... הבנה או רצון אמיתי לבין עשייה מתוך הרגל או בגלל לחץ חברתי. אליעד מציין שלפעמים התנהגות חברתית מסוימת, כמו עמידה בצפירה, מתבצעת מתוך הרגל ולא מתוך מחשבה על משמעותה האישית. מהו השכל של החתול וכיצד זה יכול לעזור לנו? אליעד ...

... של התנהגות בזמן הצפירה, אלא גם לשאלה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הפעולה ומה עומד מאחוריה. האם יש היגיון בעמידה בצפירה, או שמא יש מקום לשבת? אליעד מציין כי כל אחת מהפעולות - עמידה או ישיבה - עשויה להיות מוצדקת, ... כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים? מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת בצפירה? בדיון זה, אליעד מציע מספר תובנות לגבי פעולת העמידה בצפירה, בעיקר בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. המיקוד העיקרי הוא בשאלה האם יש היגיון בעמידה בצפירה, ומה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת? האם יש מצבים שבהם כל אחת מהפעולות הגיונית באותה מידה, או שמא יש עדיפות ברורה לפעולה אחת? האם יש יותר היגיון בעמידה בצפירה או בשבת? במהלך השיחה, השניים מדברים על איך כל אחת מהפעולות (עמידה או ישיבה) יכולה להרגיש או להיראות בעיני ... כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות ...

... מתוך כבוד לזכר הנופלים, בעוד שאחרים טוענים שמדובר במעשה לא הגיוני, חסר משמעות אמיתית, ואפילו מזיק. אליעד מציג את העמידה בצפירה כפעולה של אמונה, וכמו כל אמונה, היא פעולה לא רציונלית שלבסוף פוגעת באדם שמאמין בה. אליעד מדגים את האבסורד שבעמידה בצפירה באמצעות דוגמה קיצונית: הוא משווה את העמידה בצפירה למצב שבו אדם נמצא בין קניבלים שמאיימים להרוג כל מי שלא עומד. במצב כזה, האדם כמובן יעמוד כדי לשרוד, אך השאלה שעולה היא, האם העמידה בצפירה בישראל דומה למצב כזה של אילוץ, או שהיא פעולה מתוך בחירה ואמונה לא מבוססת. למה אנשים עומדים בצפירה? לפי ... מה בדיוק מבקשים ממך לעשות. לדבריו, זו בדיוק האמונה העיוורת שגרמה לכל הצרות של העם היהודי עד היום. למה העמידה בצפירה מנציחה את הבעיה עצמה? אליעד מסביר שכאשר אדם עומד בצפירה, הוא בעצם מנציח את האמונה שהובילה לאסונות כמו השואה. ... היא ביטוי לאמונה שגרמה לסבל מלכתחילה. אם היהודים היו מפסיקים להאמין שהם מיוחדים, כבר מזמן לא היו מלחמות וסבל. העמידה בצפירה הופכת להיות סמל לחוסר הבנה של הסיבה האמיתית לסבל של העם היהודי. מה הבעיה בהתמקדות בעבר ובהיסטוריה היהודית? אליעד ...

ענווה / גאווה - מהי ענווה אמיתית? איך להגיע לענווה אמיתית? ענווה. ענווה = אמת = תפיסת האדם את הערך האמיתי של ... של האדם את עצמו ככלום ביחס למציאות. ענווה אמיתית נובעת מהתבוננות של האדם במהות של האני / תודעה / אגו שלו. כאשר האדם מתבונן על מהות התודעה שלו, הוא מגלה כי מה שמהווה את התודעה שלו, זאת המציאות. כל ... כאשר האדם מבין שהוא כלום מצד האמת. ענווה אמיתית נובעת מהאמת האובייקטיבית של המציאות, ולא מהאמת השקרית והסובייקטיבית של האגו. האגו והגאווה נובעים רק משום הדמיון של האדם שאינו רואה את האמת. בנוסף יש להבין, כי ענווה אמיתית היא לא רק ... כל מה שנמצא, זה הכל כלום ביחס למציאות האין סופית. בנוסף, כאשר האדם מתבונן בעניין הזה שמהותה של המציאות מאחדת ומהווה את כל הדברים כולם, ממילא האדם מבין ששום דבר אינו יכול להיות טוב יותר או פחות מדבר אחד. ...

