🖨האם להעמיד לדין את החיילים? שמירה על מדינה מתוקנת, שמירה על החוק, שמירה על זכויות המחבלים, שמירה על מדינת חוק, פריצה לבסיס שדה תימן, זכויות מחבלים בכלא, מהי מדינה מתוקנת? אסון השביעי לאוקטובר, שחרור החטופים, איך לשחרר את החטופים? עונש מוות למחבלים, התעללות במחבלים, חרבות ברזל, יפי נפש, מוסריות בזמן מלחמה, רחמים על האויב, למה שונאים אותנו? איך להילחם בטרור?אז ברמת העיקרון אנחנו חיים במדינת חוק. ובמדינת חוק יש חוקים שצריכים לכבד אותם. ונכון שיש לפעמים אכיפה בררנית ונכון שלא אוכפים את החוק על כולם, אבל אנחנו במדינת חוק ובמדינת חוק כדאי מאוד שיישמר החוק. כי אם אנחנו נהפוך להיות מדינת אי ציות לחוק, אז המצב יהיה יותר גרוע וכולי.
ואם החוק אומר שיש זכויות למחבלים, אז זה החוק וצריכים לכבד את החוק. ואם רוצים, אז שיעבירו חוק שאומר שצריכים לעשות עינויים יומיים למחבלים. אבל הכל צריך להיות במסגרת החוק. ולכן צריכים לכבד את החוק במדינה מתוקנת, מדינת חוק מתוקנת.
אבל צריכים לזכור, שבמדינה מתוקנת לא רק צריכים לשמור על החוק, אלא גם צריכים לשמור על חיי האזרחים. והחיים של האזרחים, קודמים לחוק. כי החוק נועד לשמור על החיים של האזרחים במדינה מתוקנת. והחוק נועד לשרת את האזרח. אבל חיי האזרח, קודמים לחוק. ובמדינה מתוקנת, לא היה קורה אסון השביעי לאוקטובר. ובמדינה מתוקנת, לא היו מספקים סיוע הומניטארי לאזרחי האויב, תוך כדי שהאזרחים שלך נתונים בשבי החמאס בעינויים. ובמדינה מתוקנת, היו מוציאים להורג אחרי עינויים, את כל מחבלי החמאס, כולל את החפים מפשע שביניהם. כי עדיף שימותו מאה מחבלים חפים מפשע מאשר שימות אזרח ישראלי אחד.
וזה נכון שלא כולם יסכימו עם סולם הערכים הזה ואנחנו מדינה דמוקרטית. אבל ברמת העיקרון, במדינה מתוקנת, לא היה קורה אסון השביעי לאוקטובר והמדינה אם היא היתה מתוקנת היא היתה פועלת אחרת לחלוטין בלפעול כדי לשחרר את האזרחים שלה משבי החמאס. ובשום אופן במדינה מתוקנת לא היו מתייחסים בכבוד למחבלי נוחבא כאלו ואחרים.
ולכן, לפני שמישהו זועק על מדינת חוק מתוקנת, שיזעק על שאר הכשלים של המדינה המתוקנת שהוא מנסה להגן עליה. וחיי האזרחים לפני הכל. ואם האזרחים נמאס להם מכך שמעמידים לדין את חיילי צהל בגין פגיעה במחבלים, אז במדינה מתוקנת גם זה לא היה אמור לקרות. כי המחבלים האלו במדינה מתוקנת, היו סובלים הרבה יותר.
בקיצור, מדינת חוק היא לא הערך העליון ביותר של המדינה. ואם המדינה לא תשמור על חיי האזרחים שלה, אז לא תהיה מדינה בכלל וכך גם לא תהיה מדינת חוק. וקודם כל צריך לזעוק על זה שבמדינה מתוקנת מעיזים להאשים חייל בפגיעה במחבל, בין אם זה קרה או לא קרה, לא משנה מה למה וכמה. למה? ככה, כי ככה אמור להיות במדינה מתוקנת.
ויש עובדי אלילים אנשי מוסר יפי נפש, שהם בעד לשמור על זכויות האויב ומבחינתם למות על קידוש ערכי המוסר. וזו זכותם לחלוטין. זכותו של האדם להאמין בערכי המוסר שהוא המציא לעצמו ולהחליט שהוא מעדיף ומוכן למות ולסבול כדי להגן עליהם. אבל לא בהכרח שחייבים להסכים עם ערכי המוסר האלו. וברור שהברירה הטבעית, שהחזק שורד, לא מסכימה עם זה שהמוסרי שורד.
ועם נאצי תהיה מלאך המוות, ועם מחבל תהיה מחבל יותר גרוע. והיפי נפש אומרים, שזה מה שמבדיל בינינו לבינם. ושאנחנו לא הם. ושאסור לנו להיות כמוהם. וזכותם של יפי הנפש לבחור למות למען הערכים שלהם. אבל מי שרוצה לשרוד, צריך לדעת, שעם המחבלים ועם האויב, צריכים להיות עוד יותר אכזריים ממנו. ורק בזכות האכזריות והתחכום שלנו, הגענו עד הלום. וכל התנך וכל ההיסטוריה של העם היהודי, היא מלאה בסיפורי אכזריות שלנו, כלפי האויבים שלנו.
