בחרם, השפלה או פגיעה מינית, תגובה רגשית קיצונית מצד ההורים משדרת לו שהוא אמור להיות בטראומה, גם אם הוא עצמו לא ראה את הדברים כך. להשליך ...

פגיעה בחפים מפשע, לפגוע בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, מבצע צוק ... אביב, וזה הוביל לתגובה צינית שעדיף להיות ראשון כי כך הצדיקים יגיעו לגן עדן, ואילו הרשעים יקבלו את העונש בגיהינום. איך גארי יורופסקי וצמחונות קשורים לטרור ופגיעה בחפים מפשע? אליעד כהן מקשר בין עליית הצמחונות, שהפכה פופולרית לאחרונה בישראל בעקבות הפעיל גארי יורופסקי, לבין המלחמה בטרור. גארי יורופסקי, שמתנגד לפגיעה בחפים מפשע, מתואר כמי שאומר שגם לבעלי חיים מגיע לחיות ללא סבל. אליעד מביא דוגמה שבה אדם לא רצה לפגוע באריה כי האריה הוא חף מפשע, אך כדי להציל את עצמו, הוא פגע בחפים מפשע אחרים, וזהו בעצם משל למצב בעזה שבו פגיעה בחפים מפשע לכאורה הכרחית כדי למנוע טרור נגד ישראל. מה ההיגיון מאחורי פגיעה בחפים מפשע במהלך מלחמה? אליעד כהן דן בהיגיון הפגיעה בחפים מפשע, ומציין דוגמה חשבונאית בה אזרחי ישראל משלמים על החשמל של עזה, ... בעצמם על הטילים שנורים לעברם. הוא מציע שאם יורים טיל מתוך אזור מסוים, יש לירות חזרה על אותו מקום, ולהרחיב את האזור עד שהירי ייפסק, מתוך הבנה שבמצב מלחמה, פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא בלתי נמנעת. מהי המוסריות האמיתית סביב פגיעה בחפים מפשע? אליעד כהן מבהיר כי פגיעה בחפים מפשע היא לא תמיד בלתי מוסרית, אלא תלויה בהקשר. הוא מסביר שישראל טוענת שהיא מנסה להימנע מפגיעה באזרחים, אך המציאות היא שגם ישראל פוגעת בחפים מפשע, למשל כשהיא מחזיקה באסירים בלי משפט. הפגיעה באזרחים היא הכרחית לפי אליעד, כי לעיתים זו הדרך היחידה לעצור פשע גדול יותר. האם ישראל באמת נמנעת מפגיעה בחפים מפשע בכל מחיר? אליעד טוען שישראל לא באמת הולכת עד הסוף עם ההימנעות מפגיעה בחפים מפשע, כי אילו באמת הייתה רוצה בכך, הייתה יכולה לפתוח את כל המעברים לעזה ולספק לתושבים את כל צרכיהם. הוא מסביר שזה מצב דומה לצמחונות - אנשים אומרים שהם אוהבים בעלי חיים אך עדיין אוכלים אותם. ישראל אומרת שהיא נמנעת מפגיעה בחפים מפשע אך עדיין פוגעת בהם באופן עקיף. מדוע העולם מתייחס לפגיעה בחפים מפשע בישראל ובעזה באופן שונה? אליעד כהן מסביר את היחס השונה של ... שלא בטוח בצדקת דרכו ומטיל ספק בעצמו יהיה פגיע יותר וייפגע בסוף. אם ישראל לא בטוחה בצדקת דרכה - האם לפגוע בחפים מפשע או לא - היא תהיה תמיד בעמדת חולשה. מדוע פגיעה בחפים מפשע יכולה להיות מוסרית? אליעד מדגיש שפגיעה בחפים מפשע במהלך מלחמה יכולה להיות מוסרית כאשר היא נעשית לצורך מניעת פשע ...

... פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית מה יותר חמור: פגיעה נפשית או פגיעה פיזית? כאשר אנו בוחנים את השאלה מה יותר חמור, פגיעה נפשית או פגיעה פיזית, עולה דיון פנימי בין אנשים, ובעיקר כאשר מדובר בפגיעות שמתרחשות במצבים שונים של חיים. לעיתים, כשישנה פגיעה פיזית, אנשים רואים אותה ככזו שתוכל להיות קלה יחסית בהשוואה לפגיעות נפשיות, שהן נוטות להימשך לאורך זמן ולהשאיר חותם עמוק. השאלה היא האם באמת ניתן לקבוע כי נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, או אם ההשפעות של כל אחד מהם שונות ומעורבות. מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה שמתרחשת בגוף האדם - לדוגמה, שברים, קטיעות, עיוורון, נכות קבועה או מחלות. כל אלו משפיעים ישירות על היכולת של האדם לתפקד פיזית בחיים היומיומיים. ... רע. כששואלים אותו למה הוא לא רוצה נזק פיזי, גם התשובה היא כי זה יגרום לו להרגיש רע. משמעות הדבר היא שהאדם מונע את הנזק הפיזי מתוך חשש מההשלכות הנפשיות של הפגיעה, ולא בגלל הנזק הפיזי עצמו. אם נשאל את האדם איזו אופציה הוא יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או בריא לחלוטין אך מדוכא ומסובך נפשית, התשובה ... לקבוע כי הנזק הנפשי לעיתים חמור יותר מהנזק הפיזי, משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על הנפש יש לאדם שליטה מלאה, בעוד שהגוף לא תמיד נמצא בשליטתו המוחלטת. על פי גישה זו, התעללות פיזית נחשבת חמורה יותר כי היא כופה על האדם מציאות שאין לו שליטה עליה, בעוד שהפגיעה הנפשית ניתנת לשליטה במידה רבה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו פגיעה נפשית או פגיעה פיזית - מה יותר חמור? השאלה מה יותר חמור - פגיעה פיזית או נפשית - היא שאלה שעולה פעמים רבות, במיוחד כאשר אדם נפגע בדרך מסוימת ומנסה להבין את עומק הפגיעה שהוא חווה. לעיתים, כאשר אדם חווה פגיעה פיזית, הוא או סביבתו יטענו שהפגיעה הנפשית היא למעשה הגרועה יותר, משום שהיא מותירה חותם עמוק יותר ולטווח הארוך. השאלה היא האם באמת ניתן לטעון שפגיעה נפשית חמורה יותר מפגיעה פיזית? ואם כן, איך ניתן להוכיח זאת? מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה בגוף של האדם - שבר ביד, רגל קטועה, עיוורון, נכויות שונות, מחלות קשות וכדומה. לעומת זאת, נזק נפשי כולל בתוכו מצבים כמו דיכאון, חרדות, טראומות ... פגיעות נפשיות ישנן גישות שמדברות על כך שגם כאב פיזי ניתן לנטרל על ידי תרגול מנטלי מסוים, מה שמוכיח כי שליטה נפשית מסייעת גם בהתמודדות עם סבל פיזי. אדם שעובר פגיעה פיזית חמורה יוכל במקרים מסוימים להתגבר עליה ולהמשיך לחיות חיים מאושרים, בעוד שאדם הסובל מנזק נפשי עמוק עלול לאבד את הרצון לחיות לחלוטין, גם אם הוא ... מבחינה גופנית. סיכום נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, משום שהוא הגורם האמיתי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים להיפגע פיזית משום שהם חוששים מההשפעות הנפשיות של הפגיעה, ולכן ניתן לקבוע שהנזק הנפשי הוא העיקרי. עם זאת, חשוב לזכור שעל הנפש יש לנו שליטה מלאה, ואילו על הגוף אין לנו שליטה מוחלטת. המשמעות היא שכאשר מדובר בהתעללות, פגיעה פיזית נחשבת חמורה יותר משום שהיא כופה על הקורבן מציאות שאין לו שליטה עליה, בעוד שפגיעה נפשית היא אמנם קשה אך ניתנת לשליטה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו שיפור המצב הנפשי והתמודדות עם קשיים מה יותר גרוע? מה יותר חמור? נפשי או פיזי, נכות רגשית, נכות גופנית, פגיעה גופנית, פגיעה רגשית, מחלה גופנית, מגבלה נפשית, עזרה רגשית, עזרה פיזית, עזרה גופנית, עזרה נפשית, אלימות רגשית, אלימות פיזית, אלימות גופנית, אלימות נפשית, פגיעה פיזית, פגיעה נפשית, מחלה רגשית, בריאות רגשית, כאב רגשי, כאב גופני, בריאות גופנית, נזק רגשי, נזק פיזי, נזק גופני, נזק נפשי, חולשה רגשית, חולשה פיזית, חולשה ...