גאווה / ענווה - מה טוב ומה רע בגאווה ובענווה? ומה טוב יותר מענווה / גאווה? אם נתבונן בעניין הגאווה והענווה, נראה שיש שני צדדים למטבע. מצד אחד, אין דבר מגונה יותר מאשר הגאווה והאגו. הגאווה אומנם גורמת לפעמים לאדם להרגיש טוב, אך גם מאפשרת לו להיפגע / לכעוס וכיוב. והענווה, אין טוב ממנה. ברגע שאין לאדם אגו, הרי ששום דבר לא יכול לפגוע בו. הוא חי בשלום עם כולם, לא אכפת לו מהכבוד של עצמו וכיוב. עד כאן צד אחד של המטבע. לעומת זאת קיים גם הצד השני של המטבע. והוא, שלמרות כל החסרונות שיש לגאווה, עדיין גם לה יש זכות קיום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הגאווה והאגו והרצון העצמי של האדם, הם הכרחיים לקיום העולם. אם לאדם לא היה רצון עצמי, ולא היו לו העדפות אישיות, ... שלא ממש היה קיום לעולם, לפחות לא כפי מה שאנחנו מכירים אותו. לכל ישות בעולם יש סוג כלשהו של גאווה. גם לבעלי חיים יש רצון עצמי ואגו. ואפילו גם לאבן, אפשר לומר שיש לה סוג מסוים של גאווה, והיא לא מוכנה להישבר בקלות כאשר מנסים לפורר אותה. ואם לא הייתה ישות עצמית לדברים בעולם, הרי שהעולם לא ... עד שלא היה קיום לעולם. ומה שמאפשר לעולם להיות קיים כפי מה שהוא, ולהתפתח ולהשתנות כל הזמן, זו דווקא הגאווה והאגו והישות והרצון העצמי, שיש לכל אחד ואחד מהדברים השונים שיש בעולם. והגאווה שיש לכוחות השונים בעולם, גורמת לכך שכל כוח כל הזמן מנסה להשתלט על חברו, ועל ידי זה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. כך שהגאווה הכרחית לצורך קיום העולם. אלא, שמהצד השני, האגו של האדם, הרצון עצמי שלו, והישות העצמית שלו, הם אלו שגורמים לכך שהאדם סובל. אז מה עושים? מה טוב יותר, גאווה או ענווה? והתשובה היא, כי גם הגאווה וגם הענווה, הן לא טובות ולא רעות. השאלה היחידה שצריך האדם לשאול את עצמו היא, מהי האמת? האם זאת ... כל האמת? האם ההערכה העצמית מדויקת לפי האמת? וכיוב. זה לא ממש משנה, האם כלפי חוץ זה נראה כמו גאווה או כמו ענווה. השאלה היחידה היא, האם זו אכן האמת כפי מה שהיא. ואם זו אכן האמת, אז זו אמת גם אם זה נראה כגאווה וגם אם זה נראה כענווה. ואם זו לא האמת, אז זה לא ממש משנה אם זו גאווה או ענווה. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי הגאווה יוצרת אצל האדם בעיות, לא בגלל שיש רע בגאווה, אלא בגלל התפישה הלא מדויקת של האדם את הערך העצמי שלו. כן, יש לאדם ערך עצמי, רצון עצמי, אגו, גאווה וטוב שכך. כי בזכותם יש לאדם רצונות, ובזכותם האדם מתפתח וכולי. אלא, שהעניין הוא, שעל האדם לתפוש את הערך ... ידי זה הוא מבין אותם, וחי איתם בשלום. נניח לדוגמה שמישהו מבזה אדם אחר. לכאורה, אם לא תהיה לאדם גאווה, הרי שאף אחד לא יוכל לפגוע ברגשותיו. אך מהצד השני, אם לא תהיה לאדם שום גאווה, הוא גם לא ממש יוכל להתקיים בעולם. כי אם לא יהיה אכפת לאדם מעצמו כלל, הרי שמהר מאוד הוא ... וזה בסדר גמור שיש לך רצון עצמי ושאכפת לך ממה שחושבים עליך. אלא מה? שזה צריך להיות בפרופורציה של מידת האמת. דהיינו, אם לדוגמה מישהו מנסה לפגוע בך, אז עליך לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה ולהסתכל עליהם בעין אמיתית, ... כפי מה שהיא באמת, ושלא יחזיק מעצמו, לא יותר ולא פחות ממה שהוא. אם זו האמת אז אין בזה גאווה. ואם זו לא האמת, אז זו אינה ענווה. לסיכום: הגאווה לא טובה יותר או פחות מהענווה. הדבר היחיד שכן חשוב, הוא האמת. ככל שהאדם תופס את ערכו, בצורה שהיא ...

