🖨חרבות ברזל - איך לשחרר את החטופים בכל מחיר? האם לשחרר את החטופים בכל מחיר? האם משפחות החטופים גורמות נזק למשא ומתן לשחרור החטופים? איך לשחרר את החטופים? איך לנצח את הטרור? פגיעה בחפים מפשע, שחרור החטופים בכל מחירוכאן נתייחס לטענה שאומרת שמשפחות החטופים, בקריאה שלהן לשחרור החטופים בכל מחיר, גורמות נזק למשא ומתן, כי הן מגדילות את הסיכוי לכך שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר בעד שחרור החטופים, כי הרי הן רוצות לשחרר את החטופים בכל מחיר. ואז ממילא החמאס יבקש מחיר עוד יותר גבוה כדי לשחרר את החטופים, ואז זה מגדיל את הסיכוי שהמשא ומתן יהיה עוד יותר קשה, כי הוא מגדיל את הדרישות של החמאס. ומאחר שלכולם ידוע שהרי לא באמת ישחררו את החטופים בכל מחיר כפשוטו, הרי שמכך נובע שככל שהחמאס יבקש מחיר גבוה יותר, כך ממילא המשא ומתן יהיה יותר קשה ויגרם יותר נזק למדינת ישראל. אבל מה האמת? האם באמת דרישת משפחות החטופים לשחרר את החטופים בכל מחיר, האם באמת היא מקשה על שחרור החטופים? וכולי.
והאמת היא שממש ממש לא. קריאת משפחות החטופים לשחרר את החטופים בכל מחיר, גורמת תועלת ולא נזק בתהליך שחרור החטופים. הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא רק מגדילה את הסיכוי לכך שהחטופים ישתחררו.
אלא שמה שכן גורם נזק למדינה ולשחרור החטופים, זה לא הקריאה לשחרר אותם בכל מחיר, אלא הפירוש שאליו לוקחים את המילים בכל מחיר. כי בסוף, בכל מחיר פירושו, על חשבון פגיעה בחפים מפשע, רק שהשאלה היא, על אילו חפים מפשע מדובר.
דהיינו, הפירוש שהאנשים יפי הנפש מפרשים את הקריאה לשחרר את החטופים בכל מחיר, היא שצריך לשחרר את החטופים, גם במחיר של שחרור כל המחבלים והפסקת הלחימה וכיו"ב. שזה כמובן יגרום לכך שהמון ישראלים חפים מפשע יפגעו בעתיד. כי ככל שיהיו יותר מחבלים משוחררים וככל שהחמאס פחות יוכנע, כך זה מגדיל את הסיכוי שיותר חפים מפשע ישראלים יפגעו.
אבל זה הפירוש רק של השמאלנים יפי הנפש, שרפיסות וחדלות אישים זורמת בעורקיהם. אבל ההתייחסות הנכונה צריכה להיות, שצריכים לשחרר את כל החטופים, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע בצד של האויב. דהיינו, להרעיב למוות או לכניעה מוחלטת, את כל תושבי עזה, את כל אזרחי האויב, ולא לרחם על חפים מפשע או על מחפים על פשע. להשמיד להרוג ולאבד את כל האויבים ביום אחד, כמו שנאמר במגילת אסתר.
במובן שאם היו רוצים, היו יכולים למנוע הכנסת סיוע הומניטרי וכיו"ב לרצועה ובכך להכריח את החמאס לשחרר את החטופים, או שכולם כולל כולם מתים ובכך נגמר האירוע כולו.
אבל את זה לא עושים, מסיבות שונות, כי הממשלה מעדיפה לפגוע בחפים מפשע ישראלים באמצעות שחרור מחבלים והפסקת הלחימה למרות שהחמאס לא הוכנע, יותר מאשר לפגוע בחפים מפשע תושבי עזה.
