ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני ... ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך ... ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום ...

... גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת ... מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני וכאן נסביר, האם הגיוני שהעונש למחבל יהודי על טרור יהודי, יהיה זהה לעונש למחבל פלסטיני על טרור פלסטיני. לדוגמה, אם יוחלט לגרש משפחות מחבלים פלסטינים, האם הגיוני שמצד הצד והדין, שיגרשו גם משפחות מחבלים יהודים? ואם יחליטו מחר על עונש מוות למחבלים פלסטינים, האם הגיוני שיהיה גם עונש מוות למחבלים יהודים? האם אין כאן גזענות? האם אין כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי? והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי. אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם לזהות של הטרוריסט, אם הוא יהודי או ערבי, אבל היא כן צריכה להיות בהתאם לרקע של פעולת הטרור. דהיינו, אם לדוגמה מתבצע רצח על רקע פלילי, העונש לא צריך להיות זהה לרצח שמתבצע על רקע לאומני. ואם מישהו מבצע אונס על רקע פלילי, הוא צריך לקבל עונש יותר קל מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני. ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים). וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. והעונש צריך להתאים גם בהתאם לרמת האיום והסכנה שנשקפת מהפושע. ואם יש פושע טרוריסט יהודי שהחליט לפגוע בערבים על דעת עצמו, הרי שהוא ... ועל כך שהוא פעל מכוח האידיאולוגיה הזאת, על כך הוא אמור לקבל עונש חמור, יותר מאשר מי שמבצע פשע שאינו מהווה איום למדינה עצמה. ושוב, הענישה צריכה להלום ולהתאים לרמת הסכנה הנשקפת מהפושע. ואם הפושע מהווה סכנה לקיומה של המדינה, במובן שהוא פועל באופן מודע כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל, הרי שהוא צריך לקבל את העונש החמור ביותר שקיים. האם צריך לפגוע גם במשפחה שלו? תשובה: כנראה שכן. למרות שהם אולי חפים מפשע. כי בסיכוי גבוה, שמחבל מתאבד ... מחבל, תמנע מאותו המחבל לבצע את אותו הפיגוע. אז כן, הגיוני להעניש גם מעט אולי חפים מפשע, שאולי לא ידעו כלום, דהיינו, משפחת המחבל, כדי למנוע פגיעה בהמון חפים מפשע, שאר אזרחי מדינת ישראל. ... או לדוגמה קריאה לסרבנות וכיוב. אבל עדיין צריכים להחמיר את הענישה על מי שניסה באופן מודע מתוך כוונת מכוון לפגוע בקיום המדינה. אם לדוגמה מישהו מבצע פעולת טרור יהודי, והוא היה יודע בוודאות ... שמייחל להשמדת המדינה שלנו. ועל כך צריכים להחמיר את הענישה וכולי. ...

... מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית לפעמים כשמישהו מרגיש רע בגלל משהו, זה גורם לו עוד יותר לאהוב את הדבר שבגללו הוא מרגיש רע. פירוש: נניח שמרביצים למישהו ...

להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, די לחכימא ברמיזא האם להעניש ילדים אוטיסטים או לנהוג בהם ... מסביר שיש אנשים שדי להם ברמז קל והם כבר יבינו ויתנהגו בהתאם, ויש אנשים שרק כאשר מקבלים תגובה חריפה או עונש רציני הם יבינו ויתחילו להשתנות. ... בדיוק הפוך ממה שאתה רוצה, זהו בדיוק אותו אוטיסט פנימי שדורש תיקון וחינוך. לכן, לפעמים אין מנוס מלהפעיל עונש או משמעת קשה על עצמך, בדיוק כפי ... תלוי במצב, בנסיבות ובנקודת המבט. איך לחנך ילד אוטיסט? האם יש בחירה חופשית? שיטת ABA בטיפול באוטיזם האם להעניש ילד שמתנהג באלימות? מהי משמעות די ...

... מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, ... אם הילד ירוץ לכביש, עדיף שיחווה פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר ... יצר כטוב בגלל ההקשר הכללי שבו זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך ... את חייו. הוא נותן דוגמה של אילוף בעל חיים: גם חיה לומדת מהתניה של שכר ועונש. אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת ... הילד לומד לא לבצע פעולות מסוכנות מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו האדם מעניש את עצמו באופן לא ... פעולותיו או על חוסר ההשקעה שלו. כאשר האדם אינו משקיע מספיק, הוא עלול להעניש את עצמו באמצעות תחושה פנימית של ... חינוכי כדי להשתפר. אליעד מסביר שאין תשובה מוחלטת לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. ... הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך ... ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח ... ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי ...

... הנסיעה הם שקובעים את הסיכון. כדי להמחיש זאת, הוא מביא דוגמאות רבות ומפורטות מהמציאות היומיומית, שבהן ברור שהמהירות כשלעצמה אינה הבעיה העיקרית. האם עונשים על נהיגה מהירה מוצדקים? אליעד מסביר כי לאחרונה התקבלה החלטה להחמיר משמעותית את הענישה על נהגים שנתפסים במהירות כפולה מהמותר. לדוגמה, אדם שנסע במהירות של 100 קמש במקום שבו מותר רק 50, יכול להיות מואשם בעבירה חמורה ואפילו לקבל עונש חמור מאוד, לעיתים יותר מחומרת העונש על עבירות חמורות בהרבה, כמו ניסיון לרצח. הוא תוהה אם ענישה כזו מוצדקת והגיונית, ומעלה תהייה נוספת: מדוע דווקא במהירות הנסיעה מתמקדים, ולא בהתאמת המהירות לתנאי הדרך? מה ההבדל בין ... באופן פתאומי לכביש, גם במהירות של 20 קמש יכולה להתרחש תאונה קטלנית. לכן הטענה שדווקא מהירות גבוהה יוצרת סיכון מיוחד אינה מוחלטת. הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה. כיצד צריך להתייחס לחוקי ... שבה קיימים כבישים מהירים ללא הגבלת מהירות (אוטובאן), ודווקא שם התאונות נדירות יחסית, משום שהנהגים נוסעים בתנאים המותאמים ליכולתם ולתנאי הדרך, בלי לחשוש מענישה אוטומטית ממצלמות מהירות. מה יותר חשוב: תנאי הדרך או מהירות הנסיעה? אליעד חוזר ומדגיש שהמפתח לנהיגה בטוחה הוא התאמת ... אם הוא אינו ערני, למרות שהוא לכאורה נוסע כחוק. מנגד, נהג אחר שנוסע במהירות גבוהה יותר בתנאים אופטימליים עשוי להיות בטוח הרבה יותר. לכן, טוען אליעד, הענישה והאכיפה צריכות להיות תלויות בסכנה הממשית שנוצרה ולא במהירות בפני עצמה. מהי הגישה הנכונה לבטיחות בדרכים? לדעתו של אליעד, ... כהן טוען שמהירות בפני עצמה אינה הורגת, ושיש לשנות את המדיניות והאכיפה בתחום התעבורה כך שתהיה מותאמת לסיכונים בפועל ולא למהירות בלבד. האם מהירות הורגת? ענישה על מהירות מופרזת האם מצלמות מהירות מסוכנות? כיצד להתאים מהירות לתנאי הדרך? חוקי תעבורה והיגיון מהירות נסיעה מותרת תאונות ...

... אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: ... מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה ... לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות ... דומים, וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה ... ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן ... המטרה היא לא שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ... ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות ... על ידי המציאות עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול ... שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את ... לעזור לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים ...

