להתחשב בזולת, לא לחשוב רק על עצמך, להתחשב ברצונם של אחרים, להתחשב ברצונות של אחרים, חוסר התחשבות בזולת, מיומנויות חברתיות, לא לחשוב רק על עצמך, התחשבות באחרים, להתחשב באחרים
איך לגרום לאדם להתחשב בזולת ולא לחשוב רק על עצמו?
השאלה המרכזית שנדונה היא כיצד ניתן לגרום לבן אדם לחשוב על אחרים, להיות מתחשב בזולת, ולא להיות מרוכז רק בעצמו וברצונות שלו. כאשר אדם מתנהג בצורה לא מתחשבת וממוקדת בעצמו בלבד, לדוגמה כשהוא אוכל בלי לשאול אחרים אם זה בסדר או מתנהל בצורה אנוכית במרחב משותף, צריך לדעת כיצד לגרום לו להתחשב גם ברצונות של אחרים. אליעד מסביר שאחת הדרכים היא להראות לאדם כיצד התחשבות בזולת תשרת בסופו של דבר את האינטרסים שלו.
האם לחשוב על אחרים משמעותו לא לחשוב על עצמך?
אליעד מדגיש שאנשים לעיתים טועים לחשוב שהתחשבות בזולת מנוגדת לאינטרס האישי, ולכן מתקשים ליישם אותה בפועל. הוא מציע פתרון מעשי: להפוך את ההתחשבות לזולה ומועילה לאדם עצמו. כלומר, אם האדם יראה שהתחשבות באחרים גורמת לו להרגיש טוב יותר או עוזרת לו להשיג מטרות אישיות, הוא יהיה יותר פתוח לכך. למשל, אם מישהו מזמין פיצה וחושב אילו תוספות אחרים ירצו, ייתכן שיאהבו אותו יותר, והוא בעצם משפר את מעמדו החברתי.
איך להסביר לאדם מדוע כדאי לו להתחשב ברצון של אחרים?
אליעד מסביר את הגישה דרך העיקרון של "תועלת אישית". אם האדם יבין שהתחשבות באחרים תסייע לו להשיג דברים שהוא רוצה, יהיה לו תמריץ ברור להתחשב. אם מישהו חושב רק על עצמו, למשל כשהוא נוסע ברכב ולא מוכן לפתוח או לסגור חלון בהתאם לבקשת אחרים, צריך להסביר לו שאם הוא היה רוצה שיכבדו את בקשותיו בעתיד, עליו להתנהג בהתאם בהווה. התפיסה הזו פשוטה מאוד ומבוססת על עיקרון ההדדיות: "אם אתה רוצה שיתחשבו בך, אז תתחשב גם אתה באחרים".
איך לגרום לאדם אנוכי לראות את היתרון בהתחשבות?
אליעד מסביר שכאשר רוצים לשכנע אדם אנוכי או אדם שמתנהג בצורה אגואיסטית להתחשב באחרים, צריך להסביר לו שהתחשבות היא בעצם כלי לשיפור המעמד החברתי שלו. לדוגמה, כאשר האדם בוחר תוספות לפיצה, במקום לבחור רק את התוספות שהוא עצמו אוהב, הוא יכול לחשוב על תוספות שאחרים רוצים. זה יוביל לכך שהאחרים יאהבו אותו יותר, ירצו בקרבתו, וכתוצאה מכך יהיה לו יותר טוב. האדם האנוכי צריך לראות את הקשר הישיר בין ההתחשבות באחר לבין האינטרס שלו.
איך לשכנע ילד שלא מתחשב בזולת?
אליעד מביא דוגמה של ילד שמתנהג בצורה לא מתחשבת, למשל ילד שמפריע או מקלל ילדים אחרים. אם אומרים לילד: "אל תפריע, כי גם אתה לא תרצה שיפריעו לך", הילד יכול לענות שהוא דווקא לא מתנגד שיפריעו לו. אליעד מסביר שכאן צריך להסביר לו זאת בדרך אחרת: "נכון שאתה לא רוצה שיעשו לך דברים שאתה לא רוצה?" כלומר, הילד אולי יאמר "לא אכפת לי שיפריעו לי", אבל הוא לעולם לא יאמר "אני רוצה שיעשו לי דברים שאני לא רוצה". זאת הדרך שבה אפשר לשכנע אותו להבין שאם הוא עושה לאחרים מה שהם לא רוצים, הוא בעצם מאפשר מצב שבו גם לו יעשו דברים שהוא לא רוצה.
למה אנשים לא מתחשבים בזולת מלכתחילה?
אליעד מציין כי אנשים רבים לא מתחשבים בזולת משום שהם רואים בהתחשבות סוג של הפסד אישי או ויתור. הם חושבים שאם יתחשבו באחר, הם יוותרו על הצורך והרצון האישי שלהם. לכן, הדרך הנכונה להתמודד עם חשיבה זו היא להראות שלא מדובר בהפסד, אלא להיפך - בהתחשבות בזולת קיימת תועלת אישית ישירה או עקיפה. האדם ירגיש טוב, יזכה לאהדה, לכבוד, או לשיתוף פעולה שיעזור לו בהשגת מטרותיו.