גאווה / ענווה - מהי ענווה / גאווה אמיתית? למה גאווה וענווה אמיתית, זה אותו הדבר?! ענווה אמיתית וגאווה אמיתית, הן אותו הדבר. ונסביר: גאווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהוא מושלם ושהוא ככ טוב, עד שאין דבר אחר שטוב יותר ממנו. אבל גאווה אמיתית כזו, היא טובה, והיא אפשרית רק כאשר יש לאדם ענווה אמיתית. וענווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהכל ... לא יותר טוב משום דבר אחר, ושהכל ככ מושלם, עד ששום דבר לא יותר טוב מאשר דבר אחר. כי, בנקודת האמת, אין גאווה או ענווה. והאמת היא אמת, בין אם היא נראית כגאווה ובין אם היא נראית כענווה. והאמת היא שהכל טוב באותה המידה. ומצד המציאות ומצד התמונה המלאה, הכל זה חלקים ... וממילא הוא לא טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. וכאשר יש לאדם את הענווה הזאת, הרי שזאת גם הגאווה הכי גדולה, כי אז האדם מרגיש שהוא מושלם, כי הכל מושלם. וזאת גאווה וענווה טובה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב יותר ממישהו אחר, זאת גאווה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב פחות ממישהו אחר, גם זאת גאווה. משום שאם יש מישהו אחר שהוא יותר טוב ממנו, הרי שיש לאדם סוג של גאווה, שהוא טוב יותר ממישהו אחר כלשהו. וגם אם האדם חושב שהוא הכי גרוע בעולם ושכולם יותר טובים ממנו, גם זאת גאווה. משום שעצם זה שהוא חושב שיש אפשרות שהוא יהיה טוב יותר, הרי שהמשמעות היא שיש אפשרות שהוא יהיה גרוע יותר. וממילא יש לאדם טיפונת של גאווה, שהוא לא יותר גרוע ממה שהוא. וגם אם האדם חושב שאין אפשרות שמישהו אחר או שהוא עצמו יהיה גרוע יותר ממה שהוא, גם זאת גאווה. משום שאם האדם חושב שיש אפשרות להיות טוב יותר, הרי שבהכרח שקיימת אפשרות להיות גרוע יותר. ואכ זאת גאווה. ובכל מקרה, גם להיות גרוע, גם זה משהו. וגם זאת גאווה. והשלמות של כל הדברים, היא האמת. וכאשר נצמדים אל האמת, לא צריך להסתבך עם ספקות של גאווה וענווה. והאמת היא שבכל הדברים שבעולם יש טוב. ומצד שני, כל הדברים שבעולם יש שבהם גם חיסרון כלשהו. כי ... שהוא רואה את השלמות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, זאת שלמות הענווה ושלמות הגאווה. כי האדם מבין שהכל מושלם וזאת השלמות של הגאווה, כי האדם מרגיש שהוא מושלם, אבל זאת גם שלמות הענווה, כי האדם מבין שהוא לא טוב יותר מאף אחד ...