אבל ממה תושבי ישראל יפגעו יותר? מכך שישחררו אלפי מחבלים לתכננן את הפיגועים הבאים, או מכך שירעיבו למוות את תושבי עזה, ואולי יגרם מכך נזק בין לאומי? ממה תושבי ישראל יפגעו יותר?
אז כן, לשחרר את החטופים בכל מחיר. השאלה היא, מהו המחיר. ודי לחכמיא ברמיזא.
וכמובן, שלא באמת בכל מחיר, אבל עדיין המחיר צריך להיות פגיעה בחפים מפשע בצד האויב ולא בפגיעה בישראלים חפים מפשע וכולי.
איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית... קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית וכאן נסביר, איך לא לפחד מהמצב הבטחוני ואיך לא לפחד מאזעקות / טילים מאירן וכיוב. ואיך להתמודד עם ... ברמה מסוימת כנל. אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור ... כדי לפגוע בנו נפשית. כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי. ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ... טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?! והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים ... וכיוב, אפשרי גם להיפגע פיזית אבל גם להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי. כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם. ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, ... מי שעושה הכל כדי לא להיפגע מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנל. ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס ... מה?! ומי שלא אכפת לו להיפגע, לא יסבול אם הוא יפגע. במובן שאי אפשר להכריח את הבן אדם לסבול מפגיעה מטילים, אם הוא יחשוב שלא אכפת לו להיפגע מהם. וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם ... נשלם כל החסרונות וכיוב בעוד מקומות. לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה ... גם עם הפחד, גם תוך כדי זה שהוא נכנס לממד. ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפגיעה מטילים, ונותן לפחד לפגוע בו. דהיינו, הוא ימשיך לפחד בצורה קיצונית ובתמורה, יקטין את הסיכוי שלו להיפגע מטילים. כי ... לאזן את ההתמודדות שלו עם 2 הסכנות. כי יש אנשים שלא מבינים שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה. ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד ... זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי. ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה!
פגיעה ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחריםפגיעה ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחריםפגיעה ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם מביע דעה, הוא פוגע באופן בלתי נמנע ברגשות של מישהו ... שהבעיה היא בלתי נמנעת: לא ניתן להגיד דבר שלא יפגע באף אדם, כיוון שכל אדם מחזיק בתפיסה מסוימת ומרגיש פגיעה כאשר התפיסה שלו מוטלת בספק או נשללת. מדוע האמונה במשה רבנו פוגעת בהתפתחות התודעה האנושית? אליעד מסביר באופן נרחב ... לבית המדרש מתוך ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים אתאיסטים. הוא מציין שכאשר הוא מטיל ... עונה על שאלה מורכבת נוספת - מי פוגע במי בפועל? לטענתו, כאשר אדם אוסר עליו להביע דעה כדי להימנע מפגיעה ברגשות אחרים, הוא בעצם פוגע ברגשות שלו עצמו, ברגשות שרוצים לבטא דעה באופן חופשי. לכן, באופן פרדוקסלי, דווקא האיסור לפגוע ברגשות אחרים יכול להיות פגיעה ברגשות של הדובר עצמו, המעוניין להביע דעה שונה או ביקורתית. הוא מסביר שהעולם מלא בדעות שונות וסותרות, ולכן תמיד יש מחיר לביטוי של דעה, וכל ניסיון להימנע מפגיעה רגשית של אחרים הוא בלתי אפשרי. כיצד השימוש בפרובוקציה תורם להתפתחות עצמית של המאזינים? אליעד מפרט את השימוש שלו ... תהליך של ספקנות בריאה, מה שמוביל בסופו של דבר להתפתחות עצמית גבוהה יותר. מדוע כל דעה ציבורית תוביל בהכרח לפגיעה ברגשות? אליעד מדגים שוב כיצד כל אמירה ציבורית, גם כזו שנראית בלתי מזיקה, יכולה לפגוע במישהו. הוא חוזר על ... המים שצריך לשתות, תמיד יהיו אנשים שייפגעו. לכן הוא מציע לקבל את העובדה שכל דעה ציבורית בהכרח תביא עמה פגיעה ברגשות של מישהו אחר. לסיכום, אליעד מציג תפיסה מורכבת ועמוקה שמטרתה לעורר מודעות לסכנה שבאמונה עיוורת, ולהראות כיצד הספקנות ...
