למה אנחנו חווים חרדות, פחדים ודיכאונות?

הסיבה המרכזית לחרדות, פחדים ודיכאונות, לפי אליעד כהן, טמונה בכך שהאדם הופך דברים שהם אפשריים בלבד לדבר מחויב. מה זה אומר? במציאות שום דבר לא באמת מחויב להיות דווקא כפי שהוא נראה לנו. הכל הוא למעשה אפשרי, סובייקטיבי, ולא באמת ניתן לדעת דבר באופן מוחלט. כשאדם קם בבוקר ומרגיש דיכאון, חרדה או פחד, המקור לרגשות אלו הוא בכך שהוא לוקח אפשרות מסוימת במציאות ומחייב אותה, כלומר, הופך אותה לדבר מוחלט שאינו ניתן לשינוי.

לדוגמה, אדם שחושב שחובה שיהיה לו כסף, חווה חרדה כשהוא מרגיש שחסר לו כסף. לפי האמת, זה לא באמת מחויב שיהיה לו כסף. האם זה באמת משנה באופן מוחלט אם יש לו כסף או אין לו? מנקודת מבט אובייקטיבית, לא ניתן לקבוע שהמצב שבו יש לאדם כסף הוא טוב יותר או פחות טוב ממצב שבו אין לו כסף. אלו מצבים אפשריים בלבד, אך ברגע שהאדם לוקח את המצב האפשרי והופך אותו למחוייב, הוא מתחיל להרגיש רע, חרדה ודיכאון.

מה הקשר בין הכללות לדיכאון ולחרדה?

כאשר האדם משתמש בהכללות כמו "כולנו", "כולם", "אף אחד" וכדומה, הוא למעשה מבטא את אותו דפוס מחשבתי של הפיכת האפשרי למחויב. לדוגמה, אם האדם אומר "כולם חייבים לאהוב אותי", הוא הופך אפשרות ("אולי יאהבו אותי ואולי לא") למחויבות ("הם חייבים לאהוב אותי"). התוצאה היא שכאשר לא אוהבים אותו, הוא יחווה סבל נפשי, כי מבחינתו התרחש מצב לא אפשרי ולא הגיוני - מצב שבו אנשים לא אוהבים אותו.

איך עובדת הנוסחה לטיפול בחרדות ובפחדים?

הטיפול האפקטיבי בחרדות, דיכאונות ופחדים הוא באמצעות זיהוי ונטרול של המנגנון שמחייב את האפשרויות. כאשר האדם קם בבוקר ומרגיש רע, הוא חייב לשאול את עצמו: "האם אני באמת חייב להרגיש ככה? האם באמת מה שאני חושב הוא מחויב ומוחלט, או שמדובר רק באפשרות סובייקטיבית?" ברגע שהוא יבין שכל האפשרויות הן שוות ערך, ושהמציאות כולה בנויה מאפשרויות ולא מחיובים, תחושת הדיכאון, החרדה או הפחד תפחת באופן דרמטי.

לדוגמה, אם מישהו קם בבוקר וחושב: "אני חייב להיות מאושר", הוא יוצר לעצמו באופן אוטומטי את הסבל, מכיוון שהפך אפשרות ("אני יכול להיות מאושר ויכול גם לא להיות מאושר") למחויבות ("אני חייב להיות מאושר"). כדי לשנות זאת, עליו להרגיל את עצמו לחשוב שוב ושוב: "אושר הוא רק אפשרות, אני לא חייב להיות מאושר", וכך בהדרגה ישתחרר מהמנגנון המייצר את החרדה והסבל.

למה הרגלים מחשבתיים יוצרים דיכאון וחרדה?

ההרגל של הפיכת האפשרויות למחויבויות מתקיים בכל תחומי החיים. אפילו דברים שנראים לנו זניחים או לא קשורים ישירות לבעיות שלנו, יכולים לחזק את אותו מנגנון בעייתי. לדוגמה, אם אדם מסתכל על פרח וחושב "הפרח הזה מכוער", הוא לא אומר "לדעתי הפרח מכוער", אלא הוא מתייחס לזה כאילו זאת האמת המוחלטת. הפעולה הזו, של הפיכת דעה אישית לעובדה מוחלטת, מחזקת את המנגנון שיוצר מחויבויות. כשמגיע הערב ואותו אדם נמצא בחברה, הוא ירגיש חרדה, למשל, שאולי לא אוהבים אותו, משום שבבוקר הוא כבר חיזק את ההרגל של לקיחת דברים אפשריים והפיכתם למוחלטים ומחויבים.

איך להשתחרר מהרגלים של עשרות שנים?

שינוי דפוסים של שנים רבות הוא אפשרי אך דורש מאמץ ראשוני. לדוגמה, אם אדם במשך 60...