גאווה ענווה מול האמת, שחצנות, רגשי נחיתות, הערכה עצמית, דימוי עצמי, נצחנות, אמת ושקר למה לאנשים מפריעה גאווה של אחרים? אליעד כהן מסביר כי אנשים לעיתים קרובות מתלוננים עליו או מבקרים אותו שהוא מתגאה, שהוא שחצן ושהוא מדבר בנחרצות וביטחון עצמי מופרז. הוא פותח בשאלה: למה בכלל אנשים מתנגדים לגאווה כל כך? מדוע מפריעה להם גאווה? הנקודה הראשונה שאליעד מדגיש היא שרק אדם שיש בתוכו גאווה מרגיש מאוים מגאווה של אחרים. כלומר, אם אדם מתעצבן או נעלב מכך שמישהו אחר מתגאה או בטוח בעצמו, זו ההוכחה לכך שאותו אדם עצמו סובל מגאווה. אם לאדם אין גאווה או אין תחושת עליונות, אז לא ייתכן שהוא ירגיש שמישהו מתגאה עליו. בדיוק כמו שקיר או אדמה לא מרגישים פגיעה או השפלה כאשר דורכים עליהם, מכיוון שאין להם אגו או רצון עצמאי. מהי ענווה אמיתית? אליעד מפרט שענו אמיתי הוא אדם שרואה שהכל אחד. משמעות הדבר היא שהוא ... מציאות אחת. במצב כזה, שבו אין הבדל ערכי בין חכם לטיפש, לא יכול האדם להרגיש מאוים אם מישהו אחר מתגאה עליו או מציג עליונות. כל עוד האדם לא חי בהבנה הזו, הוא נמצא במצב של גאווה, ולכן הוא מוטרד מהגאווה של אחרים. כיצד מתפתחת גאווה ושחצנות אצל האדם? אליעד מסביר את התפתחות הגאווה והשחצנות בכך שהאדם מאבד עם השנים את היכולת לאהוב את עצמו ללא סיבה. ילד קטן, לפני שהמבוגרים שיגעו לו ... כדי להחזיר לעצמו ביטחון עצמי מזויף. כשמישהו אחר בא וטוען בתוקף כי הוא צודק או טוב יותר, האדם בעל הגאווה חש מאוים, מפני שהאמירות הללו שוברות לו את השקרים שהוא בנה סביב עצמו כדי להרגיש טוב. מה הקשר בין גאווה לאמת? אליעד מדגיש כי אין משמעות אמיתית לגאווה או לענווה כשלעצמן. מה שחשוב באמת זה רק האם מה שהאדם אומר הוא אמת או שקר. הוא נותן דוגמה: אדם שהוא באמת אלוף העולם במשהו ואומר אני אלוף העולם, אינו מתגאה או שחצן - הוא פשוט אומר אמת. בדוגמה נוספת, אדם שיש לו מים במדבר ומזהיר אחרים שלא ילכו אחרי שרלטנים שמוכרים מים מזויפים, אינו גאוותן אלא אומר אמת, למרות שהוא פוסל את כל המתחרים שלו. לכן, השאלה היחידה החשובה היא האם הדבר שנאמר הוא ... מול העיניים, הוא יתעלם וימשיך להחזיק בשקר, כי הוא מעוניין רק להוכיח שהוא צודק. כדוגמה לכך, אליעד מביא אנשים דתיים, שאף אם מראים להם בפירוש ובבירור שהדת שלהם מוטעית, עדיין לא יקבלו את זה. הוא אף מציין שרבי נחמן בעצמו בליקוטי מוהרן מוכיח שהדת היהודית היא שקר מוחלט, ועם זאת אנשים ממשיכים לדבוק בה. זאת משום שהם לא מעוניינים באמת, אלא רק בהצדקת האמונות הקיימות שלהם. מדוע האמת נראית לפעמים כגאווה? לפי אליעד, האמת האובייקטיבית נראית לעיתים כמו גאווה או שחצנות מכיוון שהיא חד - משמעית, מוחלטת ונצחית. כאשר אדם מגיע לאמת מוחלטת, הוא נמצא במצב תמידי של ודאות, ויכול לדבר בנחרצות שמפריעה לאחרים שנמצאים בשקרים שלהם. האמת אינה מתנצלת ואינה זקוקה לענווה מזויפת, ולכן נתפסת לעיתים כגאוותנית, אף על פי שאינה כזאת באמת. מהי המחלה האמיתית של האדם לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהמחלה הכי ... האמונה היא שימוש בשכל ובהיגיון וחיפוש האמת. כשאדם מתקרב לאמת אובייקטיבית, אין לו עוד חשיבות לשאלה האם משהו הוא גאווה או ענווה. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא האמת עצמה, והוא חי בתחושה פנימית של טוב מוחלט שאינה תלויה בדבר. לסיכום, לפי אליעד כהן, האדם שמתרגז על גאוותם של אחרים הוא למעשה אדם שעדיין חי בשקרים ובגאווה מזויפת. לעומתו, האדם שרודף אחרי האמת ומגיע אליה, אינו מוטרד עוד משום גאווה או שחצנות, כיוון שכל מה שמעניין אותו הוא אך ורק האמת עצמה. למה אנשים מתעצבנים מגאווה? מהי ענווה אמיתית? איך להתמודד עם רגשי נחיתות? מה הקשר בין נצחנות לאמת? מדוע האמת נתפסת כשחצנות? מה רע ...

