... לסיפורים רוחניים של אליעד כהן? אליעד מציג דוגמאות מרבנים וצדיקים שטענו לעליית נשמה ולחוויה ישירה של עולמות רוחניים. למשל, הוא מתאר סיפורים מספר הזוהר או סיפורי רבי נחמן מברסלב, אשר מספרים בפרטי פרטים על ...

...רצונו = פירוד בין המציאות לרצון האדם = רע. כאשר האדם חווה את המציאות דרך הרובד הפנימי ביותר שלה, דהיינו, הרובד שאינו משתנה בה לעולם, אז בעצם לעולם המציאות אינה מתנגדת לרצונו ואז הוא באחדות עם המציאות. הדרך לדעת עד כמה האדם קרוב לרובד האחדות, היא על ידי האחדות המחשבתית שלו. בחיים ישנם אירועים שונים, דעות שונות, אפשרויות שונות, מקומות שונים וזמנים שונים. ככל שהאדם קרוב יותר לרובד האחדות של המציאות, כך הוא רואה את הדברים בצורה יותר אחידה. היינו האדם...

... ההחלטה האם לאכול וכמה מתקבלת על ידי התודעה. הכל לפי תחושת החסר של התודעה, כפי מה שהיא חווה את תחושת החסר של הגוף. הגוף לא מאכיל את עצמו ולא הולך לאכול מעצמו. תחושת החסר של התודעה בעקבות תחושת החסר של הגוף , היא זו שיוזמת את פעולת האכילה. אכילה מעבר לנצרך = השמנה עלייה במשקל. אכילה מעבר לנצרך נובעת בתחושה של חסר רגשי של התודעה, גם כאשר הגוף עצמו אינו חסר את האוכל. בשורה התחתונה, תחושת החסר קיימת בתוך התודעה של האדם בלבד. כל ...

... מלאכותית מציאות דמיונית = האדם מתחבר לאיזו מכונה שיוצרת עבורו מציאות חלופית מציאות וירטואלית שאינה קיימת. (ראה כאן: מציאות מדומה). גם כאשר אדם ישן וחולם חלום, גם זו סוג של אשליה חזקה יותר. האדם נמצא במרחב מקום ובציר זמן שאינם קיימים. בחלום, התודעה של האדם חווה מרחב מקום שאינו קיים במקום שמעליו (=העולם של האדם הער). בחלום, התודעה של האדם חווה ציר זמן שאינו קיים בזמן שמעליו, משום שברבע שעה של חלימה עמוקה מאוד, ניתן לחלום אירועים של שנים רבות. כך שעבור זה שנמצא באמצע חלום, קיים ציר זמן חלופי במקביל לציר הזמן שלנו. ...

...מה שנקרא, הגדלת סף הריגוש. האדם כל הזמן מנסה להעלות את סף הריגוש. משום שהוא נהיה צמא יותר. הוא מחפש ריגוש, מרגיש צימאון עז, וחייב להעלות את סף הריגוש. מה שריגש אתמול כבר לא מרגש היום. עכשיו סף הריגוש כבר עלה. הגורם שהופך שתיית מי ים לכאלו, הוא נקודת המבט של האדם על האירוע. שאלה: מה באמת רוצה אדם צמא. האם לשתות מים? תשובה: לא. אדם צמא רוצה לא להיות צמא. המים אינם מעניינים. תחושת חוסר הצמא היא המעניינת. שתיית המים היא רק הלבוש החיצוני של המהות הפנימית...

...את הצד הפנימי של המציאות. רוחניות = האדם מקשיב לרגשות שלו. רוחניות = האדם משתמש במחשבה הרוחנית לפני ביצוע פעולה ממשית. רוחניות = האדם חושב בצורה מופשטת על המציאות. רוחניות = האדם מסתכל על המהות הרוחנית של הדברים ולא על המעטפת החיצונית שלהם. רוחניות = הדגש של האדם הוא על צורת המחשבה שלו. רוחניות = הבנה שהתכלית הסופית היא הרגש הרוחני של האושר, ללא קשר לצורה החיצונית של המציאות. רוחניות = להבין מה טוב בכל דבר. רוחניות אמיתית = היכולת ליהנות מכל דבר...

... מכך שהאדם אינו מודע לאני הפנימי שלו שמנהל את האני החיצוני של האדם. הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום. במקרה כזה קיימים שני אני. יש את האני שחושב את החלום ויש את האני שנמצא בתוך החלום. האני שנמצא מחוץ לחלום הוא האני הער של האדם, הוא התת מודע של האדם, שיוצר את כל החלום שבתוכו נמצא האני הפנימי של האדם. אם לדוגמה קוראים לאדם שנמצא באמצע שינה בשמו, האני הער של האדם מפסיק לחלום וגורם לאני הישן של האדם שנמצא בתוך החלום להתאחד איתו. גם אצל האדם הער יש אני אחר פנימי יותר שאחראי לכל הבחירות שאותן מבצע האדם וכולי. האני האמיתי של האדם, זאת המציאות עצמה. האני של האדם הוא חלק קטן מהאני הגדול של הישות העצמית של המציאות כולה. האדם נמצא בתוך המחשבה של המציאות, בדיוק כמו אדם שנמצא בתוך חלום, שמצד האמת, האני האמיתי שלו דהיינו, מי שהאדם באמת, נמצא בכלל מחוץ לחלום. הפחד מהמוות לדוגמה נובע רק משום שהאדם אינו מודע לכך שהוא עצמו ממש קיים מחוץ לחלום . כאשר האדם מודע לאני הפנימי שלו, דהיינו, השורש של הרצונות מחשבות שלו, על ידי זה הוא בעצם מרגיש אחדות עם המציאות. כאשר קורה משהו לאדם, הוא מבין שהוא עצמו בעצם רצה שזה יקרה. דהיינו, האני שנמצא מחוץ לחלום הוא זה שרצה שיקרה לאני שנמצא בתוך החלום את מה שקורה. האני האמיתי של האדם, דהיינו, הישות של המציאות עצמה שמהווה את האני של האדם, היא כמובן מודעת לחלוטין לאני של האדם שנמצא בתוכה, כי היא זו שמהווה אותו. כאשר האדם שנמצא בתוך החלום אינו מודע לאני החיצוני שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות, שיוצר פחדים ספקות וכולי. לסיכום: כדי למצוא ולהתחבר אל האני הפנימי של האדם, על האדם להסתכל היטב אל תוך עצמו ולראות ולגלות ... הפנימי שנמצא בתוכו, שמשם מגיעים כל הרצונות מחשבות שלו, וגם כל העולם כולו שבתוכו נמצא האדם. כשם שהחולם את החלום הוא זה שיוצר את כל מה שקורה בתוך החלום, כך גם האני האמיתי של האדם, דהיינו, שורש המציאות, הוא זה שיוצר את כל מה שהאדם שנמצא בתוך החלום חווה מרגיש וכולי. כאשר האני שנמצא בתוך החלום, מתחיל להזדהות עם האני שחולם את החלום ושנמצא מחוץ לחלום, דהיינו, המהות של המציאות, על ידי זה הוא הופך לישות אחת עם המציאות, וחי איתה בהרמוניה מושלמת, כי הרי כל מה שקורה לו, הרי זה הוא עצמו בכלל רוצה את זה. ...

...לא מתחבר לפעולה שהוא עושה כרגע אלא חושב רק על התוצאה שלה, הרי שהוא מנסה להיות רוחני, דהיינו, הוא מנסה למצוא משמעות מעבר למה שהוא עושה. אדם רוחני באמת הוא זה שמצא את המשמעות ושמבין מהי המשמעות של העשייה עצמה, בלי קשר לתוצאה של העשייה. לסיכום: רוחניות היינו לתת משמעות לדבר כלשהו מעבר למה שהוא. רוחני אמיתי הוא זה שיודע את המשמעות האמיתית של כל דבר ודבר כפי מה שהוא, אבל בצורה כזה שבה אין הבדל בין המשמעות של הדבר לבין הדבר עצמו. וממילא ברגע שהאדם רואה...

...שהוא גורם לאדם לחשוב שהוא בתוך מטריקס ולהרגיש רע. הגלולה הכחולה היא דווקא הגלולה שמאחוריה נמצאת האמת, נקודת המבט שמבינה שהכל טוב כפי מה שהוא. הגלולה האדומה שמבטאת את ידיעת האמת ושמכניסה את האדם למטריקס, היא בעצם גלולת השקר שגורמת לאדם להרגיש משועבד וגורמת לאדם להתחיל להיאבק בישות דמיונית שאין צורך להיאבק בה. יחד עם זאת, ניתן לומר שהגלולה האדומה היא גלולת האמת, ושהיא מגלה לאדם איזה רובד אפשרי נסתר על המציאות. אך צריך לזכור שזו לא גלולת האמת האחת של...

...הרי שעדיין יש לו להיכן להתקדם, והרי שהוא עדיין לא באמת יודע להנהיג אחרים. וכמובן שאנחנו לא מדברים כאן על מנהיג טכני, כגון מנהיג טיולים שיודע את הדרך טוב יותר מאשר אחרים, אלא אנחנו מדברים כאן על מנהיג רוחני, שמנהיג את האדם אל השלמות האישית של עצמו. וכל זמן שהאדם עצמו לא הגיע אל השלמות, הרי הוא לא באמת יודע איך להנהיג. כי אילו הוא ידע איך להנהיג, הרי שהוא היה מנהיג את עצמו אל השלמות. ואם האדם לא יודע להנהיג את עצמו, כיצד הוא ינהיג אחרים?! ואם המנהיג...