... הרצון לבצע את הפיגוע. האם תגובה אכזרית יכולה לעצור מחבלים? אליעד כהן מציג גם דוגמאות הפוכות של תגובה אכזרית וקיצונית, למשל להעניש באופן קולקטיבי את משפחת המחבל או את הקהילה ממנה הוא מגיע. הוא מעלה דוגמאות של קבורה של מחבל יחד עם חזיר, שריפת בתים, או ענישה קולקטיבית, ומסביר שהרעיונות האלה נראים לכאורה אפקטיביים, כי הם יוצרים הרתעה קיצונית. אבל ... השני לנקום. איך להשתמש בהרתעה בצורה יעילה כדי לעצור פיגועים? אליעד מציג רעיון אחר של הרתעה, אבל כזה שפועל בצורה שונה: לא סתם ענישה אכזרית, אלא פעולה הפוכה למה שהמחבל מנסה להשיג. לדוגמה, אם מחבל מבצע פיגוע בגלל שהוא מתנגד ...

... או הנאה ברגע זה? וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים. איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה? כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים: יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה. שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי. לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את הילדים, ולהשתמש בזה ... שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך. האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ... ילד דרך השתתפות פעילה בשיעור. אליעד מסביר שתמיד יש למצוא את האיזון בין הגישה החיובית והנעימה (הגזר) לבין שימוש בגבולות ברורים ובמידת הצורך ענישה (המקל). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את הקשב, הכבוד וההשתתפות של הילדים בכיתה. איך לייצר קשב והתעניינות בכיתה? התמודדות עם רעש והפרעות של ... התועלת הגדולה ביותר. יש שני מסלולים עיקריים להשיג זאת: 1. לגרום להם להאמין שיקבלו תועלת אם יקשיבו (צורת הגמול החיובי). 2. לגרום להם לפחד מהעונש אם לא יקשיבו (צורת הגמול השלילי). כשמנסים להימנע מסנקציות וכפייה, חשוב לחפש דרכים להפוך את השיעור למעניין ורלוונטי עבורם. הוסבר גם שהילדים כל ... של הדברים שמעניינים את רוב הילדים ולשלב אותם בשיעור, או לחלק את השיעור לכמה חלקים, כך שכל חלק יענה על צורך של קבוצת ילדים אחרת. למה איומים וענישה עובדים לפעמים? נאמר שבפועל, איום או סנקציה מפחידה גורמים לילדים להקשיב, מפני שאף אחד לא רוצה לסבול. כשילד או אדם יודע שעלול לכאוב לו ממשהו, הוא יתמקד בהימנעות מאותו כאב ולכן יקשיב למי שמאיים עליו. זהו ההסבר לכך שכלים של פחד וצעקות, כמו איום להתקשר להורים או להעניש, גורמים לילדים לשתוק ולהקשיב. אולם, המורה שהציגה את השאלה הביעה רצון למצוא דרך חלופית או לפחות פחות אגרסיבית. האם להשתמש בסנקציות במינון נמוך? ... אדם שואל אותו בתת מודע מה אתה חושב שאם תתרכז בזה יביא לך הכי הרבה תועלת בזה תתרכז, אוקי עכשיו אפשר או לאיים עליהם שאם הם לא יקשיבו הם יקבלו עונש מאוד נורא ואז הם מקשיבים כדי שלא יהיה להם רע או שאם יקשיבו יהיה להם מאוד טוב ואז הם מקשיבים כדי שיהיה להם טוב זהו. ש: אוקי אני רוצה יותר טוב אבל ...

... והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך את ... כיצד להשתמש בשיטה הידועה של המקל והגזר על עצמך כדי לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ולהתגבר על מכשולים או על חוסר מוטיבציה. במקום לחכות לתמריצים חיצוניים, אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש ... להיות לבד, או מה המשמעות של החיים שלי, או כל שאלה אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על מנת ... מוגברת לעמוד במשימה או לפתור את השאלה. זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות שונות, כגון צומות ... הגוף בצורה קיצונית כל כך. הבעיה האמיתית, לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו שבכל פעם שהוא מרגיש צורך לעשן, הוא ... מעצמו משהו שהוא מאוד אוהב, כמו צפייה בתכנית טלוויזיה שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ולהבנת עצמך. השיטה היא למעשה כלי יעיל להעצמת כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה? ...