הספר להיות אלוהים - רגשות אשמה - מהו שורשם, גאווה אמיתית וגאווה שקרית, הזדהות עם האני הנפרד, לקיחת אחריות מהו השורש האמיתי של רגשות אשמה? אליעד כהן מסביר ששורש רגשות האשמה ... האמיתית לרגשות האשמה היא שהאדם מזדהה עם האני הנפרד שלו ולא עם האחדות המוחלטת. האדם תופס את עצמו כישות נפרדת ולכן מרגיש אחריות אישית למעשיו. כאשר האדם מזדהה עם הנפרדות שלו, הוא מרגיש אחראי לאירועים שליליים שקרו בגלל החלטותיו ... שהבעיה העיקרית נמצאת בנפרדות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו רק עם האני הנפרד שלו, הוא חווה גם רגשות גאווה וגם רגשות אשמה בצורה מוטעית. האדם מתגאה בהצלחותיו כאילו היו פרי מאמציו האישיים בלבד, ומאשים את עצמו בכישלונותיו באופן זהה. במילים אחרות, הגאווה והאשמה הן שני צדדים של אותו המטבע - התפיסה השגויה של הנפרדות. מה הקשר בין רגשות אשמה לגאווה? אליעד כהן מדגיש את הקשר ההדוק בין גאווה לבין רגשות אשמה. לכאורה, נראה כאילו גאווה ואשמה הן תחושות מנוגדות לחלוטין, אך אליעד מסביר שדווקא קיומה של הגאווה הוא התנאי לרגשות האשמה. כאשר האדם מייחס לעצמו את ההצלחה האישית (הצלחתי בזכות עצמי), הוא בהכרח גם מייחס לעצמו את הכישלונות (נכשלתי באשמתי). לכן, גאווה ואשמה אינן הפכים אלא תלויות זו בזו, ונובעות מאותה טעות בסיסית של ההזדהות עם האני הנפרד. מהי גאווה אמיתית ומהי גאווה שקרית? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של גאווה: גאווה אמיתית - כאשר האדם מבין שהוא אלוהים, והוא זה שמפעיל את כל המציאות. במצב זה, האדם חש אחראי על כל הטוב והרע שקורה בעולם. זו גאווה שלמה, שכוללת גם אחריות מלאה, אך היא גם משוחררת מאשמה ממשית, מכיוון שבנקודת מבט זו אין באמת טוב ורע. גאווה שקרית - כאשר האדם מזדהה בטעות רק עם האני הנפרד שלו. אז הגאווה שלו היא חלקית, מכיוון שהוא מאמין שהוא אחראי להצלחותיו האישיות בלבד, והוא חווה אשמה אמיתית על כישלונותיו, מתוך תחושת ... מהסבל של רגשות אשמה. אליעד מדגיש שוב, שכל עוד האדם מזדהה עם האני הנפרד, הוא בהכרח יסבול מרגשות אשמה וגאווה שקרית. הוא חייב לוותר על הגאווה המוטעית, ולראות את המציאות מנקודת מבט של שלמות ואחדות, כדי להפסיק לסבול. מה מקור רגשות אשמה? גאווה אמיתית מול גאווה שקרית הזדהות עם האני הנפרד איך להשתחרר מרגשות אשמה? מהי תפיסת אחדות המציאות?

