יום הזיכרון, לעמוד בצפירה, עם ישראל, השואה, העם הנבחר, נעשה ונשמע, הכותל המערבי, יהדות, העם היהודי, שמירת שבת, יום כיפור

לעמוד בצפירה, עמידה בצפירה, יום הזיכרון, יום השואה והגבורה, התחשבות ברגשות, התחשבות בזולת, צפירת זיכרון, כבוד המת, למה לעמוד בצפירה? למה לא לעמוד בצפירה? כפיה דתית, כפיה חילונית

...התחשבות ברגשות, התחשבות בזולת, צפירת זיכרון, כבוד המת, למה לעמוד בצפירה? למה לא לעמוד בצפירה? כפיה דתית, כפיה חילונית האם יש צורך לעמוד בצפירה ביום הזיכרון? הדיון על עמידה בצפירה ביום הזיכרון ובמהותה נוגע למספר נושאים עקרוניים. מדובר במנהג של הזדהות עם הנופלים ועם המשפחות השכולות, ויש המתייחסים לכך כאל חובה מוסרית, דתית או חברתית. במהלך השיחה, עלו שאלות לגבי משמעות העמידה בצפירה והאם מדובר במנהג חיובי או מיותר. מנגד, ישנה גם עמדת התנגדות לעמידה בצפירה, כיוון שהיא נתפסת ככפייה על רצון הפרט. דובר...

לעמוד בצפירה, יום הזיכרון לחללי צהל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לעמוד דום בצפירה, על מי מוטל נטל ההוכחה? מה יותר הגיוני? הגיוני יותר, הגיוני פחות

...לשבת בצפירה? הדיון שהובא בהרצאה מתמקד בשאלה האם הגיוני יותר לעמוד או לשבת בזמן הצפירה, במיוחד בהקשר של יום הזיכרון לחללי צהל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. אליעד כהן מעלה את השאלה מה יותר הגיוני לעשות בעת הצפירה - לעמוד או לשבת. הכוונה כאן היא לא רק לשאלה מעשית של התנהגות בזמן הצפירה, אלא גם לשאלה פילוסופית עמוקה יותר על משמעות הפעולה ומה עומד מאחוריה. האם יש היגיון בעמידה בצפירה, או שמא יש מקום לשבת? אליעד מציין כי כל אחת מהפעולות - עמידה או ישיבה - עשויה להיות מוצדקת, כל עוד יש היגיון מאחוריה. הוא...

מסורת יהודית, שמירת מסורת, האם לשמור על המסורת היהודית? האם לכבד את המסורת? שמירת מצוות, שמירת חגי ישראל, כיבוד מסורת ישראל, העם היהודי, ראש השנה, לצום ביום כיפור, מועדי ישראל, שמירת שבת, יהדות, להניח תפילין

...להניח תפילין, או כל מנהג אחר כחלק מתרבות, ולא מתוך אידיאולוגיה דתית. במקרה כזה, מדובר בבחירה תרבותית ואישית של אותו אדם, כמו שאנשים שומרים על התרבות ההודית, הסינית או תרבות אחרת. האם לשמור מצוות רק אם מאמינים שאלוהים נתן את התורה? אליעד כהן מדגיש שאם אדם באמת מאמין שאלוהים קיים, ושאלוהים הוא שנתן את התורה ואת המצוות, זה בסדר גמור והגיוני שישמור על המצוות בצורה מלאה ואמיתית. כלומר, אם האדם חקר, בדק והגיע למסקנה שאלוהים נתן את התורה, עליו לשמור על כל המצוות כולן בלי לדלג על שום מצווה. אליעד ממליץ...

נעשה ונשמע, שמירת תורה, קבלת התורה, מתן תורה, עם ישראל, היכן היה אלוהים בשואה? חטא העגל, יציאת מצרים, יהדות, תורה מול מדע, תורה ומדע, יהדות, התבוללות, תורת הגזע הנאצית, גזענות

...תורת גזע שהתחילה כבר ביהדות. אליעד מציין שבתנך עצמו בני ישראל הורגים אנשים מבני עמם (בחטא העגל, לדוגמה) רק משום שחטאו והלכו אחרי פסל. לדבריו, משה רבנו היה היטלר הראשון, מכיוון שהוא קבע עיקרון של השמדת קבוצות שלמות של אנשים, כולל תינוקות, במלחמות של עם ישראל. אליעד ממשיך ואומר שהדרך היחידה למנוע אסונות כמו השואה היא להתבולל, כלומר, לוותר על הגישה היהודית הפרימיטיבית של עם נבחר. לטענתו, דווקא ההתבוללות הייתה יכולה להציל את היהודים מהשואה, כי אם כל היהודים היו מתבוללים בזמן, לא היה צורך להשמיד אותם...

שמירת מצוות, שמירת שבת, לצום ביום כיפור, אמיתות התורה, שכר ועונש, לחזור בתשובה, לשמור שבת, לשמור מצוות, האם יש אלוהים? לחזור בשאלה, קיום מצוות, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני

...עצמה? במובן זה, מי שלא נוסע לים בשבת דווקא ייכנס לגיהנום על כך שהוא זלזל ברצון האמיתי שלו, שהוא בעצם התגלות אלוהית. האם ההיגיון יכול להצדיק כל עמדה דתית או חילונית? כן, וזה בדיוק העניין שאליעד מדגיש. אפשר למצוא היגיון בכל דבר, ובאותה מידה בדיוק אפשר למצוא היגיון בטענה ההפוכה. אליעד אומר שזו הסיבה שהמחלוקת בין דתיים לחילונים לא באמת יכולה להיות מוכרעת. כל עמדה היא הגיונית באותה מידה, ולכן אדם חייב להכיר את שני הצדדים, את כל ההוכחות לטובת כל צד, ואת כל ההפרכות לכל צד, וכך הוא משתחרר להיות כבול לעמדה...

ראש ממשלה הוא עבד, ההטעיה של ראש הממשלה, עם ישראל, גאוות יחידה, העם הנבחר, העם היהודי

...מסרים שהינם לא בהכרח נכונים או אמיתיים. התמונה שמוצגת לציבור היא הרבה פעמים חלקית או מעוותת. לדוגמה, ראש הממשלה יכול להציג את פעולתו תחת הכותרת של הגנה על ישראל, אך בפועל הוא פועל תחת אינטרסים אחרים שלא בהכרח משדרים את טובת הציבור. זהו סוג של הטעיה שנעשית מתוך הרצון לשמר את המעמד הפוליטי של הדמויות המובילות, ולאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אמיתית של טובת העם. מהי גאוות היחידה ומה הקשר שלה לפוליטיקה? אליעד מציין את הבעיה של גאוות היחידה, שבה יש נטייה להרגיש עליונות כלפי אחרים, וכיצד זה בא לידי ביטוי...

חוכמת היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר

...משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד...

לחקות אנשים, לחיות כמו כולם, לקחת דוגמה מאחרים, לחיות כמו בעל חיים, לחיות כמו חיה, לחיות כמו אריה, לחיות כמו חתול, השכל של החתול, לעמוד בצפירה, מה חושבים עליך?

...מאיתנו לחשוב האם נוכל לחיות כמו חתול, להתמקד במה שאנחנו באמת רוצים ולא להיגרר אחרי ציפיות חברתיות. הוא מבקש לבדוק את עצמנו בכל סיטואציה - האם אנחנו עושים את הדברים מתוך רצון אישי או מתוך השפעה של החברה סביבנו. איך להבין את הרצון האמיתי שלנו? אליעד מסביר כי כדי להבין מה אנחנו באמת רוצים, עלינו להבדיל בין הרצון האמיתי לבין הרצון החברתי. הוא מציין שברוב המקרים אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו רוצים דברים מסוימים רק בגלל שכולם רוצים אותם, ושכדי לדעת את הרצון האמיתי שלנו, עלינו לפתח את היכולת להבדיל בין השניים...

משחק מכור, ניצחון מכור, מי מוכן להפסיד? המשוגע המנצח, לעמוד בצפירה, ניתוח תהליכים, אל רוצה לנצח, לנצח מישהו חלש

...למעשה פרי של מניפולציה או סידור מראש, כדי לא להוציא את היריב החזק רע, אך בעיניו של החלש הוא עשוי להרגיש שהוא השיג משהו גדול. כיצד קרב לא אמיתי משפיע על תחושת ההישג? בהמשך ההרצאה, אליעד מציין דוגמה בה שני אנשים קרביים, אחד מהם חזק ואחד חלש, והחזק בוחר לא להילחם בכל הכוח. בסופו של הקרב, החלש מרגיש שהוא ניצח, אבל למעשה הוא לא באמת ניצח. הכוונה כאן היא שהתחושה היא הניצחון האמיתי, והרגשת ההצלחה נובעת מההבנה שאני עשיתי את זה. זה מה שחשוב, תחושת הערך העצמי שנוצרת מתוך הניצחון המחשבתי, ולא מתוך מה שקרה...

יהדות, חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים

...התפתחו מבחינה טכנולוגית, מדעית והבנה ואז ראו שכבר אי אפשר לאיים על האדם שלא יהיה לו מים, כי אפשר להזמין מהצד השני של העולם אוכל. ואז עלתה השאלה, איך ימשיכו לשלוט באדם, אז הם אומרים לו שאחרי שתמות יבואו עליך צרות באם לא תשמע לאלוהים. כי החוקים כבר השתנו. למשל אם היה צונאמי לפני 1000 שנה, היו אומרים, אלוהים כועס עלינו ולכן עשה צונאמי. אבל העובדה היא שהייתה רעידת אדמה, וזה לא קשור באם אתה דתי או חילוני. אם תחקור את הנושא של שכר ועונש, זה יהפוך את כל העניין של היהדות למיותר. אם תבין מה זה טוב ומה זה...

שם
סיסמא