פגיעה ברגשות של האקסים, להיות בקשר עם אקסים, פגיעה ברגשות הזולת, לפגוע ברגשות של אחרים, האקסית המיתולוגית, זוגיות, לאהוב רק את עצמך, מערכות יחסיםפגיעה ברגשות של האקסים, להיות בקשר עם אקסים, פגיעה ברגשות הזולת, לפגוע ברגשות של אחרים, האקסית המיתולוגית, זוגיות, לאהוב רק את עצמך, מערכות יחסיםפגיעה ברגשות של האקסים, להיות בקשר עם אקסים, פגיעה ברגשות הזולת, לפגוע ברגשות של אחרים, האקסית המיתולוגית, זוגיות, לאהוב רק את עצמך, מערכות יחסים האם להמשיך בקשר עם ... בהם? אליעד כהן מסביר בהרצאה מפורטת את השאלה המורכבת האם להמשיך בקשר עם אקסים גם כאשר זה גורם להם לפגיעה רגשית. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אדם נמצא בקשר ידידותי עם האקסית שלו, כאשר ברור לו שהקשר הזה יוצר ... למשל, עצם העובדה שאדם קיים במרחב מסוים יוצרת מצב של פחות מקום לאחרים, ומכאן שכל קיום אנושי כולל בתוכו פגיעה מסוימת בזולת. מה הקשר בין אהבה לבין פגיעה באדם שאוהבים? אליעד מציין באופן ברור שקשרים רגשיים, במיוחד כאלה של אהבה וזוגיות, יוצרים מצב מורכב מאוד. האדם, לדוגמה, ... בקשר עם האקסית כי הוא אוהב אותה ומעוניין לשמור על קשר מסוים. עם זאת, האהבה הזו היא גם הגורם לפגיעה באקסית, כיוון שהיא ממשיכה לצפות להתפתחות רומנטית שהוא אינו מעוניין בה. אליעד מדגיש את הפרדוקס: בגלל שהאדם אוהב אותה, ... אוהב. כלומר, האדם פוגע בשני הצדדים בו זמנית - גם בעצמו וגם באקסית. מדוע אין פתרון מוחלט לבעיה של פגיעה ברגשות? אליעד מסביר שאין פתרון חד - משמעי לשאלה האם להמשיך או לנתק קשר, משום שכל החלטה טומנת בחובה ... את הקשר, הוא ייהנה אך גם ימשיך לסבול בגלל הידיעה שהוא פוגע באקסית. אליעד מבהיר שאין דרך להימנע לחלוטין מפגיעה, ולכן כל החלטה תהיה חלקית בלבד. הוא גם מסביר שהסיבה לאי היכולת למצוא פתרון מוחלט היא שהאדם בעצם רוצה ... זמנית: גם להיות בקשר וגם לא לפגוע. הרצונות הסותרים האלה יוצרים תחושת תסכול מתמדת. איך להתמודד עם תחושת האשמה בפגיעה באחרים? אליעד מציע להבין ולקבל את העובדה שתמיד יהיה חיסרון כלשהו בכל החלטה. הוא מציין שהדרך להגיע לשקט נפשי ... להיבהל מכך. לדברי אליעד, הפתרון אינו בהכרח להפסיק את הקשר או להמשיך אותו, אלא להכיר בכך שבכל מקרה תהיה פגיעה מסוימת ולהשלים עם כך. ההבנה הזו יוצרת רוגע נפשי, כי האדם מפסיק להילחם בבעיה ללא פתרון מוחלט. מה הקשר ... למעשה לא אוהב באמת. הוא מחדד שהמצב הזה מסובך במיוחד במקרים של קשרים זוגיים או קשרים רגשיים עמוקים, מכיוון שהפגיעה נעשית באופן מודע ומתוך אכפתיות ולא מתוך זלזול. הוא מציג את המורכבות והסיבוך, אך מסיים בהמלצה להבין שכל בחירה היא חלקית, ושאין אפשרות להימנע לחלוטין מפגיעה. ההכרה במורכבות הזו היא המפתח להפחתת רגשות האשמה ולהשגת שקט נפשי. האם להישאר בקשר עם האקסית? איך לא לפגוע ...