אבל יש יפי נפש, שאם העם היהודי היה כמוהם, הוא ממזמן לא היה שורד. ושום מדינה בעולם לא תשרוד, עם היפי נפש האלו. ושונאים אותנו, רק בגלל יפי הנפש האלו. שהם מנסים להיות יותר צדיקים מכל שאר אומות העולם. עד כדי כך שנראה שאנחנו הפושעים, מרוב שאנחנו מגנים על המחבלים ועל האוכלוסייה של האויב.
ודווקא בגלל שאנחנו כל כך מנסים להיות מוסריים, דווקא בגלל זה שונאים אותנו. כמו שכבר הסברתי כמה וכמה פעמים. כי זה חשוד מידי ויותר מידי לא הגיוני. ורק הפושע עם ייסורי המצפון, מגן על הקורבן שלו. אבל הקורבן, בטבע, לא יגן על מי שתוקף אותו ולא יחמול עליו.
לסיכום, במדינה מתוקנת, שומרים על החוק. אבל לפני כן, במדינה מתוקנת שומרים על חיי האזרחים ועושים את הכל כדי להילחם בטרור.
ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה ... ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין ... הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב ... אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד ... לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב ... הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות ... התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ילדים והוריהם מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה? שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה? תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?, אולם כדאי לעצור ולשאול: האם ענישה בכלל עוזרת?. יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים. כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק. האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה? שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה? תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ... שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות. האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה? שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי ... גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות. האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה? שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר? תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא ילד רע ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ... תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם. זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של לא אוהבים אותי, אני לא שייך, אני רע, מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי. האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או ... שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש? תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד ...
לוחמה בטרור, גירוש משפחות מחבלים, איך להילחם בטרור הערבי? איך להילחם בטרור היהודי? איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני... להילחם בטרור הערבי? איך להילחם בטרור היהודי? איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני וכאן נסביר, האם הגיוני שהעונש למחבל יהודי על טרור יהודי, יהיה זהה לעונש למחבל פלסטיני על טרור פלסטיני. לדוגמה, אם יוחלט לגרש משפחות מחבלים פלסטינים, האם הגיוני שמצד הצד והדין, שיגרשו גם משפחות מחבלים יהודים? ואם יחליטו מחר על עונש מוות למחבלים פלסטינים, האם הגיוני שיהיה גם עונש מוות למחבלים יהודים? האם אין כאן גזענות? האם אין כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי? והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי. אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם לזהות של הטרוריסט, אם הוא יהודי או ערבי, אבל היא כן צריכה להיות בהתאם לרקע של פעולת הטרור. דהיינו, אם לדוגמה מתבצע רצח על רקע פלילי, העונש לא צריך להיות זהה לרצח שמתבצע על רקע לאומני. ואם מישהו מבצע אונס על רקע פלילי, הוא צריך לקבל עונש יותר קל מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני. ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים). וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. והעונש צריך להתאים גם בהתאם לרמת האיום והסכנה שנשקפת מהפושע. ואם יש פושע טרוריסט יהודי שהחליט לפגוע בערבים על דעת ... היה רוצה לראות את מדינת ישראל מושמדת. ועל כך שהוא פעל מכוח האידיאולוגיה הזאת, על כך הוא אמור לקבל עונש חמור, יותר מאשר מי שמבצע פשע שאינו מהווה איום למדינה עצמה. ושוב, הענישה צריכה להלום ולהתאים לרמת הסכנה הנשקפת מהפושע. ואם הפושע מהווה סכנה לקיומה של המדינה, במובן שהוא פועל באופן מודע כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל, הרי שהוא צריך לקבל את העונש החמור ביותר שקיים. האם צריך לפגוע גם במשפחה שלו? תשובה: כנראה שכן. למרות שהם אולי חפים מפשע. כי בסיכוי ... את הסיכוי לכך שבפעם הבאה הסביבה שלו אותו מחבל, תמנע מאותו המחבל לבצע את אותו הפיגוע. אז כן, הגיוני להעניש גם מעט אולי חפים מפשע, שאולי לא ידעו כלום, דהיינו, משפחת המחבל, כדי למנוע פגיעה בהמון חפים מפשע, שאר ... הדלפת מידע בטחוני, לדוגמה להתעלם מהתרעות על השביעי באוקטובר או לדוגמה קריאה לסרבנות וכיוב. אבל עדיין צריכים להחמיר את הענישה על מי שניסה באופן מודע מתוך כוונת מכוון לפגוע בקיום המדינה. אם לדוגמה מישהו מבצע פעולת טרור יהודי, והוא ... שבסופו של דבר, הפעולה שלו טובה למדינה. לעומת הטרור הפלסטיני, שמייחל להשמדת המדינה שלנו. ועל כך צריכים להחמיר את הענישה וכולי.
עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישהעדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישהעדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, ... פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ... וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע ... ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. ... שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד ... ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר ... עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא חריג שאינו תואם ... לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים מקלים בעונש?
המקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את עצמך? איך לחזק את הרצון? אוטוסוגסטיההמקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את עצמך? איך לחזק את הרצון? אוטוסוגסטיההמקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך ... עצמך כדי לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ולהתגבר על מכשולים או על חוסר מוטיבציה. במקום לחכות לתמריצים חיצוניים, אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש לך ... אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על ... זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות שונות, כגון צומות ... לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו שבכל פעם שהוא מרגיש צורך לעשן, הוא ... שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ולהבנת עצמך. השיטה היא למעשה כלי יעיל להעצמת כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331