... לפגישה, שונא שמאחרים לפגישה, אנשים שמאחרים לפגישות, פגיעה בכבוד העצמי, דימוי עצמי, ערך עצמי, כבוד עצמי, לא אוהב אנשים שמאחרים, לאחר לפגישה, אהבה עצמית, מערכות יחסים מדוע איחורים לפגישה ... בעצם עם עצם ההגבלה, הצמצום, ותחושת הכפייה שהוא חווה. למה אנשים מתעצבנים כשאחרים מאחרים לפגישה איתם? אליעד מסביר שההתעצבנות מגיעה מתחושת פגיעה בכבוד העצמי. כאשר אדם אחר קובע איתך שעה מסוימת ולא עומד בה, זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד אותך, או מזלזל בך ובזמנך. האדם שממתין חש כאילו הצד השני אומר לו: הזמן שלך פחות חשוב. ולכן האיחור מעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, פגיעה בדימוי העצמי ותחושת זלזול. כיצד קשור האגו לאיחורים של אחרים? כאשר מישהו קובע פגישה ואחרים מאחרים, באופן סמוי הוא רוצה להרגיש סוג של שליטה או חשיבות. הוא בעצם מצמצם את האחרים על ידי כך שהוא קובע זמן, ומצפה שהצד השני יכבד אותו ויעמוד בזה. כשהם לא עומדים בזה, הוא מרגיש פגיעה באגו ובכבודו העצמי, כי הוא חש כאילו הם מסרבים להצטמצם עבורו. למה לפעמים אנשים מרגישים טוב כשמישהו אחר מאחר? אליעד מציין מצב הפוך: ... יאחרו, וזהו. אפשר להתאמץ ולנסות להבין מדוע בכלל מפריע לנו כל כך שמישהו מאחר - ולשאול שאלות פנימיות כמו: למה אני כועס?, למה אני מרגיש פגיעה בכבוד העצמי?, האם באמת חייבים לכבד אותי?, וכדומה. אליעד מציע לזהות שהכעס הוא גם ביטוי של דברים אחרים. לפעמים אדם כועס על האיחורים כי ... אם אדם יצליח להשיג את תחושת החשיבות והערך מתוך עצמו, לא יזדקק שאנשים אחרים יעמדו בציפיות שלו. כך גם אם לא יגיעו בזמן, הוא לא ירגיש פגיעה אישית. הוא מציע דרך תודעתית נוספת: מצד אחד ליהנות כשאחרים כן עושים כרצונך ומגיעים בזמן, אך מצד שני לא להיות תלוי בכך רגשית. אם ...

... מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד ... כי המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום, הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא מוסרית. מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש ... לנהוג, אם הוא רוצה להיות מוסרי או לבחור בהגנה עצמית על פי חוקי הגונגל. מוסריות בקרב הישרדות מול אידיאלים גישת הגונגל פגיעה בחפים מפשע מלחמה בטרור כוח מול הסכמה האם עדיין כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? ברגע שנלחמים באויב מסוים, מישהו שרוצה לפגוע, עולה השאלה האם ... האנוש שלו, גם בתוך מלחמה. הוא לא ירצה להיות כמו חמאס, הגיהאד או דאעש. הוא ירצה לשמור על רמה מוסרית גבוהה יותר, להימנע מפגיעה בחפים מפשע, ולהישאר עד הרגע האחרון על הערכים שהוא מאמין בהם. בספר הזיכרונות של הדורות, על המצבה, תמיד ייכתב: פה נקבר אדם מוסרי, אדם ששמר על ... חיילים או אלף אזרחים. אם הוא לא מפסיק, ממשיכים להסלים בכוח עוד יותר גדול, עד שהצד השני לא יוכל לפגוע בך. מהן דוגמאות לפגיעה מוגזמת? הועלו דוגמאות קשות של פגיעה לא רק במי שתוקף בפועל, אלא גם באשתו, בילדיו, בקהילה סביבו, ואף שימוש בתיאוריות מזעזעות של ניצול הדם שלהם. כוונת הדברים להדגיש את הכל מותר כאשר ... מוסרי בכל מחיר, גם במחיר חיים. - לוותר על המוסר כאשר ישנה סכנת חיים ולהתנהג כמו חיה בגונגל. מוסריות ערכיות מלחמה בטרור פגיעה בחפים מפשע גישת הגונגל הישרדות מול אידיאלים התמודדות עם אויב פנימי כוח מול הסכמה מוסריות בקרב, מוסריות מול האוייב, מלחמה או שלום, דילמות ערכיות ...