פגיעה בחפים מפשע, לפגוע בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, מבצע צוק איתן, פוליטיקה, מוסריות, צמחונות, גארי יורופסקי, אכילת בשר, הסכם שלום, מדינת ישראל, החמאספגיעה בחפים מפשע, לפגוע בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, מבצע צוק איתן, פוליטיקה, מוסריות, צמחונות, גארי יורופסקי, אכילת בשר, הסכם שלום, מדינת ישראל, החמאספגיעה בחפים מפשע, לפגוע בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, מבצע צוק איתן, פוליטיקה, מוסריות, צמחונות, גארי יורופסקי, אכילת ... ראשון כי כך הצדיקים יגיעו לגן עדן, ואילו הרשעים יקבלו את העונש בגיהינום. איך גארי יורופסקי וצמחונות קשורים לטרור ופגיעה בחפים מפשע? אליעד כהן מקשר בין עליית הצמחונות, שהפכה פופולרית לאחרונה בישראל בעקבות הפעיל גארי יורופסקי, לבין המלחמה בטרור. גארי יורופסקי, שמתנגד לפגיעה בחפים מפשע, מתואר כמי שאומר שגם לבעלי חיים מגיע לחיות ללא סבל. אליעד מביא דוגמה שבה אדם לא רצה ... הוא חף מפשע, אך כדי להציל את עצמו, הוא פגע בחפים מפשע אחרים, וזהו בעצם משל למצב בעזה שבו פגיעה בחפים מפשע לכאורה הכרחית כדי למנוע טרור נגד ישראל. מה ההיגיון מאחורי פגיעה בחפים מפשע במהלך מלחמה? אליעד כהן דן בהיגיון הפגיעה בחפים מפשע, ומציין דוגמה חשבונאית בה אזרחי ישראל משלמים על החשמל של עזה, שחשמל זה מנוצל לירי טילים על ... מתוך אזור מסוים, יש לירות חזרה על אותו מקום, ולהרחיב את האזור עד שהירי ייפסק, מתוך הבנה שבמצב מלחמה, פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא בלתי נמנעת. מהי המוסריות האמיתית סביב פגיעה בחפים מפשע? אליעד כהן מבהיר כי פגיעה בחפים מפשע היא לא תמיד בלתי מוסרית, אלא תלויה בהקשר. הוא מסביר שישראל טוענת שהיא מנסה להימנע מפגיעה באזרחים, אך המציאות היא שגם ישראל פוגעת בחפים מפשע, למשל כשהיא מחזיקה באסירים בלי משפט. הפגיעה באזרחים היא הכרחית לפי אליעד, כי לעיתים זו הדרך היחידה לעצור פשע גדול יותר. האם ישראל באמת נמנעת מפגיעה בחפים מפשע בכל מחיר? אליעד טוען שישראל לא באמת הולכת עד הסוף עם ההימנעות מפגיעה בחפים מפשע, כי אילו באמת הייתה רוצה בכך, הייתה יכולה לפתוח את כל המעברים לעזה ולספק לתושבים את כל ... שזה מצב דומה לצמחונות - אנשים אומרים שהם אוהבים בעלי חיים אך עדיין אוכלים אותם. ישראל אומרת שהיא נמנעת מפגיעה בחפים מפשע אך עדיין פוגעת בהם באופן עקיף. מדוע העולם מתייחס לפגיעה בחפים מפשע בישראל ובעזה באופן שונה? אליעד כהן מסביר את היחס השונה של העולם לישראל בכך שהעולם מסתכל דרך ... ישראל לא בטוחה בצדקת דרכה - האם לפגוע בחפים מפשע או לא - היא תהיה תמיד בעמדת חולשה. מדוע פגיעה בחפים מפשע יכולה להיות מוסרית? אליעד מדגיש שפגיעה בחפים מפשע במהלך מלחמה יכולה להיות מוסרית כאשר היא נעשית לצורך מניעת פשע גדול יותר. הוא מסביר זאת בצורה ...
כאב נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזיתכאב נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית... פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית מה יותר חמור: פגיעה נפשית או פגיעה פיזית? כאשר אנו בוחנים את השאלה מה יותר חמור, פגיעה נפשית או פגיעה פיזית, עולה דיון פנימי בין אנשים, ובעיקר כאשר מדובר בפגיעות שמתרחשות במצבים שונים של חיים. לעיתים, כשישנה פגיעה פיזית, אנשים רואים אותה ככזו שתוכל להיות קלה יחסית בהשוואה לפגיעות נפשיות, שהן נוטות להימשך לאורך זמן ולהשאיר חותם ... או אם ההשפעות של כל אחד מהם שונות ומעורבות. מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה שמתרחשת בגוף האדם - לדוגמה, שברים, קטיעות, עיוורון, נכות קבועה או מחלות. כל אלו משפיעים ישירות על היכולת של ... כי זה יגרום לו להרגיש רע. משמעות הדבר היא שהאדם מונע את הנזק הפיזי מתוך חשש מההשלכות הנפשיות של הפגיעה, ולא בגלל הנזק הפיזי עצמו. אם נשאל את האדם איזו אופציה הוא יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר ... משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על הנפש יש לאדם שליטה מלאה, בעוד שהגוף לא תמיד נמצא בשליטתו המוחלטת. ... פי גישה זו, התעללות פיזית נחשבת חמורה יותר כי היא כופה על האדם מציאות שאין לו שליטה עליה, בעוד שהפגיעה הנפשית ניתנת לשליטה במידה רבה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו פגיעה נפשית או פגיעה פיזית - מה יותר חמור? השאלה מה יותר חמור - פגיעה פיזית או נפשית - היא שאלה שעולה פעמים רבות, במיוחד כאשר אדם נפגע בדרך מסוימת ומנסה להבין את עומק הפגיעה שהוא חווה. לעיתים, כאשר אדם חווה פגיעה פיזית, הוא או סביבתו יטענו שהפגיעה הנפשית היא למעשה הגרועה יותר, משום שהיא מותירה חותם עמוק יותר ולטווח הארוך. השאלה היא האם באמת ניתן לטעון שפגיעה נפשית חמורה יותר מפגיעה פיזית? ואם כן, איך ניתן להוכיח זאת? מהו נזק פיזי ומהו נזק נפשי? נזק פיזי הוא כל פגיעה בגוף של האדם - שבר ביד, רגל קטועה, עיוורון, נכויות שונות, מחלות קשות וכדומה. לעומת זאת, נזק נפשי כולל ... לנטרל על ידי תרגול מנטלי מסוים, מה שמוכיח כי שליטה נפשית מסייעת גם בהתמודדות עם סבל פיזי. אדם שעובר פגיעה פיזית חמורה יוכל במקרים מסוימים להתגבר עליה ולהמשיך לחיות חיים מאושרים, בעוד שאדם הסובל מנזק נפשי עמוק עלול לאבד ... פיזי, משום שהוא הגורם האמיתי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים להיפגע פיזית משום שהם חוששים מההשפעות הנפשיות של הפגיעה, ולכן ניתן לקבוע שהנזק הנפשי הוא העיקרי. עם זאת, חשוב לזכור שעל הנפש יש לנו שליטה מלאה, ואילו על הגוף אין לנו שליטה מוחלטת. המשמעות היא שכאשר מדובר בהתעללות, פגיעה פיזית נחשבת חמורה יותר משום שהיא כופה על הקורבן מציאות שאין לו שליטה עליה, בעוד שפגיעה נפשית היא אמנם קשה אך ניתנת לשליטה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד ... שיפור המצב הנפשי והתמודדות עם קשיים מה יותר גרוע? מה יותר חמור? נפשי או פיזי, נכות רגשית, נכות גופנית, פגיעה גופנית, פגיעה רגשית, מחלה גופנית, מגבלה נפשית, עזרה רגשית, עזרה פיזית, עזרה גופנית, עזרה נפשית, אלימות רגשית, אלימות פיזית, אלימות גופנית, אלימות נפשית, פגיעה פיזית, פגיעה נפשית, מחלה רגשית, בריאות רגשית, כאב רגשי, כאב גופני, בריאות גופנית, נזק רגשי, נזק פיזי, נזק גופני, נזק נפשי, ...