כיצד ליצור מוטיבציה להתחשבות באחרים...
השאלה המרכזית שנדונה היא כיצד ניתן לגרום לבן אדם לחשוב על אחרים, להיות מתחשב בזולת, ולא להיות מרוכז רק בעצמו וברצונות שלו. כאשר אדם מתנהג בצורה לא מתחשבת וממוקדת בעצמו בלבד, לדוגמה כשהוא אוכל בלי לשאול אחרים אם זה בסדר או מתנהל בצורה אנוכית במרחב משותף, צריך לדעת כיצד לגרום לו להתחשב גם ברצונות של אחרים. אליעד מסביר שאחת הדרכים היא להראות לאדם כיצד התחשבות בזולת תשרת בסופו של דבר את האינטרסים שלו.
האם לחשוב על אחרים משמעותו לא לחשוב על עצמך?
אליעד מדגיש שאנשים לעיתים טועים לחשוב שהתחשבות בזולת מנוגדת לאינטרס האישי, ולכן מתקשים ליישם אותה בפועל. הוא מציע פתרון מעשי: להפוך את ההתחשבות לזולה ומועילה לאדם עצמו. כלומר, אם האדם יראה שהתחשבות באחרים גורמת לו להרגיש טוב יותר או עוזרת לו להשיג מטרות אישיות, הוא יהיה יותר פתוח לכך. למשל, אם מישהו מזמין פיצה וחושב אילו תוספות אחרים ירצו, ייתכן שיאהבו אותו יותר, והוא בעצם משפר את מעמדו החברתי.
איך להסביר לאדם מדוע כדאי לו להתחשב ברצון של אחרים?
אליעד מסביר את הגישה דרך העיקרון של "תועלת אישית". אם האדם יבין שהתחשבות באחרים תסייע לו להשיג דברים שהוא רוצה, יהיה לו תמריץ ברור להתחשב. אם מישהו חושב רק על עצמו, למשל כשהוא נוסע ברכב ולא מוכן לפתוח או לסגור חלון בהתאם לבקשת אחרים, צריך להסביר לו שאם הוא היה רוצה שיכבדו את בקשותיו בעתיד, עליו להתנהג בהתאם בהווה. התפיסה הזו פשוטה מאוד ומבוססת על עיקרון ההדדיות: "אם אתה רוצה שיתחשבו בך, אז תתחשב גם אתה באחרים".
איך לגרום לאדם אנוכי לראות את היתרון בהתחשבות?
אליעד מסביר שכאשר רוצים לשכנע אדם אנוכי או אדם שמתנהג בצורה אגואיסטית להתחשב באחרים, צריך להסביר לו שהתחשבות היא בעצם כלי לשיפור המעמד החברתי שלו. לדוגמה, כאשר האדם בוחר תוספות לפיצה, במקום לבחור רק את התוספות שהוא עצמו אוהב, הוא יכול לחשוב על תוספות שאחרים רוצים. זה יוביל לכך שהאחרים יאהבו אותו יותר, ירצו בקרבתו, וכתוצאה מכך יהיה לו יותר טוב. האדם האנוכי צריך לראות את הקשר הישיר בין ההתחשבות באחר לבין האינטרס שלו.
איך לשכנע ילד שלא מתחשב בזולת?
אליעד מביא דוגמה של ילד שמתנהג בצורה לא מתחשבת, למשל ילד שמפריע או מקלל ילדים אחרים. אם אומרים לילד: "אל תפריע, כי גם אתה לא תרצה שיפריעו לך", הילד יכול לענות שהוא דווקא לא מתנגד שיפריעו לו. אליעד מסביר שכאן צריך להסביר לו זאת בדרך אחרת: "נכון שאתה לא רוצה שיעשו לך דברים שאתה לא רוצה?" כלומר, הילד אולי יאמר "לא אכפת לי שיפריעו לי", אבל הוא לעולם לא יאמר "אני רוצה שיעשו לי דברים שאני לא רוצה". זאת הדרך שבה אפשר לשכנע אותו להבין שאם הוא עושה לאחרים מה שהם לא רוצים, הוא בעצם מאפשר מצב שבו גם לו יעשו דברים שהוא לא רוצה.
למה אנשים לא מתחשבים בזולת מלכתחילה?
אליעד מציין כי אנשים רבים לא מתחשבים בזולת משום שהם רואים בהתחשבות סוג של הפסד אישי או ויתור. הם חושבים שאם יתחשבו באחר, הם יוותרו על הצורך והרצון האישי שלהם. לכן, הדרך הנכונה להתמודד עם חשיבה זו היא להראות שלא מדובר בהפסד, אלא להיפך - בהתחשבות בזולת קיימת תועלת אישית ישירה או עקיפה. האדם ירגיש טוב, יזכה לאהדה, לכבוד, או לשיתוף פעולה שיעזור לו בהשגת מטרותיו.
כיצד ליצור מוטיבציה להתחשבות באחרים...
- איך לגרום לאדם לחשוב על אחרים?
- למה חשוב להתחשב בזולת?
- מה לעשות עם ילד אנוכי?
- כיצד לשפר מיומנויות חברתיות?
- איך לגרום לאנשים לחשוב על רצונותיך?
050-3331-331