לדעת את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד כשהוא כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי לרכוש ידע. השאלה מתעוררת מתוך תחושה שאם הידע הזה הוא כל כך טוב וחשוב, מדוע הוא לא נמצא אצלנו מלידה? כדי להסביר זאת, אליעד נותן דוגמאות מוחשיות: לשאול מדוע לא המציאו את החשמל כבר לפני 3000 שנה או למה החשמל לא צומח ישירות על עצים - זאת שאלה זהה במהותה לשאלה מדוע אנחנו לא נולדים עם ידע מלא. לשאול מדוע העץ לא מניב פירות ישירות מתוך האדמה, בלי צורך להמתין לצמיחתו, זו דוגמה נוספת לאותו עיקרון - לכל מצב קיים יתרון וחיסרון, ואין מצב שהוא מוחלט וטוב ... לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף המידע. הם נעולים בתוך הידיעה שלהם וקשה להם להיות ... אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם ...