ניתוח מקרה, של בן אדם שלפני הרבה שנים, בגיל צעיר, היה מעורב בקטטה שבה הוא נפגע פיזית. כאשר לפני אותה הקטטה הוא הרגיש מאוד חזק והוא לא חשש מכך שהוא יפגע. בנוסף, הוא חשב שגם אם הוא יפגע, לא יקרה לו כלום. בנוסף, הוא חשב שהוא יכול להיות חזק לא פחות מאנשים אחרים.
בפועל הוא נפגע פיזית בקטטה. ומאז הוא בטראומה של חוסר ביטחון עצמי. הוא מאוד מפחד להיפגע פיזית מאנשים, הוא חושש להיפגע בכללי, הוא לא סומך על שיקול דעתו, הוא מפחד להיות מופתע לרעה ולא סומך על שיקול דעתו.
גם כשהוא חוזר לעבר בדמיון, ומדבר עם האני הצעיר שלו, הוא מתקשה להודות בפני עצמו, שהוא לא מספיק חזק.
במילים אחרות, הוא נהנה מעודף ביטחון עצמי, נכשל, וכרגע הוא סובל מחוסר ביטחון עצמי.
בפועל הוא נפגע פיזית בקטטה. ומאז הוא בטראומה של חוסר ביטחון עצמי. הוא מאוד מפחד להיפגע פיזית מאנשים, הוא חושש להיפגע בכללי, הוא לא סומך על שיקול דעתו, הוא מפחד להיות מופתע לרעה ולא סומך על שיקול דעתו.
גם כשהוא חוזר לעבר בדמיון, ומדבר עם האני הצעיר שלו, הוא מתקשה להודות בפני עצמו, שהוא לא מספיק חזק.
במילים אחרות, הוא נהנה מעודף ביטחון עצמי, נכשל, וכרגע הוא סובל מחוסר ביטחון עצמי.
איך נוצרת טראומה ואיך היא משפיעה על הביטחון העצמי לאורך זמן?
השיחה בין אליעד כהן לבין האדם האנונימי מתמקדת במקרה של טראומה שנגרמה בעקבות קטטה פיזית שהתרחשה כשהאדם היה צעיר. במהלך השיחה, אליעד מנתח לעומק את האירוע ואת ההשפעה המתמשכת שלו על חייו של האדם, וכיצד טראומה נוצרת מבחינה פסיכולוגית.
מה היה האירוע שיצר את הטראומה?
האדם מספר על אירוע מלפני שנים רבות, בו היה מעורב בקטטה פיזית. לפני האירוע, הוא חש ביטחון עצמי גבוה מאוד והיה משוכנע שהוא בלתי פגיע. הוא חשב שהוא חזק ושגם אם יותקף, לא יקרה לו נזק משמעותי. בפועל, הוא נפגע באופן קשה במהלך אותה קטטה.
אליעד מציין נקודה חשובה: האדם נכנס לעימות במטרה לעזור לחבר שלו, אך באירוע עצמו, הוא הופתע לחלוטין מעוצמת המכות שקיבל. בנוסף לכך, החבר שלו, שבשבילו הוא נלחם, לא תמך בו ואף צחק עליו לאחר מכן. אירוע זה הפך לטראומטי במיוחד בשל הפער העצום בין תחושת העליונות והביטחון שהייתה לו לפני האירוע לבין המציאות הקשה שהוא חווה.
מדוע הפער בין הציפיות למציאות יוצר טראומה?
אליעד מסביר באופן מפורט את המכניזם הפסיכולוגי של הטראומה: "ככל שהפער בין מה שציפית לבין מה שקרה בפועל גדול יותר, כך הטראומה שנוצרת חזקה יותר." האדם חשב שהוא בלתי מנוצח, ובמציאות גילה שהוא חלש הרבה יותר ממה שהאמין. הפער העצום הזה שבר את האמון שלו בעצמו ויצר בתוכו ספק עמוק ביכולת שלו להעריך סיכונים נכון.
איך הטראומה השפיעה על החיים שלו לאורך השנים?
בעקבות האירוע, האדם מספר כי החל לפחד ממצבים של עימות פיזי, אך לא רק. החרדה והפחד מחוסר היכולת להעריך נכון סיכונים התפשטו לתחומים נוספים בחייו, כולל פחד מסיטואציות של קונפליקט בעבודה, חשש לקבל החלטות מוטעות, וחרדה כללית מפני כישלונות. הוא מתאר לופ חוזר של מחשבות, שבו כל כישלון קטן מחזק את ההרגשה שהוא "דפוק" וחלש.
אליעד מדגים כיצד המחשבה "אני דפוק" מובילה לחרדה, החרדה גורמת לחוסר ריכוז ולחוסר יכולת להתמודד נכון עם משימות, וכך נוצרת תגובת שרשרת שמעצימה את עצמה.
מדוע קשה להודות בחולשה שהייתה בעבר?
במהלך השיחה מתברר שהאדם מתקשה להודות בפני עצמו באופן מלא שהוא באמת היה חלש ולא העריך נכון את הסיכונים. הוא מנסה לתרץ זאת על ידי טענות כמו "החבר לא היה שווה את זה", או "עשיתי את זה למען החבר", כאשר בפועל הוא פעל בעיקר מתוך רצון להרגיש חזק. אליעד מדגיש שהאדם עדיין נאחז בתחושת עליונות מדומיינת זו, ולא מוכן להכיר בכך שבאופן אובייקטיבי הוא היה חלש יותר ממה שחשב.
אליעד מסביר שדווקא ההכרה בכך שהייתה חולשה בעבר מאפשרת לאדם להתמודד כיום בצורה נכונה עם המציאות, ללא פחד מוגזם או תחושת נחיתות מוגזמת.
כיצד לשחרר את הטראומה?
הפתרון שאליעד מציע כולל שני תהליכים מרכזיים:
השיחה בין אליעד כהן לבין האדם האנונימי מתמקדת במקרה של טראומה שנגרמה בעקבות קטטה פיזית שהתרחשה כשהאדם היה צעיר. במהלך השיחה, אליעד מנתח לעומק את האירוע ואת ההשפעה המתמשכת שלו על חייו של האדם, וכיצד טראומה נוצרת מבחינה פסיכולוגית.
מה היה האירוע שיצר את הטראומה?
האדם מספר על אירוע מלפני שנים רבות, בו היה מעורב בקטטה פיזית. לפני האירוע, הוא חש ביטחון עצמי גבוה מאוד והיה משוכנע שהוא בלתי פגיע. הוא חשב שהוא חזק ושגם אם יותקף, לא יקרה לו נזק משמעותי. בפועל, הוא נפגע באופן קשה במהלך אותה קטטה.
אליעד מציין נקודה חשובה: האדם נכנס לעימות במטרה לעזור לחבר שלו, אך באירוע עצמו, הוא הופתע לחלוטין מעוצמת המכות שקיבל. בנוסף לכך, החבר שלו, שבשבילו הוא נלחם, לא תמך בו ואף צחק עליו לאחר מכן. אירוע זה הפך לטראומטי במיוחד בשל הפער העצום בין תחושת העליונות והביטחון שהייתה לו לפני האירוע לבין המציאות הקשה שהוא חווה.
מדוע הפער בין הציפיות למציאות יוצר טראומה?
אליעד מסביר באופן מפורט את המכניזם הפסיכולוגי של הטראומה: "ככל שהפער בין מה שציפית לבין מה שקרה בפועל גדול יותר, כך הטראומה שנוצרת חזקה יותר." האדם חשב שהוא בלתי מנוצח, ובמציאות גילה שהוא חלש הרבה יותר ממה שהאמין. הפער העצום הזה שבר את האמון שלו בעצמו ויצר בתוכו ספק עמוק ביכולת שלו להעריך סיכונים נכון.
איך הטראומה השפיעה על החיים שלו לאורך השנים?
בעקבות האירוע, האדם מספר כי החל לפחד ממצבים של עימות פיזי, אך לא רק. החרדה והפחד מחוסר היכולת להעריך נכון סיכונים התפשטו לתחומים נוספים בחייו, כולל פחד מסיטואציות של קונפליקט בעבודה, חשש לקבל החלטות מוטעות, וחרדה כללית מפני כישלונות. הוא מתאר לופ חוזר של מחשבות, שבו כל כישלון קטן מחזק את ההרגשה שהוא "דפוק" וחלש.
אליעד מדגים כיצד המחשבה "אני דפוק" מובילה לחרדה, החרדה גורמת לחוסר ריכוז ולחוסר יכולת להתמודד נכון עם משימות, וכך נוצרת תגובת שרשרת שמעצימה את עצמה.
מדוע קשה להודות בחולשה שהייתה בעבר?
במהלך השיחה מתברר שהאדם מתקשה להודות בפני עצמו באופן מלא שהוא באמת היה חלש ולא העריך נכון את הסיכונים. הוא מנסה לתרץ זאת על ידי טענות כמו "החבר לא היה שווה את זה", או "עשיתי את זה למען החבר", כאשר בפועל הוא פעל בעיקר מתוך רצון להרגיש חזק. אליעד מדגיש שהאדם עדיין נאחז בתחושת עליונות מדומיינת זו, ולא מוכן להכיר בכך שבאופן אובייקטיבי הוא היה חלש יותר ממה שחשב.
אליעד מסביר שדווקא ההכרה בכך שהייתה חולשה בעבר מאפשרת לאדם להתמודד כיום בצורה נכונה עם המציאות, ללא פחד מוגזם או תחושת נחיתות מוגזמת.
כיצד לשחרר את הטראומה?
הפתרון שאליעד מציע כולל שני תהליכים מרכזיים:
- הכרה בעובדות של האירוע: להבין מה באמת קרה, ללא הכחשה או הקטנת החוויה. להכיר בכך שהייתה טעות בהערכת הסיכון, ושהאדם לא היה חזק כמו שחשב.
- הבנת הפירושים השגויים שנוצרו בעקבות הטראומה: למשל, הפירוש האוטומטי שכל עימות יכול להוביל לאלימות פיזית, או המחשבה "אני לא יכול לסמוך...
- איך נוצרת טראומה?
- איך להשתחרר מפחדים וחרדות?
- איך להפסיק להרגיש חלש?
- איך מתמודדים עם אירוע טראומטי?
- איך להחזיר ביטחון עצמי?
- איך להפסיק לחשוב שאני דפוק?
- איך להבין את עצמי טוב יותר?