איך להתמיד לאורך זמן גם כשלא רואים תוצאות?

אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הסוגיה המוכרת והנפוצה של אנשים שמתמידים במשהו לאורך זמן, אך לא רואים תוצאות מידיות. הוא נותן דוגמאות רבות ושונות שממחישות מדוע אנשים מתייאשים, ואיך בכל זאת, באמצעות התמדה חוזרת ונשנית, אפשר להגיע לתוצאות משמעותיות.

אליעד פותח עם דוגמה של אדם שרוצה ללמוד שפה חדשה, למשל סינית. בשיעור הראשון, אותו אדם לומד מילים חדשות, אך בסוף השיעור הוא עדיין לא מצליח לזכור אותן. אם נבדוק אותו מיד אחרי השיעור, נגלה שהוא אינו זוכר אף מילה ממה שלמד. מבחינה הגיונית, הוא למעשה סיים את השיעור הראשון עם אפס תועלת, כי שום דבר לא נתפס בזיכרון. גם בשיעור השני הוא לומד שוב את אותן מילים, וגם אז הוא אינו מצליח לזכור. אליעד מדגיש את הנקודה, כי לכאורה מדובר בשיעור חסר תועלת לחלוטין.

אבל אם ממשיכים באותה שיטה בדיוק לאורך מאה שיעורים, מתרחשת תופעה מעניינת: בסופו של דבר, האדם מתחיל לזכור מילים, למרות שכביכול כל שיעור כשלעצמו לא הביא שום תועלת. אליעד מציין כאן דוגמה של חיבור אפסים: אם ניקח אפס ועוד אפס ועוד אפס, נקבל תמיד אפס. לעומת זאת, אם ניקח מספר קטן מאוד, למשל 0.001, ונחזור עליו מיליון פעמים, בסוף נקבל מספר משמעותי. ההסבר לכך הוא שכביכול בפעם הראשונה לא זוכרים שום דבר, אך למעשה המוח קולט משהו קטן ביותר, אפילו בגודל של שערה. בפעם הבאה מוסיפים עוד "שערה" של מידע, ועוד "שערה", עד שבסופו של דבר מצטבר משהו בעל משמעות גדולה יותר.

אליעד מביא דוגמה נוספת: כאשר מישהו קורא רשימת טלפונים בספר טלפונים, מיד אחרי הקריאה הוא לא זוכר אף מספר. אבל אם יעשה זאת שוב ושוב, לאורך זמן, הוא יתחיל לזכור את המספרים, או לפחות חלקים מהם. בפעם הראשונה לא זוכרים כלום, ואפילו לא את כמות הספרות בטלפון, אבל בפעם המאה או האלף פתאום מתחילים לזכור, לפחות משהו. כלומר, גם אם התהליך נראה כמו הוספה של אפס לאפס, בסוף מתקבלת תוצאה.

מה הקשר בין התמדה לבין דיג במים שאין בהם דגים?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת ומעניינת: אדם יושב עם חכה ליד המים, במקום שאין בו דגים בכלל. בפעם הראשונה שהוא מנסה לדוג דגים, הוא יודע שאין דגים, ובכל זאת הוא אומר לעצמו שהוא רוצה לדוג דגים. אם האדם יישב שם מספיק זמן וימשיך להגיד לעצמו: "אני רוצה לתפוס פה דגים, " למרות שאין דגים, בסופו של דבר הוא עלול להשתכנע שיש דגים ולראות בדמיונו שהוא תפס דג, או אפילו באמת לתפוס דג, אולי בשל צירוף מקרים. כלומר, ההתמדה עצמה יוצרת מציאות חדשה או תחושה שמשהו קורה.

האם להתמיד זה פשוט לשקר לעצמך?

לפי אליעד, התשובה היא כן, לפעמים ההתמדה היא סוג של שקר עצמי, אך היא בכל זאת יכולה להביא לתוצאות ממשיות. אליעד אומר שככל שאדם מתמיד בדבר מסוים, אפילו בדבר שנראה בלתי אפשרי או בלתי הגיוני לחלוטי, יש סיכוי שבסופו של דבר הדבר יקרה, או שהוא לפחות ישתכנע שכך. אם אדם ישב מול החכה מספיק זמן במקום שאין בו דגים ויאמין שהוא יכול לדוג, הוא אפילו עלול להתחיל לראות דגים או לפחות להאמין בכך.

איך אפשר לזכור דברים טוב יותר?

אליעד מציע שיטה פשוטה וברורה לזכור דברים באמצעות שינון. לדוגמה, הוא מסביר שאם אדם יפתח עיתון וינסה לזכור בעל פה פסקה אחת מתוך העיתון, בפעם הראשונה הוא לא יזכור כלום. אך אם הוא ימשיך לקרוא את אותה הפסקה שוב ושוב, בלי אפילו...