ענווה מזויפת, השורש האמיתי והטוב שיש בתוך ענווה מזויפת, רגשי נחיתות שהם ביטוי של גאווה טובה מהו השורש האמיתי והטוב בתוך ענווה מזויפת? במהלך ההרצאה אליעד כהן עוסק בנושא של ענווה מזויפת, השורש האמיתי והטוב שיש בה, וכן ביישום של רגשי נחיתות כמעין ביטוי של גאווה טובה. אחד מהדימויים שמובאים בהרצאה עוסק בכיצד אדם יכול להרגיש שכל מה שעשה בחייו הוא חסר ערך, וכיצד ייתכן ... מבינים את השורש הפנימי שלה, אבל לעיתים היא עלולה להיראות כזלזול או כתחושת ניתוק. האם רגשי נחיתות הם ביטוי לגאווה טובה? בהרצאה, אליעד גם עוסק בנושא של רגשי נחיתות, שלעתים יכולים להיות ביטוי של גאווה טובה. הוא מסביר כיצד רגשי נחיתות, שמופיעים אצל אדם שנראה כי אינו מצליח להתמודד עם אתגרים, עשויים להצביע דווקא על תחושת גאווה פנימית חיובית. במקום לחוש חסר ערך, אדם יכול להשתמש ברגשי הנחיתות כאות לכך שיש לו הרבה מקום לשיפור ושפשוט נדרשת לו עוד עבודה פנימית. הביטוי של רגשי הנחיתות יכול להיות חלק ממערכת של גאווה טובה, שבה אדם לא מחפש להרגיש טוב על חשבון אחרים, אלא רוצה לשפר את עצמו למען טובתו האישית. כשאדם מרגיש תחושת נחיתות, במקום להוריד את ערכו, הוא למעשה מוצא פתח לשיפור עצמי - זוהי גאווה טובה. כיצד ניתן לפרש ענווה מזויפת כזווית חיובית? לסיום, אליעד מציין שהיכולת לראות את ענווה המזויפת בצורה חיובית היא ... חיובי בענווה זו. אולם, יש להבין שזו תחושת חופש פנימי, ולא תמיד היא נראית כך כלפי חוץ. ענווה מזויפת גאווה טובה רגשי נחיתות תודעה פנימית תחושת ערך עצמי

ראש ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי מה המשמעות של ראש ממשלה כעבד? בהרצאה של אליעד כהן, הוא עוסק בניתוח המעמד של ראש הממשלה בעידן המודרני. ... שנעשית מתוך הרצון לשמר את המעמד הפוליטי של הדמויות המובילות, ולאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אמיתית של טובת העם. מהי גאוות היחידה ומה הקשר שלה לפוליטיקה? אליעד מציין את הבעיה של גאוות היחידה, שבה יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי בהתנהלות של העם היהודי. הוא מתאר את הגאווה שבאה לידי ביטוי במילים כמו עם ישראל, העם הנבחר, ומדגיש את הפער בין הפנימיות של העם לבין האופן שבו ... יוצרים הרגשה כוזבת של אחדות ושל כוח כאשר בפועל יש הרבה פערים ואי - סדרים בתוך החברה. האם העם היהודי אכן נבחר? אליעד מציג את השאלה הפילוסופית האם באמת יש לעם היהודי מעמד מיוחד כעם הנבחר. הוא מציין כי יש חשיבות רבה לשאלה הזו, כיוון שהיא נוגעת לבסיס הזהות וההבנה של העם היהודי את עצמו. התשובה לא בהכרח חד משמעית, ואליעד מציע למחשבה שמא זו רק אידיאולוגיה שבנויה על גאוות יחידה ושאיפה לנבדלות, אך לא בהכרח על מציאות אובייקטיבית. מה נוכל ללמוד מהמסקנות שהוצגו בהרצאה? ההרצאה של אליעד כהן ... למען טובת העם, עשוי להיות לא יותר מאשר מאבקי כוח ומניפולציות פוליטיות שמנוגדות לאינטרסים האמיתיים של הציבור. הטעיה פוליטית גאוות יחידה ראש ממשלה כעבד העם היהודי העם הנבחר זהות לאומית