איחורים לפגישה, שונא שמאחרים לפגישה, אנשים שמאחרים לפגישות, פגיעה בכבוד העצמי, דימוי עצמי, ערך עצמי, כבוד עצמי, לא אוהב אנשים שמאחרים, לאחר לפגישה, אהבה עצמית, מערכות יחסיםאיחורים לפגישה, שונא שמאחרים לפגישה, אנשים שמאחרים לפגישות, פגיעה בכבוד העצמי, דימוי עצמי, ערך עצמי, כבוד עצמי, לא אוהב אנשים שמאחרים, לאחר לפגישה, אהבה עצמית, מערכות יחסיםאיחורים לפגישה, שונא שמאחרים לפגישה, אנשים שמאחרים לפגישות, פגיעה בכבוד העצמי, דימוי עצמי, ערך עצמי, כבוד עצמי, לא אוהב אנשים שמאחרים, לאחר לפגישה, אהבה עצמית, מערכות יחסים מדוע ... עצם ההגבלה, הצמצום, ותחושת הכפייה שהוא חווה. למה אנשים מתעצבנים כשאחרים מאחרים לפגישה איתם? אליעד מסביר שההתעצבנות מגיעה מתחושת פגיעה בכבוד העצמי. כאשר אדם אחר קובע איתך שעה מסוימת ולא עומד בה, זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד אותך, ... שממתין חש כאילו הצד השני אומר לו: הזמן שלך פחות חשוב. ולכן האיחור מעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, פגיעה בדימוי העצמי ותחושת זלזול. כיצד קשור האגו לאיחורים של אחרים? כאשר מישהו קובע פגישה ואחרים מאחרים, באופן סמוי הוא ... על ידי כך שהוא קובע זמן, ומצפה שהצד השני יכבד אותו ויעמוד בזה. כשהם לא עומדים בזה, הוא מרגיש פגיעה באגו ובכבודו העצמי, כי הוא חש כאילו הם מסרבים להצטמצם עבורו. למה לפעמים אנשים מרגישים טוב כשמישהו אחר מאחר? ... מדוע בכלל מפריע לנו כל כך שמישהו מאחר - ולשאול שאלות פנימיות כמו: למה אני כועס?, למה אני מרגיש פגיעה בכבוד העצמי?, האם באמת חייבים לכבד אותי?, וכדומה. אליעד מציע לזהות שהכעס הוא גם ביטוי של דברים אחרים. לפעמים ... והערך מתוך עצמו, לא יזדקק שאנשים אחרים יעמדו בציפיות שלו. כך גם אם לא יגיעו בזמן, הוא לא ירגיש פגיעה אישית. הוא מציע דרך תודעתית נוספת: מצד אחד ליהנות כשאחרים כן עושים כרצונך ומגיעים בזמן, אך מצד שני לא ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?